בשבע 367: מנהל תקין גם במשרד המשפטים

ליועץ המשפטי לממשלה יש בישראל סמכויות גורפות שאינן מוכרות בשום דמוקרטיה בעולם ,עקרונות השקיפות והמנהל התקין צריכים לחול גם על המשרד המשגיח על מנהל תקין במשרדים האחרים .

יאיר שפירא , כ"ה בחשון תש"ע

 

אילוצי הפצה ודפוס כופים עליי למסור את רשימותיי למערכת בטרם הוציא השבוע את חצי ימיו. אך אפילו איחור כרוני בן מספר שעות בלוח הזמנים לא איפשר לי בשבוע שעבר להספיק ולסקר את העימות שפרץ בין בכירי התביעה ובין שר המשפטים.

כזכור, ביום שלישי האחרון הפיץ פרקליט המדינה, משה לדור, מכתב חסר תקדים בחריפותו, בו תקף את השר הממונה עליו, פרופסור יעקב נאמן, על ניסיונו לקדם את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. למחרת גיבה מני מזוז, היועץ המשפטי הפורש בקרוב, את השתלחותו של לדור בשר המשפטים.

במדינת ישראל, הגורם המייעץ לממשלה ומייצג אותה בבתי המשפט, הוא גם זה שמפקח על חוקיות פעולותיה, הוא גם התובע הכללי וגם האינסטנציה העליונה של היועצים המשפטיים במשרדים השונים. מדובר בתפקיד שהלך וצבר במשך השנים סמכויות גורפות, שאינן מוכרות בשום דמוקרטיה אחרת בעולם. היועץ המשפטי לממשלה מוציא הנחיות על פי ראות עיניו, ומיישם אותן על פי כללים שלא פעם סמויים מהעין. הוא נתון אך ורק לביקורתם של שופטי בג"ץ, שעל פי מהות תפקידם אינם יכולים לדרוש ולחקור באמת את המובא בפניהם. השר נאמן מבקש לתקן עולם, ובין השאר לפצל את התפקיד עוד בטרם יישב מחליפו של מזוז על כיסאו. לדור מתנגד נחרצות, ויחד עם שאר ראשי הקליקה של בוגרי משרד המשפטים מבקש לקבור את המהלך, לפחות לשנים הקרובות.

את מה שהחסרתי אני מילאו אחרים בעיתונות הכללית. קשה היה להסביר את הפלא. עומד לו מעבר זה שר משפטים דתי שמונה בידי מפלגת ימין, ומן הצד השני יקירי העיתונות - ראשי משרד המשפטים ושופטים עליונים בדימוס העונים אחריהם. ובעיתוני סוף השבוע - מתקפה חסרת תקדים על פקידי משרד המשפטים דווקא. בן כספית מ'מעריב' בהתקפה שלוחת רסן, משל ניצבו מולו רבנים או אנשי ימין. סטלה קורין ליבר בהתקפה דומה ב'גלובס'. נחום ברנע ב'ידיעות' היה מתון יותר, אך עדיין התייצב לצידו של נאמן באופן ברור. ובאותו עיתון כיפר בועז אוקון על מתינותו של ברנע במאמר חריף נגד לדור וחבריו.

עיון בתוכנם של המאמרים הבהיר במקצת את התמונה. הכותבים התייחסו פחות לנושא פיצול תפקיד היועץ, ויותר להתנגדות הנחרצת של אנשי הממסד המשפטי לכל שינוי שיאפשר ביקורת ושקיפות. התנגדו לנשיאת שמם לשווא של שלטון החוק והמלחמה בשחיתות נגד כל מי שמבקש להנהיג מנהל תקין גם במשרד הממונה על המנהל התקין במשרדים האחרים. הלכה היא ובידוע לכל עיתונאי באשר הוא כי מחסור בשקיפות ובביקורת הנפגש בשררה גדולה יביא במוקדם או במאוחר לפירות באושים. וריח הריקבון ממשרד המשפטים עולה באפם של רבים.

 

 כל גדולי הרבנים

קשה למצוא מילה טובה על מי מהמעורבים בשערורייה האחרונה שיצאה מלשכתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן.

חוק שהתקבל בשנה שעברה סיים מאבק של שנים בין הממסד הרבני לממסד הרפואי בנושא השתלות איברים. החוק שקידם ח"כ עתניאל שנלר קבע כי רגע המוות ייקבע כרגע בו מת גזע המוח, וכי קביעה זאת לא תיעשה ע"י הערכה סובייקטיבית של הרופאים אלא בעזרת שימוש בציוד משוכלל.

