חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אפשרויות בלתי מוגבלות - אנשי השנvaaaה

כששאול ענברי, רב שמתנהל על כיסא גלגלים, החליט להקים קבוצת פו"פ דתיים ובעלי מוגבלויות, הוא לא שיער שההיענות תהיה כה גדולה.
10/12/09, 10:35
עדי (דוד) אהרון

 

 

 דניאלה יקירה: "יש משהו מאוד מיוחד בקשר בין שני אנשים בעלי מוגבלות. יש ביניהם הבנה בסיסית משותפת, בגובה העיניים. גם אני ובעלי באותו הגובה, על כסא גלגלים"

 

 שלומי אלדר: "המחסומים הם בעיקר במישור ההזדמנויות, מאחר שאנשים נרתעים ממה שלא מוכר להם ולא דומה להם, ואינם מעוניינים כלל להיכנס להיכרות כזאת. אבל מתחת למעטה החיצוני נמצאים אנשים מיוחדים ועוצמתיים"

 

ליה ברוק הגיחה לאוויר העולם לפני כשלושים שנה, בלידה מוקדמת כפגה. שניות מעטות בלבד בהן לא הגיע חמצן למוחה הפכו אותה מתינוקת בריאה לבעלת שיתוק מוחין.

 "הלידה הייתה תקינה ואם היו ניגשים אלי מוקדם יותר, יכול להיות שהמצב היה אחר. ברוך ה', למזלי אני פגועה רק מבחינה מוטורית ולא קוגניטיבית",

היא מספרת לי השבוע בחיוך של השלמה בספריה באוניברסיטת בר אילן, מקום עבודתה. 

המגבלה שלה מתבטאת בעיקר ברגליים, והיא ישובה על כיסא גלגלים. כל זה לא הפריע לה לעזוב את מסגרת החינוך המיוחד כבר בגיל 13 ולעבור ללמוד בבתי ספר רגילים, להמשיך לאולפנה ומשם למדרשה, ולסיים תואר ראשון בספרות ופילוסופיה. 

אבל בשידוכים, מסתבר, המצב הרבה יותר מסובך. 

קשה זיווגן של ישראל כקריעת ים סוף. זה לא חדש. זיווגן של ישראל שהם בעלי מוגבלויות וגם דתיים, מסתבר, קשה אף יותר.

 ההיצע הרבה יותר נמוך, הפערים בין נכה אחד למשנהו יכולים להיות לפעמים קריטיים והסטיגמות החברתיות גם הן לא קלות, ולכן שידוך בין נכה למי שאינו כזה, אפסיים כמעט.

גם אם מדובר בבחורה כמו ליה, שמלבד  הקושי הפיזי שלה היא בחורה רגילה לחלוטין, אשת שיחה נעימה  ומרתקת שעשתה את רוב המסלול כמו רובנו, 'האנשים הרגילים'. 

 

 הצלחה מיידית

שאול ענברי מקיבוץ שדה אליהו נתקל גם הוא בבעיה דומה. הוא בחור חכם, בעל הסמכה לרבנות, אך מה לעשות, נכה במידה לא פשוטה. הוא מתנהל על כסא גלגלים ויש לו בעיית דיבור מורכבת. לפני כחצי שנה, בגיל 42, עדיין רווק, ומתוך ניסיונו האישי הכאוב הוא קם והחליט לעשות מעשה. הוא ייסד את 'קבוצת ענבר' שהתחילה בפורום של גוגל, קבוצה של פנויים ופנויות דתיים בעלי מוגבלויות, שמטרתה: שידוכים.

בשל בעיית הדיבור שלו, הוא חבר לשלומי אלדר, ויחד הם יצאו לדרך, כאשר שאול הוגה הרעיון ושלומי הדובר.

הפורום התפתח יפה וכעבור זמן רב הם החליטו להפגיש בין המשתתפים. מאז, מתקיים מפגש חברתי של פנויים ופנויות דתיים בעלי מוגבלויות, כמעט אחת לחודש וכיום הקבוצה מונה קרוב למאה משתתפים בגילאי 20-50. עד כה התקיימו ארבעה מפגשים והחמישי יתקיים ביום ראשון הקרוב. על מנת לשמור על אופי פחות או יותר אחיד, הגדירו המארגנים את הקבוצה ככזו שתכלול רק אנשים בעלי מוגבלות פיזית ולא לכאלה שהם בעלי מוגבלות שכלית או נפשית.

