בשבע 370: השטח בוער

החלטת ההקפאה הדרקונית וחסרת התקדים של נתניהו ושריו התקבלה בהלם ובתדהמה, שבעקבותיהם בא גל נרחב של מחאה סוערת .

חגית רוטנברג , ט"ז בכסלו תש"ע

 

 

 

 שאול גולדשטיין, ראש מועצת גוש עציון: "אני מאוכזב לא רק מביבי אלא גם מהשרים סביבו. זו פעם שלישית שראש ממשלה מהליכוד נוהג כך. צריך לבחון מחדש אם הליכוד נאמן לדרכו או רק לוקח את הקולות שלנו"

 

 ג'ודי בן ארי, בעלת חברת בנייה: "מאז שהוצאו הצווים הודעתי לכל העובדים שלי שאין למה לבוא לעבודה. הממשלה פשוט הורגת את אנשי היישובים הללו כשהיא לוקחת להם את הפרנסה. כתבתי לראש הממשלה על הנזק למשפחות שאני מעסיקה. אנחנו כחברה נפשוט רגל, זה בטוח"

 

 השר סילבן שלום מתקשה לראות את הממשלה מבטלת את החלטת ההקפאה בתום 10 חודשים, בוודאי לא אם יוחל במו"מ עם הפלשתינים. "מי שחושב שהקפאת הבנייה היא הפיכה, משלה את עצמו", הוא מתריע

 

 ראובן שגב, ראש סניף דרום השרון בליכוד: "יהודים שנשלחו ליישב את הארץ כחלוצים מגשימי הציונות, איך אפשר אחר כך להגיד שהם בעיה במו"מ. ואיך עושים את זה, להביא צווים כך בערב שבת? נצבט לי הלב שככה מתייחסים נציגי המדינה לתושבי יו"ש"

 

שרי הקבינט הצביעו בשבוע שעבר בהינף יד בעד הקפאת הבנייה בכל יישובי יהודה ושומרון. בכך נחרץ גורלן של מאות ואלפי משפחות, שבמקרה הטוב הפסידו סכומי עתק אותם השקיעו כבר לקראת בניית ביתן החדש, ובמקרים גרועים יותר נותרו ללא בית וללא פרנסה.

סיפור אחד מתוך רבים הוא זה של שמעון ריקלין ממעלה מכמש. מזה זמן מתכנן ריקלין לבנות אולם אירועים באזור התעשייה שער בנימין. הוא כבר קיבל את ההיתרים הדרושים, קנה את חומרי הבניין וסגר חוזה עם הפועלים. כל זאת בסכומי כסף שהצטברו לעשרות אלפי שקלים. ריקלין גם היה בטוח כי בשל העובדה שמדובר במבנה ציבורי, ייצמדו הפקחים להוראות המתירות בנייתם של מבני ציבור. ביום שני הגיע ריקלין לאתר הבנייה והחל לסמן את השטח. לתדהמתו הגיעו פקחי המינהל האזרחי, ותוך כדי עבודתו הגישו לו צו המורה על הפסקת העבודה במקום. ריקלין לא נשאר חייב והודיע כי הוא מסרב לקבל את הצו. "איך זה להיות קצין בריטי שמיישם את מדיניות הספר הלבן?" שאל את הפקחים בציניות. "ומה הצעד הבא שלכם? לא לתת לעולים לעלות לארץ?".

ריקלין זועם: "הם פשוט שקרנים. יש לי היתרים וזה מבנה ציבורי. מה שהם עשו זה בניגוד לצו". כרגע הוא תולה תקוות בסיועה של מועצת בנימין ובערר בעניינו שיידון בוועדה המיוחדת.

 

 אנחנו נפשוט רגל

גורמים בכירים בהתיישבות מסרו השבוע ל'בשבע' כי בשל ההקפאה, פרויקטים רבים של בנייה יירדו לטמיון יחד עם כספם של האזרחים התמימים שהושקע בהם. כך יהיה גם ביישובים שראו את עצמם עד היום בקונצנזוס הישראלי, כמו אלקנה ואורנית.

