בשבע 369: שוברי שבת

הפגנות החרדים נגד פתיחת מפעל 'אינטל' בירושלים בשבת, חשפו שוב את הפרצה ההולכת ומתרחבת בשמירת השבת של המדינה יהודית.

עפרה לקס , ט' בכסלו תש"ע

 ב"ה

 

ח"כ שלי יחימוביץ': "המאבק על החוק מזוהה כדתי, אבל אנחנו יורים לעצמנו ברגל. גם החילונים זכאים ליום מנוחה. האדם הוא ישות שלימה והוא זקוק למנוחה. הגיע הזמן שגם החילונים יפסיקו להסתכל על עצמם רק כצרכנים ויבינו שהזכות לקנות נעלי התעמלות בשבת, באה על חשבון זכותו של האחר ליום מנוחה"

 

הרב שמואל אליהו: "מועצת הרבנות הראשית יכולה להוציא 'קול קורא' אבל יהיה זה קול קורא במדבר. כרבני ערים, כל אחד עובד במקומו. בצפת אין חנות אחת שפתוחה בשבת, וזה בדרך של הידברות. בכפייה אין לזה שום תועלת, זה לא עובד"

 

ח"כ זבולון אורלב: "מהניסיון שלנו למדנו, שההפגנה תיגמר וחילול השבת יימשך. ברמת גן מה שהועיל היה חרם צרכנים ולחץ על ראש העיר. גם בפרשיית 'קולנוע היכל' בפתח תקווה, העניין נגמר בהסכמים קואליציוניים"

 

בשתי השבתות האחרונות זכה המפעל החדש של 'אינטל' בירושלים לאורחים בלתי קרואים: הציבור החרדי זרם בהמוניו לאזור התעשייה 'הר חוצבים' ושם הפגין את אשר על ליבו. המפעל החדש לא ישמור על קדושת השבת, כך פורסם. ואחרי חניון עין כרם וקרתא, הופכים הסדקים בסכר השבת של ירושלים לפירצה של ממש. שלא כמו התגובות המתלהמות בתקשורת, בזכות העבודה בשבת ובגנות החרדים, אנשי 'אינטל' דווקא ביקשו להידבר עם המפגינים ולמצוא פיתרונות. אבל עובדה היא, שבכל רחבי מדינת היהודים היום השביעי הוא כבר מזמן לא 'שבת קודש' ואפילו לא סתם 'שבת מנוחה'. לפי הערכות שונות, עבור חצי מיליון איש בישראל השבת היא יום עבודה לכל דבר. המציאות הזו נוצרה כתוצאה מאכיפה מגומגמת, מאבק חילוני והרחבת היתרים לעבודה בשבת.

תשאלו איפה הצביון של המדינה היהודית ואיפה זכויות העובד? אלה כנראה אבדו מזמן, בלהט הקניות.

 

 "מלחמת קודש ביהדות"  

 

"אנחנו פועלים לפי הצרכים העסקיים ולפי החוק", אומר קובי בכר, דובר 'אינטל' ישראל, "כשאין ברירה וצריך לעבוד בשבת - עובדים בשבת". אינטל ישראל מעסיקה היום כ-6500 איש, חלקם במרכזי הפיתוח (חיפה, יקום, פתח תקווה וירושלים) שבהם כלל לא עובדים בשבת, ושניים בקריית גת ובירושלים העוסקים בייצור ומופעלים גם בשבת.  בשניים האחרונים עובדים בשבת במצבת כוח אדם מצומצמת. לדברי בכר, הפסקת עבודת המכונות בשבת איננה אפשרית, "תהליך הייצור מחייב רציפות של הפעלת המכונות". עם זאת, אומר בכר, "אנחנו משתדלים שעבודה בשבת תיעשה במינימום האפשרי". על אף ההסבר הטכני שמספק בכר לצורך בתפעול המכונות בשבת, קשה להתעלם גם מהפן הרווחי של עבודת המפעל בשבת.

לדברי בכר, ב'אינטל' עובדים הרבה שומרי שבת, שאינם  מחוייבים לעבוד ביום הקדוש. "כיבוד אורח חייו של העובד ואמונותיו הוא ערך עליון אצלנו. יש ב'אינטל' הרבה עובדים חרדים, כמו גם הרבה ערבים, ואנחנו מכבדים את היום הקדוש של כל אחד".

