חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

"רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי – וכך עשיתי" - בגליון השבוע

תושבי נגוהות שביתם נהרס השבוע ללא התראה מוקדמת, זועמים: "השמאל פשוט רוצה להתעלל בנו", שני המפקדים מיחידת נחשון שהניפו שלט נגד השתתפות במשימת ההרס, נאסרו והודחו משירות קרבי.
19/11/09, 10:08
חגית רוטנברג

 

 המפקד בנחשון לאחר הנפת השלט:

יהודית בן דוד, שביתה בנגוהות הוחרב: "הרסו פה בית ומשפחה כשאין מזה רווח לאף אחד. זה שטח שנמצא בתכנית המתאר, לא שייך לערבים, וזה לא נותן כלום חוץ מלהתעלל בתושבי המקום. הנקודה היא לא הפסנתר והוויטרינות שהפילו לנו, אלא זה שלא נותנים לנו את הדבר הפשוט של לבנות את ביתנו בא"י. ברמה האידיאולוגית הם לא יכלו לסבול את זה"

ח"כ אריה אלדד מאשים גם את היושבים בקואליציה באחריות למעשי ההרס: "הטרגדיה היא שהאשמים בהריסת הבתים בנגוהות הם בוגי יעלון ודניאל הרשקוביץ, לא פחות מברק ונתניהו. כל עוד הם שותקים שתיקת כבשים ולא אומרים 'זה לא יעבור' – הדבר הזה יימשך"

בצה"ל הפצירו במלכי הורוביץ להמשיך לקצונה כמעט מרגע גיוסו, מספרת האם. "הוא היה חייל מצטיין. אמרנו להם מראש שהוא לא יילך להחריב בתים, והם אמרו: בסדר, אנחנו רוצים דווקא חבר'ה כמוך לקצונה, לא אחד שרק אומר כל הזמן 'כן' לאלה שמעליו. הוא תמיד ראשון לכל דבר, מלא מוטיבציה, אז למה שלחו דווקא אותו למשימה כזו?"

דובר איגוד ישיבות ההסדר, הרב דוד סתיו: "לא יעלה על הדעת שצה"ל יבטל הסדר עם ישיבה כזו או אחרת. לצה"ל יש רשימה ארוכה של הסדרים עם המון קבוצות. הוא שולח קצינים להרצאות בהן משמיעים דברי שטנה ובלע נגד פעילות צה"ל ביו"ש, ב'עופרת יצוקה' ובלבנון. שם אף אחד לא מעלה על הדעת לבטל את ההסדרים"

שי גפן, 'המטה להצלת העם והארץ': "אנחנו לא ניתן יותר שחייל שעושה דבר נכון ואמיתי ייזרק לכלא ויזכה לצקצוקים. אנחנו נגבה אותו ונהפוך אותו לגיבור שלנו. כולם יידעו שהחייל הזה הוא גיבור ושליח ציבור של אלפי אנשים שחושבים כמותו. הגיבוי הזה זוכה להד עצום, ויחלחל לצה"ל שיבין שלא מכניסים חיילים למשימות גירוש"

 

בתוך ההרעשה התקשורתית-פוליטית שהתקיימה השבוע סביב סרבנותם של שני המפקדים מגדוד נחשון, דומה כי הסיבה שעוררה אותם למעשה נשכחה אי שם בחדרי העריכה של ערוצי החדשות. בסופו של יום, אחיה מלמד ומלכי הורוביץ נידונו ל-30 ימי מחבוש והודחו מתפקידי פיקוד ולחימה, אבל משפחות בן דוד וכהן מצאו עצמן ללא קורת גג, כשחלק גדול מהציוד הביתי נקבר תחת ההריסות, ועם נזק כספי עצום שנגרם כתוצאה מחורבן הבתים, שנבנו בכספה הפרטי של משפחת בן דוד.

 

להתעלל בלי סיבה

תכנית המתאר של נגוהות, יישוב קהילתי בדרום מערב הר חברון, מתפרשת על פני שלוש גבעות: הגבעה המרכזית, בה מצויים בתי הקבע של היישוב, גבעת ה'בוסטר' והגבעה השלישית – שכונת הכרם, שכשמה כן היא, חולשת על מטע גפנים גדול בבעלות יהודית. כמו ביישובים רבים אחרים ביו"ש, תכנית המתאר לא אושרה עדיין על ידי משרד הביטחון, "מסיבות פוליטיות", מסביר נחמיה קרקובר, דובר היישוב נגוהות. "לפי דו"ח ששון, כל הבנייה היא לא חוקית. אבל המציאות היא שכל האדמות כאן הן אדמות מדינה, ובינתיים הערבים מטפסים על כל גבעה פנויה מסביב, יש פה בנייה מטורפת. האבסורד הוא שלכפר מעלינו ברק אישר תב"ע להרחבת הכפר, ולנו אין כלום. יש פה עשרות מבנים לא חוקיים, ואין אכיפה בכלל".

