בשבע 373: מופת לאומץ לב שיפוטי

בפסק דינו נגד אילנה דיין לא מהסס השופט נעם סולברג לצאת גם נגד בכירי תקשורת נוספים שעלולים לפגוע בו בעתיד , עסקנים חרדים הצליחו לקעקע את אתרי החדשות החרדיים שהזרימו מידע חופשי ואיימו על הסדר הישן.

יאיר שפירא , ז' בטבת תש"ע

 

היקף פסק הדין שפרסם בשבוע שעבר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, מחייב את המסקנה כי עיקרו נכתב הרבה לפני פרשת מינוי היועץ המשפטי לממשלה.  סביר להניח שאפילו לפני מאבקה של הנשיאה בייניש נגד מינוי של סולברג לבית המשפט העליון. העניין ראוי לציון בעיקר בשל העובדה שסולברג סיכן את קידומו המקצועי עוד בטרם הושם בידי בייניש על משבצת פסול הקידום.

הדברים לא אמורים רק בעניין פסק הדין החריף שנכתב נגד אילנה דיין, אחת העיתונאיות הבכירות והמקושרות במדינה, אלא גם על העזתו של השופט להציג במערומיהם מספר לא מבוטל של בכירים בתקשורת, אשר עלולים לא להניח לו לנפשו מעתה ועד פרישה.

דיין הביאה שלושה אנשי תקשורת בכירים - רוני דניאל, שלום קיטל, ורפיק חלבי - כמומחים שיעידו כי עריכת הכתבה היתה הוגנת ומקצועית. אלא שעוד לפני עלייתם לשולחן העדים הסתבר כי שלוש הטבלאות שצורפו לחוות הדעת השונות דומות באופן שלא מותיר מקום לדמיון. "דמיון מביך", כינה זאת השופט. התוכן הזהה היה יכול להיות מוסבר אולי בדוחק, אך גם הבדלי הניסוח לא הצליחו לטשטש את המקור האחד ששוכפל והוגש בידי כל אחד מאנשי התקשורת המומחים. סימני פיסוק זהים, הדגשות זהות ולא מעט טעויות זהות הסגירו כי הללו לא עשו את העבודה עליה הצהירו בבית המשפט. גם מעל דוכן העדים לא הצליחו אנשי התקשורת הוותיקים ליצור את הרושם כי חוות דעתם חורגת מטובה שעשו לחברה למקצוע. קיטל ודניאל התפתלו על דוכן העדים, ואילו חלבי התחמק מהחקירה הנגדית.

גם ממוטי שקלאר, כיום מנהל רשות השידור ומי שהיה מנכ"ל הרשות השנייה בזמן שידור הכתבה בערוץ 2, לא חסך השופט סולברג את שבטו. בתצהירו קבע  שקלאר כי "השידור היה מדויק ואחראי... מדובר בכתבה עיתונאית חשובה, מדויקת ומקצועית". אך בחקירה הנגדית התברר כי הוא הצהיר כך רק על סמך צפייה בכתבה הערוכה, על סמך שיחה עם דיין ועם עורך התוכנית, ועל סמך היכרות עם הרקורד של העיתונאית הוותיקה.

את הביקורת הקשה ביותר ספג עד אחר של דיין - גיורא רוזן, נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה. "ניתן היה לצפות כי בעל תפקיד כה חשוב ורב סמכויות, אשר קיבל לידיו פניות רבות ובהן תלונות קשות על הכתבה, ואף פנייה מדוברת צה"ל, יפעל בחריצות ובמסירות כדי לבחון את התלונות הללו לעומקן", כתב השופט סולברג לאחר שהתברר כי רוזן לא עשה את מלאכתו במקרה זה, ואף הצהיר כי אינו עושה כל מלאכה משמעותית גם במקרים אחרים.

רוזן לא בדק את חומרי הגלם של הכתבה, למרות התלונות הרבות שקיבל על עריכה מגמתית עד כדי עיוות המציאות. בבית המשפט הוא מסר עדות חסרת ערך, שחצנית ומתלהמת. בתגובותיו בבית המשפט, כמו גם בתשובות שהוציא בזמן אמת למתלוננים על כתבתה של דיין, הוא מתגלה יותר כדוברם של האנשים שעליהם הוא הופקד כמבקר. אגודת 'לדעת' פנתה השבוע להנהלת הערוץ השני בבקשה לבחון את המשך העסקתו של רוזן בעקבות הביקורת הנוקבת שהטיח בו בית המשפט.

