בשבע 372: "הרבנים צריכים להכריז - כולנו הר ברכה"

החלטתו של אהוד ברק לבטל את ההסדר עם ישיבת הר ברכה, גררה בעקבותיה התקוממות נרחבת בקרב רבני הציונות הדתית.

חגית רוטנברג , ל' בכסלו תש"ע

בס"ד

 

הרב אליעזר ולדמן, ראש ישיבת ההסדר בקריית ארבע: "ההחלטה הזו היא חמורה ביותר ועומדת בניגוד להסכמים ולהבנות שיש לישיבות ההסדר עם הצבא למעלה מ-40 שנה. שר הביטחון בלי הסכמתנו מחליט לסגור ישיבה? והדרך שעשה זאת, באיזה זלזול. מה זה להזמין ראש ישיבה לשימוע? הוא פושע? אנחנו לא פקודים של שר הביטחון"

 

הרב בן ציון אלגאזי, ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה': "כרגע, לאחר מעשה, הרב מלמד מייצג את כל עולם ישיבות ההסדר והפגיעה בו. ברק רוצה להרוויח רווחים לא אמיתיים, ועל זה צריך לעמוד כחומה בצורה ולהציג עמדה ברורה: האיגוד וכל ראשי הישיבות צריכים לומר – אם אין לרב מלמד הסדר, לאף אחד אין הסדר"

 

סגנית השר, ח"כ לאה נס: "אינני מסכימה לדעתו של הרב מלמד, ועם זאת החלטתו הבלתי אחראית של שר הביטחון, אהוד ברק, היא מהלך מצער, המונע משיקולים פוליטיים ולא ראויים. ההחלטה פורמת את החוטים העדינים המאחדים את החברה הישראלית"

 

דומה כי ישיבת ההסדר בהר ברכה והעומד בראשה, הרב אליעזר מלמד, מעולם לא זכו לגלי חשיפה אדירים בתקשורת הישראלית כפי שזכו להם השבוע שלא בטובתם. הפרחים כמובן לשר הביטחון, אהוד ברק. אולם בעוד כוונתו של האחרון היתה ליצור שעיר לעזאזל שירתיע את ישיבות ההסדר והעומדים בראשן מלהביע עמדה תורנית-השקפתית שלא עולה בקנה אחד עם גחמותיו, הרי שבפועל, כך מסתבר משיחה עם כמה מבכירי רבני הציונות הדתית השבוע, התוצאה שהתקבלה מבחינתו של ברק היא דווקא אפקט בומרנג. 

בעולם הרבני, ולא רק בו, נשמעו השבוע קולות רבים של זעזוע וזעם על התנהלותו המבזה של שר הביטחון כלפי הרב מלמד, שהגיעה לשיאה ביום ראשון האחרון, עת זומן הרב ל"שימוע" בלשכתו של ברק. נזכיר כי סירובו של הרב להתייצב לאקט מעין זה, גרר מיידית ועוד באותו ערב את ההחלטה להפסיק את ההסדר עם הישיבה בראשה הוא עומד.

 

 "מי שיפסיד זה הצבא"

"זה שהרב מלמד לא הלך לברק, הוא עשה בסדר", מעניק השבוע לראשונה הרב אברהם צוקרמן, ראש ישיבות בני עקיבא, גיבוי בלתי מסויג להתנהלותו של הרב מלמד מול ברק. "כי שימוע פירושו של דבר שהחליטו עליו שהוא חוטא. שימוע נותנים למישהו שיש עליו אשמה, אתה קובע שהוא אשם ואתה ברחמיך הרבים נותן לו זכות שימוע. לכן ודאי עשה בסדר שלא בא".

הרב צוקרמן, מוותיקי רבני הציונות הדתית ומאבות דור הכיפות הסרוגות, סבור גם כי נכון נהג הרב מלמד שלא תיקן וחזר בו מעמדותיו העקרוניות על פי דרישת ברק. "אדם שאומר דבר, צריך לדעת שהדבר שאמר בא לאחר מחשבה. לחזור בו זה אומר שהוא לא חשב על כך. בדרך כלל רב לא אומר דבר שלא חשב עליו".

כיצד לדעת הרב יש לנהוג כעת, האם יש לצאת למאבק נגד ביטול ההסדר?

