בשבע 372: מול ברק בחזית אחידה

מול הניסיון של ברק להפוך ישיבה אחת לשעיר לעזאזל, יש להכריז כי דין כל הישיבות כדין הר ברכה.

עמנואל שילה , ל' בכסלו תש"ע

 

 די לנו עם הטיוח של שאלת ההתנגשות בין ההלכה והפקודה. הניסיון להציג כלפי הפריץ קונצנזוס של התנגדות להפגנות בצבא הוא לא יותר מהתחכמות פוליטית קצרת ימים

 

1.  החלטת שר הביטחון לבטל את ההסדר עם ישיבת הר ברכה היא לא צודקת ולא חכמה, גם עוול וגם איוולת.

עוול לרב אליעזר מלמד, מחנך אהוב ונערץ של מאות לוחמים מסורים, המוצג בשקר ובציניות כמי שאינו ראוי כביכול לעמוד בראש ישיבת הסדר. עוול לתלמידי הישיבה המשרתים כיום בצה"ל או מבקשים לשרת בעתיד, וכעת מבקש ברק לשלול מהם - כל עוד ראש הישיבה שלהם לא ישנה את דעותיו - את הזכות לשרת במסגרת ההסדר. עוול למפעל ישיבות ההסדר ולציבור הדתי-לאומי בכללותו, אשר מועמדים למבחן נאמנות שאף ציבור המשרת בצה"ל אינו נדרש לעמוד בו, ונתבעים להתכחש לאמונתם ולהכריז כי הפקודה עומדת מעל למצפון היהודי ומעל לתורה. עוול לראשי ישיבות ההסדר, אשר הרצון והנכונות שלהם ושל תלמידיהם לתרום לביטחון המדינה ולצה"ל מנוצלים בסחטנות כדי לפגוע בחופש הדעה התורנית והפסיקה ההלכתית שלהם, ולהכפיף את השקפתם התורנית לתכתיבי הדרג הפוליטי.

2.  סגירת ההסדר עם ישיבת הר ברכה היא גם איוולת, מכיוון שהצעד הזה של ברק לא ישיג את מטרותיו המוצהרות. תופעת החיילים המסרבים לפקודת גירוש יהודים לא תדעך, היא רק תתעצם בעקבות גלי ההזדהות והתמיכה שנוצרו כעת סביב הרב מלמד ועמדתו. ישיבת הר ברכה, שמתפתחת יפה משנה לשנה, תזכה כעת לתנופה משמעותית בהרשמת תלמידים, שרק תעורר את קנאתן של ישיבות אחרות שירצו ללכת בעקבותיה. בנוסף לתוספת ההכנסה משכר לימוד שתניב תוספת התלמידים, צפוי גם זרם מתגבר של תרומות לישיבה הנרדפת והאמיצה, שיעניק פיצוי על הפחתת התקצוב הממשלתי. ומכיוון שגזרות הקפאת ההתיישבות של נתניהו אינן אמורות לחול על מבני ציבור - כדאי שברק יכין כבר עכשיו את העט כדי לחתום על אישורי בנייה להרחבת בית המדרש, הפנימיות וחדר האוכל של ישיבת הר ברכה.

3.  בניגוד למה שמספרים לנו כתבים לענייני צבא שבולעים בגרגרנות את כל הלוקשים הנרקחים במטבחון יועצי התקשורת של ברק, תלמידי הישיבה לא יעברו כעת לישיבות אחרות או ישרתו שלוש שנים. במקום זה הם ילמדו כמה שנים במעמד של 'תורתו אומנותו', כנהוג בישיבות גבוהות שאין להן הסדר עם הצבא. אחר כך, בגיל 22-23, יוכלו לפנות למסלול של שירות מקוצר במסגרת 'חוק טל'. אז יפרוש צה"ל לפניהם שטיח אדום, כמו שהוא נוהג עם בני הישיבות החרדיות, ויגייס אותם לגדוד 'נצח יהודה' השייך, למרבה האירוניה, לחטיבת כפיר. שם ישמחו להיענות לכל דרישותיהם ההלכתיות, יפטרו אותם מדילמות מעיקות של שירות עם חיילות, ולא יחלמו אפילו לשלוח אותם למשימות גירוש. ואם יתעניינו בכלל בהשקפתו של רבם בסוגיה הלכתית כזו או אחרת, זה יקרה רק כדי שיוכלו להעניק להם תנאים הלכתיים בהתאם לדרישות שעליהן חונכו.

4. האם ברק לא יודע את כל זה? סביר שהוא יודע. אבל את מבוקשו הציני הוא כבר קיבל - תשואות תקשורתיות מקיר לקיר כפי שלא ידע מזמן, אשר ליכדו מסביבו את מפלגתו המתדלדלת ואת מחנה השמאל המתפורר. בינתיים נשכחה לחלוטין הפרשה המפוקפקת התורנית שלו עם הפיליפינית שהועסקה בביתו ללא אישורים נדרשים. הנרי קיסינג'ר אמר פעם שבישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. אצל שרי הביטחון ממפלגת העבודה, מסתבר, גם מדיניות הביטחון נקבעת על ידי שיקולי פנים, וליתר דיוק - שיקולים פנים-מפלגתיים.