 

 בחדר"ג חרדים

מבול חדשות בתוך ים של אמצעי תקשורת לא הספיק כדי לסקר את אחד האירועים המשמעותיים ביותר שהתרחשו כאן בשבועות האחרונים. לאחר מאמצים שנמשכו חודשים רבים הצליחו עסקנים מהמגזר החרדי להוציא קול קורא, עליו חתומים רבים מגדולי הרבנים החרדיים, להחרמת האתרים החרדיים באינטרנט.

הקרב על שאלת השימוש באינטרנט הוכרע בציבור החרדי, והמקובל הוא כי בעוד שהאינטרנט אסור לשימוש ביתי הרי הוא כלי עבודה חיוני. וכך מצאו להם עשרות אלפי חרדים פתח לגלישה בהיתר. הפוטנציאל של גולשי המגזר התגלה עם נסיקתו של הפורום הפופולארי 'בחדרי חרדים'. בעקבות ההצלחה, נפתחו עשרות פורומים חרדיים על בסיס גיאוגרפי או השתייכות קהילתית. הפורום המרכזי התרחב לכדי פורטל של ממש, והוקמה בו מערכת חדשות לא קטנה.

בחודשים האחרונים קמו לפורטל הוותיק מספר מתחרים, שגם הם הפעילו אתרי חדשות. המהפכה האינטרנטית לא איחרה לתת את אותותיה, ובציבור החרדי החלה להתפתח עיתונות של ממש. אם בעבר נחשדו הכתבים החרדים בעיקר כמצטטים את העיתונות החילונית - לאחרונה התהפכו היוצרות. העיתונות החילונית החלה להסתמך יותר ויותר על מערכות החדשות התוססות של האתרים החרדים.

אלא שזרימת מידע חופשי פנים-מגזרי אל תוככי הציבור החרדי עצמו החלה לאיים על הסדר הישן, בו ועדות רוחניות שולטות בידיעת הציבור החרדי את עצמו. דיווחים לא מחמיאים פורסמו מתוככי המוסדות וחצרות הרבנים. ביקורת שנמתחה על בתי הדין לממונות של המגזר החרדי, וחשיפה של מימדי הפנייה לערכאות המדינה גם בקרב רבנים חשובים, גרמה לשינוי של ממש באחוזי הפונים לבתי משפט מקרב החרדים. העלייה בהיקף הפנייה לערכאות הכריחה את גדולי הרבנים הליטאים להתרות באנשיהם שלא למהר לפנות לבית משפט על סמך היתרים של בתי דין רבניים קטנים ואנונימיים, אלא ברשות בתי הדין המפורסמים של המגזר בלבד.

חשיפתם של מסמכי בתי דין, של אינטרסים של דיינים שונים ושל קרבת משפחה למתדיינים גרמו אומנם למבוכה, אך גם לשקיפות מאונס שאין ספק כי את פירותיה הטובים עוד נראה בשנים הבאות.

בינתיים העסקנים רשמו לעצמם הישג של ממש. אתר 'חרדים' סגר את שעריו. אתר 'כיכר השבת' מיתן מאוד את עיסוקו בשערוריות פנים חרדיות. עורכיו של אתר 'בחדרי חרדים' התפטרו, ומצבת המשתתפים הקבועה בו הצטמצמה משמעותית.

 

 פרופורציות

בבית הדין לעבודה בתל אביב נגזרו לאחרונה שני גזרי דין. האחד על חברה קמעונאית גדולה, רשת בעלת 15 סניפים.  הרשת העסיקה בניגוד לחוק את עובדיה ביום המנוחה. הסדר טיעון הוציא את הרשת עם קנס של 15 אלף שקלים - אלף שקל לכל סניף שפתח את שעריו שבת אחר שבת עד שנתפס.

לעומת זאת לאזרח ל', שיפוצניק קטן, אין חמישה עשר סניפים, אלא חמישה ילדים. בעבר נתפס כשאיתו שני עובדים זרים שהועסקו באופן לא חוקי. הוא נקנס מנהלתית בעשרים אלף שקלים.

ל' ביקש את רחמי בית המשפט. השופטת התחשבה בפציעה שעבר אשר הותירה אותו עם מאה אחוזי נכות וללא פרנסה, אך גם בבזבוז זמנו של בית המשפט אליו ערער על הקנס המנהלתי, ופסקה לו קנס של עשרים ושמונה אלף שקלים.