מצוקת הדיור בנגוהות הלכה וגברה, והתושבים החליטו לעשות מעשה בלי לחכות לאישוריו של שר הביטחון. "אין בית פנוי ביישוב, וכבר 6 שנים אין בנייה, אז אנשים פשוט לוקחים את העניינים לידיים ובונים על אדמות מדינה". משפחת בן דוד, מראשוני נגוהות, בנתה בית עץ, כאמור מכספה הפרטי, על הגבעה הדרומית. לפני כשנה וחצי הם נכנסו לגור במקום עם ששת ילדיהם. לאחר מכן החלו בבניית בית נוסף בגבעה, שיועד למשפחת כהן, שבשבועות האחרונים כבר היתה בשלבים מתקדמים של מעבר לבית החדש. צווי ההריסה היו עובדה מוכרת באזור, אולם ההערכות ביישוב היו כי בתקופה הקרובה הם גם ימומשו. "כשהבנו שהעסק מתחמם, קיבלנו הבטחה מהמח"ט ששום בית לא יפונה בלי התראה מראש, וכחלק מהסטטוס קוו היה ברור שלא מפנים בית מאוכלס. השבוע הכל נשבר", אומר קרקובר.

ביום שני בשעות הבוקר, בהתאם לשיטה המוכרת, כאשר היישוב כמעט ריק מתושביו, הגיעו עשרות אנשי יס"מ וחסמו את הכניסות ליישוב. למשפחה הוקצבה שעה אחת בלבד לפנות את כל חפציה מן הבית לתוך משאית תובלה, שלמרבה האבסורד פועליה היו ערבים. הילדים עוד ישבו עם פיג'מות סביב שולחן ארוחת הבוקר כשהמפנים נכנסו. לאם המשפחה לא אפשרו להעביר את ילדיה לשמירה אצל השכנים, ולבעלה, שהיה בעבודה, לא התירו להגיע עם רכבו לבית. בתום הזמן שהוקצב סולקה משפחת בן דוד מביתה, כאשר חלק גדול מהציוד נותר בפנים בשל חוסר זמן לארוז ולפרק. "הנזק הכספי עצום", מספר קרקובר "הם לא יכלו לפרק את ארונות המטבח למשל, ומה שלא נכנס למשאית נהרס עם הבית". גם המבנה השני בגבעה נהרס עד היסוד.

בינתיים נכנסה משפחת בן דוד למגורים זמניים בקרוון בגבעת הבוסטר, אולם השבוע פנה ח"כ יריב לוין לשר הרווחה, יצחק הרצוג, בתביעה לדאוג לפתרון דיור דחוף למשפחות שבתיהן נהרסו, במיוחד על רקע תנאי החורף שעומדים לשרור באזור. "בנסיבות העניין, ומבלי לגרוע מחומרת ההריסות כשלעצמן, רובצת על מדינת ישראל וממשלת ישראל אחריות מלאה לדאוג למשפחות אלה, אשר מצאו את עצמן ללא קורת גג לאחר שהוציאו ממיטב כספן לשם בניית בתי המגורים שנהרסו", כתב לוין להרצוג.

יהודית בן דוד, שביתה הוחרב ומשפחתה גורשה השבוע מבית העץ המהודר ורחב המידות בנגוהות, אומרת בשיחה עם 'בשבע' כי אמנם נגרם להם נזק כבד, אך מבחינתה עיקר הכאב נסוב על הצד האידיאולוגי שבעניין: "הרסו פה בית ומשפחה כשאין מזה רווח לאף אחד. זה שטח שנמצא בתכנית המתאר, לא שייך לערבים, וזה לא נותן כלום חוץ מלהתעלל בתושבי המקום. הנקודה היא לא הפסנתר והוויטרינות שהפילו לנו, אלא זה שלא נותנים לנו את הדבר הפשוט של לבנות את ביתנו בא"י. זה פשוט הוציא להם את העיניים שאנחנו יושבים פה בבית גדול ומארחים המון אנשים. זה לא הביא להם שום תועלת פוליטית, אבל ברמה האידיאולוגית הם לא יכלו לסבול את זה". משפחת בן דוד הקימה אוהל על הגבעה כבר ביום ההרס עצמו, והם מתכוונים לשוב ולהיאחז במקום. "אין לי עניין להישאר בקרוון. לילדים שלי מגיע בית, ואנחנו רוצים לבנות בא"י. אנחנו צריכים להיות שם כי אחרת גם לחקלאות שלנו לא יהיה זכר, הערבים יהרסו הכל. בע"ה נחזור לשם בצורה מחוזקת יותר". בן דוד פונה עם זאת לעזרת הציבור בבקשה לתרומות וסיוע על מנת לשקם את מגוריהם במקום, לאחר שנותרו בחוסר כל.

בנגוהות טרם גיבשו דרכי פעולה או תגובה למעשה ההרס, אולם הזעם רב: "נעשה פה עוול, בלי קשר לחוק. יש דרך לעשות דברים, יש מינימום של התייחסות למשפחה ולילדים. אם אלה שיטות העבודה, אנחנו בבעיה רצינית. והמדהים הוא שברק הוא בעצם ראש הממשלה, עושה מה שבא לו בלי ליידע אף אחד. מפלגה של חמישה מנדטים מנהלת את יש"ע". בינתיים נשמרת האחיזה היהודית בגבעה הדרומית, בזכות החקלאות במקום. אולם בנגוהות חוששים שההרס השבוע מבשר רעות באשר לשכונות האחרות.

 

עשרות חיילים מזדהים

למשימת אבטחת ההרס בנגוהות נשלחו חיילים מגדוד נחשון של חטיבת כפיר. שני מ"כים בגדוד – אחיה מלמד ומלכי הורוביץ, תלמידי ישיבת ההסדר באלון מורה, הבינו לאן חותרת המשימה ותוך דקות גמלה בליבם ההחלטה על מחאה הצהרתית בולטת. הם עלו לגג מבנה בבסיס אדוריים בדרום הר חברון, בו הוצבו, ובידם שלט מאולתר עליו ההכרזה "נחשון גם לא מגרשים". יחד איתם עמדו על הגג ארבעה חיילים נוספים, שאינם משתייכים למסלול ההסדר. השלט היווה המשך להכרזתם של טירוני שמשון מלפני שלושה שבועות "שמשון לא מפנים את חומש", שהסתיימה אף היא במאסר והדחה מתפקידי לחימה.

