חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

"לאיים לסגור ישיבה זה בולשביזם" - בגליון השבוע

הרב לבנון והרב מלמד לא לבד: מגוון רחב של ראשי ישיבות הסדר מתקוממים נגד הניסיון להלך אימים על ראשי ישיבות, ואף מצטרפים לעמדה העקרונית השוללת שימוש בחיילי צה"ל למשימות הרס וגירוש.
26/11/09, 10:36
חגית רוטנברג

 

 

 הרב דב ליאור, ראש ישיבת ההסדר בקרית ארבע: "השימוש במונח סרבנות הוא הטעייה. מה שיש זה כפייה נגד הדת. מה שנגד הדת - לא ייתכן שיכופו על חיילינו. התורה היא מעל כל החוקים, ויש להתייחס לכך כאל שעת גזירה"

 

הרב אמנון שוגרמן, ראש ישיבת ההסדר בחיספין: "באוניברסיטאות בן גוריון או חיפה מסיתים נגד המדינה, אבל להם לא אומרים כלום כי זה מותר במסגרת חופש אקדמי. למה לרבנים אין את החופש האקדמי להביע עמדות?"

 

 הרב ד"ר אליהו רחמים זיני, ראש ישיבת 'אור וישועה' בחיפה: "שיראו לנו אחד מתלמידינו המסרב לבצע פעולה צבאית כלשהי, אף אם היא כרוכה בסיכון חייו. הלא במסירות עילאית, שלא רבים מוכנים לה, הוא יעשה כל המוטל עליו, בדבקות, בתפילה ובשמחה"

 

 

כתבה ששודרה השבוע בחדשות 10 חשפה מציאות חדשה בבקו"ם: צעירים שמתגייסים לצה"ל ומצהירים מול המצלמות, תוך חשיפת שמותיהם, כי יסרבו למלא פקודה לפינוי יהודים מבתיהם. לא, אף אחד מהם אינו תלמיד ישיבת הסדר ואפילו לא חובש כיפה לראשו. היו אלה צעירים מרחבי הארץ שמתגייסים לגולני, ולא חוששים להצהיר כי המצפון קודם לפקודה. אגב, גיוס נובמבר שהחל ביום ראשון השבוע, הצטיין באחוזי מוטיבציה קרבית גבוהים במיוחד. גל איילון מכפר ורדים הסביר למצלמה כי "כולנו יהודים, אין מה לעשות. אי אפשר לעשות דבר כזה ליהודים. הייתי כנראה מסרב פקודה כי אלו הערכים שלי". וסיוון גליק מרחובות אמר: "יש ערכים מינימליים. אנחנו באנו לשמור, לא לגרש. אני שומר על האחים שלי, לא מפנה אותם. אני עכשיו מתגייס כדי לשמור ולא כדי לגרש".

 

 בדיקה גופנית משפילה

ובינתיים בצה"ל, במערכת הפוליטית ובתקשורת ממשיכים להפנות את התגובה ההיסטרית לנוכח גילויי המחאה, כלפי חיילים חובשי כיפות בלבד. השבוע התקיים ערב לציון עשור לגדוד 'נצח יהודה' - "הנח"ל החרדי", שכיום משתייך כמו גדודי 'נחשון' ו'שמשון' לחטיבת 'כפיר'. חיילי הגדוד שהגיעו לאירוע נדהמו כאשר לא הורשו להכניס לאולם תיקים וציוד אישי, ואף נדרשו לעבור בדיקה גופנית משפילה שכללה הורדת חולצות. כל זה התרחש כנראה על מנת לגדוע באיבו כל רעיון של הנפת שלטים נוספת מצד חיילים שיבקשו להבהיר כי לא ישתתפו בפינוי יהודים. לאחר השלט שנמצא בבסיס בבקעות בשבוע שעבר, שהצהיר כי 'כפיר לא מגרשים יהודים', הסתבר לראשי צה"ל כי גילויי ההתנגדות בקרב החיילים הפכו למציאות רווחת.

את עיקר החיצים מפנים בצה"ל אל ישיבות ההסדר, ובפרט אל הישיבות באלון מורה ובהר ברכה, שתלמידים שלהן נשפטו בעקבות הנפת השלטים. אך אל מול לחצי צה"ל על איגוד ישיבות ההסדר, מוכיחים הדברים שיובאו להלן כי עוד ראשי ישיבות הסדר רבים, לאו דווקא מגזרת גב ההר, מעניקים גיבוי מלא לשני עמיתיהם המאוימים, ותובעים גם הם להוציא את צה"ל מהמשחק הפוליטי.

