בשבע 371: "זו פשוט עלילת דם"

בחוות גלעד בטוחים כי מעצרו המתמשך של מייסד היישוב, איתי זר, באשמת תקיפת שוטרים, הוא תוצאה של שיתוף פעולה רב-זרועי בין שוטרי מג"ב מעלילים

חגית רוטנברג , כ"ג בכסלו תש"ע

 

 

יוסי דגן, ועד מתיישבי השומרון: "כל מי שמכיר את איתי זר, כולל גורמי צבא ומשטרה שמכירים אותו היטב, פשוט מגחך כשהוא שומע את העלילות ההזויות שמנסים להדביק לו. מדובר בעלילה שפלה ובפעילות מונחית שמטרתה לפגוע ברוח היהודית-ציונית הגאה של איתי וחבריו"

 

 על פי ההתנהלות המקוממת של רשויות האכיפה בפרשה הזאת, נראה כי מישהו בכיר מאוד בפרקליטות המדינה סימן כבר מזמן את המטרה סביב דמותו של איתי זר, מייסד היישוב חוות גלעד בשומרון. בעיתוי שאינו מקרי יורים כעת הגורם המשפטי הבכיר ושלוחיו לעבר המטרה את החיצים המיוחדים השמורים בפרקליטות למתיישבים נחושים מסוגו של זר. מקורביו של איתי מצטטים מגוון אמירות והתנהגויות של הממסד המשפטי במדינת ישראל, שמעמיקות אצלם יותר ויותר את התחושה כי מישהו פשוט החליט, מתוך שיקולים זרים, לתפור לו תיק שכל כולו מצוץ מן האצבע.

 

 פרובוקציות בלתי פוסקות

איתי זר, אב לחמישה, ייסד את חוות גלעד בעקבות רצח אחיו -  קצין הביטחון גלעד זר הי"ד, שנרצח במארב מחבלים כשנסע במסגרת תפקידו על הכביש הקרוי כיום על שמו. בחווה הסמוכה לקדומים מתגוררות כיום 24 משפחות, וכן תלמידי ישיבת 'שירו למלך' שבמקום. בבעלותו של זר מפעל לבנייה קלה המייצר מבנים יבילים ליישובים ברחבי יהודה ושומרון.

מזה תקופה ארוכה סופגים תושבי החווה  פרובוקציות בלתי פוסקות מצדה של פלוגת מג"ב, ערבית ברובה, האמורה לשמור על השקט באזור. למרבה האבסורד, מספרים אנשי החווה, לא היו לאחרונה עימותים עם ערבים, רק עם השוטרים. השוטרים נוהגים להיכנס ברכביהם הצבאיים לשטח החווה ולנהוג בפראות כאוות נפשם, על אף שילדים קטנים מסתובבים במקום. לפרובוקציות הללו נוספים צווי הריסה, צווי מעצר והתגרויות בלתי פוסקות שמייצרים אנשי מג"ב מול תושבי החווה.

לפני מספר שבועות שוב נכנסה ליישוב קבוצה של ארבעה מג"בניקים, כולם לא יהודים, בג'יפ צבאי שנסע בשטח החווה בנהיגה בלתי מרוסנת. איתי זר חסם אותם בגופו וביקש מהם בתוקף לעצור את ההשתוללות, שכן הם מסכנים את הילדים במקום. השוטרים נעלבו עד עמקי נשמתם, והחלו בעימות עם התושבים. במהלך התגלגלות האירועים נוקבו צמיגי הג'יפ בו נהגו השוטרים.

זמן קצר לאחר מכן שוב הגיעו שוטרים לחווה ועצרו את זר. בהליך מזורז הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. הסתבר כי ארבעת השוטרים העידו נגד זר כי איים עליהם בסכין שהיה בידו, ואף ניקב באמצעותו את צמיגי הרכב בו נהגו.