ליה, את נפגשת רק עם בחורים בעלי מוגבלויות?

"לא. בגיל 21 הייתי בקשר ארוך טווח עם מישהו בכלל לא נכה, מתנדב ב'קו לחיים'. יצאנו חצי שנה ואפילו דיברנו על חתונה אבל ברגע שהמשפחה שלו שמעה על זה שהוא יוצא עם מישהי נכה, הם הרימו גבה ושכנעו אותו לצאת מזה. נפרדנו, הוא טען ש"האהבה נגמרה".

כל שנה היא נפגשת לשידוך אחד בלבד, בממוצע, היא מספרת לי, וגם אם היא יודעת שזה ממוצע נמוך בכל קנה מידה, ביחס לאנשים בריאים, היא לא מראה את זה. 

לפני כחצי שנה היא נתקלה במודעה על פתיחת קבוצת 'ענבר' - היכרויות לבעלי מוגבלויות דתיים פנויים ופנויות ומיד טלפנה לשאול ענברי, הוגה הרעיון ומייסד הקבוצה, רווק נכה בעצמו. בתחילה היא השתתפה בפורום הקבוצה בגוגל, ומשהתרחבה הקבוצה האינטימית למעל חמישים חברים, והוחלט לקיים מפגש בין כולם, היא התנדבה לערוך את המפגש, בביתה ברמת גן.

מארגני הקבוצה נוכחו בכישרונה של הבחורה הצעירה האנרגטית ומאז היא אחראית על תוכן המפגשים - הבאת מרצים אורחים, הכנת פעילויות חברתיות   לכל מפגש.

בימים אלה היא שוקדת במרץ על הפקת המפגש החמישי, שייערך בנר שלישי של חנוכה ברמת גן. "תהיה שירה בציבור עם אמן שמגיע בהתנדבות, הדלקת נרות חגיגית וחידונים ושעשועונים לכבוד חנוכה, משחקי חברה כדי שאנשים ייפתחו. זה יהיה באווירה קלילה לכבוד החג ויהיה גם כיבוד קל וסופגניות". 

 

 נפש בריאה בכלי שבור

כאדם שאינו בעל מוגבלות- מה קושר אותך לנושא? אני שואלת את שלומי אלדר (36), רב ואיש מחשבים והיחיד מבין המארגנים שאינו נכה.

באופן מובהק, הקשר שלי לנושא הוא דרך ההיכרות שלי עם שאול. עד שהכרתי אותו לא היתה לי שום היכרות עם עולמם של בעלי מוגבלויות, וההיכרות עם שאול חשפה אתי לעולם זה. התוודעתי לקשיים, להתמודדויות, וגם לייחוד, ליופי ולעוצמה של אנשים שחיים עם מוגבלות שכזאת. אחד הקשיים הבולטים הוא הקושי במציאת בת זוג. מדובר באנשים בעלי נפש בריאה המצויה בתוך כלי שבור. הרצון והצורך שלהם בזוגיות אינו שונה מזה של כל אדם רגיל, אלא שההזדמנויות שלהם פחותות, וכמעט חסרות סיכוי.

הקבוצה הוקמה באופן ספונטאני ולא מתוכנן. באחת השיחות שלי עם שאול, כששוב הנושא והתסכול סביבו עלו, אמרתי לו: "אני בטוח שאתה לא היחיד שמתמודד עם הקושי הזה, וכמוך ישנם עוד רבים, גברים ונשים, שלא זוכים להזדמנות להכיר, אולי כדאי להתאגד יחד ולהכיר.

"ניסחנו מודעה על כך שאנחנו מגבשים קבוצת פנויים פנויות דתיים בעלי מוגבלויות, השארנו פרטים ליצירת קשר, ושלחנו כל אחד מאיתנו במייל לרשימת התפוצה שלו באותו ערב. התגובה היתה מדהימה - החל משעה 8 בבוקר למחרת, הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל - אנשים רבים שהיו מעוניינים להצטרף, וגם אנשים טובים שהיו מוכנים לסייע (אחת הראשונות ליצור קשר ולהציע עזרה היתה דניאלה יקירה, שהיום היא אחת ממובילות הקבוצה). התפוצה היתה מהירה מאוד, והצורך כנראה היה עצום. אנשים אמרו לי שהם קיבלו את המודעה דרך רשימות תפוצה של יישובים, מוסדות ועוד. בתוך מספר מועט של שבועות הצטרפו עשרות אנשים לקבוצה, הקמנו פורום, וקיימנו מפגש ראשון בו השתתפו כ-40 איש מכל חלקי הארץ, שהיה מוצלח מאוד.