מלמד, תושב מעלה אדומים ובוגר הישיבה התיכונית 'חורב', והורוביץ, תושב אלון שבות ובוגר ישיבת 'מקור חיים', נשפטו באותו יום ל-30 ימי מחבוש והודחו מתפקידי פיקוד ולחימה בעתיד. מקרב ארבעת החיילים האחרים נשפטו שניים לעונשי 20 ו-14 ימי מאסר, והשניים האחרים ל-28 ימי ריתוק. 

בישיבת אלון מורה מדברים התלמידים בגאווה על שני החברים שהובילו את המחאה: "כמו שאנחנו גאים בחיילינו שנפצעו ב'עופרת יצוקה', ככה אנחנו מתגאים באלה שהניפו את השלט. המוטיבציה שלנו להתגייס לא ירדה לרגע, כמו גם המוטיבציה לא לעשות דברים המנוגדים לרוח התורה". בין תלמידי ובוגרי הישיבה ניתן למצוא לוחמים רבים ביחידות מובחרות, בהן השייטת או סיירות קרביות. מבין כותלי הישיבה יצאו גם קצינים רבים. השבוע הביעו חיילים נוספים ששירתו בנחשון, תלמידי הישיבה, את תמיכתם בחבריהם לגדוד.

אחד מארבעת החיילים האחרים, תושב כוכב יעקב, זכה אף הוא השבוע לתמיכה של עשרות מבני יישובו, שחתמו על עצומה המביעה את גאוות בני היישוב על המחאה לה היה שותף: "צה"ל הוקם על מנת להגן על עם ישראל בא"י, לפיכך אנו מתנגדים בתוקף לשימוש פוליטי מושחת בצה"ל לצורך גירוש יהודים מבתיהם", נכתב בעצומה. "אנו מחזקים את ידי החיילים הנאמנים שהניפו את השלט, גאים בכך שאחד החיילים הוא צוריאל מיישובנו, ושולחים לו ולחבריו את תמיכתנו. אנו רואים בו סמל, דוגמה ומופת לשאר החיילים המשרתים בצה"ל".

בעקבות פרסום מחאתם של החיילים, התקבלו בתנועות הימין עשרות פניות של חיילים שהביעו הזדהות עם מעשיהם של חיילי נחשון, ונכונות לפעול באותה צורה כשיידרשו לכך. "זו תפישה שנעשית מקובלת בקרב הרבה חיילים, שלא מקבלים את הסיפורים על פקודה וחוק כשהם מבינים שאהוד ברק עושה שימוש ציני ומכניס את הפוליטיקה לצבא", אומר איתמר בן גביר, יועצו של ח"כ מיכאל בן ארי, שקיבל בעצמו פניות רבות מחיילים, "יותר ויותר בחורים מדברים איתנו על כך שאם המצב הזה ימשיך, הם ינהגו כמו אותם חיילים".

ח"כ מיכאל בן ארי עצמו, פרסם תגובה נזעמת בדבר האיומים לסגירת ישיבות ההסדר. לדבריו, "האיומים על סגירת ישיבות ההסדר וחטיבת כפיר מלמדים שהשמאל בישראל איבד כל חוש אחריות. אני רוצה להזכיר להם שהבנים של אולמרט לא יחליפו את הנאמנות והמסירות של גיבורי ההסדר שעומדים תמיד בקו הראשון". בן ארי סבור כי העונש המוצע מלמד על פאניקה של גורמים בשמאל, "הבעיה היא רק שלא אכפת להם לפרק את צה"ל ולפגוע בביטחון העם בישראל".

מלבד בן ארי, נמצאו בכנסת תומכים נוספים למעשה, שאף החלו בגלגול פתרון בדמות הצעת חוק ישנה-חדשה. הח"כים אריה אלדד וציפי חוטובלי הגישו השבוע הצעת חוק שמאחדת הצעה שהגיש אלדד בכנסת לפני כחצי שנה עם הצעה של חוטובלי מהשבוע, הדורשת להגדיר את תפקיד הצבא כהגנה על מדינת ישראל, ריבונותה ואזרחיה, וכפועל יוצא מכך משימות השיטור ואכיפת הסדר הציבורי יוטלו רק על משטרת ישראל.

החידוש הפעם הוא כי ההצעה באה גם מטעם הקואליציה, על ידי ח"כ חוטובלי, שמסבירה כי המשמעות היא שההצעה זוכה לתמיכה בקרב המיינסטרים וחוצה מפלגות. עד כה החתימה חוטובלי על ההצעה 12 ח"כים ממפלגות הקואליציה ואחרות, כמו ש"ס, הליכוד, ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי. פניותיה של חוטובלי לח"כי הבית היהודי לתמוך בהצעה עדיין לא נענו. ח"כ אורי אורבך הסביר את סירובו לחתום על ההצעה בכך ש"מדובר בגימיק שכל מטרתו להשיג כותרת ותו לא. לגופו של עניין, אני חושב שצריך לאפשר לממשלה נבחרת את החופש להורות לצה"ל לפעול על פי הוראותיה. הגבלת הממשלה עלולה לפעול בעתיד דווקא בסוגיות הקרובות לליבנו". ח"כ חוטובלי מצידה מסבירה כי "המטרה היא להפוך את צה"ל למוסרי ולהציל אותו ממשימות של גירוש והחרבת בתי יהודים".