הרב צוקרמן אינו מודאג, ומשיב בנחת כי "יותר ממה שההסדר הוא לטובת תלמידי הישיבות, זה לטובת הצבא. אם הצבא לא מבין את זה, הישיבה לא תפסיד כלום. מי שיפסיד זה הצבא. לדעתי מוטב להשאיר את המצב כמו שהוא, שהצבא יקבל את עונשו". הרב צוקרמן גם מאמין שלא נוצר כאן תקדים לסגירת ישיבות נוספות, שכן "לא כל שר ביטחון יהיה טיפש כמו ברק".

לא ברור אם החלטתו של ברק אכן נבעה מתוך טיפשות, כפי שסבור הרב צוקרמן, או ממניעים אפלים יותר. אולם בחינת העובדות שהתחילו את השתלשלות הפרשה מעלה באופן די סביר כי ההחלטה לא נעשתה בידיים נקיות, שכן לברק אין האשמה של ממש נגד הרב מלמד בה יוכל להיאחז. אירועי הנפות השלטים בגדודי נחשון ושמשון לפני כחודש וחצי החלו לגלגל את כדור השלג במשרד הביטחון. תחילה הופנו החיצים כלפי ישיבת אלון מורה והעומד בראשה, הרב אליקים לבנון, בשל השתתפות תלמידיו באירועים אלו. אולם בהמשך התגלגלו הדברים כך שהכוונת הופנתה בעיקר כלפי הרב מלמד, שגם תלמיד שלו היה שותף באחד האירועים הללו. יודגש כי הן הרב מלמד והן הרב לבנון הודיעו כי אם היו נשאלים מראש, לא היו מורים לתלמידיהם להניף שלטים במסגרת שירותם הצבאי. אולם לאחר מעשה, הם גילו הבנה וכיבדו את החלטת התלמידים, שפעלו מתוך כאב בסיטואציה של מעשי הרס וחורבן ההתיישבות על ידי גדודי צה"ל בהם שירתו. מדוע סומן דווקא הרב מלמד כמטרה במשרד הביטחון? ככל הנראה אחד מטורי 'רביבים', המתפרסמים מעל גבי עיתון זה, הגיע לבכירי צה"ל ועורר את חמתם. מדובר בטור שנכתב לאחר הגירוש מגוש קטיף, ואשר ביקר את מפקדי צה"ל על התנהלותם המושחתת. אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, אף ציין בשיחה מול חניכי המכינה בעלי את הדברים ואת פגיעתם בו. מאוחר יותר הונחה המלצה שלו על שולחנו של שר הביטחון לבטל את ההסדר עם ישיבת הר ברכה.

החבל הלך והתהדק. באיגוד ישיבות ההסדר שבו והביעו עמדה לפיה הרבנים מתנגדים ואף מגנים את ההפגנות בצה"ל, אולם יחד עם זאת מתנגדים בכל תוקף לסגירת ישיבת הסדר, ולו מתוך השוואה לאוניברסיטאות עימן מתקשר צה"ל, ובהן משמיעים מרצים דעות אנטי-צה"ליות מצידה השמאלי של הסקאלה האידיאולוגית ללא שום אולטימטום מצד משרד הביטחון.

פגישה של ראשי האיגוד עם ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, הסתיימה בדרישה שלו מרבני האיגוד לטפל בעצמם ברבנים ה'סוררים', המטיפים לדבריו לסרבנות, ולגרום להם להסתייג בצורה נחרצת מהנפות השלטים, ואולם האיום בסגירה עדיין עמד בעינו. רבני האיגוד הפיצו לכלל ראשי הישיבות מכתב חתום בידי הרב חיים דרוקמן, המביע התנגדות נחרצת לכל הפגנה בצה"ל וקורא לראשי הישיבות להטמיע מסר זה בקרב תלמידיהם. במקביל, הוחלט בלשכת ברק כי הרב מלמד יזומן לשימוע במשרד הביטחון על מנת להחליט אם לבטל את ההסדר בישיבתו בהתאם להמלצות המפקדים. הטיפול בנושא עבר לידי סגן השר, ח"כ מתן וילנאי, אשר קיבל את תנאיו של הרב מלמד וקיים בשבוע שעבר את הפגישה עימו כשיחה של הבנה וכבוד הדדי ובמקום נייטרלי, ולא במשרד הביטחון. השיחה הסתיימה בדרישתו של וילנאי כי הרב מלמד יביע הזדהות עם נוסח מכתבו של הרב דרוקמן. מאוחר יותר, בשיחה בין הרב דרוקמן לרב מלמד, הוחלט כי הרב מלמד ינסח עמדה משל עצמו, וזו תועבר לווילנאי. אולם כאן, במפתיע, החליט שר הביטחון להחזיר את הטיפול בתיק לידיו. הוא התעלם מכל ההסכמים שהושגו עד אז, וזימן ביום ראשון השבוע את הרב מלמד ל"שימוע". הרב סירב להתייצב בצורה כזו, ובתגובה, שכנראה כבר היתה מוחלטת מראש, זכו כל מהדורות החדשות באותו ערב לכותרת לפיה בוטל ההסדר עם הישיבה.