ואכן, פנייה קורעת לב התקבלה השבוע במערכת 'בשבע' מתושבת אורנית שעומדת בפני קריסה כלכלית, יחד עם עשרות משכניה באורנית ובעץ אפרים הסמוכה. ג'ודי בן ארי היא בעלת חברת בנייה שעובדת ביישובים עץ אפרים ואורנית. רובם המכריע של עובדי החברה - פועלי בניין, גגנים, אינסטלטורים, חשמלאים ועוד - הם יהודים תושבי היישובים הללו. החברה בבעלותה של בן ארי מעסיקה 180 פועלים. כמו כן מייצגת החברה קבוצה של כ-20 רוכשים שכולם בעלי היתרי בנייה. כעת קבעה המדינה כי תכניותיהם לא ניתנות לביצוע.

"נכון להרגע, אני נאלצת לפטר את כל העובדים שלי", היא אומרת בכאב "החל מיום חמישי, מאז הוצאו הצווים, הודעתי לכולם שאין למה לבוא לעבודה. האנשים האלו נמצאים על סף פת לחם. הממשלה פשוט הורגת את אנשי היישובים הללו כשהיא לוקחת להם את הפרנסה. כתבתי לרה"מ על הנזק למשפחות שאני מעסיקה. אנחנו כחברה נפשוט רגל, זה בטוח". בן ארי נאלצת להתמודד לא רק עם קריסת העסק שלה, אלא גם עם השבר של עשרות עובדיה: "אנחנו מחכים, אולי זה רק חלום רע. העובדים באים לבכות אצלי כל יום, הם רוצים פיצויים. אני לא יכולה לתת אפילו מפרעה. גם שאר החברות הקבלניות באזור נפגעו כך. כל החברות שיישמו את מדיניות הממשלה עד יום רביעי שעבר - פתאום בעטו בהן. הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת".

בן ארי מדגישה כי היא וחבריה אינם דתיים, אולם היא מבקשת להצטרף למאבק ולהתאחד עם כלל ציבור המתיישבים לכל משימה שתידרש כדי להפוך את ההחלטה. "אנחנו חילונים שהצבענו לביבי. אני מצביעה לו כל החיים, מגיל 18, והיום אני בת 53. אני מודיעה חד משמעית: בחיים יותר לא אשים פתק שלו!" מבטיחה בן ארי המאוכזבת, "באזור שלנו בחרו בו המון, בחיים לא נבחר בו יותר. הוא מנסה למסגר את זה כאילו זה הדתיים מול רה"מ, אבל זה לא נכון. אנחנו נהיה שם איתכם בהפגנה", היא פונה לחבריה הדתיים בהתיישבות "אנחנו נפגעים לא פחות מכם. החברות שלנו פושטות את הרגל בגלל זה. יש עשרות חברות בנייה שמושקעות בחוזים מול ספקים ולקוחות, וללא ספק הן יפשטו כעת את הרגל".

כאמור, בן ארי נמצאת גם בצד של הלקוחות, שרכשו את המגרשים, השקיעו הון עתק בקבלת היתרים ועבודות פיתוח, וכעת עומדים בפני שוקת שבורה. "בקבוצה שלי יש 21 רוכשים מאורנית ועץ אפרים. הבנקים לא מסכימים עכשיו לתת להם משכנתא. הלקוחות באים אליי ובוכים – יש להם שלושה תינוקות, הם מכרו את הבית, בעוד חצי שנה הם צריכים לפנות את הדירה בה הם גרים בשכירות, הם גם משלמים משכנתא וגם על המגרשים, אין להם כסף לשלם את השכירות, והם אומרים לי – מי יממן אותנו?". בן ארי מסבירה שביישובים, בשל הטופוגרפיה ההררית, ישנן הוצאות גדולות לרוכשים על עבודות פיתוח של יישור הקרקע, חציבה, בניית קירות תמך וכו' בעלות של כ-200 אלף שקלים. "אנשים השקיעו במצטבר עד מיליון שקלים למגרש, ועכשיו אין מה לעשות עם זה. 10 חודשים זה רק ההתחלה, זה יכול להימשך שנתיים". בן ארי גם לא יודעת איך תתמודד עם מבול ההוצאות שנחת על החברה בבעלותה: "מי יפצה את החברה על תשלום הארנונה שנצטרך לשלם עכשיו במשך 10 חודשים? הרשויות יתבעו אותי לשלם את הארנונה, הלקוחות יתבעו אותי מהצד השני על שאין להם איפה לישון. מי יפצה אותי?".