'אינטל' אולי מכבדת את עובדיה, אך הערך של שבת כיום קדוש במדינת ישראל אינו עומד בראש מעייניה. בכר מספר כי החברה נמצאת בהידברות עם "הפלג המרכזי של הציבור החרדי". הוא מסרב לפרט את פרטי ההסכמות המתגבשות אך אומר ש"הצדדים מנסים להגיע לפשרה שתכלול נוסחה שתהיה טובה לכולם".

דובר 'אינטל' אולי לא מסכים להסגיר את פרטי ההסכם שבדרך, אך ה'ועד למען השבת', הקצה השני של ההסכם, דווקא פרסם שההסכמה נסובה סביב העסקת גויים בשבת, בפסי הייצור ההכרחיים.

הרבנים עובדיה יוסף ויוסף שלום אלישיב טרם חתמו על ההסכם, אך ב'ועד למען השבת' לא קראו להפגין בשבת החולפת, משום שלמיטב ידיעתם כבר החלו לעבוד גויים במפעל, תחת פיקוח יהודים לא מחללי שבת.

העדה החרדית לא השתכנעה מההסכם הזה, ויצאה להפגין גם בשבת האחרונה, כשבין המפגינים מנהיג העדה ואב בית הדין המבוגר, הרב יצחק טוביה וייס. תוצאות ההפגנה היו מכות הדדיות עם השוטרים והבטחה לשוב בשבת הקרובה. בעדה אומרים כי לא ייכנעו לחילול שבת כלשהו בבירה וכי פתיחת 'אינטל' בשבת, ולו על ידי גויים, מהווה פתח למפעלים אחרים.

האם פיתרון של עבודת גויים היה מתקבל גם על רבני הציונות הדתית? הרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, דווקא לא מתרעם על ההסתמכות על גויים, בוודאי לא בטווח המיידי. "יש פתרונות ביניים, וככזה בוודאי שזהו פיתרון טוב. לטווח הארוך זה לא פיתרון אידיאלי, יש לבחון פתרונות אחרים בתחומים טכנולוגיים ואחרים". פיתרון הגויים העובדים בשבת, אומר הרב אליהו, אינו חדש והוא קיים בבתי חולים ובמוקדי חירום אחרים.

האם ככה בונים מדינה יהודית? כשבבסיס יש מלאכות שצריכים שגויים יעשו אותן?

"קיים פסוק בישעיהו שאומר 'ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני ניכר איכריכם וכורמיכם'. יש מצב של גר תושב ובמצב האידיאלי בהחלט הגויים שמאמינים בה' ומקיימים שבע מצוות בני נוח הם חלק מהמדינה היהודית. בית המקדש העתידי משרת לא רק את עם ישראל".

המפגינים למען שמירת השבת תמיד לובשים צבע אחד ומגיעים ממגזר אחד. האם הציבור הציוני דתי שכח את השבת?

"זו שאלה נכונה גם על שבת וגם על צניעות. אנחנו פועלים בדרך כלל בדרך של חיוב. הגרעינים התורניים שלנו פזורים ברחבי הארץ ומציעים תשובה בדרך של חיים. אך במדינה מתוקנת יש מקום גם לשלילה". הרב מספר על שלטי חוצות מאוד לא צנועים התלויים בנתיבי איילון ותמה האם לא יבוא האיש שייקח את החוק לידיו ויקרע אותם. "לכל יהודי יש את המצוות שלו, אנחנו בחרנו למסור את הנפש על מצוות הקשורות בארץ ישראל, אחרים בחרו להתמקד בחילול שבת או קברים, כולן מצוות מאותה התורה".

המצב כיום, מסכים הרב, הוא של בתי עסק רבים הפתוחים בשבת. הרב תולה זאת בבתי המשפט "שיש להם אג'נדה אנטי דתית מובנית", ובשל כך התירו "בניגוד לחוק, פתיחת תחנות דלק, בתי קולנוע ומקומות נוספים ואגב כך נשכו באופן גס ובוטה בזכויות האזרח של אלפי אנשים שנאלצו לעבוד שעות מטורפות, והכל בשם מלחמת קודש ביהדות". לדברי הרב אליהו, התוצאות של פגיעה במשפחה ובקשר עם הילדים נראות היטב בשטח ותנועת המטוטלת מביאה היום בכנפיה את תנועת התשובה הגדולה.