מעצרו של זר הוארך מדיון לדיון. בשבוע שעבר אף נשלח ליומיים בצינוק, לאחר שסירב להוראת קציני השב"ס שדרשו ממנו לומר לחבריו שלא יגיעו להביע את תמיכתם בו מחוץ לשערי הכלא. השבוע, לאחר שהתביעה דרשה את מעצרו עד תום ההליכים, הוחלט בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה כי מעצרו יימשך עוד 21 יום לפחות, עד להגשת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

 

 אתמול תובע, היום שופט

אורן זר, אחיו של איתי, מלווה את הדיונים בבית המשפט. לדבריו, "כל העדויות נגדו מצוצות מן האצבע. הוא אולי צעק על השוטרים והעליב אותם, אולי לא היה נחמד, אבל מפה ועד לטפול עליו כאלו דברים - זו פשוט עלילת דם". אורן אומר כי גילה סתירות מהותיות בעדויותיהם של השוטרים, למשל בנוגע למהלך הזמנים באותו אירוע. אבל סתירות התגלו גם בעמדות השופטים שדנו בנושא, טוען אורן זר: "השופטת ברודי במחוזי נטתה לצדנו כל הדיון. היא התפעלה מהטענות של עורך הדין שלנו וביקרה את רשלנותו של עורך הדין מטעם התביעה. גם בפגישה שהתקיימה בין הצדדים בלשכתה לפני הדיון, אמרה השופטת בפירוש שזה לא תיק למעצר עד תום ההליכים. היא אמרה שיש להגיע להסכמה על שחרור בתנאים מגבילים כפי שסוכם בבית משפט השלום. הפרקליטות לא הסכימה, ולכן נכנסנו לדיון".

מקורביו של זר הופתעו לגלות שהאמפתיה של השופטת הוחלפה לבסוף בהחלטה מחמירה של מעצר ל-21 יום נוספים, והם מייחסים את השינוי להכתבה מלמעלה: "היא הקריאה החלטה שהיתה מנותקת מכל מה שהיה בדיון. כאילו מישהו הכתיב לה טקסט. יש פה משהו מחריד: אין לנו הוכחות לזה, אבל נראה ששופטים מקבלים הוראות מהפרקליטות מה להגיד".

הדיון בבית משפט השלום בכפר סבא, שקדם לערעור במחוזי, היה גם הוא בעל ניחוח עז של הטייה, מספרים בני המשפחה שנכחו בדיון. השופט אמנם לא שלח את זר למעצר עד תום ההליכים, אך ביקש לשחררו בתנאים מגבילים חמורים במיוחד. "אפילו מאבטחי השב"ס שליוו את איתי לבית המשפט אמרו לו בהפסקה שהם לא ראו דבר כזה", מספר אורן זר. התנאים כללו 20 אלף שקלים הפקדה, 15 אלף שקלים ערבות, איזוק אלקטרוני ושני משגיחים צמודים. את המשגיחים, שאיתי זר הציע כי יהיו חמותו ואשתו, הזמין השופט במיוחד ובאופן לא מקובל לתחקור בבית המשפט על מנת לבדוק את התאמתם לתפקיד. לבסוף החליט כי השתיים לא מתאימות בשל קרבתן לנאשם, ואיפשר לגיסו וחמיו של זר להיות משגיחיו. זר התקומם מול השופט: "לא מקובל עליי, אתה מאמלל את המשפחה שלי. הם אנשים עובדים. אני חושב שאתה נגוע ושמאלני", הטיח בשופט, שניסה להסותו בגערות, "אתה לא מעריך את הציבור שלנו ולא ראוי לשפוט אותנו".

עו"ד יהודה שמעון, עובד בארגון 'חננו' ותושב חוות גלעד, מגלה בהקשר זה כי אותו שופט שלום - מיכאל קרשן, היה בתפקידו הקודם איש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. לדברי עו"ד שמעון, המינוי הספציפי והטרי יחסית של קרשן לבית משפט השלום בכפר סבא, מחושב גם הוא על ידי הגורמים המשפטיים, אשר טווים את הרשת סביב ציבור המתיישבים. "עד עכשיו הוא עצמו היה התובע, כותב הנחיות לתביעה. עכשיו דואגים שכל התביעות נגד אנשי ימין יעברו אליו, ועל פי רוב התיקים ממשטרת אריאל גם נידונים בכפר סבא. גם אצל איתי היה שופט תורן אחר שאמור היה לדון בעניינו, אבל התיק הועבר לפתע לידי קרשן. הוא שמאלני בהשקפתו, מזוהה עם התביעה מלכתחילה, הכול פה יד רוחצת יד".