לפני כן תמיד חשבתי שזה מאוד מסובך להרים פרויקטים כאלה, ופתאום ראיתי שצריך להיות פשוט עירניים, ובמקום שרואים שיש צורך מסוים צריך פשוט לעשות. פעולה קטנה שכזאת של שליחת מייל גאלה את ה"מת מצווה" הזה שהיה מונח מבלי שאף אחד נתן עליו את הדעת. זה לקח מאד חשוב שלמדתי".

מה הרציונאל שעומד מאחורי הפרויקט שלכם?

"לצערנו הרב אנשים בעלי מוגבלות גופנית לא זוכים כמעט להזדמנויות להיכרות של בני זוג, וממילא האפשרות למצוא בן זוג ולהקים משפחה כמעט חסומה בפניהם. אני מכיר אנשים שזכו לזה, אבל ברוב המקרים זהו קושי עצום. אנשים שאין להם מוגבלויות בדרך כלל שוללים מראש קשר עם אדם בעל מוגבלות, מתוך החשש מפני ההתמודדות הכרוכה בזה. ולכן הרעיון היה לנסות להפגיש אנשים עם מוגבלויות, אצלם הרתיעה מהעניין פחותה. איננו סבורים חלילה שאדם בעל מוגבלות אינו זכאי לפגוש ולהכיר אדם ללא מוגבלות, אך לצערנו המציאות היא שהזדמנויות כאלה כמעט אינן קיימות. מה גם, שיש יתרון מסוים להיכרות של אנשים בעלי מוגבלויות זה עם זה, מאחר שיש להם מכנה משותף עמוק, והם יכולים להזדהות יותר זה עם עולמו של זה. מאידך, דיברתי עם שדכנים, והם אמרו לי שגם בדרך של שדכנות קשה מאוד להתאים בין בעלי מוגבלויות, כי המבחר של האנשים הוא מצומצם מאוד. מלבד זאת, כבר הספקתי לראות בעצמי כי הרתיעה והחשש מפני התמודדות עם מוגבלות לא מוכרת, חוסם אפילו היכרויות בין אנשים בעלי מוגבלויות שונות.

"הרעיון שלנו היה ליצור קרקע להיכרות רחבה יותר של אנשים, שמתוך פעילות משותפת, מוכוונת היכרות, יצליחו להתוודע זה לזה, בתקווה שהיכרות זו תיצור את הזדמנויות לזוגיות, שכל כך חסרות לאנשים אלה. בדרך כזאת של היכרות ניתן קצת "להסיר את המסכות" - המגבלה החיצונית, ולהכיר את האדם שמאחוריה, ומתוך כך להגיע לקשר."

איך מתייחסת ההלכה ביחס לאנשים עם מוגבלויות?

"ישנן הלכות ותפקידים בהם אדם בעל מום גופני אינו ראוי לשמש - מום פוסל בעבודת המקדש, וכן מצאנו שדייני הסנהדרין צריכים להיות נקיים ממומים. כך גם לגבי ברכת כהנים - כהן בעל מום גלוי בידיו או בפניו אינו יכול לשאת כפיו. בכל המקרים הטעם הוא בעיקר הדרך בה מתבוננים בכך שאר האנשים, ובאופן טבעי מראה חריג מושך את תשומת לבם, ומסיח את דעתם מהמשמעות הרוחנית והרושם של אותו מעמד.

"הגמרא מספרת על רבי אלעזר שראה אדם מכוער, ואמר "כמה מכוער אדם זה", ואותו האיש ענה לו שעליו ללכת ולומר לאומן שיצר אותו כמה מכוער כלי זה שיצר. רבי אלעזר הבין שחטא. חז"ל תיקנו לברך "ברוך משנה הבריות" כאשר רואים אדם עם מראה חריג, ובזה הם רוצים ללמד אותנו שעלינו לנצל את הרושם שיוצר לנו מראה כזה להבין מה שאמר אותו אדם לרבי אלעזר - גם זו יצירתו של הקב"ה, והיא שווה ליצירתו של אדם שאין בו מוגבלות.