 

 הרב אריאל: "התנהגות משפילה ומבזה"

בגילוי דעת בלעדי שהעניק השבוע לאתר ערוץ 7, הסביר הרב מלמד את מניעיו לסרב להתייצב לפגישות אצל ברק וכן את הימנעותו מלחתום על מכתבו של הרב דרוקמן: "למרות שעם הנימוק המרכזי שבמכתב אני מסכים (חשיבות אחדותו ולכידותו של צה"ל, ח"ר), לא הסכמתי לחתום משתי סיבות: האחת, אינני מזדהה עם הסגנון הנחרץ שבו, שכן אני מבין ומכבד את המפגינים וסובר שהם מפגינים על דבר צודק, ורק סברתי שעדיף לשמור את ההפגנות למסגרת האזרחית כדי שלא לפגוע במסגרת הצבאית. וכיוון שאני משתדל לכתוב תמיד את מה שאני חושב בכנות, ולכך אני מחויב בספרים ובטורים שאני כותב, לא יכולתי למעול בתפקידי המקודש.
"הסיבה השנייה, לא הסכמתי לחתום על שום דבר מפני שאני סבור שאסור להתבטא תחת לחץ שלטוני, וחובה על רב לומר את האמת הפנימית שלו. ובזה הוא מייצג את המורשת המקודשת של עמנו. ודברים אלו אמורים גם לכלל ראשי ישיבות ההסדר שאינם צריכים להיות כפופים למפקדי הצבא אלא לומר את דברם בחירות. ומה היה קורה אילו היה רב שסבור בכנות שחובה להפגין בטקסים, האם היה צריך לשתוק?! להעלים את דעתו?! הלא חובה עליו להביע את דעתו".

עוד כותב הרב מלמד כי ידע שהדברים עלולים להגיע להפסקת ההסדר עם ישיבתו, אולם הוא חש מחויב לשמור על עיקרון העמדה העצמאית שלו כרב, ולכן גם סירב לכל שימוע או אולטימטום.

כאמור, ההחלטה עוררה זעם רב בקרב הציבור הדתי בכלל ובעולם הישיבות בפרט, ולאו דווקא כאלו הממוקמות גיאוגרפית ואידיאולוגית באזורי גב ההר. הרב חיים דרוקמן עצמו, המכהן כיו"ר איגוד ישיבות ההסדר ומקפיד בדרך כלל על טונים מתונים ונטולי ביקורת כלפי הממסד השלטוני, תוקף את התנהלותו של שר הביטחון בפרשה: "אני חושב שהיו פה דברים שלא צריכים להיות. למשל, להזמין את הרב מלמד לשימוע – קונוטציה של שימוע זה לא דבר חיובי. זכותו המלאה להזמין רב לשיחה, לברר משהו, אבל לא שימוע. היה צריך למצוא דרך שלא תביא למסקנה כה חמורה, ושהישיבה תמשיך. זו החלטה חמורה שאנו מתנגדים לה בכל תוקף", אומר הרב דרוקמן על ביטול ההסדר, "נעשה הכל כדי לפעול שהעניין יחזור לקדמותו". לדבריו, הוא וחבריו פועלים באינטנסיביות בעניין, וביום ראשון הקרוב יכונסו כלל רבני ישיבות ההסדר על מנת לדון במצב ולהחליט על דרכי תגובה ופעילות.

