בשבע 369: המשפט הוא שלהם

כמו עובדי חברת החשמל שזוכים בחשמל חינם, גם בכירי מערכת המשפט ומקורביהם זוכים לטיפול משפטי מקל במיוחד ,שיטות ההטעיה והרמייה של פעילי השמאל לא עשו רושם על שופטת המחוזי בת"א.

יאיר שפירא , ט' בכסלו תש"ע

 

הסאגה של ועדת האיתור של היועץ המשפטי לממשלה הסתיימה. והנה מעט עוד רגע ימליץ שר המשפטים, יעקב נאמן, על מי שימליץ, והמהומה הציבורית האחרונה תהיה מאחורינו. לא מעט חבולים יצאו מהפרשה. השופט נעם סולברג, שמצא את עצמו בעמדת אויב המערכת ממנה צמח. שר המשפטים, שנותר שוב ללא גב פוליטי ברגע האמת. וגם ראש הממשלה נתניהו, שהוכיח כי לא משנה אם זה אובמה או בייניש, כוחותיו עומדים לו בקושי כדי הישרדות.

את עיקר הפגיעה  ספג המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט תאודור אור. לבד מההתבזות הרגילה של ראשי מערכת המשפט, שמתגלים שוב ושוב כחבורה שרוממות השוויון בגרונה אך מתנכלת לכל מי שאינו בן דמותה, הרי אור כמעט והסתבך בפרשה חמורה. נזכיר כי בעיתונות נחשף בשבוע שעבר שמנהל בתי המשפט השופט גל מקיים בימים אלו משא ומתן למחיקת תביעה שעלולה להביך מאוד את אשתו של אור, מיכאלה שידלובסקי-אור, שופטת בית המשפט המחוזי לשעבר. עוד פורסם כי השופטת בדימוס שידלובסקי-אור מועסקת כיועצת בהנהלת בתי המשפט בראשותו של גל. מסתבר אפוא כי כבוד השופט בדימוס אור קידם בוועדה ביד רמה את מועמדותו של אדם ששמה הטוב ומשכורתה של רעייתו נתונים בידיו.

ראש הממשלה לשעבר אולמרט נחקר ארוכות על קידום עניינים של מקורביו, ורק כפסע היה בינו ובין העמדה לדין בנושא. גלעד שרון בילה ימים רבים בחדרי חקירות ובבתי משפט בשל החשד כי אביו השתדל עבור קבלן שאצלו עבד. וכך עוד רבים וטובים, וטובים פחות. בעוד המשטרה והפרקליטות ממהרות לבדוק בכל הזדמנות האם איש ציבור פעל בניגוד עניינים והפר אמונים, אור יוכל להסתפק רק בפגיעה התדמיתית. את התשובות הדחוקות להתנהלותו הבעייתית הוא נאלץ להציג רק בתקשורת, לא במשטרה ובוודאי שלא בבית המשפט. אפילו לא בבדיקה ראשונית של היועץ המשפטי לממשלה. לפעמים נדמה כי בדומה לחשמל חינם ממנו נהנים עובדי חברת החשמל ובני משפחותיהם, גם לראשי מערכת המשפט בארץ תנאי שירות משפטי משלהם.

דוגמה נוספת ולא פחות אקטואלית היא הודעת הפרקליטות השבוע כי עו"ד אורי מסר, מקורבו של אהוד אולמרט, ייפטר ללא משפט בשתי הפרשיות בהן המליצה המשטרה להעמידו לדין. בפרשת 'מעטפות הכסף' של טלנסקי נחשד מסר כי ניהל עבור אולמרט, איש ציבור, את הכסף החשוד ככסף שחור. בפרשת 'מרכז ההשקעות' היה מסר מעמודי התווך של הפרשה בה נשא אולמרט פנים ללקוחותיו של חברו מסר.

בהחלטה שפרסמה הפרקליטות השבוע בעניינו של מסר לא חסרו התפתלויות דוגמת "לא ברור אם ניתן להאשים". אך את מה שחסר שם נשלים אנחנו. עו"ד אורי מסר הוא בעלה של בכירת הפרקליטות עד לא מכבר, דוידה לחמן מסר, מי שהיתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. לחמן-מסר נטועה היטב בברנז'ה הנכונה, ונהנתה מקשרי עבודה ארוכים וטובים עם לא מעט מהפרקליטים המעורבים בהחלטה שלא להעמיד לדין את בעלה.