ח"כ אלדד מביע תמיכה במעשי החיילים המוחים: "החיילים האלו עברו עבירה, הם צריכים לשבת בכלא ואני שולח להם ברכת יישר כוח. המעשה בוודאי לא טוב, אבל כנראה מה שהשכל הישר היה צריך לעשות גם בלי הצעת החוק שלנו, מה שהשכל הישר היה צריך לעשות בקדקודיהם של מקבלי ההחלטות בלי הפגנות – לא קורה, כי מקבלי ההחלטות האלו מושחתים. כשזה המצב, אין ברירה אלא לעבור על החוק ולהפגין". אלדד מאשים גם את היושבים בקואליציה באחריות למעשי ההרס: "הטרגדיה היא שהאשמים בהריסת הבתים בנגוהות הם בוגי יעלון ודניאל הרשקוביץ, לא פחות מברק ונתניהו. כל עוד הם שותקים שתיקת כבשים ולא אומרים 'זה לא יעבור' – הדבר הזה יימשך".

 

 האיגוד: נגד סירוב, נגד איומים

גם בימין הממלכתי יותר, הטילו את האחריות למחאה על מקבלי ההחלטות ולא על החיילים שנקלעו בעל כורחם למציאות בלתי אפשרית. בשיחה עם ערוץ 7, אמר השבוע מוטי יוגב, אל"מ במיל' וסגן ראש מועצת בנימין, כי אמנם "נכון שאסור שתהיה סרבנות, והחיילים ברגע שהם עולים על מדים צריכים לעזוב את דעותיהם הפוליטיות, אבל מצד שני צריכים כמו בכל תחקיר צבאי להבין למה זה קורה. הסיבה השורשית לתופעה היא שיש פה ממשלות שמקבלות החלטות באורח לא דמוקרטי, כך היה בהסכם אוסלו וכך גם היה בגירוש מגוש קטיף. הם גרמו לכך שצה"ל ישתתף בפעולות של פשע לאומי, גירוש יהודים מבתיהם והרס בתים".

יוגב האשים את הקברניטים שהביאו לקרע בעם ובצבא: "על כל ההחלטות האלה אחראים שרון, אולמרט ומופז. הם אלה שהכניסו את צה"ל למצב הזה, הם גרמו לקרע. לא הצבא ולא המשטרה צריכים לעסוק בפינוי יהודים ואסור לקבל הכרעות כאלה על חודו של קול".

באיגוד ישיבות ההסדר נפלה הפרשה הנוכחית כהמשך ישיר לסאגה הממושכת בין רבני ישיבות ההסדר לצה"ל בכל הנוגע לשאלת סירוב הפקודה, אשר הפרק האחרון שלה התרחש לפני כשבועיים, בעקבות פרשת חיילי שמשון. לאחר אירוע המחאה בהשבעה, הוזמנו רבני האיגוד ללשכתו של ראש אכ"א, שדרש מהם לפעול למיגור התופעה. הללו הבטיחו לו לכנס את האיגוד לישיבה שתדון בנושא. בינתיים הצטרפה כאמור השבוע גם מחאתם של חיילי נחשון, והוסיפה שמן למדורת הלחצים על ראשי הישיבות. באכ"א דרשו מהאיגוד להוציא הודעת נגד למעשים, ובתקשורת פורסמו שמועות בדבר איום על סגירת ישיבות התומכות בסירוב פקודה. במערכת הביטחון, אגב, מתנערים מהשמועות הללו.

דובר האיגוד, הרב דוד סתיו, מבהיר בשיחה עם 'בשבע' את עמדתו האמביוולנטית משהו של האיגוד: מחד התנגדות גורפת למעשי מחאה וסרבנות מכל סוג, ומאידך התנגדות גם לאלו המבקשים לאיים על עתידן של ישיבות ההסדר. "איגוד הישיבות מגנה כל הפגנה פוליטית מכל סוג, הצבא הוא לא מקום להפגנות פוליטיות, וזה ללא קשר לסוגיית הסירוב ככלל. יכול להיות שאדם בעד סירוב בשעת מתן פקודה בלתי חוקית, או נגד ההלכה או מצפונו, וכשיגיע לגשר יחליט. אבל הצבא הוא לא מקום להפגנות. לכן האיגוד וראשיו מגנים הפגנות פוליטיות, והחיילים הפרו פה הוראות משמעתיות".

עם זאת, מדגיש הרב סתיו כי בהודעה שהוציא האיגוד בעניין זה, נאמר כי החברה הישראלית כמו גם הממשלה צריכות לקיים שיח רציני ועמוק איך להוציא את צה"ל מהמקומות הללו. "מקומות שיש בהם סוגיות השנויות במחלוקת פוליטית, חיילים לא צריכים להיות מעורבים בזה. זה עסק למשטרה".

לדברי הרב סתיו, לא מדובר בשאלה נקודתית לגבי חיילי ההסדר, "אלא לגבי כל החיילים שמתקשים לאזן בין העמדה הפוליטית-ערכית שלהם לבין היכולת לשרת בצבא, שבין היתר משרת גם אג'נדות פוליטיות שלא תואמות לשלנו. מבחינתנו זו סוגיה חינוכית, שאנו בישיבות צריכים ללמד את תלמידינו להיות אנשים מורכבים – אפשר להיות בעד סירוב, ועדיין לא עושים הפגנות. להתנגד משמאל לשירות בשטחים, ועדיין לשרת בצבא. זה קוד חברתי שכולנו צריכים להיות חלק ממנו.