אגב, הרב דרוקמן מסביר כי הדיון כלל אינו נסוב על שאלת סירוב פקודה בשעת מתן פקודת גירוש או הרס יישובים, שאלה בה מבחינת רבני האיגוד יש לגיטימציה לכאן או לכאן, אלא רק בנושא ההפגנות. "יש הבדל בין אם אומרים לחייל לעשות דבר שהוא חושב שאסור לו לעשות, לבין הפגנה. הצבא אינו מקום להפגנות. החיילים אמנם עשו זאת מתוך מגמה חיובית, אבל עלינו להסביר להם שזה לא נכון".

גם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן ומסמלי הקונצנזוס בציבור הדתי לאומי, סבור כי ברק עשה כאן "מעשה שלא ייעשה" ובפרט כאשר הוא "נעשה בצורה משפילה ומבזה".

האם היה נכון לסרב להזמנתו של ברק לשימוע? אולי ניתן היה בכך למנוע את הסנקציה החמורה נגד הישיבה?

"עצם ההזמנה לשימוע היא מבזה, כאילו מדובר בפקיד. האם כך היה נוהג ברק כלפי פרופסור באקדמיה? היה קורא לו לשימוע? הוא לא עושה זאת, אז למה פה כן? לכן הרב מלמד היה פגוע ושמר על כבודו כשלא הלך. מה גם שהדיון נערך בתקשורת קודם לכן, ונאמר במפורש מה רוצים לשמוע ממנו. יש ניסיונות כל הזמן לסתום פיות לרבנים", מוסיף הרב אריאל "בלי להיכנס לעמדתו של הרב, השאלה היא האם במדינה דמוקרטית המתיימרת לתת חופש דיבור, רק לרבנים אסור לומר מה הם חושבים".

האם נכון היה לא להתפשר על התכתיב של משרד הביטחון לגבי נוסח העמדה נגד ההפגנות?

"אם היתה הידברות מכובדת, היה מקום לנסח משהו שיתפרש כך או אחרת. אבל רק אם היתה הידברות מכובדת, לא בצורה כזו של קריאה פומבית דרך התקשורת להעמיד רב אל עמוד הקלון".

גם הרב אריאל מתקומם על היחס של איפה ואיפה בין רבנים לאנשי אקדמיה, כאשר במוסדות האקדמיים להם יש התקשרות עם צה"ל נשמעים דברי הסתה והטפה לסרבנות משמאל חמורים פי כמה מדברי הרבנים, ואולם אותם מרצים לא זכו לשמץ ביקורת מכיוון משרד הביטחון.  

"אני סומך על האיגוד שיאמר את דברו בנושא", אומר הרב אריאל "וברור שיש לפעול כדי להסיר את רוע הגזירה".

במקביל לכינוס ראשי הישיבות ביום ראשון, הוחל השבוע ביוזמה נוספת לכינוסה של מועצת הרבנות הראשית לישראל בעניין ההסדר. היוזמה שייכת לרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, אשר הפנה את בקשתו לכינוס המועצה לרב הראשי יונה מצגר, וממתין לאישורו. המטרה, מסביר הרב אליהו, היא להרחיב את מעגלי התמיכה בישיבת ההסדר מעבר לגופים הדתיים לאומיים הפנימיים. גם הרב אליהו רואה בחומרה את החלטתו של שר הביטחון, וזועם על היחס של איפה ואיפה לו זוכים הרבנים, "שפשוט יכול להוציא כל אדם הגון משלוותו". לדבריו, ההחלטה היא כה מקוממת, עד שהציבור הדתי לאומי כולו מתגבש נגדה כאחד - "ואני מקווה שגם הציבור החרדי יצטרף". "הניצחון תלוי רק בגיבוש שלנו כציבור. אם נהיה חזקים הוא לא יוכל לעמוד מולנו. חייבת להיות אחדות בציבור שלנו במאבק הזה. כי מחר הוא יכופף את הישיבה באלון מורה, בקריית ארבע, אחר כך לישיבות חרדיות הוא לא ייתן תקציב ודחיית שירות. יש פה תהליך מובנה וברור, פוליטיקאים רוצים לשעבד את אנשים לדעותיהם. כציבור, כולנו חייבים להתגבש, ואם לא – כולנו נהיה הר ברכה".

