בשבע 367: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , כ"ה בחשון תש"ע

 

לא כולנו מתנגדים/ מיכאל ברשינסקי, חיפה

(בתגובה ל'עסקה בת /שלומים' גיליון 367)

 

דומני שהכתבה יצאה מנקודת הנחה שגויה לחלוטין כאילו רוב ציבור הכיפות הסרוגות דוגלים בהתנגדות לעסקת שליט, ולא ברור לי על מה היא מסתמכת. 

ברצוני להזכיר שבתוך הקו הירוק ישנו ציבור גדול ביותר של דתיים לאומיים, הדוגלים במקרה זה דווקא במידת הרחמים. אלה רואים לנגד עיניהם את הסבל העובר על החייל האומלל והוריו, ומוכנים בהחלט לשלם את המחיר הכבד. אין זה הוגן להלך עלינו אימים. אם נשחרר את המחבלים, לא זה מה שיפר את האיזון בינינו לפלשתינים. מעבר לשחרורו של גלעד, הרי שיש גם יתרון מסוים לכוחות הביטחון בשחרורם של המחבלים, ודי לחכימא ברמיזא...

בפרשת עגלה ערופה אומרים זקני העיר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". האם באמת יכולים אנו להסתכל בעיניהם של הוריו האציליים של גלעד ולומר שעשינו כל שביכולתנו?

 

 

 האישה החרדית אינה נחותה / אוריאל בלוי, תל אביב

(תגובה לשאלת השבוע גיליון 366)

לקורא שאינו מעורה בחברה החרדית נראה מדבריה של זהבה פישר מארגון 'קולך' שאם איתרע מזלך ונולדת כאישה בחברה החרדית, את נידונה להיות מושפלת כל ימי חייך.

אלא שהחברה החרדית בעשרות השנים האחרונות נפתחה לציבור הכללי: נוסדו מכללות להשכלה גבוהה לגברים חרדים ונפתח מסלול הנח"ל החרדי במסגרת הצבא. מעבר לכך, בחברה החרדית החסידית מאוד מקובל שהגבר עובד לפרנסת המשפחה, ולכן ההנחה שהגברים החרדים אינם עובדים היא מוטעית מיסודה.

 ובקשר לטענת על "העלמת האישה" - לפי החינוך והשקפת העולם החרדית, דברים אלו נעשים מתוך החינוך לצניעות ולא חלילה כדי להמעיט מערך הנשים.

מהיכרותי את המגזר במסגרת עבודתי, אני מתרשם כי רבות הנשים ששלמות עם מקומן מאחורי הקלעים, ובחלק מן המקרים הסייגים האלו באים מיוזמת הנשים.

 

זהירות מצמחי המרפא /    ד"ר חנה קטן, שעלבים

(בתגובה ל'אין אלטרנטיבה', גיליון 365)

נהניתי מאוד מהסקירה על הספר 'ריפוי-פיתוי' שהופיעה ב'בשבע' לפני שלושה שבועות. הרפואה ה'משלימה' לסוגיה מנגנת על נימי נפשו של הפציינט הסובל, המיואש, המצפה לישועה, ומציעה לו פיתויים חסרי כל בסיס מדעי מוצק, והוא בסבלו נכנע! איני פוסלת כל מה שלא 'קונבנציונלי'; קיימת תועלת רבה בשימוש מושׂכל בטכניקות המגע (מסג', רפלקסולוגיה ועוד), אפשר להיעזר בטכניקות של שינוי תודעתי (דמיון מודרך, היפנוזה וכד'), וייתכן שאף בדיקור במחטים. אך צמחי המרפא מסוכנים, גם אם הם מוצגים כצמח טהור, טבעי, החסר את כל ה'כימיקלים' שבתרופות; גם מריחואנה היא צמח טהור, והרבה חומרים פעילים-ביותר מופקים למעשה מצמחים. השימוש למשל בצמחי מרפא לסידור המחזור, צמחים המכילים הורמונים פעילים ומסוכנים שאין עליהם כל ביקורת, שלא נעשו עליהם מחקרים מבוקרים - פשוט מסוכן! הגוף שלנו יקר, ויותר ממה שאנו בודקים אישור כשרות מוסמכת לפני שאנו מכניסים לפה כל מאכל שהוא - עלינו לבדוק את הסיכון הקיים בשימוש בצמח בלתי מזוהה ולא בדוק, שאף אין לו 'אבא' אם קורה לחולה משהו. 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'!