"יחד עם זה, צריך להתנהל מאבק חברתי אמיתי, שעל מנת שיצליח צריך שלא רק ראשי הישיבות יובילו אותו, אלא אנשי רוח מימין ומשמאל שיקראו להוציא את הצבא מסוגיות פוליטיות".

מה עמדת האיגוד ביחס לאיומים שנשמעים לכאורה על סגירת ישיבות הסדר התומכות בסירוב פקודה?

"לא יעלה על הדעת שצה"ל יבטל הסדר עם ישיבה כזו או אחרת", הרב סתיו נחרץ "לצה"ל יש רשימה ארוכה של הסדרים עם המון קבוצות. הוא שולח קצינים להרצאות בהן משמיעים דברי שטנה ובלע נגד פעילות צה"ל ביו"ש, ב'עופרת יצוקה' ובלבנון. שם אף אחד לא מעלה על הדעת לבטל את ההסדרים. במסגרת חופש הדיבור והדמוקרטיה, ראש ישיבה יכול להביע את עמדותיו, כל עוד הוא לא עובר על החוק. אם עבר על החוק, היועץ המשפטי יחקור ויעמיד אותו לדין, אך כל עוד לא עשה כך, יש לרבנים זכות להביע את דבריהם". עם זאת, מבקש הרב סתיו להעביר מסר לאותם ראשי ישיבות: "חכמים היזהרו בדבריכם. אני לא בטוח שהם מעוניינים בהצתת האש הזו שהיא לא בעניין הנכון ולא במקום הנכון. גם מי שתומך בסירוב לא רוצה שחייליו יבזו את המשמעת והסדר בצבא בעיצומו של טקס יקר וקדוש מול הכותל".

 

 בניגוד למשימות החטיבה

אחד מגילויי התמיכה המשמעותיים ביותר להם זכו החיילים השבוע היה מצד הוריהם, שדיברו בזכות המעשה בבמות השונות שניתנו להם בתקשורת. צירל הורוביץ, אימו של מלכי, עייפה כבר מהשאלות העוינות של הכתבים. היא היתה מופתעת כששמעה שבנה מעורב במעשה, אולם לאחר ששוחח עימה והסביר לה את נסיבות האירוע, הבינה שזה המעשה המתאים ביותר עבורו. "אלו הערכים שלו, זה בחור שלא מתבלבל, יודע טוב מאוד מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור".

את תומכת במחאה של בנך?

"לא היתה לו שום אופציה חוץ מלסרב", היא אומרת "לא לבצע את הפקודה ולא משנה באיזה מעגל. זה ברור כשמש. אני גאה בו. הוא לא עשה את זה בראש קטן. הוא ישלם מחיר, אבל את המסר שלו הוא העביר". בשיחת הטלפון לאחר המשפט, הוא סיפר בסתמיות על העונש שקיבל, ללא שום הרהורי חרטה או תסכול. "מה שייתנו לי – אקבל", אמר "רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי על הצד הטוב ביותר, וזה מה שעשיתי היום".

הורוביץ נסערת: על המקרר במטבח ביתה עדיין תלוי המסמך שקיבלה לאחר גיוסו של מלכי, המגדיר את תפקידיה של חטיבת כפיר, בה שירת. היא מקריאה לי סעיף אחר סעיף, כאשר המוטיב החוזר והבולט הוא תפקיד החטיבה במיגור הטרור הפלשתיני ביו"ש, "בהגנה על הבית". "זו השליחות שלו, בזה עסק בכל מאודו", אומרת הורוביץ בכאב "מה הקשר למשימה הזו? העמידו אותו במצב שלא היתה לו ברירה. הוא נשלח לפעול פשוט נגד המשימה שחטיבת כפיר מיועדת אליה. להחרבת בתי יהודים אין כלום עם לחימה בטרור, והוא לא יכול היה לתת לזה יד".

הורוביץ מספרת כי כשבנה הבין שהוא נדרש לאבטח את גדודי היס"מ, סירב ליטול חלק גם בעקיפין. "כנער הוא היה בגירוש מגוש קטיף, והיה מזועזע לראות את החיילים הרובוטים אחרי ההכנה המנטלית. הוא החליט שבחיים הוא לא יהיה חייל כזה". בצה"ל הפצירו במלכי להמשיך לקצונה כמעט מרגע גיוסו, מספרת האם. "הוא היה חייל מצטיין. הם ידעו מראש שהוא יתנהג כך. אני והוא אמרנו להם מראש שהוא לא יילך להחריב בתים, והם אמרו: בסדר, אנחנו רוצים דווקא חבר'ה כמוך לקצונה, אלו בדיוק התכונות הדרושות. לא אחד שרק אומר כל הזמן 'כן' לאלה שמעליו. הוא תמיד ראשון לכל דבר, מלא מוטיבציה, אז למה שלחו דווקא אותו למשימה כזו?".

האם, שזהו הבן השישי שהיא שולחת לצה"ל, מדגישה שוב כי היא "מאוד גאה בו, נקודה. צר לי רק בשבילו ובשביל המדינה שאדם יכול להיות או נאמן למצפון או נאמן לצבא. הצבא הפך לשלוחה של הפוליטיקאים עם האינטרסים לשרידות המפלגה. איך זה קשור להגנה על המדינה?".  

