בשבע 370: דמותרבות

עפרה לקס , ט"ז בכסלו תש"ע

ב"ה

 

נתנאל אפשטיין/ קומיקסאי ומאייר, בעקבות הספר 'הגיע הזמן - סיפור חנוכה'

 

הקומיקס הראשון של נתנאל אפשטיין (24) ראה אור ב-'Jewish telegraph' האנגלי, כשכל כמה שבועות הוא חלק עם הקוראים את הרפתקאותיו של 'פיקל' (מלפפון חמוץ) הכלב. מאז צייר אפשטיין בעיקר לעצמו, כשהוא חולם על פריצה לעולם הקומיקס ופרסום עולמי. המוטו שהנחה אותו היה 'לא משנה התוכן, העיקר הקומיקס', אבל כל זה השתנה ב-180 מעלות, כפי שאפשר לראות מעיסוקיו היום ומהספר שהוציא תחת ידיו.

איך השתנתה התפישה שלך בנושא?

"כשגרנו באלון שבות אימצנו כל מיני בחורים מן הישיבה. אחד מהם היה יוני ג'סנר, בחור סקוטי. הוא היה לי כמו אח. רק אחרי שנרצח בפיגוע בתל אביב בשנת תשס"ב, הבנתי שמגיל צעיר מאוד הוא החזיק את כל הקהילה היהודית בעיר שלו על הכתפיים, ובסוף כל שבוע בדק מה הוא עשה למען עם ישראל. לקחתי את הצוואה הזאת, וביקשתי מהקב"ה שיעזור לי ליישם את הכישרונות המיוחדים שהוא נתן לי, לטובת עם ישראל".    

איך הגעת לצייר בעלוני שבת?

"כשנישאתי, הייתי מובטל במשך חודשים ועמדתי לפני ה' בתפילה שייתן לי לעבוד באיור במשהו שהוא לטובת עם ישראל. כולם אמרו לי שאין בזה פרנסה, אבל בחסדי ה', ישראל זעירא, יו"ר 'ראש יהודי' שמתגורר בשכנות אליי במעלה חבר, ביקש שאצייר בעלון שלהם ומייד אחר כך פנו אליי מ'מבראשית'".

והספר - איך הוא נולד?

"לפני כשבעה חודשים פנה אליי שוב ישראל זעירא ואמר שיש להם יוזמה חדשה והיא הוצאת ספרי קומיקס לחגים. חשבתי שזה גדול עליי אבל הוא אמר שאתחיל מאיזה חג שאני רוצה. במשך חודש וחצי לא עלה לי שום רעיון, ממש השתגעתי. ואז יום אחד קיבלתי הכל בבת אחת, כמו חבילה שמגיעה בדואר. בתוך חצי שעה הכל היה פרוש לפניי: העלילה, הדמויות, היחסים ביניהן, הערכים שאני רוצה להכניס פנימה".

אלו ערכים היה חשוב לך להכניס?

"כשישראל ניגש אליי הוא אמר שיש המון ספרים חרדיים על החגים אבל אין אף ספר שמניף את דגל התורה והמדינה ביחד. אני שילבתי צבא, וגם את ערך המשפחה היהודית, הכמיהה למקדש, התפילה, האמונה ועוד. היה חשוב לי לא לטשטש שום דבר, משהו כמו הסרט אושפיזין: אומרים את האמת וכולם מסתדרים עם זה".

גם אישתך, בת-אל, חתומה על הספר.

"נכון, יצרנו את הספר ביחד. אני שירטטתי את הדמויות ביד, והיא סרקה וצבעה. היא עבדה יותר קשה ממני, כי דף שלקח לי להכין חצי שעה, היא צבעה אולי שמונה שעות".

את התגובות לספר אפשטיין מקבל משכנים ומשפחה שמבסוטים ממנו. במעגל הרחוק הוא לא ממש יודע מה קורה. מבחינתו הוא ממשיך לעבוד והמטרה הבאה שלו ושל אשתו היא חג השבועות, שם האתגר מצד אחד וחופש היצירה מצד שני גדולים יותר, בשל העובדה שמאחורי החג אין סיפור הרפתקאות מפורט כמו זה של חנוכה.

ofralax@gmail.com