לדבריה, "מה שעשו זה אסון למאות ואלפי משפחות. אני לא יודעת אם מישהו בכלל חשב על זה בצורה רצינית. יכלו לעשות תכנית נורמלית, לשבת ולתכנן מראש. אבל פה עשו הכול מהר כדי לרצות את ארה"ב". לסיכום, מבקשת בן ארי לפנות מעל גבי העיתון בקריאה לחבריה בהתיישבות לשתף פעולה: "אני רוצה לקרוא להתארגנות של כל התושבים והיישובים שנפגעו להקים קול צעקה, להתארגן ולעלות לירושלים. רק תודיעו מתי אתם רוצים אותנו שם ונבוא. אנחנו מוכנים גם להצטרף לעתירה משותפת לבג"ץ".

 

 עם סיוע אווירי

בחריצות נדירה שעוררה אסוציאציות שליליות מהעבר הלא רחוק, החלו גורמי הממשל והאכיפה השונים ליישם את הגזירות נגד ההתיישבות עליהן הוחלט בקבינט. בסוף השבוע שעבר הוזנקו מטוסי חיל האוויר לגיחות צילום מעל היישובים על מנת לתעד את מצב הבנייה ולהשוותו מאוחר יותר להתחלות בנייה שיתגלו בשטח. בראשית השבוע ביקש שר הביטחון את אישור האוצר להגדיל את מספר הפקחים במינהל האזרחי מ-14 כיום ל-40. אגב, עובדה תמוהה שטרם זכתה לבירור מעמיק היא שחלק מפקחי המינהל האחראים להרס הבנייה ביישובי יו"ש הם עצמם תושבי היישובים. לא ברור אם גם בקרב הפקחים החדשים יהיו כאלה העונים להגדרה.

ביום ראשון הזדרזו שליחי אלוף הפיקוד להגיע ללשכותיהם של ראשי המועצות ובידיהם צווי הקפאה חתומים. את פני הבאים לא קיבלו זרי פרחים ואף לא לחיצות ידיים חמות. בלשכתו של ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, התקיים לעיני מצלמות הטלוויזיה טקס מביך מבחינתו של קצין המינהל האזרחי, כאשר מסיקה נטל את הצו וקרע אותו לגזרים כאות מחאה. "מדובר בהחלטה גזענית, בלתי מוסרית ובלתי חוקית ולכן גם חסרת תוקף", הודיע מסיקה לקצין, והוסיף: "עצוב שביום כ"ט בנובמבר ראש ממשלה בישראל שנבחר ע"י המחנה הלאומי, על בסיס מצע מפורש של תנופת בנייה ביהודה ושומרון, אוסר על יהודים לבנות בנחלת אבותיהם, אבל במקביל מאפשר לערבים להמשיך בבניה פראית ובלתי חוקית על אדמות העם היהודי. אפילו בממשלות השמאל הקיצוני של העבודה ומרצ לא התקבלה החלטה מחפירה שכזו", אמר מסיקה וסיכם: "עם ישראל ימשיך לבנות את ארצו עם נתניהו או בלעדיו". קדם למסיקה ראש מועצת בית אל, משה רוזנבוים, שקיבל את הצו מידי נציג המינהל ביום שישי וקרע אותו לעיניו. גם ראשי מועצות נוספים סירבו לקבל את הצווים והביעו את מחאתם על תוכנם באוזני מביאיהם.

ביום שני השבוע יצאו לביצוע המשימה פקחי המינהל האזרחי, מגובים בשוטרים ואנשי יס"מ לפי הצורך. הללו סיירו בכ-30 יישובים בכל רחבי יו"ש, כולל בערים כמו אריאל, והחלו בפעולות אכיפה ברמות שונות. בחלק מהמקומות בהם התבצעו עבודות בנייה חולקו צווים המורים לעצור את העבודות, גם כשהעבודות היו בעיצומן. במקומות אחרים התבצעו פעולות של צילום ותיעוד. במקרים חמורים יותר הוחרמו כלי עבודה וחומרי בניין שהיו באתר. למרות שהכינו את עצמם לכך, הפקחים לא נתקלו בהתנגדות משמעותית בשטח.

בבוקר יום שלישי השתנתה התמונה. פקחי המינהל ניסו לעצור את העבודות בקרית ארבע ובקרני שומרון, שם העלו חרס. כמה עשרות תושבים יחד עם ראש המועצה, מלאכי לוינגר, הגיעו לאתר הבנייה של שכונת נופי ממרא בקרית ארבע, ומנעו מפקחי המינהל להחרים כלים כבדים וציוד אחר. גם ברבבה ובקרני שומרון התעמתו תושבים עם פקחים שהגיעו למקום. בקדומים התקבצו תושבים מבעוד מועד בשער היישוב בכוונה לחסום את הגעת הפקחים, שהחליטו כנראה לבטל את בואם ליישוב לאחר שנודע להם על קבלת הפנים הממתינה להם בכניסה.

