בשבע 370: מיקרוסקופ

ע.גרסיאל, ח.לוז, י.מידד , ט"ז בכסלו תש"ע

 

 

כנס עם אג'נדה (1) / חני לוז

במשך ארבעה ימים התקיים השבוע 'כנס אילת לעיתונות'. בין העומדים מאחורי הכנס הזה נמצא ארגון שמאל קיצוני ששמו 'אג'נדה', השייך למטריית הארגונים החוסים תחת 'הקרן החדשה לישראל'. הרציונל המאחד את הארגונים הוא הקמת "מדינת כל אזרחיה" בישראל. 'אג'נדה' הוקמה, על פי הצהרתה, כדי לעזור ל"ארגונים חברתיים" לנצל בצורה יעילה את החשיפה התקשורתית.

בכנס התקשורת הגדול נעדרו, באופן בוטה, מכל הפאנלים (30 במספר), כל נציגי התקשורת בעלי תיוג של "דתי", "חרדי" או "ימני". באופן אירוני, עובדה זו נעדרה גם מהמושב שדן באוכלוסיות המודרות מהתקשורת, ושעסק בערבים, ערבים, ערבים, נכים וגם בעולי אתיופיה והעולים דוברי הרוסית.

גלי צה"ל, לעומת זאת, שלחו לא פחות מ-9 כתבים ומגישים בכירים לכנס, כולל מפקד התחנה, הדוברת, עובדי מערכת, הפקה ועובדים טכניים. 14(!) מושבים התקיימו בהשתתפות אנשי גל"צ, שניים מהם בהנחיית מגישות התחנה יעל דן וטלי ליפקין-שחק. בכנס, כמו באירועים אחרים שלהם, פועלים אנשי אג'נדה להטמעת הנרטיב הפוסט-ציוני בדרכים עקיפות ומתוחכמות. סיפור קטן: ביום עיון שערך 'אג'נדה' לפני כשנתיים עבור ארגונים העוסקים בזכויות אדם לא אישר הארגון את השתתפות 'הפורום המשפטי', הפועל גם הוא למען זכויות אזרח ואדם. למה? הסיבה נמסרה לנו אוף-דה-רקורד על ידי יח"צני האירוע: אמנם הפורום עוסק בזכויות אדם, אך 'אג'נדה' מטפלת בזכויות אדם של מיעוטים...

באתר של 'אג'נדה' נכתבו טיפים לארגונים. אחד מהם קורא לאנשי הארגון להתייחס אל העיתונאים בכבוד: "רוב העיתונאים עובדים על פי כללי אתיקה ברורים ולא ניתן 'לקנות' אותם במתנות או הטבות". 'אג'נדה' לא קונה עיתונאים במתנות, רק באמצעות מתן במה במלון הרודס ויח"צנות בכל העיתונות.

 

 

כנס עם אג'נדה (2) / ישראל מידד

שוב לא השתתפתי ב"כנס אילת לעיתונות", אבל אני תמיד בוחן את המושבים כדי להשכיל את עצמי. הנה, ביום שלישי השבוע בשעה 9:30 יכולתי לשבת ולהקשיב לאנשים המנסים להשיב על השאלה: "האם העיתונות הישראלית שמאלנית?". ומי הם אותם 'אנשים'?  הם כוללים את השר דניאל הרשקוביץ, שהוא הפותח, ואת המנחה, רותם אברוצקי, ואת המשתתפים שהם רועי כ"ץ - וואלה; רזי ברקאי - גל"צ; דב אלפון - עורך הארץ; עליזה לביא - ערוץ 10; דני פינק - אונ' בן-גוריון; ואת רון נחמן - ראש עירית אריאל. האם כל כך קשה להרכיב פאנל דיון מאוזן בכנס אילת לעיתונות? 

  והיה עוד מושב בעניין "הרדיו כקובע את סדר היום הציבורי" עם אריה גולן, משה שלונסקי, אריה שקד, אהרן אורגד, יצחק טוניק, רינה מצליח, עירית צ'רנוביץ ופרופ' דן כספי. גם משם לא יצאו שום הפתעות. נכון, היו קוקטיילים, שלישיית ג'אז אחת, תזמורת, מופע וטקסי הענקת פרסים. וגם היה דיון על שקיפות של קבוצות מיעוט. אבל הציבור שקורא את הטור הזה ומאזין לתחנות רדיו מסוימות, מבין כבר שימין-לאומי-אמוני לא ימצא את מקומו בכנס הזה. 

·       יוסי מלמן ב'הארץ' בשבוע שעבר: "אישית, אני תומך בעסקה (של שחרור מחבלים תמורת שליט)... כל הטענות שהם יחזרו לפעילות טרור ויתסיסו את השטחים הן חסרות בסיס".

  האם אפשר יהיה לבוא אליו ולדרוש, חלילה וחס, את דם אזרחי ישראל אם יתברר שלטענות יש בסיס מוצק ושהמשוחררים חוזרים לרצוח?

 

* פניית 'בשבע' ליו"ר 'כנס אילת לעיתונות', יוסי בר-מוחא, שהוא גם מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, לא נענתה עד מועד סגירת הגיליון.