"רבי יהושע בן חנניה מלמד אותנו שאדרבה, חכמה גדולה משתמרת יותר דווקא בכלי מכוער מבחינה חיצונית כשם שיין משתמר יותר בכלי חרס. מהיכרותי עם אנשים בעלי מוגבלות, אני יכול להעיד שאצלם אכן כל דבר הוא יותר אמיתי ולא מזויף. אדם שיכול להשתמש ברושם חיצוני, לעיתים מחפה בזה על חוסר פנימי.

"לסיכום - ההלכה מכירה ברושם השונה שיוצר מראה חיצוני נאה ומראה חריג, ומלמדת אותנו להבין ששניהם מעשה ידיו של הקב"ה - יש מקומות בהם נצרך רושם והדר, ובהם בעל מום אינו מתאים, אך מאידך, יש לו יתרון בפיתוח הפנימיות, דווקא משום שהמראה החיצוני שלו אינו יוצר רושם מטעה."

באלו קשיים נתקל אדם עם מוגבלות בבואו להכיר בן/בת זוג?

"פירטתי כבר את חלקם, אבל חשוב להדגיש כאן - המחסומים הם בעיקר במישור ההזדמנויות, מאחר שאנשים נרתעים ממה שלא מוכר להם ולא דומה להם, ואינם מעוניינים כלל להיכנס להיכרות כזאת. אבל מתחת למעטה החיצוני נמצאים אנשים מיוחדים ועוצמתיים, שיכולים לנהל מערכת יחסים בינאישיים וזוגיים עשירים כמו כל אחד אחר. אני יכול להעיד על עצמי, בתור אחד שלא נחשף לזה עד לפני מספר שנים, שהיום אני כמעט לא רואה את המעטה החיצוני הזה כאשר אני בקשר עם אנשים עם מוגבלות חיצונית. מאידך, אני לא מכחיש שמי שייכנס לזוגיות כזאת יכניס את עצמו להתמודדויות שלא הכיר לפני, אבל עם האישיות מתאימה, אני מאמין שניתן להתמודד גם עם זה.

 

 מפגש על גלגלים

שלומי ליווה את הקבוצה בראשיתה באופן פעיל ומאז תחילת השנה, לאחר המפגש הראשון של הקבוצה, נסע לשליחות של שנה בארה"ב והעביר את השרביט לדניאלה יקירה.

דניאלה, העוסקת בחינוך ועובדת עם אנשים בעלי מוגבלויות, היא 'יועצת הקבוצה'. היא מתניידת בעצמה על כיסא גלגלים כבר מילדות, אך היא בין יחידי הסגולה שכן זכו להכיר בן זוג באופן טבעי,על אף נכותם.

"הכרתי את בעלי, נכה גם הוא, במרכז הספורט של איל"ן בקריות. זה קרה באופן טבעי, בלי שמישהו יכיר בינינו, כבר בגיל 15", היא נזכרת. "אחרי שסיימתי שירות לאומי, בגיל 19, התחתנו ויש לנו ארבעה ילדים.

"כשמדברים על שידוכים לאנשים עם מוגבלויות, אני מכירה את זה מקרוב. אני עצמי כזו וגם בעלי. אני מכירה את זה מתוך ניסיון החיים שלי, זה לא לדבר על אלא לדבר מתוך".

בהקמת קבוצת היכרויות לבעלי מוגבלויות בלבד, אתם לא חוששים שבכך אתם מנציחים את השוני?

"יש כאלו שיטענו שיש בזה משהו מפריד שמנציח את המצב. אבל לאנשים כאלה אני עונה: מה לעשות, אנחנו חיים בחברה שהקושי של אדם בעל מוגבלות להכיר בן זוג הוא קיים. יש הרבה חסמים, בעיות וסטיגמות ואני אומרת את זה ממקום אישי, אני משם. יש משהו מאוד מיוחד בקשר בין שני אנשים בעלי מוגבלות. יש ביניהם הבנה בסיסית משותפת, בגובה העיניים.

גם אני ובעלי באותו הגובה, על כסא גלגלים. זו עוד אופציה להכיר. זה לא סותר את האפשרות של כל אחד שמשתתף בקבוצה להכיר גם במקומות אחרים".

המפגשים מתקיימים באיזור המרכז, כדי להיות נגישים לכולם, ומושכים אליהם פונים מכל רחבי הארץ. "זה מפתיע. יש כל מיני סוגי מוגבלויות שמגיעים אלינו. בשמיעה, בראייה, על כיסא גלגלים - וכולם מחפשים אהבה וזוגיות. ולמרות המצב הגופני והחושים הלקויים, כולם נשארים עם אותו רגש וכמיהה לחום ואהבה. זה לא פשוט לענות על הצרכים הללו כי זוגיות זה דבר קשה בפני עצמו, קל וחומר לאדם עם מוגבלות".

