בשבע 374: חיה טובה

הדי.וי.די הראשון של הופעה חיה של אברהם פריד טוב כמעט כמו המופע עצמו.

אמציה איתן , י"ד בטבת תש"ע

 

 אברהם פריד הופעה חיה

הפעם החלטתי לנצל את הזמן. בכל זאת מדובר בדיסק של הופעה, ואני לא חייב לשבת כל הזמן מול המסך. אתן לו לנגן, ובינתיים אוכל לסדר את הסטודיו, ואולי אפילו לערוך קצת. "רבות מחשבות בלב איש..." - מהדקה הראשונה של ההופעה נצמדתי אל המסך, ולא הצלחתי להתנתק, אלא רק כשהגיע זמן קריאת שמע של שחרית. אברהם פריד מציין 25 שנות הופעות ברחבי תבל, וזקנו כבר מתחיל להלבין, אבל הוא מקפץ על הבמה כבן 25, ומהאנרגיות שלו נראה שאפשר לספק חשמל לחצי גוש דן לפחות.

למרות הוותק הגדול שלו על הבמה, והמספר העצום של האלבומים שיצאו, זוהי הפעם הראשונה שיוצא די.וי.די של הופעה המיועד לקהל הרחב, וזו כבר סיבה לחגיגה. ההופעה היתה לפני כמעט שנה בהיכל התרבות, בפני קהל גדול ונלהב, ופריד היה במיטבו. הפקה מעולה של 'במה כהלכה' הביאה אל הבמה נגנים מהשורה הראשונה, המונהגים בניצוחו ובעיבודו של יובל סטופל המוכשר. אין מה לומר, פריד היה ונשאר המלך של הזמר החסידי, והוא ממשיך ליצור ולחדש ללא הפסקה. ההצלחה הראשונה של המופע היתה כבר בשלב בחירת השירים. שילוב בין שירים ישנים ואהובים, להיטים חדשים וביצועי קאוור (לא יודע איך אומרים את זה בעברית) לשירים עבריים, יוצרים יחד קולאז' מרתק ומהנה. נסו להיזכר למשל ב'יהא רעוא' של פעם, 'ועינינו תראינה', 'שוועת עניים' ו'אחינו'. אפילו 'תניא' הקלאסי מקבל כאן מקום של כבוד, ומי יותר מתאים מאברהם פריד לשיר את 'ונתנה תוקף' של יאיר רוזנבלום? ועוד צ'ופר, לפחות לטעמי, בביצוע מחודש של השיר 'ריבונו של עולם' (כן, ההוא ממצעד הזמירות של לפני שלושים שנה בערך) בדואט מרגש עם דודו פישר. פה גם היתה הברקה של הפקה, כשהקהל שבאולם לא היה יכול לראות את פישר על הבמה, אלא רק על גבי המסכים הענקיים בהיכל התרבות. נדמה לי שבהופעה עצמה זה היה להיט, בווידאו זה יוצא קצת פחות מוצלח, מכיוון שמדובר במסכי לד (מורכבים מהמון נורות קטנות צבעוניות) שלא כל כך 'אוהבים להצטלם'.

גם הטרנד החדש של ביצוע שירים עבריים תפס תאוצה, ופרט ללהיט 'רק תפילה אשא', מבצע פריד את 'מישהו הולך תמיד איתי' של עופרה חזה. ביצוע מדהים שיכול להתחרות בהחלט בביצוע המקורי.

המופע הכיל עוד המון אלמנטים והפתעות שהעמוד לא יספיק לי בכדי לתאר אותם, אבל מה לעשות ולא הכול מושלם. המיקס של הסאונד כמעט ומעלים מאוזנינו את כלי המיתר, וגם ליאור זוסייב שמפליא ליצור בכלי ההקשה שלו, נשמע לאוזני רק לעיתים נדירות, וחבל. לעומת זאת, דניאל זמיר על הסקסופון וגיורא ליננברג על הפסנתר, מעלים את המופע לרמת יצירה של ממש.

אם עוד לא הבנתם, אז אני ממליץ לרוץ מהר ולרכוש את הדי.וי.די. ורק אל תגידו שלא הזהרתי – אתם צפויים לכאב לב לא קטן - על כך שלא הייתם במופע עצמו, ונאלצתם להסתפק בצילומים.

seret@etrog.tv