לחשדות של אורן זר בדבר תפירת התיק נגד אחיו יש עוגן מסוים גם במסמכים רשמיים של המערכת. פרוטוקולים של הצוות המיוחד לאכיפת החוק ביו"ש, בראשות המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, שנחשפו השבוע על ידי ארגון 'זכויות אדם ביש"ע', מגלים כי עו"ד ניצן היה מעורב אישית בדרישה לאכיפה בררנית ומחמירה נגד תושבי חוות גלעד. "אבקש מאנשי השב"כ לשקול הוצאת צווים מגבילים לפעילים מרכזיים בחוות גלעד, כפי שנעשה בזמנו ביצהר", כתב ניצן לחברי הצוות. מסמך אחר שפורסם לאחרונה - החלטת הקבינט אודות הקפאת הבנייה ביו"ש, כולל גם הוא סעיף אכיפה המותאם גם למידותיו של איתי זר, בעל המפעל לבנייה קלה. על פי הנאמר שם, בעלי מפעלים לבנייה יופללו על ידי השב"כ והמשטרה, על מנת לעצור את עבודת המפעלים.

 

תובעת בלתי נלאית

בשרשרת הביצוע של הפרקליטות, יורדות ההוראות משי ניצן ומטה, עד לתובעים בבית המשפט. אחד הגורמים המרכזיים בהתנכלות לתושבי השומרון, בין השאר גם בתיק של זר, היא ראש מחלקת תביעות במשטרת אריאל, עורכת הדין שיר לאופר. לאופר, אישה חרדית תושבת פתח תקוה, הצליחה לקומם עליה רבים בהתיישבות, שזיהו אצלה מדיניות עקבית עוינת בתיקים של יהודים תושבי האזור העוברים תחת ידיה ונתונים לשבט שיפוטה.

עו"ד שמעון מסביר כי אמנם לכאורה לאופר רק ממשיכה את רוח המפקד העוברת אליה מלמעלה, אולם בפועל את הסמכות הנתונה בידיה היא מנצלת לרעה עד תום. "היא זו שעוברת על החומר בתיקים, היא יכולה לעצור אותם אצלה, לומר שאין בהם ממש, לבחור לעצמה צוות שרוח המפקד לא חלחלה אליו כל כך. היא לא נוהגת כך, להיפך - היא הרוח הדוחפת בהרבה תיקים. היא תורה על סגירת תיק רק במקרה קיצוני, כשממש אין בדל ראייה. היא לא רואה בעין יפה סגירת תיקים, ומראה כמה היא ששה ושמחה כשהיא יוצאת ממשפט בו הצליחה לשלוח מישהו למעצר. לא די שאת נלחמת באחייך - לפחות אל תשמחי! את פועלת כך כי את חוששת לגורל עבודתך? לפחות תעשי את זה כמי שכפאו שד".

שמעון מספר כי רוב מכריע של התיקים נגד המתיישבים בגזרה מסתיים בסופו של דבר, למרות מאמצי הפרקליטות והמשטרה, בלא כלום.

 

 עלילות הזויות

ובחזרה למקרה איתי זר: כתושב חוות גלעד, מעיד עו"ד שמעון כי הפרובוקציות של שוטרי מג"ב הן בלתי נסבלות. "אני רוצה לראות איך יתנהג אזרח שכל חצי שעה ניידת עוברת מתחת לבית שלו ומעכבת אותו לחקירה או עוצרת אותו. לפעמים הם באים ישר עם צו מעצר על זה שלא התייצבת לחקירה, כאשר את הזימון לחקירה בכלל לא טרחו לשלוח לך. סתם מושיבים אותך כעונש 24 שעות במעצר, ושולחים הביתה. זו המציאות אצלנו, וגם בזה, אגב, יש חלק לעו"ד לאופר שמאפשרת את זה". לגבי זר עצמו אומר שמעון כי ניתנה הוראה מלמעלה להיכנס בו בכל הכוח, "אבל יש פה שקר אחד גדול בכל הסיפור. יש פה תפירת תיק מהתחלה ועד הסוף. אני צריך רק למצוא מי הורה למג"בניקים לשקר בעדויות".