גם ד"ר יואל מלמד, קצין מילואים בחיל הרפואה ואביו של אחיה – החייל שהניף את השלט עם מלכי הורוביץ, לא הופתע כששמע שבנו שותף למחאה. גם אחיה לא שידר חרטה או לחץ לאחר מעשה. מלמד סבור שהעונש שהוטל על בנו מוגזם. "הצבא, מרוב שהוא נכנס להיסטריה, חושב שבמקום לפתור את הבעיות שהוא והפוליטיקאים יוצרים, הוא צריך לשלוח לכלא ולגרוע מקרבי חיילים כאלה והם יתכופפו לעשות משימות לא צבאיות בעליל. הוא טועה, זה לא מה שירתיע. במדינה בה 60 אחוז לא מתגייסים כלל ורק חלק הולכים לקרבי, הרעיון להדיח דווקא את אלו שיש להם אומץ ולא מפחדים להביע את דעתם זה דבר טיפשי, כי הם הכי מתאימים ללכת לקצונה".

אתה תומך במחאה של בנך?

"זה בכלל לא הנושא. הנושא הוא שצה"ל עסוק בלהביא את החיילים הטובים שלו לקצה הגבול ולהפיל אותם לתהום, כשברור שזה יקרה. הצבא צריך להתרחק כמו מאש מסוגיות פוליטיות, כי אחרת ברור שמעשים כאלו יקרו. כמו שלא ייתנו להם לאכול חזיר, אסור להעמיד אותם גם במצב הזה, כי זה בדיוק אותו דבר".

 

 החיילים כשליחי ציבור

ב'מטה להצלת העם והארץ' מתכננים להעניק פיצוי כספי גם למשפחות החיילים הללו, לאחר שלפני שבוע העניקו פיצוי בסך 20 אלף שקלים למשפחות חיילי שמשון שנשלחו למאסר. אריה ארבוס, החייל שהניף את השלט בטקס ההשבעה, כבר הודיע כי הוא מוסר את כספי המענק לטובת בניינה של ישיבת חומש, ובכך לפצות במשהו על הנזק שגרם גדוד שמשון להתיישבות בחומש במהלך הפינויים הרבים שהתבצעו על ידו.

שי גפן, איש המטה, מסביר ל'בשבע' כי מטרת המענקים הכספיים היא פיצוי על הסבל שנגרם לחיילים ומשפחותיהם, אך יותר מכך – מתן גיבוי וגב ציבורי לחיילים שמביעים באומץ עמדות אלו. "ראשית, אנחנו לא סבורים שמדובר בסרבנות, אלא בתופעה בריאה של זעקה פנימית של חיילים שלא רוצים שיעסיקו אותם במשימות שהורסות את צה"ל. בעבר הימין הפקיר את החיילים שלו, הם היו למרמס. אנחנו לא ניתן יותר שחייל שעושה דבר נכון ואמיתי ייזרק לכלא ויזכה לצקצוקים. אנחנו נגבה אותו ונהפוך אותו לגיבור שלנו. כולם יידעו שהחייל הזה הוא גיבור ושליח ציבור של אלפי אנשים שחושבים כמותו. הגיבוי הזה זוכה להד עצום, ויחלחל לצה"ל שיבין שלא מכניסים חיילים למשימות גירוש".

 

בס"ד

 ערב ההוקרה לסרבני שמשון: "עוד אלף חיילים כאלה – וניצחנו"

חייל בגדוד שמשון בשיחה עם 'בשבע': הפינויים מחומש מפרקים את הגדוד

 

"מה שמפרק את הצבא, ורואים את זה היטב בגדוד שלנו, זה עיסוק במלחמה נגד יהודים", אומר החייל משמשון בנחרצות "זה מוריד את המוטיבציה לחיילים, פשוט גורם להם לא לתפקד. מי שימנע זאת – ימנע את הידרדרות הצבא. אנחנו מקווים מאוד שהמג"ד ישנה את דעתו ויחליט לדאוג לביטחון עם ישראל לפני הקידום האישי שלו"

 

ערב ההצדעה שהתקיים במוצאי השבת האחרונה לשני טירוני 'שמשון' שהניפו את השלטים נגד פינוי חומש, הצליח להוציא אל הרחוב הירושלמי הקריר כמה פעילים קולניים של צעירי 'העבודה' שהתגודדו בכניסה לאולם. הללו הניפו שלטים וקראו קריאות בגנות הסרבנות, ואף כיבדו בצעקות 'בוז' אישים כמו משה פייגלין והרב דב ליאור, שהגיעו להשתתף באירוע. אולם מחאתם הקצרה, שהסתיימה פחות או יותר במקביל לשוך תקתוקי המצלמות סביבם והיעלמות המיקרופונים מהשטח, לא העיבה בכהוא זה על האווירה המרוממת באולם פנימה, שהיה סגור, אגב, לתקשורת. 

 

 "התורה מעל הכל"

בהדרגה התרכזו במקום מאות אנשים, שהמתינו בדריכות לקבלת פני אריה ארבוס, אחד משני הטירונים מניפי השלט, שהשתחרר ביום רביעי שעבר ממאסרו והשבוע התייצב לשיבוץ מחודש בצה"ל, מחוץ ליחידתו הקרבית. הגעתו של ארבוס לאולם מלווה בשירה וריקודים שנמשכים דקות ארוכות. חבריו ומכריו מגזרת גב ההר עוטפים אותו במעגלים. רעייתו הצעירה, ביתו של הרב דניאל כהן, רבה של בת עין, ניצבת מצידה השני של המחיצה ובידיה התינוקת הרכה שנולדה סמוך לטקס ההשבעה.