האם לכם, כרבני ערים וכחברים במועצת הרבנות הראשית, אין מה לעשות בנושא חילולי השבת בארץ?

"מועצת הרבנות הראשית יכולה להוציא 'קול קורא' אבל יהיה זה קול קורא במדבר. כרבני ערים, כל אחד עובד במקומו. בצפת אין חנות אחת שפתוחה בשבת, וזה בדרך של הידברות. בכפייה אין לזה שום תועלת, זה לא עובד". הרב מספר על צפתי שפתח את חנותו בשבת, וכשהרב הלך לשוחח איתו בנועם, הוא גילה אדם מאוד מאמין. בעל החנות סיפר לרב ש-30 אחוז מהפדיון שלו, הוא רווחי השבת. הרב נתן לו 10 שקלים, הפך לשותף בעסק שלו והבטיח לו ברכה. כן, לרב אליהו היו כמה דפיקות לב בעניין ("ביקשתי גם מאנשים שיקנו אצלו כדי שהברכה תתקיים") אבל האיש מתברך בעסק שלו. את השיטה הזאת, אומר הרב שמואל אליהו, הוא למד מאביו.

 

 איפה הח"כים החרדים?

"אנחנו לא מאמינים בהפגנות, אנחנו לא שייכים לגלות - שם נוקטים אמצעי מחאה. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לנהל את המדינה, ולכן אני לא מחפש עמדת אופוזיציה, אלא עמדת השפעה", כך אומר חבר הכנסת זבולון אורלב, בתשובה לשאלה מדוע לא רואים כיפות סרוגות בהפגנות למען השבת. "בכלל, אם תשימי לב, לא היתה הצעה דחופה לסדר יום של אף ח"כ חרדי. ההפגנה היא מאבק כוחות פוליטי בתוך הציבור החרדי. ההיתר לעבוד ניתן, כנראה, על ידי שר תמ"ת חרדי".

אורלב מוסיף ואומר ש'אינטל' ירושלים העובדת בשבת באופן חוקי, משמרת מבחינתו את הסטטוס קוו. בציי מסחר אחרים "מפירים באופן בוטה את הסטטוס קוו בכל הקשור לשמירת שבת, וזה חלק מהמאבקים שלנו, המקומיים והממשלתיים".

 

אורלב מספר, שבעת שכיהן כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, הוא טיפל נקודתית בהפרות חוק שעות עבודה ומנוחה של רשת am:pm , שעוד תוזכר בהמשך. אורלב אף מטיח האשמות קשות באנשי ש"ס ובראשם אלי ישי, ובאנשי יהדות התורה. הראשונים החזיקו את מושכות משרד התמ"ת והאחרונים היו סגני שרים במשרד, "ובכל זאת אכיפת החוק נותרה בידי ארבעה פקחים, בחצי משרה. כשהייתי שר במשרד הזה למשך שלושה חודשים, נדהמתי לראות את ההזנחה". אורלב מאמין באכיפה: "הדברים לא יכולים להסתיים בחינוך ובהסברה. אם פתיחת מפעל או חנות לא תשתלם, הם לא ייפתחו בשבת".  

אורלב מדבר גם על מאבקים נקודתיים ומעלה על נס את פועלו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, בעניין, ושוב חוזר לנושא ההפגנות: "מהניסיון שלנו למדנו, שההפגנה תיגמר וחילול השבת יימשך. ברמת גן מה שהועיל היה חרם צרכנים ולחץ על ראש העיר. גם בפרשיית 'קולנוע היכל' בפתח תקווה, העניין נגמר בהסכמים קואליציוניים".