לרב אליהו יש גם הצעה פרקטית לסנקציה נגדית לזו של ברק: "די בכך שמחזור אחד או שניים של תלמידי ההסדר יחתמו על דחיית שירות, מה הוא יוכל לעשות? אנחנו לא רוצים לאיים, אבל אין ברירה. אני חושב שזה יתרום למערכת היחסים שלנו עם צה"ל והמדינה. זה שמתייחסים אלינו בכזה זלזול זה הרסני. זה פוגע במוטיבציה של חיילינו להתגייס ולהילחם, כי הם רואים שהכל זה בשביל עניין אישי ופוליטי. הדרישה שלנו להגדיר שלא תהיה איפה ואיפה צריכה להיות מוחצת, טוטלית, בכל המגזר הדתי והחרדי. אם נהיה נחושים יבינו שאנחנו לא סמרטוט. כל חייל חייב לתרום את חלקו במאבק על כבוד התורה וכבוד הציבור".

 

 "לתקן קודם את הטעויות בצד שלנו"

בשיח הציבורי-רבני אודות הפרשה, יש גם קולות שלא ממהרים לבקר דווקא את אהוד ברק. הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, אומר שהוא מקווה שיש לו בסיס, אם כי לא כל כך מוצק, להאמין שהמשבר הנוכחי עשוי להיפתר. לדבריו, לציבור הדתי "יש סיבות טובות להיות ביחסים טובים עם צה"ל, ולא בעימות עימו. אך זה מחייב גם אותנו להגביל את עצמנו לצורך השותפות הברוכה הזאת".
על השאלה האם יש לו ביקורת על התנהלותו של אהוד ברק בפרשה, אומר הרב מדן כי "היו פה טעויות שלו, אך גם אנו לא חפים מטעויות. נצטרך להפיק לקחים". לדעת הרב מדן, מוטב כי הצד שלנו יתחיל בתיקון טעויות שלו, ואחר כך ידרוש לתקן את הצד השני.

לעומת האחריות שתולה הרב מדן בישיבות ההסדר ומנהיגיהן, נשמעת ביקורת תקיפה על שר הביטחון מפיו של ראש ישיבת ההסדר הוותיקה בקריית ארבע, הרב אליעזר ולדמן. "ההחלטה הזו היא חמורה ביותר ועומדת בניגוד להסכמים ולהבנות שיש לישיבות ההסדר עם הצבא למעלה מ-40 שנה. הסכם ההסדר מבוסס על כבוד הדדי, מוסכם על כולם שלא נוקטים צעד חד צדדי, הכל בהסכמה. שר הביטחון בלי הסכמתנו מחליט לסגור ישיבה? והדרך שעשה זאת, באיזה זלזול. מה זה להזמין ראש ישיבה לשימוע? הוא פושע? צריך לתאם איתו. אנחנו לא פקודים של שר הביטחון".

הרב ולדמן מבקר גם את היטפלותו של ברק לפרט שלמעשה מוסכם על ראשי הישיבות. "כולם הסכימו שאין לעשות הפגנות בצבא, אז על זה לעמוד על דיקטט של ניסוח כפי שהוא רוצה? כנראה לשר הביטחון יש מוטיבציה אחרת לכל העניין". הרב ולדמן אומר כי עוד טרם הכינוס ביום ראשון, "על כל ראשי הישיבות לומר שכולנו הר ברכה. לא נרשה לפגוע באחת הישיבות, כולנו גוף אחד. אמנם יש דעות שונות בין הישיבות בכל עניין, אך בעניין זה שלא ניתן לפגוע בשום ישיבה - כולנו יחד. ולא רק שלא ניתן לפגוע בישיבה, אלא גם נעמוד על עצמאות החינוך התורני שלנו".

האם נכון היה שלא להגיע לשימוע אצל שר הביטחון ולא להתגמש בעניין הנוסח עליו ביקש לחתום?