את הערב פותח הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע וראש ישיבת ההסדר במקום. הרב מבקש תחילה "להצדיע למקדשי שם שמיים ברבים בשם כלל ישראל".  בהמשך עונה הרב לטענות המתנגדים למעשה: "לפעמים אנו שומעים קולות מבחוץ שטוענים מתוך רשעות ועמארצות שאנו גורמים לפיצול והחלשת צה"ל. אני עומד עשרות שנים בראש ישיבת הסדר. אנו שולחים את בחורינו לצבא מתוך ידיעה שהם עושים דבר מצווה, לשמור על המדינה ולהגן על אזרחיה. כמעט ואין בעיות משמעת אצל בחורינו, הם יודעים שהחיוב האלוקי להגן על המדינה הוא כמו חיוב בתפילין. אין אצלנו סירוב פקודה. אבל", מדגיש הרב ליאור "כל חוק הנוגד את התורה יש לו גדר של גזירה, ויש גדר איך לנהוג בשעת גזירה. שום חוק ושום כוח לא יוכלו לאמת האלוקית הזו, התורה היא מעל הכל. צריך לדעת שיש מצווה לרשת את הארץ, ושלא נעזבנה ביד האומות, ליישב את הארץ ולהחיל את ריבונות עם ישראל על כולה. מי שפועל נגד זה, פועל נגד כל שיבת ישראל לארצו". הרב ליאור חותם את דבריו ואומר כי רבים מחזיקים בדעה שהביעו אותם חיילים, אלא שהם מפחדים. "גילוי הגבורה וקידוש ה' של בחורים אלו הוא נקודת מפנה חשובה, שתקרין אור ותחזק את כולם".

הרב דודי דודקביץ', רבה של יצהר, המליץ להעניק לשני גיבורי הערב גביע, אבל לא כזה המקובל בטקסי ניצחון, אלא "גביע של קידוש, קידוש ה'". הרב דודקביץ' עמד על הקושי שבעשיית המעשה באותה שעה, "גם החיילים העידו שזו היתה שעה מהקשות שלהם ביותר, זה מבחן גדול מאוד", אמר, והדגיש כי עם זאת, היותו של מקום ההשבעה דווקא בכותל המערבי, סלע הקיום היהודי, מחייבת בדיוק הצהרת נאמנות מסוג זה לתורת ישראל: "מתבקש מיהודי שעומד שם להכריז 'אין לנו מלך אלא אתה'. החיילים הורו כאן דרך לרבים, שאנו מתפללים שלא נזדקק לה. הלוואי שהצבא יקבל עליו לפעול לאמיתה של תורה, לרשת ולהוריש את אויבינו בעוז. אלו שביצעו את המעשה הם הקובעים את הקוד האתי האמיתי של צה"ל".

 

 חיילי שמשון באו להזדהות

בקרב הקהל שמילא את האולם היו גם כאלה שלבושם האזרחי כיסה על היותם חיילים סדירים שבאו להזדהות עם המחאה נגד פינוי חומש: מלבד קבוצת חיילי 'דוכיפת' שסירבו לפני כשנתיים להשתתף בפינוי שכונת שלהבת חברון, שחלקם כבר סיימו את השירות, נצפו במקום גם חיילי גדוד שמשון הסדירים, אשר מוצבים בגזרת שכם ונשלחים מעת לעת למשימות הפינוי בחומש. יודגש כי לא מדובר בבני"שים, אלא בחיילים לא דתיים, או כאלה שלא גויסו דרך 'הסדר'.

בשיחה מיוחדת עם 'בשבע' מספר אחד מהם על האווירה הקשה בגדוד מאז הוצבו למשימות הפינוי והעימותים מול יהודים בחומש. לדבריו, שורש הבעיה נעוץ במג"ד שמשון, סא"ל ציון שנקור. "מאז נכנס המג"ד החדש, הגדוד החל לעסוק באופן פעיל בנושא גירוש יהודים. משום מה למג"ד יש המון מוטיבציה לעסוק בזה. בתחום המקצועי הוא פשוט כישלון, הוא ריסק את הגדוד ברמה בלתי נתפשת. איבדנו ציוד, המצב פשוט גרוע. ירדנו ממקום ראשון לשפל המדרגה מבחינה מקצועית, שמעתי את זה גם מקצינים בכירים בגדוד. כנראה כדי לחפות על חוסר המקצועיות שלו הוא מחליט להציג את התפוקה שלו בדרך הקלה, על ידי מלחמה ביהודים. אחרת אי אפשר להסביר את המוטיבציה הגדולה שלו לעלות בעצמו לחומש, להרביץ בעצמו ליהודים, לכוון את הפינויים לשבתות וחגים דווקא".

איך מגיבים החיילים בגדוד למשימות הללו?

"הרוב המוחלט ממש מתנגד לזה. הם לא אוהבים את הפינויים, זה מאוד משביז אותם, הורס את מצב הרוח בגדוד. ואני מדבר גם על חיילים וגם על מפקדים. כשעברנו הכנה מנטלית לפני שעלינו לקו, רוב ההכנה עסקה בפעילות נגד יהודים. היתה שם התמרמרות גדולה של מפקדים וקצינים שהזדעזעו ונדהמו, שאלו איך זה שאנחנו מתכוננים להילחם ביהודים. אבל מה לעשות, צבא זה לא דמוקרטיה, מפחדים להגיד...".

