בשבע 372: מיקרוסקופ

ע.גרסיאל, ח.לוז, י.מידד , ל' בכסלו תש"ע

 

נפלו בעריכה/ עדי גרסיאל

סביר להניח שרועי שרון ורונן דמארי, כתבי מעריב, לא אהבו את הכתבה שהתפרסמה בשמם בעמ' 4 של העיתון ביום שני השבוע. השניים התבקשו להביא את שני צדיו של המתרס: העיר אשקלון שנותרו מחוץ למפת העדיפויות הלאומית והיישוב עלי שנכלל בה. שני העיתונאים, שבלשון המעטה נאמר אינם נחשבים כעוינים להתיישבות, עשו את מלאכתם נאמנה וניפקו טקסטים שהסבירו את הנימוקים לאכזבה (דמארי על אשקלון) ולשמחה (שרון על עלי, כולל אזכורו של רועי קליין הי"ד) של שני היישובים.

אלא שלעורך שלהם היה חשוב להעביר מסר שונה לגמרי. ומכיוון שהוא זה שבוחר את התמונות והכותרות, התוצאה הסופית הפכה לכתב אישום אנטי-מתנחלי (ראו תמונה). זה התחיל בבחירת התמונות: בית באשקלון שנפגע מטיל גראד בעופרת יצוקה מול מתנחלות מרוצות על רקע גגות אדומי רעפים, המשיך בכותרת הלעומתית "זו שבחוץ, וזו שבפנים" והפך גלוי בכותרות המשנה. "200 טילי גראד נחתו על אשקלון בעופרת יצוקה. רבים מתושביה עדיין סובלים מטראומה. אבל הממשלה הותירה אותה מחוץ למפת העדיפויות הלאומית". וכאן בא הפאנצ': "700 המשפחות בעלי דווקא מצאו עצמם בפנים. הם רק חלק מ-110 אלף התושבים ב-90 התנחלויות, רובן קטנות ומבודדות, שיזכו לסיוע של 110 מיליון שקל. כך נראית מפת העדיפויות הלאומית".  

המסקנה: השתלבות הציבור הדתי והלאומי בתקשורת רצויה ומועילה, אבל כדי להשפיע באמת צריך להגיע לתפקידי העריכה שבהם מתקבלות ההחלטות החשובות.

 

התקשורת נגד פינויים / ישראל מידד

*  בכמה עיתונים קיימת העדפה לכנות את אותן התקהלויות של אנשי שמאל, המוכנים דרך קבע "פעילים", בשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) בימי ששי כמשתתפים "בהפגנה נגד המשך פינוי המשפחות הפלשתניות". הייתם חושבים ש'פינוי' זה דבר רע, אבל בקיץ 2005 לא ראינו אותם בשכונותיהם של גוש קטיף.  אבל האמת היא שהם בעצם מוחים נגד מערכת המשפט בישראל. הרי בית המשפט הוא שפסק שלאותם ערבים אין כל זכות חוקית בבתים שהם השתלטו עליהם בזמן הכיבוש הירדני. אבל הנוסח שציינתי נשמע הרבה יותר מוסרי ויפה-נפש.  השאלה היא מדוע משתפים העיתונים פעולה עם ארגוני השמאל? את התשובה אנחנו יודעים.

*  לפני מספר ימים פירסם 'הארץ' כותרת ש"המתנחלים יחסמו את כבישי הארץ".  המתנחלים בה"א הידיעה.  ואני שואל: כל המתנחלים כולם?  המתנחלים מן השומרון?  וגם מבנימין?  כנראה שמערכת העיתון למדה משהו: ביום ראשון שלאחר מכן כבר התמקדו: "פעילי הימין הקיצוני מהתנחלות ליד שכם הציתו את המסגד".  לפחות הם צמצמו ממאות אלפים לכמה אלפים.

*  ושוב, השין-גימיל משלם את המחיר:  כהונת נציב תלונות הציבור ברשות השנייה לא תוארך.  לאחר הביקורת שהוטחה בו ע"י השופט נעם סולברג, שבדיקתו את כתבתה של אילנה דיין היתה 'שטחית', שר התקשורת גמר אומר שעשר שנים מספיק לגיורא רוזן.  אבל הפעם הפשלה שלו הייתה באמת מרכזית לכל הפרשה.  כעת נראה אם בג"ץ יחייב את הבכירים, את אילנה דיין ושות', לשלם את הקנס.

