בשבע 367: סבלנות, מר נאמן

כוחה המוגזם של חונטת אדוני החוק לא נבנה ביום אחד ולא ינוטרל ביום אחד * שר המשפטים חייב להבין שהצלחת מאבקו הצודק דורשת אורך רוח והתמדה



עמנואל שילה , כ"ה בחשון תש"ע

 

 שר המשפטים גאה בכך שהוא איש מקצוע ולא פוליטיקאי, אלא שזוהי דווקא נקודת התורפה שלו שהופכת אותו חלש בקרב הזה

 

1. יעקב נאמן צודק, כמובן. כבר מזמן היה צריך לרסן את הכוח המוגזם המוחזק בידי היועץ המשפטי לממשלה. חלוקה של מוקדי הכוח היא אחד העקרונות והאיזונים שמהם מורכבת השיטה הדמוקרטית. אין סיבה שסמכויות רבות כל כך יוחזקו בידי נושא משרה אחד, שאפילו אינו נבחר ציבור. מה גם שהמסורת שהתגבשה בשנים האחרונות מוכיחה כי היועצים המשפטיים עצמם אינם עומדים בפיתוי, ונוטים להפעיל את כוחם במידה מוגזמת מתוך אג'נדה אישית ותוך חבלה ביסודות הדמוקרטיה.

 

2. את הדוגמה הבולטת מכולן לכוחו המוגזם של יועץ משפטי שהוא גם ראש התביעה הכללית, חווה יעקב נאמן על בשרו. כהונתו הראשונה בתפקיד שר המשפטים, בימי ממשלת נתניהו הראשונה, היתה לצנינים בעיני היועץ המשפטי דאז, מיכאל בן יאיר, ובעיני בכירי משרד המשפטים בראשותה של עדנה ארבל. בשיתוף פעולה בין פרקליטת המדינה ארבל לממונה עליה בן-יאיר נתפר ליעקב נאמן תיק שאילץ אותו לפרוש מתפקידו. אחר כך הוא זוכה, אבל כהונת שר המשפטים כבר היתה תפוסה בידי צחי הנגבי, פוליטיקאי שהתיקים השונים אשר היו תלויים ועומדים מעל ראשו הבטיחו את תפקודו כפודל כנוע של המערכת.

 

3.  בדרך דומה הועף מן המשרד שר משפטים אחר שלא הלך בתלם, חיים רמון, שנגדו הוגש כתב אישום על עברה קלה שבנסיבות אחרות ללא ספק היתה נסלחת לו. גם כאשר ראש הממשלה אולמרט התחכם למדיחי מקורבו רמון והכניס במקומו את יריבם הגדול פרופ' דניאל פרידמן, ראשי התביעה לא טמנו ידם בצלחת. לפרידמן עצמו, משפטן דגול ומן הסתם גם נקי כפיים, אי אפשר היה לתפור תיק. במקום זה הם החישו את נפילת ממשלת אולמרט באמצעות הליך משפטי יוצא דופן במיוחד - עדותו המוקדמת של משה טלנסקי במשפט אולמרט. צורך משפטי אמיתי לא היה ככל הנראה בעדות המוקדמת, אך מבחינה ציבורית היא חיסלה את ראש הממשלה, הקדימה את הבחירות ופטרה את חונטת אדוני החוק מעונשו של פרידמן. אגב, הרווח הציבורי שאינו מוטל בספק מהליכתו של אולמרט מוכיח כי במספר מקרים יוצאים מן הכלל מה שטוב לחונטת אדוני החוק הוא לא בהכרח רע לעם ישראל.

 

4. פגם בולט נוסף בכפל התפקידים של היועץ המשפטי קשור לקושי להיות בו-זמנית גם מומחה מהשורה הראשונה במשפט הפלילי, כנדרש מראש התביעה, וגם מגדולי המומחים במשפט ציבורי וחוקתי, כנדרש מיועץ משפטי לממשלה. מומחיותו המינורית של מני מזוז בדין הפלילי היתה גורם מרכזי בפארסה של סיפור העמדתו לדין של הנשיא משה קצב. בתיק הרגיש הזה מזוז ביצע פליק-פלאק מבזה. תחילה גיבש כתב אישום חמור ביותר עם מספר סעיפי אונס, אחר כך עבר לעסקת טיעון ובה סעיפי אישום חיוורים, ולבסוף, לאחר שהנשיא לשעבר חזר בו מעסקת הטיעון, שב מזוז והגיש כתב אישום עם חלק מהסעיפים החמורים שהיו בכתב האישום הראשוני. מזוז עשה מן הסתם כמיטב יכולתו, אך על פי מבחן התוצאה מסתבר כי מוטב שלא הוא אלא תובע כללי שהוא מומחה למשפט פלילי היה מחזיק בסמכות להחליט האם להעמיד לדין את נשיא המדינה.