 התובע אינו אמין

לפני למעלה משלוש  שנים וחצי עלה לכותרות פעיל שמאל בשם מתן כהן, לאחר שנפצע בעינו בעת שהשתתף בהפגנה אלימה נגד הקמת גדר ההפרדה סמוך לכפר בילעין. איש שמאל שנפצע הוא אייטם חשוב בעיתונות הישראלית, על כן זכתה פציעתו של כהן לסיקור נרחב. 'דמנו הותר' זעקה אחת הכותרות בכלי תקשורת מרכזי, שם דיווח כהן כי כאשר עמד בצידי ההפגנה וקרא לחיילי מג"ב לחדול מירי כדורי גומי על הערבים הנמלטים, הסתובב לעברו אחד מהם וירה לעברו כדור גומי שפצע את עינו.

כהן אף הגיש תביעה נגד המדינה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. התוצאה שהתקבלה השבוע היתה עגומה עבור כהן. הוא חויב לשלם למדינה הוצאות משפט של 50 אלף שקלים, לאחר שבית המשפט קבע כי ככל הנראה נפגע כהן מאבן שהושלכה בידי אחד מחבריו הערבים.

השופטת דליה גנות לא חסכה את שבטה מכהן לאורך כל פסק הדין, וקבעה בלשון כמעט הבוטה ביותר בה יכול שופט להשתמש כי "התובע אינו אדם ישר ואמין", וכי עדויותיהם של כהן וחבריו היו מלאות סתירות וספקולטיביות, ונועדו לשמש את מטרותיהם האידיאולוגיות. בין השאר ביקרה השופטת את עדותה של סרבנית הגיוס סהר ורדי, וקבעה כי היא שינתה את עדותה שוב ושוב כדי לנסות ולהתאימה למטרותיה.

השיטות החביבות על פעילים פרו-ערבים, שמתקבלות בברכה וללא פקפוק בתקשורת העולמית ולא פעם גם בזו הישראלית, כשלו בבית המשפט. השופטת גנות תהתה מדוע שני הסרטים בהם תיעדו כתבת זרה וצלם ערבי את ההפגנה, הוגשו לבית המשפט כשהם ערוכים ומקוצצים. דעת הרופא המומחה שהביא כהן היתה כה פתלתלה עד שהוא עצמו לא מצא את ידיו ורגליו בבית המשפט. אך יותר מכל לעגה השופטת לניסיונו של כהן להציג את עצמו כגיבור שעמד בקומה זקופה ונאם לחיילים בעוד הם יורים לעברו. מהתמונה שמציירת השופטת בפסק הדין עולה כי כהן, שנבהל מהיריות, היה עסוק בלגונן על עצמו מיריות שלא נורו לכיוונו, הסתובב לעבר המפגינים הערבים, ואז פגעה בו האבן שנזרקה מכיוונם.

 רפואה על פי החוק

התנהלותה של ההסתדרות הרפואית אל מול סגן שר הבריאות יעקב ליצמן היא לא פחות ממדהימה.

רבותיו של השר קובעים כי רגע המוות נקבע עם הפסקת פעולת הלב. הממסד הרפואי, וגם רוב פוסקי ההלכה, סבורים כי רגע המוות מוגדר עם מותו של גזע המוח. כך גם קובע החוק, אלא שהחוק גם מאפשר לאיש לחיות ולמות על פי אמונתו. לפיכך, מי שמאמין כי יקירו החולה שליבו לא נדם הוא אדם חי על אף שגזע המוח אינו פועל עוד, זכאי לדרוש מהרופאים שלא לנתקו ממכונת ההנשמה ולהעניק לו טיפול תומך כמו לכל חולה קשה אחר.

השקפות שונות על חיים ומוות, כמו גם הסייג בחוק, הם לא פעם לצנינים בעיני ראשי המערכת הרפואית. וכך כאשר אדם מוגדר על ידם כמת, גם אם אינם מנתקים אותו ממכונת ההנשמה, במקרים רבים הם מסרבים לתת לו טיפול תומך.

מקרה אחד כזה קרה בבית החולים שניידר. הורים חרדים טענו כי הרופאים מסרבים להעניק טיפול תומך לילדתם, שגזע המוח שלה חדל מלפעול. נדרשה התערבות של ליצמן כדי שהרופאים יכבדו את רצונם של הורי הילדה ואת החוק. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, מיהר לתקוף את השר במכתב מתוקשר, בו טען כי סגן השר לא יכול להלך אימים ולפעול בניגוד לחוק, גם אם אינו לרוחו. אלא שכל מה שליצמן ביקש הוא כי אידלמן ואנשיו ידקדקו בכל סעיפי החוק, גם אלו שאינם לרוחם.