בשבע 374: יודע תעלומות

אשר קרביץ ממקם את הסיפור הבלשי שלו במאה שערים, ולמעט כמה צרימות, מצליח להמחיש יפה את האווירה וגם למתוח

עפרה לקס , י"ד בטבת תש"ע

 

 'קלמן קימרלינג, חוקר פרטי בעזרת השם', אשר קרביץ, הוצאת ידיעות ספרים

 

'קלמן' הוא קודם כל ספר מעניין ומותח, כזה שכיף לקרוא אותו. קלמן קימרלינג העומד במרכז העלילה הוא אמריקני-חרדי שהגיע לישראל כדי להיות בה בלש חוקר. הוא מתיישב בשכונת מאה שערים, לא פחות, ומתחיל לפתור שם בעיות קטנות וגדולות: החל ממי גנב את האתרוג המהודר של אביו של ברוך מנחם ועד לתעלומת תקיפה ורצח.

אבל 'קלמן' הוא לא רק ספר מתח בלשי. הוא הרבה יותר מזה. קודם כל ניחוח הקיגל והצ'ולנט, נושבים מבין דפיו. קולות הלימוד ורחשי הרכילויות הקטנות, היומיומיות בשכונה סגורה נשמעים בו היטב, וכך גם לא מעט ביטוים יידישאים הומוריסטיים (שנכתבים בשפת המקור, ומתורגמים לטובת מי שלא בקי בה), ובכלל הומור נוכח בו לאורך כל הדרך. הספר מלווה את קימרלינג, בנו של סוחר ספרים עתיקים, מילדותו האמריקנית, בה נטווה חלום הבילוש, ועד למימושו בישראל. בירושלים נאלץ קלמן להתמודד עם היצר המניא אותו לחפף מעט בשמירת מצוות. קלמן מושך את המנוול אל ספרי הלימוד בהם הוא הוגה בכל הזדמנות, ומצטט מהם לעצמו ולאחרים. מה שמקשה עליו עוד, הוא מעמדו האישי המוגדר כ'גרוש'.  אחותו של הבלש, מגולת ארה"ב הרחוקה, לא מניחה לו להעביר את ימיו בלא אישה, ומזרזפת לו תחבולות ושדכניות לתקן את המצב. כל זה מתייתר כאשר קלמן בעצמו מתחיל להתאהב בבלנית העגונה, ועושה הרבה כדי להתיר אותה מכבליה ולהתיר אותה בכלל.

קלמן מקיים את חקירותיו ברגישות כמעט מחנכת. יש לו אומץ להודות בטעויות והוא דבק במוסר היהודי. הוא גם צריך להתמודד לא אחת עם האנטי-חרדיות של אחד השוטרים שלומד בסופו של עניין להעריך אותו. העלילה הסבוכה אליה מתנקזים כל אלה, מקבלת כמה מפנים ומצליחה לרתק עד פרקיו האחרונים של הספר.

קרביץ, ששירת בעבר כחוקר ביחידה לפשעים חמורים של משטרת ישראל, בוחר למקם את הבלש שלו דווקא בשכונת מאה שערים, מה שמעניק לספר ערך מוסף ומקורי. מה שלא ברור עד הסוף הוא אמינותם של מנהגי מאה שערים הטבועים בספר. טעות פטאלית אחת (אף 'דוס' לא קרא את הספר טרם פרסומו?) היא הפיכת י"ד באדר לפורים בירושלים.

ניכר שקרביץ לא רצה להשחיר את פניהם של יושבי מאה שערים. בפרק האחרון בספר הוא שם בפי שתיים מן הדמויות שיג ושיח, שכנראה עבר בראשו, על אפשרות שספר על מקרי פשע במאה שערים ייצא לאור. מה ש"עלול להיות בבחינת לשון הרע ואפילו חילול ה'". השיחה נחתמת בכך שיש לתת אמון בתבונת בני אנוש, היודעים כי המידות הטובות של האברכים גוברות על התופעות הרעות בשכונה.   

ofralax@gmail.com