אורלב מגלה כי אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני של 'הבית היהודי' עם הליכוד, קובע כי תוקם ועדה מקצועית שתפקידה יהיה להעביר את יום המנוחה המשני לשבת, קרי יום שישי, ליום ראשון. "בדרך הזאת כל המסחר יעבור ליום ראשון, כי תהיה תחבורה ציבורית וגם ציבור שומרי השבת, המהווה 30 אחוזים מכלל תושבי המדינה, יוכל להשתתף בחגיגת הקניות. גם מרבית פעילות הספורט והפעילות התרבותית יעברו ליום ראשון". התכנית הזו מדוברת זה כמה שנים. לדברי אורלב, היום היא גם ריאלית.

 

 גם החילונים נפגעים

תמיר, מהנדס חשמל, ניסה להתקבל לעבודה בחברת החשמל. השכלתו תאמה את הדרישות, וכך גם הניסיון שלו בעבודה. בבוקר הראיון הוא הוציא מהארון את החולצה שגיהץ אמש בזהירות, ולפני שיצא לא שכח להביט במראה, להיטיב את הבלורית ולהדק לראשו את הכיפה. הראיון היה קטסטרופלי. כלומר, כשנכנס תמיר, הבוס חייך והנהן, ראשו עוד היה שקוע בדפים ותמיר הרגיש שזה זה. הכל השתנה כשהמנהל הרים את ראשו והבחין בכיפה של תמיר. חיוכו נמחק באחת והוא המהם: "אצלנו עובדים בשבת". המקרה הזה מצטרף לזה של גלית, שביקשה לעבוד בשירות לקוחות של אחת מחברות התקשורת, וגם לניסיונו של עודד, שכבר בראיון הטלפוני עם חברת ההיי טק, הבין שהוא צריך לתת משמרת אחת בחודש בשבת "רק בשביל כוננות". שמירת השבת של השלושה, שרק שמותיהם בדויים אך סיפוריהם אמיתיים, מנעה מהם להתקבל לעבודות שונות, וזה לא חוקי. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם", ועוד ועוד. חוסר הנכונות לעבוד בשבת מפאת אמונה לא אמור להוות מכשול בכניסה לעבודה כלשהי.

 

עו"ד שרון טייץ, המתמחה בדיני עבודה וזכויות עובדים, מקבלת תלונות רבות, בעיקר מצעירים, הנדרשים לעבוד בשבתות. ולא, בכלל לא מדובר בדתיים: "מדובר בעיקר בקניונים ובאנשים שמוכרים בחנויות מזון מהיר וביגוד. דתיים לרוב לא עובדים בעבודות כאלה". לדברי טייץ, אם הצעירים רווקים, הם מבקשים לנצל את השבת לבילוי עם חבריהם, ואם הם בעלי משפחות, הרי שהם רוצים שהשבת תוקדש לבילוי עם בני הזוג והילדים. "במקומות האלה יש 7 ימי עבודה בשבוע. העובדים נדרשים לתת כל יום משמרת ואין להם יום חופשי. מי שעבד בשבת בבוקר, מקבל את המשמרת הבאה שלו בראשון אחר הצהריים, מה שנותן לעובד 24 שעות מנוחה".

חוק שעות עבודה ומנוחה דורש 36 שעות מנוחה לעובד, כדי להגדיר 'יום מנוחה'. החוק אף משייך את יום המנוחה לדתו של העובד (נוצרי יקבל את יום ראשון, מוסלמי את שישי) והוא מאפשר עבודה בשבת רק למקומות הכרחיים לקיומה של המדינה או אזרחיה, וכן לבית עסק שמקבל היתר ממשרד התמ"ת. המשרד סירב באופן עקבי לשתף פעולה עם הכתבה, לספר מי הם אלה המקבלים היתר לעבוד בשבת (למה למשל ניתן ההיתר ל'אינטל'?) ולהשיב על שאלות נוספות.

"מדובר בבעיה אנושית", אומרת טייץ ומספרת כי מי שעובד ביום המנוחה השבועי שלו אמור לקבל 150 אחוז משכורת באותו יום. ב'אינטל', היא סבורה, כמו בחברות מסודרות אחרות, משלמים את התוספת הזאת. מי שאינו מקבל אותה הם הצעירים האלה, ש"גם ביום יום לא משלמים להם הכל. מלצרים לא תמיד מקבלים את כל הטיפים, והמעבידים לא תמיד משלימים להם את המשכורת לגובה של שכר מינימום".