"אנחנו לא יכולים להיכנע לדברים לא מוצדקים. כי אם כן, מחר שר הביטחון יגיד לסגור ישיבה אחרת בגלל משהו שלא מוצא חן בעיניו. צריך הפעם לעצור את זה ולדעת שככה אי אפשר. הם יודעים שאצלנו מחנכים לתורה ומצוות, והיחסים בין ראשי הישיבה לשר הביטחון ומפקדי צה"ל צריכים להיות של כבוד הדדי. אנחנו לא חיילים שלו. אנחנו מוכנים לשמוע, אבל בכבוד".

הרב בן-ציון אלגאזי, ראש מכון 'צורבא מרבנן' ומבכירי הר"מים בישיבת 'כרם ביבנה', היה רוצה לראות את הציבור הדתי לומד מהציבור החרדי לשדר מסרים בעוצמה: "לצערי אנחנו חלשים, לא מאוחדים באמירה. צריך לשדר בצורה עוצמתית, לומר דבר ברור ולהראות שאנחנו כוח". הדברים מכוונים כלפי המאבק התקיף שהוא מצפה שיתנהל כנגד החלטתו של ברק. "כרגע, לאחר מעשה, הרב מלמד מייצג את כל עולם ישיבות ההסדר והפגיעה בו, וזו גם מטרת ברק מתחת לפני השטח. הוא רוצה להרוויח רווחים לא אמיתיים, ועל זה צריך לעמוד כחומה בצורה ולהציג עמדה ברורה: האיגוד וכל ראשי הישיבות צריכים לומר – אם אין לרב מלמד הסדר, לאף אחד אין הסדר. ואני רוצה לראות את צה"ל בלי ההסדר. בלי החבר'ה שלנו אין להם מילואים", מזהיר הרב אלגאזי. "לא ייתכן שאחד מאחינו יעמוד לבד בחזית. צריך להתאחד אפילו רק טקטית, כי כך יבינו שיש פה עוצמה ויתייחסו אלינו אחרת. אם נעזוב אותו לבד, עלינו לצפות לפגיעות נוספות. יבינו שאנחנו ציבור חלש שלא מגיב בעוצמה".

 

"בדיוק כמו חילול שבת"

דברים ברוח דומה משמיע גם הרב יצחק הלוי, רב היישוב קרני שומרון ור"מ ותיק בישיבת ההסדר ביישוב. "אני חושב שהרב מלמד ייצג בכבוד את תורת ישראל. הרוצה את הרב יבוא אליו", הוא מכוון כלפי הסירוב להגיע לשימוע, "הגיע הזמן לחנך את המדינה". הרב הלוי אומר עוד כי תופעת הזלזול ברבנים מוכרת היטב, אולם "לנו יש תורה אחת והיא לא תוחלף. שרי ביטחון הולכים ובאים. אנחנו לא חוששים מאיומים. הרי אם היו מאיימים על עניין של חילול שבת, כל ראשי הישיבות היו מתקוממים, אז אם זו מצווה אחרת – לא צריך להיות הבדל".

גם הרב הלוי מאוכזב מחוסר העמידה של הציבור הדתי כאשר פוגעים במנהיגיו הרוחניים. "בציבור החרדי זה לא היה קורה. הם לא היו נותנים מנוח. לצערי אין לנו עמוד שדרה". הציפייה שלו היא תגובה של ראשי הישיבות לפיה "שנתיים לא מגייסים תלמידים. הם ממשיכים בתורתם אומנותם. מניסיוני הדל – 30 שנה בישיבה – אני חושב שהתלמידים מאוד מכבדים את דעת ראשי הישיבה, ואם הם יתבקשו, יעשו זאת. אפשר להתגייס גם בגיל 22 בלי לפגוע בשירות הקרבי שלך או בפרופיל. הם יתאפקו, אין מצווה לשרת בצבא סתם. אני עדיין בהלם מכך שהגענו למדרגה שהצבא הוא האויב שלי", מכוון הרב לפעילות צה"ל במחסומים נגד יהודים וכיוב'.

כאמור, התסיסה בעקבות ביטול ההסדר בהר ברכה גלשה אל מעבר לבתי המדרש. גם במערכת הפוליטית נשמעו השבוע מחאות וביקורת על צעדו האחרון של שר הביטחון. סגנית השר לענייני גמלאים, ח"כ לאה נס (ליכוד), הגיבה בחריפות להחלטה: "זוהי פגיעה במוסד ישיבות ההסדר וכפיות טובה כלפי חיילי ההסדר, המהווים מרכיב מרכזי ומאחד בצה"ל ובחברה הישראלית", דברי נס "חיילים אלו הוכיחו מצוינות ונאמנות לצה"ל במבצע 'עופרת יצוקה' ואף בימי ההתנתקות ללא קשר להצהרות רבניהם.