בתוך כך, גילה ח"כ אורי אריאל, חבר בוועדה לתקציב הביטחון, כי גיוס הפקחים הנוספים לא אושר תקציבית, ואף לא הוקצו עבורו תקנים חדשים, כך שייתכן שגיוס פקחים חדשים הוא בניגוד לחוק. על פי עדויות מהשטח, גם האכיפה עצמה לא מתנהלת אחת לאחת על פי סעיפי הצו, וגם מבנים שיסודותיהם נוצקו טרם ההחלטה זכו לצווי הפסקת עבודה על ידי הפקחים.

 

 היערכות כמו לפני הגירוש

 

הפעילות השבוע היתה כנראה רק 'סיפתח' לתכנית הפעולה הרחבה שמכין משרד הביטחון לצורך "המשימה הלאומית" כהגדרתו, של אכיפת צווי ההקפאה ביו"ש. למועצת יש"ע התבררו ממקור ראשון דרכי ההיערכות וההתגייסות הכללית של המערכת כולה, "שמזכירות במידה רבה את ההיערכות לגירוש מגוש קטיף", מציין בדאגה חבר המועצה, עדי מינץ. גיוס כוחות כללי בהיקף חריג במיוחד, שיכלול את אוגדת איו"ש, מג"ב איו"ש, משטרת מחוז ש"י ועוד פקחים ועובדים נוספים, יהווה את כוח האדם למשימה. גם ההכנה המנטלית מנערת את האבק מעצמה אחרי ארבע וחצי שנים, וחוזרת לפעילות: שר הביטחון מקפיד להגדיר את האכיפה כ"משימה לאומית", ושיחות הסברה מתקיימות בכל הדרגים הרלוונטיים על מנת להחדיר בלב המפקדים ופקודיהם את חשיבות המשימה למדינת ישראל, הן לצורך חיזוקה של הרשות הפלשתינית והן למלחמה בגרעין האיראני. חמ"ל פיקודי מיוחד לצורך האכיפה יפעל באחריות אוגדת איו"ש, והפקחים יסתובבו בחוליות שיכללו שני רכבים ממוגני ירי וילוו בחיילי מג"ב. כלי האכיפה המרכזי של הפקחים יהיה החרמת כלים וציוד.

אסטרטגיות הפעולה מחושבות גם הן על פי תסריט פסיכולוגי מתוכנן מראש, על מנת ליצור אפקט הרתעה בהתאם. הכוונה היא לפעול תחילה ביישובים גדולים על מנת ליצור את ההרתעה, אולם הדגש יהיה על מקומות כמו מעלה אדומים, בית אריה וכדומה, שבהם מתגוררת אוכלוסייה פחות חזקה מבחינה אידיאולוגית. המטרה היא להכניס מורך בלב היישובים האחרים, האידיאולוגיים יותר, לאחר שיראו את הנעשה אצל שכניהם. במערכת הביטחון, אגב, חוששים מאוד ממה שיתרחש בעת כניסה ליישובים החזקים יותר אידיאולוגית והריסת בתים בתוכם. מינץ מציין כי כבר ביום ב' ניתן היה לראות את המערך הנ"ל מתבצע בפועל בשטח, כמו למשל החוליות המיוחדות והרכבים ממוגני הירי, וכן סיור הפקחים באריאל - עיר שאוכלוסייתה נחשבת חלשה יחסית מבחינה אידיאולוגית.

 

החלטה לא לגיטימית

אבל גם במועצת יש"ע לא מתכוונים לשקוט על השמרים - כך לפחות עולה מההצהרות ששוחררו השבוע בתום ישיבת הנהלת המועצה יחד עם ראשי הרשויות ביו"ש. ראשית, נקבע כי החלטת ההקפאה היא "לא לגיטימית, לא  מוסרית, אנטי-ציונית ובלתי אנושית, ואנו נמשיך בבניית הארץ עם הממשלה או בלעדיה", וכן כי מדובר בהחלטה שמקדמת את כינון המדינה הפלשתינית.