איך הגיבו בגדוד למחאת הטירונים בכותל?

"היתה אהדה גדולה מאוד למעשה. מאוד אהבו את זה. זה הביא תחושת גאווה להרבה אנשים, כאילו מרימים את הגאווה של הגדוד אחרי כל ההתעסקות בדברים האלו". החייל מסביר שזו גם הסיבה שהוא וחבריו לקחו סיכון והגיעו להזדהות עם האירוע הערב. "אולי יש בזה סיכון, אבל החיילים האלו מייצגים אותנו וחשוב לנו להיות פה". 

מה דעתך על הטענות שמעשי סרבנות פוגעים בתפקוד הצבא?

"מה שמפרק את הצבא, ורואים את זה היטב בגדוד שלנו, זה עיסוק במלחמה נגד יהודים", אומר החייל בנחרצות "זה מוריד את המוטיבציה לחיילים, פשוט גורם להם לא לתפקד. מי שימנע זאת – ימנע את הידרדרות הצבא. אנחנו מקווים מאוד שהמג"ד ישנה את דעתו ויחליט לדאוג לביטחון עם ישראל לפני הקידום האישי שלו".

 

 "כל חייל ירא שמיים היה נוהג כך"

לקול תרועות ומחיאות הכפיים של משתתפי האירוע, עולה אריה ארבוס לשאת דברים. "המעשה הזה היה מתבקש", הוא מסביר בענווה "כל חייל יהודי שיראת שמיים בליבו היה נוהג כך, אני רק נדחקתי לסיטואציה". ארבוס מספר על חבריו למחלקה, שתמכו כולם במעשה, ברמות שונות. לדבריו, כשהגיעו אליהם שמועות על אופי הפעילות של גדוד שמשון, החלו המחשבות על סירוב פקודה פסיבי. בתחילה החזירו הטירונים כמחאה את הסמלים השונים שקיבלו בסיומי מסעות – כיסויי דיסקית וכד'. "אם היו זורקים את כל החיילים במחלקה שהחזירו את הפאצ'ים, לא היו נשארים בה קשרים ונגביסטים. כל אלו שבשגרה נלחמים ורצים כמו שצריך, יש כוח פנימי שמניע אותם בשגרה אבל גם בשבירת השגרה".

ארבוס הודה כי הגיוס מבחינתו לא היה מובן מאליו, בהתאם לרקע המשפחתי והחברתי ממנו בא, אולם לבסוף החליט להתגייס, ועם גיוסו אמר למח"ט: "כופפתי את הדעות האמיתיות ושלי ואסתיר אותן כדי שאוכל להתחבר למשהו חשוב יותר". למרות מה שעבר מאז, הוא מוכן לחזור אל המדים גם כעת "כדי לחזור ולהגן על עם ישראל וא"י".

החייל השני שנשפט עם ארבוס הוא אחיה עובדיה, תלמיד ישיבת ההסדר בהר ברכה ותושב טל מנשה. עובדיה נמנע מליטול חלק באירוע בשל צניעותו, אולם בני משפחתו הגיעו נרגשים לאירוע. אימו, סילבי, קורנת כולה, אמרה ל'בשבע' כי "אנחנו שמחים וגאים בו, ואנחנו מקווים ששני גיבורי הרוח האלה הציתו אש שתבער בלבבות כל חיילי צה"ל, עם ישראל והמנהיגים שלנו. בזכות בנים כאלו אנו נוחלים את הארץ". סילבי מספרת כי הם כלל לא ידעו על כוונתו של אחיה ליטול חלק במחאה מעין זו, "אבל לא התפלאנו כשראינו שזה הוא. הוא ילד עם אמת", היא מחייכת ושולפת תמונה שלו בגאווה מן התיק.

מה סיפר לכם כשחזר לשבת הביתה מהכלא? הוא מתחרט?

"הוא אמר שבכלא הכל עבר בקלות, כי בשביל א"י הוא לא מרגיש שזה קשה. הוא ידע שישלם מחיר והוא לא מתחרט. הרוח שפיעמה בשמשון, מפעמת בו", היא מסיימת במליצה תנ"כית.

סילבי מספרת עוד כי בנה התגייס עם הרבה מוטיבציה, ואף זכה בתואר טירון מצטיין. הוא עדיין מקווה להשתלב בכל זאת ביחידה קרבית כלשהי.

איציק שדמי, יו"ר מטה 'חומש תחילה', ממארגני האירוע, סיכם את הערב בקריאה עם דגש מעשי. שדמי, שבעצמו היה קצין הגמ"ר שתרם 150 ימי מילואים בשנה, הדגיש כי אין בערב זה שום קריאה נגד גיוס, ההיפך. אולם יחד עם החובה להתגייס, מוטלת חובה על המתגייסים להצהיר עם התייצבותם בפני מפקדיהם על 'גבולות הגזרה' של פעילותם: "נעשה הכל כדי להגן על עם ישראל מאויביו", מציע שדמי את הניסוח "אבל תדעו מראש – אני לא מתכוון לפנות שום מקום מא"י". לדבריו, אם אלף חיילים יגישו הצהרה כזו, צה"ל כבר לא יוכל 'להכיל' את התופעה, "וזה יהיה מהלך מנצח. הצבא לא יכול לוותר על אלף איש שיגידו את זה. זו הדרך לנצח במאבק".