 

5.   במקרים אחרים, קרבתו היתרה של היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה ולשריו עלולה לגרום לגישה מקלה ומאתרגת כלפי ראש ממשלה חשוד בפלילים אשר מוביל מהלכים מדיניים היסטוריים. בהקשר זה מרחפת עד היום עננה של תמיהה וחשד סביב החלטתו של מזוז בראשית דרכו לסגור את תיק 'האי היווני' נגד אריאל שרון. מוטב היה אילו התקבלה החלטה רגישה זו בידי מי שאינו עובד יום יום מול ראש הממשלה ושרי הממשלה.

 

6.   יעקב נאמן צודק כשהוא דוחף לרפורמה בכל כוחו. זעקות החמס משולחות הרסן של משה לדור, מני מזוז, יועצים ושופטים עליונים לשעבר ושאר חברי חונטת אדוני החוק רק משכנעות יותר בצדקתו. אבל נאמן לא צודק כאשר הוא מציב אולטימטום מול ראש הממשלה - או שתגבה אותי או שאני הולך. עם כל הכבוד לנאמן ולרפורמה החשובה שלו, נתניהו קודם כל צריך להחזיק את שלטונו. לא בטוח שיעמוד לו כוחו להכריע את לחציה של החונטה המשפטית רבת הזרועות, העוצמה והתומכים. מה גם שאהוד ברק, מגן שלטון החוק הנודע מפרשת העמותות, החליט להשתמש בנושא הזה כדי להציב לעצמו איזושהי אג'נדה שבה יוכל לדגול, לאותת לבוחריו בשמאל ולהוכיח את עצמאותו. אם ייאלץ לבחור בין אהוד ברק ליעקב נאמן, למרבה הצער אין ספק במי נתניהו יבחר. נאמן זוכר מן הסתם שבממשלה הזאת הוא לא ממונה מטעם נתניהו אלא מטעם ליברמן ומפלגתו. ליברמן הוא מומחה גדול לצבירת כוח פוליטי בבחירות רק כדי לא לעשות בו כלום לאחר מכן. אם ליברמן ימשיך לשבת על הגדר, לנאמן אין סיכוי מול אהוד ברק.

 

7. נאמן נותן להבין שהוא קצר רוח. יש לו משרד גדול לנהל באזרחות, הוא לא בא לכאן כדי לבזבז זמן, ואם יוזמת הפיצול שלו לא תזכה לגיבוי הוא יילך הביתה. שר המשפטים גאה בכך שהוא איש מקצוע ולא פוליטיקאי, אלא שזוהי דווקא נקודת התורפה שלו שהופכת אותו חלש בקרב הזה. יריביו יודעים שיוכלו להיפטר ממנו בקלות, אם לא באמצעות כתב אישום אז הפעם על ידי שיתמידו בהתנגדותם למהלכיו וימאיסו עליו את תפקידו.

מבחינתו האישית אולי לא חסר לנאמן מה לעשות מחוץ למשרד המשפטים, אבל לטובת המדינה ולמען המאבק הצודק שהתחילו קודמיו והוא ממשיך בו, עליו להישאר.

עם כל הכבוד לשאיפתו של נאמן להביא לשינויים דרסטיים, עליו להבין כי עיוותי מערכת המשפט בישראל לא נוצרו ביום אחד ולא יתוקנו ביום אחד. חונטת אדוני החוק צברה את כוחה באמצעות שנים ארוכות של חתירה לביצור מעמדה, צעד אחר צעד, תוך ניצול תמימותם של הממסדים האחרים שאת סמכויותיהם נטלה לעצמה, ובראשן המערכת הפוליטית. כוחו המוגזם של היועץ המשפטי לממשלה נבנה במשך שנים, וראוי לעסוק בהתמדה בחתירה לצמצומו גם אם זה ידרוש שנים. על אף שמרבית יוזמותיו נותרו כתוכניות שלא הספיק ליישמן, פרופ' דניאל פרידמן ייזכר לעד כרפורמטור גדול של מערכת המשפט בזכות התובנות ששתל בתודעת הציבור ובזכות התכניות שהניח על סדר היום. סוד ההצלחה הוא בהמשכיות ובחתירה הבלתי פוסקת אל המטרה, ומה שלא יושג כעת, יש לקוות שיושג בעתיד.

 

8.   גם אם לא יצליח לפצל כעת את תפקיד היועץ המשפטי, אסור שיעקב נאמן יעזוב את משרד המשפטים. במקום זאת, הוא יכול להניח את היסוד לפיצול העתידי, למשל באמצעות היענות לדרישה להקים ועדה ציבורית שתבחן את הנושא. את הוועדה ירכיב שר המשפטים, ובראשה יעמוד המשפטן המפורסם פרופ' דניאל פרידמן, או מישהו אחר בעל דעות דומות. במקביל, יכול שר המשפטים להגביל לתקופה של שלוש שנים את כהונת היועץ המשפטי שייבחר כעת, באופן שעוד בקדנציה הזאת הוא יוכל ליישם את מסקנות אותה ועדה ולפצל את תפקיד היועץ בעוד שלוש שנים.

והחשוב מכל: עליו להפעיל את השפעתו בממשלה ולהביא לכך שהיועץ עתיר הסמכויות שייבחר כעת יהיה בעל דעות כאלה שהחונטה המשפטית עצמה תתחנן לצמצם את סמכויותיו.