בשבע 369: האורג העליון

עודד מזרחי , ט' בכסלו תש"ע

 

 יום אחד נכנס אסף לחנות המחשבים עם שקית גדולה. הוא חיכה שהמוכר המרכיב משקפי שמש לא ישים אליו לב, ואז לקח את המשחק והכניסו במהירות לשקית

 

אסף בן העשר מצפת היה חובב מושבע של משחקי מחשב שבאותם ימים היו בתחילת התפתחותם. בעירו היו שתי חנויות למחשבים, והוא נהג לבקר בהן לעתים תכופות ולראות מה חדש בתחום.

יום אחד ראה באחת החנויות משחק מחשב קסום בשם 'האורגים', שנראה לו מרתק ביותר. אבל בגלל מחירו הגבוה, כמאתיים ש"ח, הבין שהוריו לא יתנו לו כסף לרכוש אותו. יצרו גבר עליו והוא החליט לגנוב את המשחק.      

יום אחד נכנס לחנות המחשבים עם שקית גדולה שהכילה דבר-מה. הוא חיכה שהמוכר המרכיב משקפי שמש לא ישים אליו לב, ואז לקח את המשחק והכניסו במהירות לשקית. כעבור רגע יצא מהמקום. הוא השתעשע במשחק המתוחכם במחשבו הביתי ולא הרבה לחשוב על מעשהו.  

בצבא התגייס לגולני. בפלוגתו היתה מחלקה של בני ישיבות. הוא התקרב אליהם מעט והתחזק בענייני היהדות, ואז נזכר באותה גניבה מלפני כעשר שנים. הדבר החל להטריד אותו, אבל הוא לא ידע מה יוכל לעשות בנידון. חנות המחשבים נסגרה מזמן ולא היה לו מושג איך לאתר את המוכר, ששמו לא היה ידוע לו.

לאחר הצבא למד ב'מכון לב' בירושלים, התחזק עוד יותר ביהדות ופיתח מודעות מיוחדת להלכות שבין אדם לחברו. שוב נזכר באותה גניבת ילדות והצטער בלבו. הוא ניסה ביתר שאת לחשוב מה ביכולתו לעשות, אבל פעם נוספת הגיע למבוי סתום. הוא נוכח שאין מה לעשות, והדבר נשכח שוב מלבו.

אסף התחתן ובשנה הראשונה עבר להתגורר עם אשתו רינה בבני ברק. בחופשת הקיץ החליטו לנסוע לצפון הארץ ושכרו צימר במגדל העמק.  

הם יצאו לדרך. הנסיעה צפונה עוררה באסף את זכרון הגניבה הישנה-נושנה בצפת וגרמה לו צער. באותה תקופה הרבה לקרוא ספרי מוסר המעוררים לתשובה, ונוכח עד כמה הקב"ה מקפיד על עבירות שבין אדם לחברו. אבל מאידך ידע שאין להם כוונה להגיע לצפת, ואפילו אם יגיעו, אין לו שום קצה חוט להגיע לאותו מוכר.

הוא נאנח בצער והמשיך לנהוג ברכב עד שהגיעו למגדל העמק. אז נוכחו כי איבדו את הדף עם מספר הטלפון של בעל הצימר, ואין להם מושג היכן נמצא הצימר. מצב רוחם היה שפוף למדי.

כאשר נכנסו לעיר הזדקר לנגד עיניהם בניין גדול, והם ראו שזהו בניין העירייה. אמנם היתה זו שעת צהריים, בה המשרדים אינם פועלים בדרך כלל. אבל הם החליטו לברר באחד המשרדים איך מגיעים לצימר ששכרו, או לפחות איך מתקשרים לבעליו.

בני הזוג עלו לקומה השנייה. כמעט כל המשרדים היו סגורים. לפתע ראו באחד החדרים שלושה אנשים. אסף הסתכל לעברם וראה שאחד מהם מרכיב משקפי שמש קטנים. הוא התבונן בו היטב ונדהם. היה זה בעל חנות המחשבים מצפת!

"סליחה, אולי אפשר לדבר איתך?" שאל אסף במבוכה.

"כן, מה קרה?" ענה האיש בסקרנות.

"פעם, לפני 15 שנה בערך, לקחתי משחק בשם 'האורגים' מחנות המחשבים שלך ולא שילמתי לך עליו..."

האיש אישר את העובדה שפעם היתה לו חנות כזו בצפת.

אסף ציפה שהאיש יתרגז או יקפיד עליו, אבל להפתעתו הוא שמע את הדברים בהבעת הערכה ולא אמר מאומה.

"זכור לי שזה עלה בערך מאתיים שקל", המשיך אסף, "אני מוכן לשלם לך כעת", והושיט יד לעבר כיסו. האיש סימן לו בידו לאות שלילה ואמר:"תן את הכסף לצדקה ותשלח לי קבלה בפקס".

אסף הופתע לשמוע זאת מפי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, וניסה לשכנעו שייקח את הכסף ויעשה איתו מה שירצה. האיש סירב בשנית ונתן לאסף את מספר הפקס שלו.

לבסוף הגיעו אסף ואשתו לצימר ובילו חופשה נעימה. לאחר החופשה התקשר אסף לארגון 'חסדי נעמי', תרם להם תרומה בסך מאתיים שקלים וביקש מהם לשלוח את הקבלה למספר הפקס שהיה בידו. באותו רגע חש כי בזכות הרהור התשובה שהיה לו בנסיעתו צפונה, הקב"ה ארג להפליא את פרטי המציאות וזיכה אותו לתקן את המעוות.  

 

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם odedmiz@actcom.co.il