בצד הפרקטי הוחלט כי ראשי הרשויות הם אלו שיובילו את המאבק בכל המישורים. הם לא יאפשרו כניסת פקחים לשטחי היישובים, ולאור הפקעת סמכותם לתת היתרי בנייה חדשים בשטחי השיפוט שלהם - הם גם מסירים כל אחריות מהפיקוח על הבנייה. כמו כן הורו ראשי הרשויות למהנדסי המועצות להימנע מכל שיתוף פעולה עם קציני המינהל האזרחי בנושא צווי ההקפאה. בכל רשות תקיים המועצה כינוס בו יוחלט על מטה מאבק מקומי וגיוס פעילים, וכן תותווה תכנית עבודה למאבק.

באמתחתה של מועצת יש"ע תכניות נוספת שבכוונתה להוציא לפועל כחלק מהמאבק: טקסי הנחת אבן פינה וחנוכת שכונות חדשות, בניגוד לצווי ההקפאה, יתקיימו ככל הנראה במהלך ימי חג החנוכה ביישובים שונים ברחבי יו"ש.

במקביל נמשכים המאמצים גם במערכת הפוליטית. השבוע נפגשו ראשי יש"ע עם שר השיכון, אריאל אטיאס, ותבעו ממנו לפעול באופן אקטיבי לביטול ההקפאה. ביום ג' נפגשו ראשי המועצה עם נציגי רה"מ, ושטחו בפניהם את חששם כי ההקפאה תימשך הרבה מעבר לעשרה חודשים. בתגובה, מיהר נתניהו להצהיר מעל במת כנס 'כלכליסט' באותו ערב כי מדובר בהחלטה "חד פעמית וזמנית", וכי "נחזור לבנות בתום ההשהיה". הפגישה שתוכננה לראשי יש"ע עם רה"מ בוטלה בשל מחלתו של נתניהו, אולם בתנועת 'קוממיות' קראו השבוע לראשי מועצת יש"ע להימנע לכתחילה מכל מפגש עם נציגי השלטון: "אנו קוראים למנהיגי הציבור ביהודה ושומרון ולראשי המועצות שלא להיפגש עם נתניהו או עם נציגיו. כל ניסיון להידברות עם ראש הממשלה והשרים פירושו נפילה למלכודת תדמיתית בה מנסה ראש הממשלה להכשיר את השרץ. אין כאן שום מקום לדיבורים על תמורות ופיצויים", לשון הקריאה.

 

 לריב עם ראש הממשלה

ראש מועצת גוש עציון שאול גולדשטיין, חבר מרכז הליכוד, סבור כי על פי ניסיון העבר, יש לרכז מאמצים כבר עכשיו בשדה הפוליטי ולא לחכות לדחפורים שיעלו על בתי התושבים, כאשר יהיה מאוחר מדי. "הטעות בגוש קטיף היא שרבנו עם הטרקטור ולא עם הנוהג בו. קל לזרוק אבנים על השליחים, אבל המדינה חזקה ויכולה לשלוח חיילים נוספים. החוכמה היא לריב עם רה"מ, השרים, הקבינט. צריך להיפגש אחד לאחד עם השרים, להסביר להם את חומרת הצו ולדרוש שבישיבת הממשלה הקרובה הצווים ישונו מן היסוד. הרי יש שם הוראות שהן סתם להכעיס: אם המטרה היא לזרז את המו"מ, אז אכפת להם אם אני משפץ דירה או מתקין מזגן? זה לא נדרש. אחרי שנים שעמלת להשיג כסף לתשתיות, צו מטופש וכוללני עוצר את זה. תיקוני בטיחות בכבישים זה משהו שצריך לעצור?".

גולדשטיין מוסיף ומספר על מצוקות התושבים: "משפחות השקיעו 300-400 אלף שקל, קיבלו היתר חוקי, בנו קירות תמך, קיבלו רישיונות, עשו הכול חוץ מלהניח יסודות, ועכשיו לא יכולות להמשיך. היום עצרו אצלנו בנייה של משפחה שגורשה מגוש קטיף, שקיבצה שקל לשקל עד שהגיעו התכניות המאושרות, הם שילמו על כל התשתיות ובאו בשמחה סוף סוף לבנות את ביתם, ופשוט עצרו להם הכול".

כיצד אתה כראש מועצה מתכוון להתמודד עם הצווים?

"אני לא מתכוון לאכוף אותם. נבחרתי לפתח את הגוש ולא להקפיא אותו. שלא יצפו שאאכוף את הצווים. אם אני לא יכול להתיר ולהקל, אז אני גם לא יכול לאכוף. הצו הזה מבטל את הדמוקרטיה ביו"ש ומטיל חובה בלתי אפשרית לעמוד בה, לכן לא ניישם אותו".