 

 

לא אנטי-דתיים? /עדי גרסיאל

בשבוע שעבר פרסמנו חלק מנתוני סקר שערך פרופ' יואל כהן, ראש בית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי באריאל, אודות "מידת ההזדהות היהודית

 בקרב עיתונאים יהודים בישראל". הסקר בוצע באמצעות משלוח שאלונים

 ללמעלה מאלף עיתונאים יהודים בכלי התקשורת השונים וניתוח תשובותיהם של כ-250 העיתונאים שהשיבו. על פי ממצאי הסקר, אין הבדלים משמעותיים בין רמת הזיקה לזהות הדתית של העיתונאים ובין זו של הציבור הכללי בישראל. "דבר זה מתקן את הרושם העממי המוטעה - הרווח בעיקר בקרב הציבור הדתי - שציבור

 העיתונאים אינו מייצג בנושא זה את האוכלוסייה הישראלית הרחבה", אומר פרופ' כהן.

יש כאן הוכחה לכך שלעיתונאים יש הזדהות עם הדת היהודית". כך למשל, על פי

הסקר 95 אחוז מן העיתונאים משתתפים בסדר פסח (לעומת 92% מהציבור היהודי הישראלי הכללי). 61 אחוז מן העיתונאים מאמינים ש"יש כוח עליון המכוון את העולם" (62% בציבור הכללי) ו-20 אחוז הגדירו עצמם כדתי או חרדי (לעומת 17 אחוז באוכלוסייה כללית).

שאלנו את פרופ' כהן כיצד אם כן הוא מסביר את הרושם האנטי-דתי שמתקבל מהתקשורת.

"הרושם שהתקשורת היא אנטי-דתית אינו מדויק", טוען פרופ' כהן. "רק 8 אחוז מהעיתונאים הגדירו עצמם 'חילוני אנטי דתי'. לעומת זאת, 45 אחוז הגדירו עצמם כ'חילוני לא אנטי-דתי'. לדעתי, העיתונאי אינו פרו-דתי או אנטי-דתי. הוא עובד בסביבה של תקשורת תחרותית המאופיינת בהספקת מידע מעניין וחשוב.

"פרויקט מחקר מוקדם יותר שלי, שבדק למעלה מ-3000 כתבות בענייני דת בתקשורת, דירג כל כתבה בסולם של 1 עד 5 (1= הכי שלילי, 5= הכי חיובי). נמצא, לדוגמה, שהחרדים והדתיים לאומיים לפי 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות' קיבלו ממוצע של 2.73 ו-2.67.

"הרושם שהתקשורת היא אנטי-דתית נגרם קודם כל על-ידי ההיקף הגדול של הדיווחים על הדת, שבאופן ברור יש לכך השפעה על הדימוי הציבורי. זה נכון במיוחד לגבי החרדים. 43 אחוז מכל הדיווח על דת בתקשורת עסק בחרדים, למרות שהם מהווים רק 6 אחוז מהציבור היהודי בישראל. ההתמקדות בחרדים יכולה אולי להיות מוסברת ע"י ההשפעה הפוליטית של החרדים ועל-ידי האופי החזותי של סגנון החיים החרדי".

אפשר להתווכח עם מסקנות המחקר. מה שבטוח הוא שבכנס אילת לעיתונות, ראו בהמשך, כנראה לא שמעו על ממצאיו של פרופ' כהן.

 

ביקורת הנקרא

"רוע לב. זה מה שעומד מאחורי עזות המצח של המתנגדים הקולניים לעסקת שליט"

הפסיכואנליטיקאית יעל משאלי חושפת מניעים סמויים  (ווינט)

 

"האופנוענים: 'נתפקד לליכוד ונפעל ישירות נגד נתניהו'"

תתכוננו לקבל תביעה על הפרת זכויות יוצרים מפייגלין  (מעריב)

 

"התקשורת היא בכלל ימנית"

עורך הארץ, דב אלפון, בכנס אילת לעיתונות. צודק. יחסית לעיתון שלו כל שאר כלי התקשורת נראים ימניים (אתר ערוץ 7)

 

חדשות בחדשות / עדי גרסיאל

העיתונאי (לשעבר) חיים זיסוביץ והאגודה לזכות הציבור לדעת הגיעו להסכמה בתביעת לשון הרע שהגישה האגודה נגד זיסוביץ. ההסכמה קיבלה תוקף של פס"ד בביהמ"ש המחוזי. בכך בוטל פסק הדין של בימ"ש השלום שדחה את תביעת האגודה וחייב אותה בתשלום הוצאות.

 

נסגרה תחנת רדיו ששידרה מרמאללה, בעקבות תלונה ישראלית על כך שהשידורים מפריעים לרשתות הקשר של צה"ל ושל נתב"ג.

 

יו"ר הכדורסל לשעבר, ירמי אולמרט, תקף ביום שלישי את כתב ערוץ הספורט, עומר בנוביץ', בסיום משחק הכדורסל במסגרת הליגה הלאומית. בנוביץ' נפגע בפניו ופונה לבית חולים.