 

 מגלים אבן יקרה

מקום קבוע עדיין אין לקבוצה. "גם למצוא מקום זה בעייתי כי צריך למצוא מקום נגיש עם שירותים לנכים ועם מספיק חנייה לנכים עם כיסא גלגלים", מסבירה דניאלה. הקבוצה מופעלת על ידי מתנדבים, והם זקוקים למתנדבים נוספים.

כבר נוצרו שידוכים בעקבות המפגשים?

"יש הכרויות. אני יודעת על כמה כאלה שיצאו לדייטים. יש גם כאלה שלא משתפים. במהלך המפגשים נוצרת אינטראקציה חברתית ואנחנו מעודדים אותם ליצור את ההיכרות הזו. יש גם כאלה שפונים אלי אם מישהי מצאה חן בעיניהם ואני עושה את השידוך ביניהם".

למה קראתם לקבוצה בשם "ענבר"?

"אני הצעתי את השם. גם בגלל שאול ענברי, מייסד הקבוצה וגם בגלל שענבר זו אבן חן שנמצאת במעמקי האדמה. כך גם האנשים אצלנו, בגלל הסטיגמות צריך לחפור קצת כדי לגלות אותם, את היופי שבהם. כל אחד הוא כמו אבן יקרה".

"זו הקבוצה הראשונה שמיועדת מלכתחילה לנכים דתיים ומסורתיים ולמטרה של היכרויות", אומרת ליה. "יש המון מסגרות של חבר'ה נכים, לא חסר, אבל רוב החבר'ה שנמצאים שם הם לא דתיים או שומרי מסורת. כמובן שאם מישהו שאינו שומר תורה ומצוות ירצה להגיע ולכבד ומקבל על עצמו את הצביון הדתי שלנו, אנחנו לא נגיד לו לא. אבל המטרה שלנו היא לשמש רשת חברתית של היכרויות לנכים דתיים".

לנכים דתיים יותר קשה למצוא בן זוג מאשר לכאלה שאינם דתיים?

"כן. מניסיון אישי שלי. מאוד קשה למצוא מישהו נכה דתי שיתאים לי. ואני עוד לא מדברת איתך בכלל על הבדלים בדתיות או בהשקפת העולם.

"אני יכולה להכיר מישהו שאולי יתאים לי אבל הרבה פעמים קורה שהוא לא דתי וזה בעיה. נפגשתי עם שדכניות ואני מנסה גם באתרי אינטרנט של נכים אבל זה לא פשוט בכלל. אני חיה את החיים שלי בחברה 'רגילה', אבל יש לי נכות".

 את עצמך יצאת לדייט עם מישהו מהקבוצה או שהסנדלר הולך יחף? 

"טרם. עדיין לא מצאתי מישהו שיתאים לי, אבל כל הזמן מגיעים אנשים חדשים אז אולי זה עוד יקרה", היא אומרת. נימה של טרוניה אינה נשמעת בקולה ולו לרגע, כמעט לאורך כל הראיון.  "נשאבתי לקבוצה הזו מתוך הדאגה למצוא לעצמי, לא תכננתי להיות מהמארגנים, אבל דבר הוביל לדבר ונתנו לי לאחוז במושכות.

החלטתי שגם אם אני לא מוצאת שם מישהו כרגע, אני רוצה לעשות את זה כמעשה חסד בשביל חבר'ה אחרים שמחפשים ומשתוקקים לאהבה. אפילו אם רק זוג אחד יצא מכאן, זו תהיה בשבילי המתנה הכי גדולה, גם אם זו לא תהיה אני. זה אחד המעשים הטובים שאני רוצה לעשות בעולם הזה", היא מסכמת בכנות. "אני לא אומרת שזה לא קשה ושאין לי טרוניות ותלונות לפעמים אבל גם אם לא אפגוש שם את אהבת חיי, אני מתנדבת בקבוצה לשם שמיים". 

המפגש החמישי של קבוצת "ענבר" יתקיים אי"ה ביום ראשון נר שלישי של חנוכה בשעות 18:00-21:30. בבית כנסת "משכנות ישראל" מניין צעירים ברחוב ברודצקי ברמת גן. עלות: 30 ש"ח.

לפרטים: דניאלה- 0526621118

ליה - 0524307466