השבוע התאספו עשרות רבנים וראשי ישיבות בירושלים לכנס למען קידומה של הציונות הדתית בנושאים שעל סדר יומה. כתב ערוץ 7 עוזי ברוך דיווח מהכנס כי בין השאר יצאו הרבנים באמירה ברורה לשר הביטחון אהוד ברק, כי פגיעה בישיבת הסדר אחת דינה כפגיעה בכלל ישיבות ההסדר. עוד אמרו, כי הם תובעים מראש הממשלה ומשר הביטחון לקיים דיון מעמיק בשאלת שיתופם של חיילים בפעולות פינוי יהודים ביו"ש, וקבעו כי אין לכוף את החיילים לפעול בניגוד לאמונתם. בין הרבנים ראשי הישיבות שנטלו חלק בכנס: הרב דב ליאור (קרית ארבע), הרב זלמן מלמד (בית אל), הרב דוד חי הכהן (בת ים), הרב יהושע שפירא (רמת גן), הרב שמעון כהן (באר שבע), הרב יצחק שילת (מעלה אדומים), וכן ראשי הישיבות שעמדו בעין הסערה: הרב אליקים לבנון מאלון מורה והרב אליעזר מלמד מהר ברכה.

בשיחה עם 'בשבע' חוזר הרב דב ליאור, ראש ישיבת ההסדר בקרית ארבע, על המסר המגבה את ראשי הישיבות הנתונים ללחצים ואיומים: "צריך שכל הישיבות יעמדו מאחוריהם כחומה אחת, גם אם יש כאלה שסוברים אחרת מהם. לאיים לסגור ישיבה זה בולשביזם". באשר לעמדה העקרונית, מדגיש הרב ליאור כי סרבנות קיימת רק בשמאל, אולם בישיבות ההסדר מחנכים את התלמידים לעשות כל מה שצריך בהתאם לפקודות, ולכן כמעט שאין אצלם בעיות משמעת. "השימוש במונח סרבנות הוא הטעייה. מה שיש זה כפייה נגד הדת. מה שנגד הדת - לא ייתכן שיכופו על חיילינו. התורה היא מעל כל החוקים, ויש להתייחס לכך כאל שעת גזירה. הצבא צריך לאפשר לחייל דתי לשמור על אורח חייו לפי אמונתו, וזה מעוגן גם בפקודות מטכ"ל. יש פה עניין פוליטי שמערבים את הצבא בתפקיד לא לו".

 

 פקודה בלתי חוקית בעליל

הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, מביע צער על תחושות הפחד והחששות המניעים חלק מראשי הישיבות, וגורמים להם להימנע מדרישה אלמנטרית ביחס לגבולות תפקידיו של צה"ל: "לדאבון לב יש אצלנו תמיד מפחדים. אילו לא היו מפחדים בתקופת הגירוש והיתה נכונות בין ראשי הישיבות לעמוד על היסוד הדמוקרטי, שלא לומר התורני, הבסיסי, היה ניתן למנוע זאת. מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל - לפעול נגד אזרחים תמימים, בין אם ערבים ובין אם יהודים. בשום מדינה דמוקרטית בעולם לא קיים דבר כזה של שימוש בצבא נגד אזרחים. זה דבר שלא יעלה על הדעת. זה דבר פשוט. לדאבון לב יש גם לא מעט ראשי ישיבות שמפחדים לומר מה שעל ליבם".

הרב רבינוביץ' היה מצפה מכלל ראשי ישיבות ההסדר להציג עמדה אחידה המתנגדת לשימוש בחיילים בכלל, ולאו דווקא תלמידיהם, למשימות פינוי והרס.

מה דעת הרב על האיומים בדבר סגירת ישיבות שראשיהן מחנכים לא למלא פקודות כאלה?

הרב מתקומם נגד הרעיון: "האם משום שרבנים מחנכים את תלמידיהם סוגרים ישיבה? מה גם שהדבר אינו פוגע בשלמות הצבא, אלא הצבא יהיה שלם אם לא ייתנו לו תפקידים שלא שייכים לו. רק במדינות רודניות עריצות מקובל שהרודן משתמש בצבא לעשות כפי רצונו. אבל במדינה דמוקרטית, הצבא קדוש לדבר אחד - להגן על המדינה. כך צריך להיות, וכך גם כתוב בקוד האתי של צה"ל".

