בשבע 375: שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , כ"א בטבת תש"ע

 

יעקב טירקל /  שופט בית המשפט העליון בדימוס

יש להקטין את מספר השופטים בעליון

אני בהחלט נגד, ובעיניי זה רעיון רע. לפי השקפתי, מספר השופטים בבית המשפט העליון כבר היום גבוה מדי, והמספר הרצוי היה צריך להיות 10 עד 12 שופטים.

אם ההצעה להגדיל את מספר השופטים נובעת מהרצון לפתור את בעיית עומס העבודה של השופטים – לא זה הפתרון. בבית המשפט העליון בארצות הברית יש 10 שופטים והם דנים בכ-120 תיקים בשנה (אדייק שאלה 'תיקים רציניים', ולא כמו בישראל שמגיעים כ-12 אלף תיקים הכוללים גם תיקי ערעורים ועתירות לבג"ץ וגם 'תיקים קטנים' –  הרבה בקשות ביניים ובקשות זמניות, כמו עררים על מעצרים). ואיך בארה"ב דנים רק ב-120 תיקים? כי שם יש שיטת סינון שמקטינה את כמות התיקים: אדם יכול להגיע לבית המשפט העליון רק לאחר שעבר את המסננת להגשת בקשה למתן רשות ערעור, ורק לאחר שהוא מקבל אישור כזה הנושא עובר לבית המשפט העליון. כך שגם אנחנו יכולים לאמץ שיטה זאת.

עוד דרך היא הצעה שהעליתי בכתב לפני כמה שנים, ולפיה יש להקים ערכאת ערעור בין בתי המשפט המחוזיים לבית המשפט העליון, ולמעשה כל הערעורים יסתיימו שם. הדבר יקל מאוד את עבודתו של בית המשפט העליון שיצטרך לדון רק בנושא החשובים באמת.

אבל אני לא חושב שההקלה בעומס השופטים עומדת לנגד מציעי החוק, ואיני משוכנע שהרצון לגוון את קשת הדעות בבית המשפט העליון צריך לגרור הצעה כזו. אם מגדילים את מספר השופטים יש פגיעה ביוקרתו של בית המשפט והדבר אינו מבטיח שיהיה גיוון בהשקפות. כאשר ממנים שופט אין כלים למדוד את השקפותיו, ובארה"ב ניסו בכל מיני תקופות לגרום למינוי שופטים לפי טעם הנשיא, והתברר שפלוני שחשבו כשופט שמרן התברר שכלל אינו כזה.

ואם הצעת החוק הזו באה בעקבות החלטת בג"ץ על פתיחת כביש 443 – יש לטפל בעניין נקודתית על ידי החוק או בכל מיני דרכים, ולא בערעור מבנה בית המשפט העליון.

 

 

לגוון את האג'נדה

מיכאל בן ארי / ח"כ (האיחוד הלאומי)

בחודש דצמבר 2003 למניינם הטריח עצמו נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרון ברק, לכנסת כדי להופיע בוועדת חוקה ולשכנע שאין צורך להגדיל את מספר השופטים בעליון. הופעתו הנדירה של ברק בכנסת הרימה גבות לא מעטות. מדוע מגיע ראש המערכת המשפטית "העמוסה בעולם", אותה מערכת שאנשיה מתלוננים שהם כורעים תחת העומס, ובמקום לתמוך בהצעה נשכב על הגדר כדי שהיא לא תעבור?

אלא שאת התשובה נתן ברק במועד אחר, כשדחה את ההצעה למנות את פרופסור רות גביזון לשופטת בעליון בטענה שאינה "באג'נדה שלנו". כלומר, לבית המשפט העליון מתקבלים ברובם אלה שמחזיקים בהשקפות השמאל הקיצוני. ומה לעשות שככל שמגדילים את מספר השופטים, מצטמצמת היכולת למנות שופטים מטעם, לפקח על האג'נדה שלהם, ולהשגיח שתחת ידם לא ייצא פסק דין המנוגד לדעה המקובלת.

הגדלת מספר השופטים היתה אמורה להיות שאיפתו של כל משפטן הגון המבקש להפחית את העומס, והמבקש לאפשר תוספת של עמדות מגוונות שיבטאו נאמנה את הדעות השונות הרווחות בציבור הישראלי.

לצערי, הצעתי לא תביא לפתרון מוחלט לכל תחלואי המערכת. יש צורך בפעולה הרבה יותר עמוקה ושורשית כדי לבסס בישראל מערכת משפט ערכית יותר, יהודית יותר, והגונה יותר מאשר בית המשפט העליון שלנו, שרוב שופטיו לא היססו לשלוח נערים ונערות בגיל 14 בתקופת גירוש גוש קטיף למעצר עד לתום ההליכים, בה בשעה שאותם שופטים שיחררו  לחלופת מעצר  סוחרי סמים, תוקפי קשישים ואף רוצחים. אבל בכל זאת בהצעתי יש תחילתו של מאבק לשינוי האופי של בית המשפט העליון. יש להצטער ששר המשפטים נאמן שהיווה תקווה לשינוי המגמות בבית המשפט העליון ממשיך במדיניות ההתקפלות שלו לתכתיבים של נשיאת בית המשפט, דורית ביניש.

 

 

לא לפוליטיזציה

ד"ר חיים שיין /  מרצה לפילוסופיה של המשפט – מכללת שערי משפט

הצעת החוק בדבר הגדלת מספר שופטי בית המשפט העליון דורשת בחינה על פי תכליתה. אם תכלית ההצעה היא להפחית את העומס על בית המשפט העליון, הרי שישנם פתרונות יעילים יותר מבלי מעורבות פוליטית הרסנית בבחירת השופטים. כך למשל פסיקת הוצאות גבוהות על עתירות סרק וערעורים חסרי בסיס, כתיבת פסקי דין קצרים, הרחבת סמכויות בתי משפט מנהליים ועוד. תוספת של שלושה שופטים בבית המשפט העליון לא תיתן תרומה ממשית להקטנת העומס במציאות הישראלית, שבה מרבים להשתמש בבתי המשפט לפתרון סכסוכים.

אם תכלית הצעת החוק להוסיף שופטים בעלי 'גוון מסוים מאוד', כדי להפוך את בית המשפט העליון לגוף ייצוגי, הרי שמדובר בהצעה פסולה מכל וכול. לבית המשפט העליון אמורים להיבחר השופטים הטובים ביותר. הקריטריון לבחירתם אמור להיות התאמתם לתפקיד ולא הדעות הפוליטיות הקדומות בהן הם מחזיקים (מימין ומשמאל). הפיכת בית המשפט העליון לעוד גוף פוליטי תגרום לו נזק בלתי הפיך. נזק שבעיקרו אובדן האמון של הציבור בבית המשפט העליון.

אמת, נכון שבמשך שנים רבות התרכזו בבית המשפט העליון שופטים בעלי סדר יום אידיאולוגי מובהק – סדר יום המזכיר מפלגה פוליטית ההולכת ונעלמת, בעוד שבבית המשפט העליון היא חיה ובועטת. עם זאת, אין מתקנים עוול על ידי הרחבתו. יש לשים לב כי 'השופטים הפוליטיים' הולכים ומפנים את מקומם בבית המשפט העליון לטובת שופטים מקצועיים שסדר יומם הוא מתן שירות יעיל, מהיר ומקצועי לאזרחי מדינת ישראל. אין לי ספק שמגמה זו תתרחב ודמותו של בית המשפט העליון בשנים הקרובות תשתנה מבלי צורך בחקיקה שתפגום אנושות בהפרדת הרשויות ובמעמד בית המשפט העליון.