5. אילו באמת הניעה את ברק הדאגה לחוסנו של צה"ל, הוא היה מבין שהדרך למנוע סירובי פקודה היא הימנעות משימוש בחיילי צה"ל למשימות השנויות במחלוקת קשה ואשר אינן קשורות לתפקידו המהותי של צבא העם. במדינה בה מונהג גיוס חובה לכלל האוכלוסייה, יש להשתמש בצבא רק למשימות של הגנה על שלום המדינה ואזרחיה. לכך אפשר אולי להוסיף משימות לאומיות אזרחיות שיש עליהן קונצנזוס. חובה לשמור את הצבא הרחק ממשימות של מאבק אלים מול אזרחים, אלא אם נשקפת סכנה מיידית לציבור מאותם אזרחים. בשביל לבצע משימות של אכיפת חוקי בנייה או החלטות פוליטיות, יש לנו משטרה.

6. אילו הבחינו ראשי צה"ל בין עיקר לטפל, אילו לא קידשו את הפקודה עצמה אלא את הערכים העומדים מאחריה, הם היו מבינים עד כמה במצבנו היום הרב מלמד הוא נכס לצה"ל. מי יעמוד בפרץ כאשר בשוליים המתרחבים של מחנה הימין גוברות הקריאות להימנע משירות בצבא שמבצע בנחישות משימות של עקירת יישובים והרס מאחזים? האם אותם רבנים התומכים בציות לפקודת הגירוש הם שיצליחו לשכנע אלפי בני נוער זועמים ופגועים לנשוך את השפתיים הצרובות ולהתייצב בשורות צה"ל מול אויב? רק מי שיודע להגיד מתי לא לציית, דבריו נשמעים כשהוא אומר שהפעם חובה לציית. האם משימת הגירוש היא באמת כה קדושה וחיונית, כה מהותית לצה"ל, עד שמי שאינו נענה לה איבד את ערכו כלוחם או את יכולתו לעמוד בראש ישיבת הסדר? האם לא הגזימו מפקדי חטיבת 'כפיר' כשלא הסתפקו בעונש המאסר ובחרו להרחיק לצמיתות את החיילים המפגינים מתפקידי לוחמה?

 7. בהנהלת ישיבות ההסדר מודאגים מהתקדים החמור שנוצר, ומבינים כי מי שביטל הסדר עם ישיבה מסוימת מנימוק אחד יוכל מחר לבטל אותו עם עוד ישיבה מנימוק אחר. במקום לאפשר לברק לבודד ישיבה אחת ולהפוך אותה ואת ראשה לשעיר לעזאזל למען ישמעו וייראו, הדרך היחידה להדוף את האיום הזה היא להעמיד מול ברק חזית אחידה של כלל ישיבות ההסדר, שתחייב אותו לחזור בו מהחלטתו.

די לנו עם הטיוח של שאלת ההתנגשות בין ההלכה והפקודה. הניסיון להציג כלפי הפריץ קונצנזוס של התנגדות להפגנות בצבא הוא לא יותר מהתחכמות פוליטית קצרת ימים. זה לא יחזיק מעמד ברגע שכבר לא יהיה מדובר בהפגנות בלבד אלא בפקודה של ממש לעקירת יישובים או הרס מאחזים. בשעה קשה שכזו תתגלה המחלוקת במלוא עוצמתה, ומה נעשה אז?

במקום תרגילי התחמקות, יש להיאבק כבר כעת על זכותם הדתית והמצפונית של חיילים להיות פטורים מכל משימה של עקירת יישובים. יש להכריז בגלוי כי המצפון הוא מעל לפקודה, והמצפון שלנו זו התורה. יש לנו רק מפקד אחד, זה לא הרב וזה גם לא המפקד הצבאי. זה רק ריבונו של עולם, שמכוח מצוותו אנו שומעים לרב וגם למפקד, ומכוח מצוותו נסרב לפקודה הנוגדת את מצוותו. כאלה אנחנו וכאלה נישאר.

יש לעמוד כחומה בצורה מול הניסיון להכתיב בדורסנות את ביטול ההסדר עם אחת מן הישיבות בתירוץ כזה או אחר. אם שר הביטחון מסרב לגייס להסדר את תלמידיה של ישיבה אחת, כל תלמידי הישיבות יצהירו 'תורתו אומנותו' וישעו את גיוסם עד שהגזרה תבוטל. או כפי כמו שאמר אחד מראשי הישיבות - "כולנו הר ברכה".

8. זכיתי ברוך ה' להיות בעמדה של חוסר אובייקטיביות כשמדובר ברב אליעזר מלמד ובישיבת הר ברכה. כמו בכל שבוע, גם בשבוע הזה אתם מוזמנים לא לסמוך עליי, ולשקול בדעתכם האם נכונים דבריי ועד כמה משכנעים נימוקיי. תקנו אותי אם אני טועה.