גוש עציון נחשב תמיד לקונצנזוס שלא ייפגע בשום הסכם. כעת משווה אתכם רה"מ ליישובים מבודדים בגב ההר.

"ראשית, אני שמח להיות כמוהם. שנית, אני חושב שזה רק מגלה שנתניהו חצה את הרוביקון אם הוא מתייחס לכל המקומות אותו דבר. הכורת עולה עלינו בשלבים: שלב א' הקפאה, אחר כך פירוק ואחר כך הריסה. אני מאוד מקווה שאני טועה, אבל זה המצב. אני רואה את הדברים בחומרה רבה, זה המשך ישיר להכרזה על הקמת מדינה פלשתינית. מה שעוד חמור בעיניי הוא שכל שרי הקבינט חוץ מלנדאו הצביעו בעד".

כחבר ליכוד, אתה מרגיש נפגע יותר על ידי מפלגתך שמפנה לך עורף?

"זה קשה מאוד. אני מנסה לארגן את חבריי ראשי הרשויות בישראל להקפיא את חברותם בליכוד. אני מאוכזב לא רק מביבי אלא גם מהשרים סביבו. זו פעם שלישית שראש ממשלה מהליכוד נוהג כך. צריך לבחון מחדש אם הליכוד נאמן לדרכו או רק לוקח את הקולות שלנו".

 

שרי הליכוד מתעוררים

לאחר האכזבה שהנחילו שרי הליכוד יעלון ובגין שתמכו בהקפאה, החלו השבוע כמה משרי הליכוד ששמרו תחילה על פרופיל נמוך, לצאת חוצץ נגד החלטת ההקפאה. ביום ראשון, קודם ישיבת הממשלה, התכנס פורום 'שרינו' של הליכוד, בו מחו על החלטת הקבינט השרים יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, משה כחלון, לימור לבנת ועוד. המשנה לרה"מ והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שנעדר בשבוע שעבר מההצבעה בקבינט בשל שהותו בחו"ל, מסר השבוע ל'בשבע' את עמדתו בסוגיה. "אני מתנגד להחלטה להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון וסבור שמדובר בהחלטה מיותרת שלא תביא לחידוש המשא ומתן", אומר שלום. "בדומה למה שהיה אחרי נאום בר אילן, הפלשתינים עוד עשויים לתבוע עוד ועוד ויתורים". שלום סבור כי מדובר בהחלטה מרחיקת לכת, בעלת השלכות מכריעות על עתיד המדינה וההתיישבות, המחייבת דיון ציבורי ופנימי מעמיק יותר.

שלום גם מתקשה לראות את הממשלה מבטלת את החלטת ההקפאה בתום 10 חודשים, בוודאי לא אם יוחל במו"מ עם הפלשתינים. "מי שחושב שהקפאת הבנייה היא הפיכה, משלה את עצמו", הוא מתריע, ומתחייב לפעול על מנת להפוך את ההחלטה לזמנית ככל שניתן ולהניע את הממשלה לכיוון מדיניות של בניין ולא של הקפאה.

השרה לימור לבנת סירבה להתראיין בנושא, אולם מלשכתה כי היא "כמובן מתנגדת להקפאת הבנייה". בשמה של לבנת נמסר עוד כי: "אני בעד מו"מ, אני בעד תהליך מדיני ואני בעד הידברות, אבל אני מתקשה לקבל החלטה תקדימית מהסוג הזה, שלא מאפשרת אפילו לסגור מרפסת באריאל או במעלה אדומים, והכול בתמורה לשום דבר. אין כאן פתיחת משא ומתן, אין אפילו תאריך יעד לפתיחת משא ומתן".

 

תסיסה בליכוד

החלטת הקבינט מהשבוע שעבר רק החריפה את התסיסה הקיימת בלאו הכי בקרב רבים מחברי מרכז הליכוד, אשר חשים אכזבה ממנהיגות מפלגתם מאז הצהרותיו של נתניהו בנאום בר אילן. בסוף השבוע שעבר התקיים כנס פעילים מרכזי ברעננה נגד ההקפאה. בהמשך מתוכנן כינוס מרכז הליכוד ביוזמת ח"כ דני דנון, על מנת לנסות ולהפוך את ההחלטה.

