בשבע 373: הנאמנות שמעל לכל

לפני כחודשיים הניפו חיילים מגדוד שמשון שלט 'שמשון לא מפנים את חומש'. לחיילי שמשון הצטרפו גם חיילים מגדוד נחשון, לאחר שבוצעה הריסת שני בתי מגורים ביישוב נגוהות

הרב אלישמע כהן , ז' בטבת תש"ע


לפני כחודשיים הניפו חיילים מגדוד שמשון שלט 'שמשון לא מפנים את חומש'. לחיילי שמשון הצטרפו גם חיילים מגדוד נחשון, לאחר שבוצעה הריסת שני בתי מגורים ביישוב נגוהות. מעשים אלו עוררו סערה גדולה, שבשיאה ההחלטה של שר הביטחון אהוד ברק על ביטול ההסדר עם ישיבת הר ברכה. ההחלטה באה בעקבות דברים שכתב הרב אליעזר מלמד בספרו 'רביבים'. צעד זה של ברק גרר גל מחאות ועדיין איננו יודעים את סופו של הסיפור.

כיצד מתבוננים על האירועים האחרונים? בואו ונציע שתי אפשרויות:

אפשרות ראשונה: הכל התחיל מכך שיש יהודים בחומש (קרוב לשלוש שנים!). זו בוודאי מצווה גדולה להחזיק בחומש, אבל מאז שהצבא עזב את חומש בגירוש, המקום הפך למסוכן ביותר. ברור שצה"ל מפנה את חומש מסיבות ביטחוניות...

שני החיילים שהניפו את השלט 'שמשון לא מפנים את חומש' עשו מעשה שלא ייעשה, אין מקום להפגנות בצה"ל. לאן נגיע אם כל אחד יפגין לפי דעתו? גם התנהגותו של הרב מלמד אינה ברורה. נכון שיש לו טור ב'בשבע' וספרים, אבל מי אמר שחייבים להביע דעה על כל מה שקורה, במיוחד שגם לדעתו אין זה נכון להניף שלטים?

ההחלטה של שר הביטחון לסגור את ישיבת הר ברכה הינה חמורה, פגיעה בחופש הביטוי של הישיבות. חוץ מזה, ברור שמעשה זה רק מעצים את תופעת הסרבנות והקרע בעם. והנה ההוכחה - מכתבם של הר"מים בישיבות ההסדר שמכריז על כך שהתורה היא מעל המדינה.

מה שברור מכל התסבוכת שנוצרה – כל זה איננו קשור לתהליך הגאולה. הגאולה היא משהו הרבה יותר גדול, שינוי תודעתי בעם ישראל, מהלך של 'כלל ישראל'. מה שקרה כאן הוא אוסף מצער של טעויות וחוסר הבנת המציאות. מה שנצרך זה רק מישהו שימצא איזו נוסחת פשרה שתאפשר לרדת מהנושא.


אבל אפשר להביט על הדברים גם אחרת: יש יהודים בחומש. מצוות יישוב הארץ לא תלויה בהגדרה כזו או אחרת של הצבא, "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם". הצבא חייב לשמור על יהודים בכל מקום בארץ ישראל ובוודאי שאין זה מתפקידו לגרשם, אלא שבינתיים הצבא נלחם בהתיישבות בחומש.

המעורבות הגדולה של גדוד 'שמשון' בגירוש יהודים מחומש הובילה להנפת השלט הידוע. נכון שאסור שתהיינה הפגנות בצבא, אבל גם נכון כי על אחת כמה וכמה אסור ש'שמשון' יפנו את חומש.

האמירה הברורה שהצבא צריך להתנהג לפי דרכה של תורה, הפכה למשהו מציאותי בצורה של שלט קטן.

מלחמת החורמה של שר הביטחון 'בלי למצמץ' ברב מלמד איננה על התבטאות כזו או אחרת, המגמה מפחידה אותו. מפחיד אותו לחשוב שיש הרבה חיילים שמחויבים לרבותיהם ולצו האלוקי לפני צו המפקד. ברק מוביל אותנו לבירור נקודת היסוד של הנאמנות.

שני החיילים פתחו לנו פתח כחודו של מחט, הקב"ה פתח לנו פתח כפתחו של אולם – להעמיד את הנאמנות היהודית לתורה מעל לכל הנאמנויות. מכתבם של הרמי"ם רק מסייע להגדרת נקודה זו.

בעוד אנו מדברים על התהליכים הגדולים – שינוי התודעה ועוד, מתרחש לו אצלנו המהפך, צעד אחרי צעד, 'קימעא קימעא'. כל מה שנשאר זה להצטרף ולסייע לגאולת עם ישראל.