לפי טייץ, קשה לאגד את התגובה של בית המשפט לענייני עבודה תחת היגד אחד. "בית הדין רואה כל מקרה לגופו. ייתכן מקרה בו מדובר באדם שעבד שנים בלי לעבוד בשבת, יכול להיות מקרה אחר בו העובד חתם על חוזה עם עבודה בשבת. בכל מקרה התגובה תהיה אחרת". בית המשפט, מסבירה טייץ, כן יקפיד עם המעסיק על מתן חופשה של 36 שעות, "הוא לא יפסוק בניגוד לחוק".

 

בשורה התחתונה, אם אדם שומר שבת לא מתקבל לעבודה שדורשת ממנו לעבוד בשבת, הוא יזכה בדין?

"זה תחום אפור, בו מאוד משנה צורת הדיבור והאמירה לעובד. אם המעביד אומר לך 'אני רואה שאתה שומר שבת, לא תתקבל' זו אמירה אחת, אבל אם הוא אומר 'התנאים שלי הם משמרות בשבעה ימי השבוע, האם אתה יכול לעמוד בתנאי?' זו אמירה אחרת. בכל מקרה אסור להפלות עובדים על בסיס דת וחובת ההוכחה לאי הפלייה כזאת, מונחת על כתפי המעביד".

 

 לא להסתפק בקנסות

 

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מעריכה שכחצי מיליון אזרחים בישראל עובדים היום בשבת. גם היא לא מוטרדת מ'אינטל' ואין לה דבר נגד החברה. מה שמקומם אותה הוא תחום המסחר והקניונים, שם קיימת "הפרה שיטתית של חוק שעות עבודה ומנוחה". יחימוביץ' מביטה על החוק בעין סוציאלית ולאו דווקא דתית. "שמור את יום השבת לקדשו הוא החוק הסוציאלי הראשון בהיסטוריה, חוק מקסים שמאפשר לכולם לנוח, גם לגר, גם לעבד וגם לבהמה. הציווי הזה היתרגם לחוק סוציאלי. היום אין עבד ואמה, אבל גם עובדים מן השורה נדרשים לעבוד שבעה ימים בשבוע, וזוהי ממש עבדות. אם הם לא יסכימו לעבוד בשבת לא יקבלו אותם לעבודה".

 

יחימוביץ' מדברת על "הפסד לחילוניות": "המאבק על החוק מזוהה כדתי, אבל אנחנו יורים לעצמנו ברגל. גם החילונים זכאים ליום מנוחה". לדברי יחימוביץ', הסטנדרט של עבודה בשבת זולג היום גם לתחומים אחרים, וגם מעובדי היי טק מצופה שימשיכו לעבוד בשבת. "האדם הוא ישות שלימה והוא זקוק למנוחה. הגיע הזמן שגם החילונים יפסיקו להסתכל על עצמם רק כצרכנים ויבינו שהזכות לקנות נעלי התעמלות בשבת, באה על חשבון זכותו של האחר ליום מנוחה". והפיתרון? לדעתה של יחימוביץ' הוא נעוץ באכיפה. היא, בניגוד לאורלב, מספרת שכשאלי ישי היה במשרד הפנים הוא דווקא עיבה את יחידת האכיפה על חוק שעות עבודה ומנוחה, והיא סייעה בידו להוסיף ליחידה עוד 60 אנשים. ובכל זאת, היא אומרת, "יש חוסר ישע בעניין הזה של אכיפה במשרד התמ"ת ולא משנה מי עומד בראשו. צריך לשלב גם הסברה, אבל באכיפה לא רק להטיל רק קנסות. העסקה בשבת היא עבירה פלילית". יחימוביץ' מסבירה שאוזלת היד של המשרד אינה רק בתחום האכיפה על עבודה בשבת. לדבריה, חוקי העבודה בכלל הם הכי פחות נאכפים במדינה. "למס הכנסה, רק לשם הדוגמה, יש 500 איש בפיקוח".