בעקבות אותו עימות עם שוטרי מג"ב, נעצר יחד עם זר גם תושב נוסף בחווה, עוזיאל שלו. שלו, המואשם כי חסם ברכבו את המעבר לשוטרים, נשלח למעצר בית ברחובות. היום (ה') יתקיים דיון נוסף בעניינו. בינתיים נאלצת אשתו להיטלטל מדי יום עם ילדיה הקטנים בין הבית, יצהר, רחובות והמכללה בה היא לומדת.

יוסי דגן מוועד מתיישבי השומרון, סבור גם הוא כי ההאשמות נגד זר פשוט תלושות מהמציאות. "כל מי שמכיר את איתי זר, כולל גורמי צבא ומשטרה שמכירים אותו היטב, פשוט מגחך כשהוא שומע את העלילות ההזויות שמנסים להדביק לו", אומר דגן. "ברור לכל בר דעת כי מדובר בעלילה שפלה ובפעילות מונחית שמטרתה לפגוע ברוח היהודית-ציונית הגאה של איתי וחבריו". לדברי דגן, דווקא בעיתות מתח, כאשר שוטרי מג"ב יוצרים פרובוקציות ומבעירים את השטח, ידוע כי זר הוא זה שפועל להרגעת המצב והחזרת השקט לאזור. "מסע הרדיפה האישי כלפיו מזעזע וחסר תקדים. כמי שמכיר את איתי זמן רב, אני משוכנע שאותם גורמים אפלים לא יצליחו לשבור אותו, ומעשי ההתיישבות שלו ימשיכו בכל רחבי השומרון".

 

ניאבק גם בלי איתי

לאחר שליחתם של שניים מוותיקי החווה למעצר ממושך, עברו מקבלי ההחלטות במערכת לשלב הבא: צווי הריסה לחוות גלעד. על שולחנה של המועצה האזורית שומרון הונח השבוע צו הריסה אותו אמורה היתה המועצה לבצע עד אתמול (ד'). הצו כולל הרס של 8 מבנים בשכונה החדשה ביישוב: בית בו מתגוררת משפחה, שני אוהלים בהם מתגוררים זוגות צעירים, 3 יציקות בטון, בית בתהליכי בנייה, אורוות סוסים ומפעל הבנייה של איתי זר. ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, לא מתכוון כמובן לממש את צו ההריסה שנשלח אליו. לדבריו, הוא נדהם בכל פעם מחדש לראות את האובססיביות והמרדף הבלתי נלאה של הרשויות נגד אזרחים נאמנים למדינה. "זאת, בשעה שהם בונים לפי תכנית מתאר, בשטח פרטי שנקנה על ידם, ובעוד בגבעה ממול ממשיכים להיבנות מאות בתים של ערבים בבנייה בלתי חוקית בעליל, תוך השתלטות על אדמות מדינה וסיכון ביטחוני ברור". מסיקה אומר עוד כי "המדיניות המתכנה אכיפת חוק היא גזענות מבישה של אכיפה מטורפת רק על יהודים ביוזמת המדינה ועל חשבון משלמי המסים".

בחוות גלעד התכנסו השבוע מספר פעמים לדון בהיערכות לקראת מימוש צווי ההריסה בידי המדינה, והם מבטיחים מגוון דרכים יצירתיות במאבקם. "אנחנו לא יושבים שאננים", אומרת אילנה שמעון, חברת ועד חוות גלעד. "זה שאיתי ועוזי בכלא לא יחליש את המאבק. הם מרחיקים מכאן את המנהיגים, אבל אצלנו האחריות לא נשארת באוויר, מישהו אחר בא ולוקח אותה". שמעון מדגישה כי היא נגד אלימות בכל צורה, אך הדבר לא ימנע מהתושבים להיאבק בכל דרך. היא דווקא מעדיפה להדגיש את הפסטורליות בחיי היישוב, ואת אהבת הארץ ובנייתה שעומדים במרכז חייהם של תושבי המקום. "יש פה אנשים שלא מתפשרים על האמונה והאחיזה בארץ הזו. רוב התושבים חיים פה על גנרטור ומיכלי מים וזה מאוד קשה. אבל המקום הזה באמת מלא בבנייה, אחווה ואיכות חיים".