בשבע 374: מיקרוסקופ

ע.גרסיאל, י.מידד, ח.לוז , י"ד בטבת תש"ע

 

לגופו של עניין /עדי גרסיאל

"אתמול בערב עלתה לצערי הידיעה הבאה על פציעתו המצערת של שאול יהלום, בגרסה נרחבת ומפורטת הרבה יותר שכללה פירוט מדויק ופלסטי של נסיבות ומקום הפציעה...
"כפי שהעירו חלק מהטוקבקיסטים וחלק מהעורכים... אני מוצא את הפירוט הנרחב שהופיע בידיעה בלתי ראוי לחלוטין! הידיעה הזו הפרה את זכותו של שאול יהלום לפרטיות, לא כיבדה אותו ואינה ראויה להתפרסם בצורה כזו באתר שלנו...

 אין הרבה מה להוסיף על המייל שארנון גל, העורך הראשי של אתר אנרג'י, שלח לעובדיו (ושנחשף ע"י בלוגרית התקשורת דבורית שרגל).

התאונה הביתית של יהלום, שאגב כבר שוחרר מבית החולים, אינה הפעם הראשונה שבה מנסים להגחיך את הח"כ והשר לשעבר של המפד"ל. במשך שנים לא מעטות הוא שימש מטרה נוחה לתוכניות סאטירה כמו 'רק בישראל' ו'ארץ נהדרת'. היותו פרלמנטר פעיל במיוחד נשכחה אל מול הקילוגרמים העודפים.

אבל יהלום לא לבד. כשיצחק שמיר היה ראש ממשלה, ההתעסקות, לא רק הסאטירית, עם קומתו הנמוכה היתה כמעט אובססיבית. על מוטיב 'ההזעה' של ביבי כתבנו כאן בעבר. ואפילו על תסרוקת ה'הלוואה וחיסכון' של מיכאל קליינר מ'חרות' היה מי שמתח בזמנו ביקורת והסביר כיצד היא מסמלת את חוסר הכיסוי של יומרות הימין. 

שמיר לא נמוך בהרבה מברק או בן גוריון. יהלום אינו שמן בהרבה מפואד, ביבי לא מזיע יותר מהממוצע, והתסרוקת של קליינר לא יותר מגוחכת מפריזורות אחרות במשכן הכנסת. אבל השיטה של הגחכת יריבים פוליטיים באמצעות שימוש בתכונות חיצוניות עובדת כמעט תמיד בכיוון מאוד מסוים. אריאל שרון הוא דוגמה לכך. במשך שנים סימלו משמניו את תאוות 'ההשתלטות' וה'כיבוש' שלו. אבל אחרי שהפך את עורו ונהיה ל'איש שלום', הקילוגרמים העודפים הפסיקו לאיים ושרון נתפש בתקשורת כסבא טוב וחמים. המייל של עורך אנרג'י, אם נרצה רגע להיות אופטימיים, הוא בהחלט צעד קטן בכיוון הנכון.

 

 בית ספר להיסטוריה/ ישראל מידד

הנה לכם התגייסות תקשורתית פוסט-ציונות מהסוג המעוות ביותר. ביוזמת יו"ר בית אצ"ג גאולה כהן הוצע למשרד החינוך לעסוק בנושא 'עולי הגרדום' והתגבשה תוכנית לימודית. בעיתון 'הארץ', שם יש מי שמעדיפים לכנות את לוחמי המחתרת העברית 'מחבלים', הוחלט כנראה לטפל בנושא. תחילה פורסמה ידיעה שציטטה "מורה ותיק להיסטוריה" וגם "היסטוריון בכיר", כשהכותרת דיברה על כך שהתוכנית "מקדשת את המוות". שר החינוך גדעון סער מצא את עצמו על הכוונת, מטרה לחיסול ממוקד. עקיבא אלדר שיחק את תפקיד הפרובוקטור ושאל: "מה נאמר לילד משדרות האצ"ל, שישאל שאלות על המחתרת שהציגה 'תג מחיר' לכובש הזר?" שמתם לב לערבוב מונח השייך למגזר ההתנחלותי?

אבל אנשי "הארץ" מסתירים שאלדר בעצם מצדיק כמעט כל מה שהפלשתינים עוללים לנו.  וגם אם העיתון אינו סובל את אצ"ל ולח"י, מה הבעיה בלספר את האמת, את העובדות? גם זה אסור?