החוק, שאמור להוות פריצת דרך בנכונות של ציבור רחב, דתי מסורתי וחרדי, לתרום איברים באופן אפקטיבי, התעכב במשך שנים בעיקר בשל יהירות הממסד הרפואי, ולא מעט גם בשל מחלוקות הלכתיות בין הפוסקים השונים. בסופו של דבר נחקק החוק על דעת מועצת הרבנות הראשית, בהסכמת פוסקי ההלכה החשובים של עדות המזרח ושל הציונות הדתית. לעומת זאת, רוב הפוסקים הבולטים של החרדים האשכנזים מתנגדים לקביעת רגע המוות כפי שהוגדר בחוק. עבורם נקבע בחוק כי אין לנתק ממכונת הנשמה אדם שאמונתו או אמונת קרוביו היא שהמוות חל רק משהפסיק לפעום גם הלב המומרץ בידי המכונה. הפלורליזם בחקיקה לא נענה כמובן בפלורליזם מקביל, ופשקווילים נגד החוק בשם פוסקים ליטאיים ובשם פוסקי העדה החרדית מילאו בשנה שעברה את השכונות החרדיות.

בשבוע שעבר התקיים כנס בנושא יישום החוק. סגן השר ליצמן שלח איגרת אל באי הכנס בה קבע כי "עמדתו הנחרצת על פי ההלכה" היא כי "כל עוד הלב פועם, נחשב האדם חי, על כל המשתמע מכך". עוד הזכיר ליצמן במכתבו את לשון החוק המאפשרת לבני משפחה שלא לנתק ממכונת הנשמה את יקירם שמת מוות מוחי.

קריאות הזעזוע המסורתיות לא איחרו לבוא. הן אנשי הממסד הרפואי והן חברי כנסת קראו לליצמן להתפטר, מאחר שהוא פועל בניגוד לחוק שחוקקה הכנסת, כאשר לדבריהם הנחה את הרופאים לפעול בניגוד לחוק. האמת היא כי ליצמן לא עשה דבר חוץ מלהביע את דעתו על קביעת רגע המוות, ולחדד באוזני באי הכנס את זכותם של בוחריו שלא להתנתק ממכונת הנשמה בעת מוות מוחי. פעולה לגיטימית לחלוטין, גם אם אינה נעימה לאוזניהם של פרופסור אבינעם רכס מההסתדרות הרפואית או חברי הכנסת שנלר ואורון. חטאו של ליצמן אינו עולה על גסות הרוח השגורה של מרבית העסקנים החרדים האשכנזים. "כל גדולי הרבנים סבורים שכל פעילות, גם אם היא מתבצעת לאחר מוות מוחי, אסורה בתכלית" קבע סגן השר, כשהוא מוציא מכלל "גדולי הרבנים" כל מי שאינו נמנה על רבני מפלגתו.

 

 לא כל כך מסוכן

השופט זכריה כספי עזב זה מכבר את מחוז תל אביב והחל לשפוט בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. אך אנחנו ממשיכים ללוות אותו מאז שפט שלושה צעירים דתיים לתקופות של עד ארבע שנות מאסר, בגין ניסיון להצית גרוטאות רכב כדי לחסום את נתיבי איילון במחאה על תוכנית ההתנתקות.

כספי הסתמך על סעיף של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כאשר שלח את השלושה - ללא כל עבר פלילי ועם תסקירים חיוביים של שרות המבחן - לתקופות מאסר ממושכות. מאז אנו מנסים לראות מתי יצליח כספי לגזור עונשים חמורים שכאלו גם על נאשמים שאינם משתייכים דווקא לימין הדתי.

ובכן, הפעם היה זה אחד בשם עתאמנה, בעל עבר פלילי על עברות סמים וניסיון שוד, שהואשם בסיכון חיי אדם בנתיבי תחבורה, לאחר שנגח במכונית בה נסע שלוש פעמים בניידות משטרה, כאשר נמלט מפניהן כשהוא נוסע בניגוד לכיוון הנסיעה, ובעודו מחוסר רישיון נהיגה. למרות הנסיבות המחמירות, השופט כספי לא הצליח לגזור על הנאשם אלא מעט יותר משנתיים מאסר.