הרב אמנון שוגרמן, ראש ישיבת ההסדר בחיספין, כלל אינו מבין את ההתנפלות על הרבנים לבנון ומלמד. לדבריו, בדיקת הדברים לאשורם מעלה כי הנפת השלטים בידי תלמידיהם לא היתה בידיעתם ולא על דעתם, כך שההתנכלות אליהם חסרת יסוד. לגופה של סוגיה, סבור הרב שוגרמן כי "הצבא מוכרח לעשות סדר בעניין, ולא להעסיק את עצמו בדברים שאינם משימותיו. יש די שוטרים, קחו אותם למשימות השיטור. לא ייתכן להציב חייל בפני שאלה האם הוא מחויב יותר למדינה או לרבנים שלו. כל הפעילות הזו היא על רקע פוליטי, ולכן הצבא לא צריך להיות שותף".

מה דעת הרב באשר לאיומים לסגירת ישיבות שראשיהן מחנכים לאי ציות לפקודות פינוי?

"זה שיש להם עמדות אחרות לא אומר שהם לא ראויים לחנך. הם לא עשו שום עוול. ואילו היו משווים את דבריהם להסתה שמשמיעים מרצים באקדמיה נגד מדינת ישראל וצה"ל, הרבנים היו צריכים לקבל צל"ש. הרי כל הלהט של התלמידים לשרת בקרבי בא מהרבנים. באוניברסיטאות בן גוריון או חיפה מסיתים נגד המדינה, אבל להם לא אומרים כלום כי זה מותר במסגרת חופש אקדמי. למה כלפינו אין את החופש האקדמי להביע עמדות? רבני הישיבות מחנכים ברמה מקבילה לאקדמיה, למה זכויות הרבנים פחותות משל המרצים?".

הרב שוגרמן סבור כי יש לתת גיבוי לאותם ראשי ישיבות, גם אם אין הסכמה לאינטונציה או לסגנון המסרים שהם מעבירים. "כמו שהמל"ג לא מאיימת על אף אוניברסיטה, גם האיגוד לא ייתן יד לפגוע בישיבות הסדר".

כיצד צריך להתנהג חייל שמגיע לסיטואציה של פקודה כזו?

"בלקסיקון שלנו אין סירוב פקודה. אבל יש דבר ברור, שאדם יכול לומר שמצפונו לא מרשה לו לעשות דבר מסוים והוא לא יכול לבצע זאת. הוא לא מסרב, לא מורד ולא מפרק בכך את הצבא. זו עלילה".

 

ריח של משטר טוטאליטרי

לרב יהושע שמידט, ראש ישיבת ההסדר 'ברכת התורה' בשבי שומרון, אין שום ספקות בשאלת תפקודם הרצוי של ראשי הישיבות בפרשה: "ברור שאסור לסגור את הישיבות, וצריך להציג אחדות בנושא זה. ידוע שדעתו של ר' אברום היתה לסרב פקודה. אני חושב שזו חוצפה שאין כדוגמתה", הוא מתקומם על האיומים בדבר סגירת ישיבות ההסדר, "אנו מחנכים על פי תורת ישראל, שאומרת שאסור לפנות יישובים. כל הרבנים צריכים לתמוך בנקודה הזו. מחר ידרשו מחיילים להתגלח בשבת לקראת מסדר עם הרמטכ"ל במוצאי שבת, האם גם במקרה זה נעמוד בצורה חצויה?". הרב שמידט מבקש לשמוע את קול "תורת הגאולה של א"י", כהגדרתו. "חזרנו לארץ מהגלות, צריך לומר דברים ברורים ולא לפחד ממה יגידו. אם כל ראשי הישיבות יציגו עמדה אחת, לא יעזו לסגור שום ישיבה. הם צריכים את ההסדרניקים". הרב גם מצר על כך ש"יש כמה ראשי ישיבות חלשים", לדבריו, והצבא מנצל את חולשתם.

מה דעת הרב על עצם המחאה של החיילים?

"צריך למחות נגד שימוש בחיילים לפינויים. אני אישית הייתי בחומש וראיתי איך כל הזמן משתמשים בחיילים תוך חילול שבת. שבת וא"י זה אותו דבר, ולכן בהחלט יש למחות. לא יודע אם על ידי שלטים דווקא, אבל צריך לעשות פעולות שהצבא יבין שאסור להשתמש בחיילים לפינוי יישובים".