מעניין ש'הארץ' שכחו שבשנים האחרונות העיתון דווקא תמך ביוזמות פדגוגיות אחרות, כגון לימוד שירי מחמוד דרוויש בספרות או את ה'נכבה' בשיעורי היסטוריה. האם רק נרטיב אחד מקודש מבחינה פדגוגית במדינת ישראל - זה של האויב? תארו לכם שתלמידי ישראל עוד עלולים להכיר פרשיות כגון ירי בגבו של איש ניל"י ליד מטולה ביד אנשי 'השומר', או על הנשים בזכרון יעקב שצהלו כששמעו על מאסרה של שרה אהרונסון, או על הצעדה של בית"רים צעירים ברחוב אלנבי בתל-אביב בתרצ"ג כאשר נזרקו עליהם אבנים ובקבוקים.

אם עיתון מבקש לעסוק בהיסטוריה ולא רק בחדשות, ראוי שיעשה זאת בהגינות ולא בצורה מעוותת, עקומה ואף מרושעת.

 

 

המהדורה הלא מרכזית/ חני לוז

ערוץ 2 , שהפך ל'מדורת השבט' הישראלית, מנצל את כל האפיקים לכפיית אג'נדה אנטי מתנחלית. השבוע למשל, הפכה גם 'האח הגדול' לבמה פוליטית: צוות ההפקה הכניס לבית ה'אח הגדול' את עדנה קנטי, פעילת ארגון השמאל הקיצוני 'מחסום ווטש'. וכך נכתב באתר הרשמי של התוכנית:

"עדנה מצהירה בפני הצופים על מטרתה להגיע לתוכנית בכדי לספר את הסיפורים על המחסומים והגדה המערבית לאנשים שלא יודעים מה מתרחש במרחק חמש דקות מהבית שלהם. בהמשך, עדנה מקדמת את האג'נדה הפוליטית שלה בכך שהיא נושאת נאום פוליטי אודות הקיפוח של הפלשתינים שמתבטא בכך שהמתנחלים מתנכלים למטעי הזיתים שלהם".

ביום א' השבוע הסתירה המהדורה המרכזית של ערוץ 2 את הפגיעה בצעירה מנגוהות, שנפגעה קשה בעקבות זריקת בקבוק תבערה. פשע שנאה? אז מה. מבזק ששודר ב'שש עם' הספיק לעורכי החדשות. במקום זאת, החליטו בערוץ לפתוח את המהדורה באלימות קשה: המפכ"ל דודו כהן קיבל מכתב איום, שהפרשן האובייקטיבי אמנון אברמוביץ משער שהגיע מ"הימין הקיצוני".

באותו ערב הקדיש ערוץ 10 כמה מילים וקומץ שניות לתיאור הפציעה של הצעירה מנגוהות. אך עורכי המהדורה גנזו את הראיון שהצליח צוות החדשות להשיג בעמל רב עם אלישבע חי, האלמנה הטריה. לעומת זאת, העורכים מצאו לנכון לשדר כתבה עם קולות משפחות הרוצחים משכם, המאיימים באלימות נוספת ומאשימים את צה"ל בחיסול ובהצתת האזור.

ומילה טובה על מהדורת 'מבט' מאותו ערב, ששקלה באופן סביר את הערך החדשותי והציגה את קורבנות האלימות הערבית, וגם לא טרחה להסתיר את זהותו הבדואית של החייל שרצח את חברו בקניון בבאר שבע, כפי שעשו בערוץ 2 ו-10.

 

ביקורת הנקרא

 

המועצה לצרכנות...: מאז הרפורמה משלמים משקי הבית עמלות גבוהות יותר לבנקים

הנה מתמודדת ראויה לתואר הכותרת הכי פחות מפתיעה של השנה (ווינט)

 

 

"החילוץ הדרמטי של קרמבו הדלמטי"

הצלתו של כלב דלמטי ממצוק בגולן חילצה כנראה את המשורר החבוי באחד העורכים (מעריב)

 

"גם אני התלבטתי לא אחת: כביש מספר אחת, על כל הפקקים, או 443, על כל העוולות? בעוונותיי בחרתי לעתים בעוולות"

 

גדעון לוי נוסע ובוכה (הארץ)

 

 

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

יותר מ-86 אחוז מצילומי החדשות בעיתונים הישראלים הם צילומי ארכיון. כך עולה ממחקר חדש שערך ד"ר אמיר גילת מאוניברסיטת חיפה.

אתר ערוץ 7 דיווח כי מאבקם של ראשי הציבור החרדי באתרי האינטרנט החרדים עולה מדרגה. לאחרונה העבירו רבנים לחברי הכנסת ואישי הציבור החרדים הנחייה שלא להתראיין לאתרי האינטרנט החרדים.

ביה"ד לעבודה נימק השבוע מדוע דחה את ערעורו של הכתב סלימאן א-שאפעי שפוטר מתפקידו בחדשות 2: הוא נהג בחוסר תום לב כשכתב ספר מבלי לעדכן את הממונים עליו.