 

דרכי הגנה מוזריות/ חני לוז

משרד עורכי הדין של מיבי מוזר הוא מהגדולים בשוק. מוזר מייצג, בין השאר, את העיתון הגדול במדינה, ידיעות אחרונות. שירותיו של מוזר נשכרו כדי להגן על אילנה דיין במשפטו של סרן ר' נגדה, בעקבות כתבת "עובדה" ששודרה לפני כארבע שנים, בה הציגה דיין את ר' כאחראי על מה שכונה "וידוא הריגה". בשיכול אותיות, הכינוי "וידיאו הריגה", מתאים הרבה יותר לתיאור הפרשה.

ר' הורשע על ידי התקשורת ומסע צלב של עדר עיתונאים ושמאלנים רמס את שמו הטוב. ר', זוכה במשפט הצבאי נגדו מכל האישומים, ותבע את אילנה דיין. השופט, נועם סולברג, הרשיע את דיין בפסק דין רציני ומעמיק.

את שיטותיו של מוזר פגשנו אישית בתדמי"ת בדיונים בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות: הכפשת היריב, גימוד הצד שמנגד, ומעט מאוד דיונים עניינים. בדיון לפני כשלוש שנים, הצגנו עובדות מכתבה ב'עולם קטן', ביטאון שתפוצתו יכולה לגרום לקנאה במסדרונות חלק מהיומונים. נציג משרד עו"ד מוזר כינה את הביטאון 'אצבעוני', וחזר על כינוי זה בשיטתיות כדי ללעוג לאמינותו. בדיון נוסף נדהמנו שוב מהשיטה: הדיון נסוב סביב פרסום תמונה של קטינים ב'ידיעות אחרונות' שפורסמו ללא אישור ההורים. מה עשו ב'ידיעות'? נציגת משרד עו"ד מוזר הגיעה עם צילום של דף העיתון בשינוי קטן... התמונה שונתה! פלאי הפוטושופ.

אותה שיטה, של בריחה מדיון ענייני, הפגין מוזר בעצמו בדיון בגלי צה"ל. רזי ברקאי, עמית וחבר לעבודה של דיין, איפשר למוזר לחזור שוב ושוב על אותן ההשמצות שבגינם תבע ר' את דיין וזכה במשפט.

רזי ברקאי כבר הצהיר  ש"גלי צה"ל היא לא הדאודורנט של צה"ל". השאלה היא האם על צה"ל להמשיך לממן תחנה המבאישה את ריחו, תוך והפיכת התחנה ל"דאודורנט של מגישים בגלי צה"ל"?

 

ביקורת הנקרא

"עכשיו צריך הממסד הפוליטי-בטחוני... להפעיל יד ברזל נגד שורפי המכונית, לבצע פוגרומים לשורפי המסגד"

   אלכס פישמן פספס כנראה כמה שיעורים בסיסיים במקצוע האזרחות בתיכון (ידיעות אחרונות)

 

"צה"ל מעביר יותר ממיליון ש' בשנה לשתי ישיבות סרבניות"

וכאן הבן שואל: מה זו 'ישיבה סרבנית' וכמה חיילים מניפי שלטים צריכה ישיבה לייצר כדי להיחשב כזו? (הארץ)

 

"ספרי ההלכה שלו לא נמכרים ולא נחשבים"

חנוך דאום מראה לחילונים מה הוא יודע על 'פניני הלכה' של הרב אליעזר מלמד, מספרי ההלכה היותר נמכרים ופופולריים בדורנו (ידיעות אחרונות)

"(יצחק שמיר) היה אוכל צהריים... ונח. אחריו, ראשי ממשלות עבדו כל יום עד שתיים בלילה. ואני לא בטוחה... שהספיקו יותר"

מרית דנון, מזכירתם של חמישה ראשי ממשלה, עושה צדק היסטורי קטן  (מעריב)

 

 

חדשות בחדשות

מפקד גל"צ, יצחק טוניק, דחה את דרישתם של הח"כים מטלון וטיבייב לבטל את השתתפותו של העיתונאי גל אוחובסקי כמנחה בשירותרום. זאת בשל העובדה שאוחובסקי חתם על עצומה של ארגון השמאל הקיצוני 'שוברים שתיקה'.

האתר החרדי "נייעס-נט" הודיע השבוע על סגירתו.זאת בעקבות פרסום הוראת הרבנים שאין לגלוש באתרים חרדים. כך דיווח ערוץ 7.

בכנס ראש פינה שנועד לבכירי תעשיית הטלוויזיה ועסק בין השאר גם בשיווק, תכנים בסלולר ובאינטרנט נערכו יותר משליש מהמושבים בשבת. פניית 'בשבע' למארגנים לבקשת תגובה לא נענתה.