הרב ד"ר אליהו זיני, ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה, פרסם השבוע מאמר באתר NRG, בו תקף בביקורת נוקבת את תוקפיהן של ישיבות ההסדר. ראשית, הוא מגדיר את פקודת הפינוי שניתנה לחיילי 'נחשון': "נקבע ללא כל היסוס שדגל שחור מתנוסס על פקודה זו, משום שתפקיד של צבא עם הוא להגן על עמו, ולא לפנות אזרחים מרכושם ומבתיהם.

"ואל תאמרו שחובת צבא היא לציית להוראות כל ממשלה... לצבא החובה לציית לכל פקודה צבאית הגנתית או התקפית ועוד, בתנאי שאיננה פסולה מבחינה מוסרית - ולא לפקודות הבאות לבסס שלטון זה או אחר והחלטותיו".
בהמשך מתריע הרב זיני מפני כוונותיו של ראש הממשלה לנקוט אמצעים משפטיים נגד רבנים ואישי ימין המעודדים את העמדה הנ"ל. לדבריו, זהו צעד מיותר ומסוכן, המעלה ריח של משטר טוטאליטרי. "השימוש במערכת המשפט לסתימת פיות ידוע לנו היטב מן הבולשביזם, המצליח לשרוד למרבה ההפתעה רק אצלנו. אינני מבין איומים אלה, המזיקים בלבד. האם ראש הממשלה רוצה לכפות עלינו גם את הערכים עליהם נידרש לחנך את בנינו במוסדות החינוך שלנו?! האם חזרה התקופה הצאריסטית?" תוהה הרב.

את הטענות לפיהן ראשי הישיבות מפוררים את צה"ל, מכנה הרב זיני "הסתה פרועה": "שיראו לנו אחד מתלמידינו המסרב לבצע פעולה צבאית כלשהי, אף אם היא כרוכה בסיכון חייו. הלא במסירות עילאית, שלא רבים כמותם מוכנים לה, הוא יעשה כל המוטל עליו, בדבקות, בתפילה ובשמחה".
בסיום דבריו דורש הרב זיני חד-משמעית: "שחררו את חיילי צה"ל כולם ממשימה בלתי אנושית זו, משימה שאין לה כל קשר עם צה"ל... הכול ניתן ללא היסוס, ובתנאי שדבר אחד לא תבקשו, והוא, שניטוש תורתנו וערכינו הנצחיים. למענם נהיה תמיד מוכנים להקרבה עוד יותר גדולה, בדיוק כפי שעשו אבותינו כולם".

 

להתאחד מול ה'עליהום'

הרב חיים רטיג, ראש ישיבת ההסדר ברעננה, סבור גם הוא כי יש להיאבק על זכותם של הרבנים להביע את דעתם, גם אם הוא אישית לא תומך בהנפת השלטים. "אני לא חושב שהרבנים האלו לא ראויים להיות ראשי ישיבת הסדר. זה נראה כמו 'עליהום' ולא אתן לכך יד. זה לא מוצדק, יש פה מישהו שמנסה לנצל את המצב". הרב רטיג היה רוצה לראות הידברות מצד ראשי הצבא, ולא איומים. "איומים לא מפחידים אותנו. הם צריכים לקחת בחשבון גם שהציבור רואה ושופט, ויהיה לכך מחיר של ניתוק החברה הדתית מהצבא".

גם הרב רטיג לא משתמש במונח סירוב פקודה, אולם בהחלט מצפה להתחשבות של המפקדים בחיילים שלא יכולים לבצע משימות מסוג זה. "אם תלמיד יגיד אני לא יכול לעשות את זה, זה לא סירוב פקודה". יחד עם זה, סבור הרב רטיג כי יש להילחם בעיקר על הוצאת הפוליטיקה מהצבא, תהליך שמונהג כיום ע"י שר הביטחון. "איך אתה מצפה אחר כך שיהיו לך חיילים נאמנים כשאתה זורק אותם מהבית?" הוא מזהיר.

הרב רטיג מצפה כי היחס השלילי מצד הממסד והתקשורת ידליק נורה אדומה אצל כל אחד מאנשי המחנה הדתי-לאומי: "העליהום הציבורי מריח לא טוב, כמו מלחמת קודש בציבור הדתי ולא משנה מה הדעות של כל אחד. זה עצמו צריך להקפיץ ולאחד את המחנה. הרי כשאסף גולדרינג רצח את בתו לא אמרו שכל השמאל רוצח. ההכללה הזו מבררת לנו למה עלינו להתאחד ואלו כוחות עומדים מולנו".