אריק זיו, חבר מרכז ותיק ועורך 'ליכודניק' - אתר אינטרנט פופולרי ובעל השפעה רבה בקרב חברי הליכוד, מקפיד להתנסח בזהירות דיפלומטית, אולם מתקשה להסתיר את מורת רוחו מדרכה של ממשלת הליכוד הנוכחית. "אני ברמה האישית לא אוהב את כל נושא ההקפאה. הרי בלילה הצביעו על ההקפאה, ובבוקר דרשו שנשחרר עוד אלף מחבלים. אי אפשר להשביע את רצונה של ארה"ב". לדבריו, "גם כשרוצים להיות פרגמטיים וללכת לוויתורים - אני לא רואה שהצד השני מוכן. אני הייתי רוצה שביבי ייצמד למה שהוא עצמו אמר: ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו. לא ייתכן שבתהליך אני כל הזמן מוותר. עד שהם לא ייתנו - גם לא יקבלו כלום". זיו, שמביע את הערכתו האישית לשרים יעלון ובגין, אומר כי עקרונית היה רוצה לראות אותם עוזבים את המערכת בסיטואציה אליה נקלעו, אבל "קשה מאוד לשפוט כרגע".

אלו תחושות אתה קולט מהליכודניקים בשטח?

"בגדול הם לא שלמים עם המהלך. הרי אם בתקופה של שרון לא היה רוב להתנתקות, בטח שלהקפאה אין רוב בליכוד. אצל חלק לא קטן יש אכזבה, זה ברור. אנשים עוד בהלם, לא מאמינים". לדברי זיו התסיסה כבר קיימת, כמו גם התארגנויות ראשוניות במטות שונים, אולם להערכתו כדאי להמתין שבועיים-שלושה עד שהיא תיתרגם לפעילות מחאה מעשית יותר.

ראובן שגב, תושב צור יגאל, חבר מרכז ותיק ויו"ר סניף דרום השרון של הליכוד, מנסה גם הוא עדיין למצוא הסברים וצידוקים לתמיכתם המאכזבת של יעלון ובגין בהקפאה. "אולי יש דברים שאנחנו לא מודעים להם", הוא מקווה. עם זאת, שגב סבור כי החלטת הקבינט היא חולשה של ההנהגה הישראלית שתזמין הקשחת עמדות מצד ארה"ב והפלשתינים. את התירוץ התולה את ההקפאה באיום האיראני הוא דוחה בטענה כי "האיום האיראני הוא לא רק בעיה של ישראל. זה צריך להיות אינטרס של כל מדינות המערב". לדבריו, "אנחנו כמדינה צריכים להגן על האינטרסים הקיומיים והזכויות שלנו. מגיעים לנו גבולות ברי הגנה". שגב מדגיש כי גם בפן הערכי, "יהודה ושומרון הם ערש האומה והתרבות שלנו, אלה השורשים שלי". הוא זועם על כפיות הטובה בהחלטה זו כלפי המתיישבים: "איך אפשר, יהודים שנשלחו כחלוצים, מגשימי הציונות, ליישב את הארץ, ואחר כך להתנהג אליהם בצורה כזו, להגיד שהם בעיה במו"מ. ואיך עושים את זה? להביא צווים כך בערב שבת? נצבט לי הלב שככה מתייחסים נציגי המדינה לתושבי יו"ש". שגב מודה כי הצעד הזה, אם יוביל לוויתורים ופגיעה בהתיישבות, נוגד את מצע הליכוד. הוא מבטיח כי הוא וחבריו במרכז הליכוד יפעילו לחצים כלפי מעלה, "בצורה שגם תשנה את המדיניות, ולא רק לשם הצגה".

תכנית ההקפאה של נתניהו זכתה השבוע לביקורת גם מכיוונה של סיעת 'קדימה', שמסתבר כי נתניהו הצליח לעקוף אותה משמאל. בישיבת סיעת 'קדימה' השבוע, תקף ח"כ שאול מופז את הכוונה להקפיא בנייה גם בגושי ההתיישבות: "אף ממשלה לא היתה מגיעה לדון על גושי ההתיישבות הגדולים", אמר. "נתניהו הפך את גושי ההתיישבות למעמד של אחרוני המאחזים".