 

 

עורך הדין דוד שוב מתגורר בלב תל אביב. יום אחד, בעודו אורז את הלחם והחלב בשקית במכולת השכונתית, פנה אליו הבעלים ושפך את ליבו. הוא סיפר שהמרכול am:pm הפתוח בשבת הורס את עסקיו, וכי חלק גדול מרווחיו התאדו מאז שחנויות הרשת נמצאות בסביבה. עו"ד שוב פנה כה וכה ותוך זמן קצר היו בידו שמות של 23 בעלי מכולות שדיווחו על אותו מחסור. "השבת חשובה להם. זה לא שהם רוצים ללכת בשבת לבית הכנסת, הם בסך הכל רוצים ללכת לים עם המשפחה", מסביר עו"ד שוב, שהחליט להגיש בשמם עתירה מנהלית נגד עיריית תל אביב ומשרד התמ"ת שאינם אוכפים את החוק,  ונגד החנויות הפתוחות: am:pm, טיב טעם ו-city market. אל בעלי המכולות האלה הצטרפו שני ארגונים עצמאיים, שביקשו לגבות ולהזדהות עם כאבם של העסקים הקטנים. גם ככה הרשתות בולעות את העסקים הקטנים, וכשהתחרות חוצה את גבולות החוק, המלחמה אבודה.

"אמרנו לבית המשפט שהעירייה לא אוכפת את חוק העזר. העירייה טענה שהחוק נאכף ושהיא גובה 660 שקלים מהחנויות כקנס. גם אם בעל המכולת יחליט לוותר על השבת המשפחתית, 660 שקלים יהיה נתח גדול מהפדיון שלו בשבת, לא כך בחנויות גדולות. אמרנו בבית המשפט שקנס אינו הדרך היחידה לאכוף את החוק. אפשר, למשל, לשלול את רישיון העסק". הפגיעה בהכנסות, מסביר שוב, אינה מתכמתת להפסד של יום אחד. מי שקונה בשבת, לא צריך לקנות בשישי או בראשון. מי שנכנס לרשת, מקבל מבצעים והופך לחבר מועדון - וכך ההפסד מגיע לכדי חמישית מהפדיון החודשי לפחות.

לאחר שהעתירה פורסמה בכלי התקשורת, כבר היו בידי העו"ד 100 שמות של בעלי מכולת, רק שבית המשפט אמר כי מיותר לצרפם לעתירה. המעניין הוא כי אחד המשיבים בעתירה - city market, הגיש לבית המשפט תצהיר לפיו הוא עצמו ממוקם בין חנויות ענק הפתוחות בשבת, וכי הוא פתח את חנותו בשבת בעקבותיהם. "הייתי שמח אילו היה מתאפשר לי יום מנוחה בשבת", כותב המצהיר "אילו הסופרמרקטים הגדולים הסמוכים אליי לא היו עובדים בשבת, גם העסק שלי לא היה נאלץ לעבוד בשבת".  

העתירה, שהוגשה לפני שנה וחצי, עדיין מתבררת בבית המשפט. אגב, לדברי עו"ד שוב, היועץ המשפטי לממשלה, שנשאל על ידי בית המשפט אם ירצה להצטרף לעתירה, הודיע כי הוא בעד שמירת השבת "אבל הוא הצליח להתחמק מתשובה ישירה".

 

לא כל מי שנתבקש להתייחס לנושא שמירת השבת אכן שיתף פעולה עם הכתבה. כך עורך דין העוסק בנושא, ובעלי רשתות דתיים המפסידים פרנסה באופן קבוע בשל התנייה בקניונים מסוימים כי עליהם לפתוח שבעה ימים בשבוע. גם לא הרחבנו על 'נתב"ג 2000' בו הוכרחו כל החנויות שביקשו לגשת למכרז לעבוד גם בשבת, על אף שהיה זה פרויקט של המדינה.

כל אלה ושלל דוגמאות נוספות משקפים את העובדה שכבודה של השבת בציבוריות הישראלית הוא ערך הולך ונעלם, ונזקי השחיקה הזאת שולחים זרועות הרסניות לעוד ועוד תחומים בחיי הפרט והכלל של המדינה.

 

ofralax@gmail.com

בהכנת הכתבה סייעו יאיר שפירא וירעם נתניהו