בשבע 373: האם מוצדק לממן טיפולי שיניים לילדים על חשבון תקציב סל ה

ירעם נתניהו , ז' בטבת תש"ע

 

 אפשר למצוא מקורות מימון חלופיים / יובל אלבשן / עמותת 'ידיד' 

לחלק הראשון של המשפט אני מסכים בהחלט. צריך לממן כמה שיותר רפואות מונעות, והדבר נכון בעיקר כשמדובר בילדים. כלכלית זו השקעה טובה, ומחקרים מוכיחים שכל שקל שיוצא על רפואה מונעת חוסך ארבעה שקלים בעתיד. לכן אין כל שאלה בעניין, ובעיקר מפני שרפואת שיניים היא רפואה הקשורה לבעיות רבות בגוף, כגון לב ודם, והשיניים הן דרך הכניסה לגוף, ולכן קריטי לטפל בשיניים.

עם החלק השני של המשפט יש לי בעיה. אני מסרב לשתף פעולה עם הדמגוגיה הקפיטליסטית, ולפיה כשצריך למלא אחר צורך של עניים הדבר תמיד בא על חשבון צורך אחר של עניים. כאילו המימון היחיד של טיפולי שיניים צריך לבוא על חשבון סל התרופות. הרי יש לנו תקציב ביטחון ענקי, יש לנו לשכות מיותרות של שרים מיותרים, הרי בונים כבישים בעבור משפחות אחדות ומבודדות, כך שלבוא ולטעון שהכסף היחיד לטיפולי שיניים יילקח מסל התרופות זהו לעג לרש, תרתי משמע.

על כן, אין לי ספק שצריך לתת רפואת שיניים לילדים ואין לי ספק שהדבר לא צריך לבוא על חשבון סל התרופות.

אני מוכן לעזור לסגן השר ליצמן למצוא דרכים להשיג כסף ממקומות חלופיים, וכמו כן אני מציע להעלות את הגירעון בפרומיל, והדבר יכסה לא רק את רפואת השיניים לילדים אלא גם תרופות מונעות אחרות בתחומים אחרים.

אגב, אני מוכרח לציין שעצוב לי שנמשכת המגמה ולפיה המחנה הדתי מפנים את הדמגוגיה הקפיטליסטית ש"אין תקציב", ו"נגמר הכסף", והוא נותן לה לגיטימציה לא רק על חשבון השיניים של הילדים שלנו אלא על חשבון החיים של כולנו.

 

 

צורך רחב יותר - קודם / הרב יגאל שפרן/ ראש מחלקת רפואה והלכה ברבנות הראשית

לדעתי, עם גדול דואג גם לדברים קטנים ועם קטן דואג רק לדברים גדולים. אני תומך במימון טיפולי השיניים לילדים על חשבון תקציב סל התרופות, וזאת מכמה סיבות.

משפחות ברוכות ילדים הן הזקוקות בעיקר לטיפולי שיניים, ובשל המצוקה הכספית ההורים חוסכים מפתם ומלחמם כדי לממן את הטיפולים. נוצר מצב שאי מימון טיפול שיניים לילדים במשפחות ברוכות פוגע פגיעה מצטברת במבוגרים המזניחים את עצמם. רואים זאת גם מהגמרא במסכת נדרים שאומרת שאם יש נהר שזורם וחולף על פני עיר א' וגם על פני עיר ב', כאשר בעיר א' רוצים להשתמש במים לכביסה ובעיר ב' לשתייה – זכותם של אנשי עיר א' לכבס את בגדיהם כי זו רפואה מונעת, אפילו שעל ידי כך יחסרו מי שתייה מתושבים של עיר ב'.

כמו כן, על פי ההלכה בעיה קטנה של אנשים רבים קודמת לבעיה גדולה של אנשים מעטים. כלומר אם יש צורך ב-100 כדורים לחולי לב או ב-1000 כדורים לילדים הסובלים מכאבי שיניים – עדיף את 1000 הכדורים של הילדים.

זאת ועוד, המעשה של הרב ליצמן נכון בעיקר אם מדובר בחלוקת תקציב עתידית. הרי הרב ליצמן לא מוריד מהסל הנוכחי-הקיים של תקציב התרופות, אלא התכנית שלו מדברת על התקציב של השנה באה. כלומר, הוא לא מונע דבר קיים אלא משנה דבר שעתיד להיות.

יתר על כן, הרב ליצמן עצמו גייס את כל המשאבים של סל התרופות הנוכחי. הוא הצליח להביא לסל תרופות ממומן הרבה יותר מאשר שרים קודמים, והוא דאג שלא תהיה פגיעה בתקציב. לכן זכותו לדאוג לשיני הילדים מהכסף שהוא השיג, שלא ירד בתקציב החדש.