"אינני מסכימה לדעתו של הרב מלמד, ועם זאת החלטתו הבלתי אחראית של שר הביטחון, אהוד ברק, היא מהלך מצער, המונע משיקולים פוליטיים ולא ראויים. ההחלטה פורמת את החוטים העדינים המאחדים את החברה הישראלית".

ח"כ נס הוסיפה כי "לא שמעתי על שום מוסד אקדמי, שננקטו נגדו צעדים, למרות ששמעתי פעמים רבות ראשי אקדמיה הטוענים לדעות מנוגדות לממשל ואף בגנות השירות הצבאי. לפיכך אני קוראת לשר הביטחון לחזור בו מהחלטתו".

ח"כ אורי אורבך נשא השבוע דברים במליאה, במסגרתם התייחס לביטול ההסדר ואגב כך שלח עקיצה לברק אודות פרשייה שנקשרה לאחרונה בשמו: "יש להבהיר לברק שראשי הישיבות הם לא הפיליפינים שלו. שר הביטחון העניק נשק בידי כל תומכי הסרבנים. אני קורא גם לרבנים וגם לברק לספור עד עשר ולמצוא סולם כדי לרדת מהעץ הגבוה".

ח"כ יריב לוין (ליכוד) אומר בשיחה עם 'בשבע' כי מדובר בהחלטה שמטרתה "לעשות פוליטיקה על גב המתגייסים". לוין סבור כי מדובר בהחלטה חסרת אחריות, בעיקר בשל העובדה שהיא מעמיקה את הקרע בין פלגי העם בתקופה רגישה. "להיתפס בדברים של הרב מלמד ועל בסיסם לפסול מפעל שלם, ברור שזה דבר לא ראוי שנובע משיקולים פוליטיים צרים ולא מראייה ממלכתית. לדבר הזה יש השלכות הרבה מעבר לעוול שנגרם להר ברכה. זהו פתח מסוכן לסתימת פיות, לפגוע בכל מערכת ישיבות ההסדר, שתרומתן למדינה בכלל ולצבא בפרט אדירה". לוין צופה הידרדרות של המהלך שיוביל לקרע בלתי הפיך בחברה הישראלית, שלדבריו הוא "הרה אסון".

 

 נתניהו שוב מאכזב

ח"כ לוין, כמו גם השר דניאל הרשקוביץ וכמו יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (הרחבה בעניין התייחסותו לפרשת ההסדר במדור 'על סדר היום' בעמודי החדשות), קראו השבוע לרה"מ להתערב בפרשה, אולם באופן לא מפתיע זכה הציבור הדתי לאכזבה מצלצלת נוספת מכיוונו של נתניהו, אשר הודיע כי הוא מגבה את כל צעדיו של שר הביטחון.

הפגיעה בישיבות ההסדר עוררה השבוע את תלמידי ובוגרי הישיבות הללו שכבר סיימו שירותם הסדיר, להתארגן ולחתום על עצומה המודיעה כי דחיקת ישיבות ההסדר בידי צה"ל משמעותה מבחינתם דחיקתם שלהם משירות צבאי, ועל כן לא יתייצבו לשירות מילואים עד להפיכת ההחלטה: "מראשי הישיבות שלנו למדנו להיות הראשונים והטובים במשימות ההגנה על מדינת ישראל, על ברכי ראשי הישיבות חונכנו, ומתוך כך יצאנו לשרת בקודש בסדיר ובמילואים", נכתב בעצומה.

חיילי המילואים חותמים את מכתבם, שיוגש בסוף השבוע לרמטכ"ל, באמירה כי "בעת שהצבא מראה לישיבותינו את הדרך החוצה - אנו נאלצים בלב כבד להשלים עם המהלך ולבצע אותו בשלמות. משום כך, במקרה ואכן יתבצע איום הצבא, לצערנו, לא נוכל לראות עצמנו בין שורות הצבא שדחה אותנו".

 

להוסיף מאמר של הרב טרופ