ובינתיים, הפורום המשפטי למען א"י הגיש עתירה לבג"ץ נגד הקבינט ושר הביטחון, בתביעה לעכב את ביצוע צו ההקפאה עד לאישורו בממשלה. בא כוחו של הפורום, עו"ד יוסי פוקס, מסביר כי כיוון שמדובר בהחלטה הפוגעת אנושות בזכויות הקניין של אזרחים, "היא צריכה להתקבל בממשלה, ולא במחטף, במחשכים, בקבינט ביטחוני סודי, ללא כל אפשרות של שרי הממשלה לערער עליה".

 

 

 נתניהו גרוע מרבין /חגי הוברמן

צו ההקפאה שהוציאה ממשלת נתניהו הוא הדרקוני והחמור ביותר שיצא בתולדות ההתיישבות

משפט אמיתי אחד אמר השבוע שר הביטחון אהוד ברק על הקפאת הבניה: "הצעד הזה הוא חסר תקדים והוא לא קרה אצל אולמרט, לא אצל שרון ולא בתקופתי, ואפילו לא אצל יצחק רבין". נתניהו, אכן, גרוע מרבין ומשרון גם יחד. צו ההקפאה הנוכחי הוא החמור ביותר מאז תחילת ההתיישבות לפני 42 שנה.

רבין הקפיא את כל הבנייה הממשלתית, אבל לא עצר בנייה פרטית. מי שברשותו היו היתרי בניה כחוק היה רשאי להתחיל לבנות גם אם טרם יצק יסודות. נתניהו אוסר גם בנייה פרטית, תוך שהוא משעה את כל היתרי הבנייה שניתנו עד כה עד לכ"ב בתשרי תשע"א, 30 בספטמבר 2010, אלא אם כבר נבנו יסודות המבנה. אלפי יחידות דיור שכבר ניתנו להן אישורים אולם טרם נוצקו להן יסודות - נאסרו לבנייה.

רבין גם איפשר בנייה ביישובי סמוכים לקו התפר, אלו הקרויים כיום "גושי ההתיישבות". אצל נתניהו אין הבדל בין היישובים, ולא משנה מאיזה צד של גדר ההפרדה הם נמצאים. יום אחד לאחר חלוקת צווי ההקפאה, המינהל האזרחי הפגין זריזות מופלאה ומיהר לשלוח פקחים לאכוף את הצוויים. באותו יום הם פעלו ב-30 יישובים בכל אזור יהודה ושומרון, כולל כאלה הסמוכים לקו הירוק והנמצאים בתוך גדר ההפרדה, בהם קריית ספר (מודיעין עלית) במערב בנימין, ביתר עלית בגוש-עציון, שערי תקווה, אריאל, אלפי מנשה, עץ אפרים, אלקנה ואורנית במערב השומרון (באחרון הקו הירוק עובר בתוכו), מעלה אדומים וקידר ממזרח לירושלים, ניל"י ונעלה סמוך לגדר ההפרדה, אפרת ונוקדים בגוש-עציון, הר גילה מדרום לירושלים, וקרית ארבע. פקחים הגיעו גם ליישובים בבקעת הירדן, בהם יפית, פצאל ומעלה אפרים. למחרת פעלו הפקחים בלמעלה מ-40 יישובים, בהם ורד יריחו ומצפה שלם שבבקעת הירדן, גבעת זאב מצפון לירושלים, מעלה שומרון וקרני שומרון, משואה בבקעה ופדואל במערב השומרון.

רבין לא הפקיע את סמכויות מתן היתרי בניה מהמועצות המונציפאליות ביו"ש. נתניהו, לראשונה בתולדות ההתיישבות ביהודה ושומרון, הפקיע מכל המועצות ביו"ש את הסמכות לתת היתרי בניה בשטחם, גם אם מדובר על סגירת מרפסת או הוספת קומה שנייה לבית קיים. מי שמעוניין בתוספת קומה שנייה לביתו, יהיה חייב לבקש היתר מיוחד מהמינהל האזרחי, לנמק את הסיבה להוספת הקומה, וזה יודיע בתוך 14 יום אם הוא מאשר את ההוספה או לא.

כל בקשה להרחבת דירה, הוספת חדר, סגירת מרפסת, בניית פרגולה וכו', תידון בפני ראש המינהל האזרחי. האם ראש המינהל האזרחי ימצא את הפנאי הדרוש לדון בכל התנגדות שכנים למתן היתר בנייה בכלל יהודה והשומרון? ברור שהסמכת ראש המינהל האזרחי לדון בכך לא נועדה אלא לשתק את כלל הבנייה ביו"ש.