בשבע 375: עושות כבוד לכיבוד

שחקניות תיאטרון 'אדרת' מצליחות להאיר בצורה מרעננת ומחכימה את הנושא הנדוש לכאורה של כיבוד הורים.

אסתי רמתי , כ"א בטבת תש"ע

 

'בבא וקמא לומדים כיבוד הורים', תיאטרון 'אדרת'

משום מה, נדמה שאת נושא כיבוד ההורים אפשר להכניס לקטגוריה של "נושאים שלא מפסיקים לדבר עליהם וזה בכל זאת לא עוזר". 'תקלים' קטנים וגדולים בין בני הבית מעיבים על חייהם של רובנו, ומספקים למנחי ההורים פרנסה מכובדת.

גם לקמא יש בעיות בבית: אמא שלו כבר לא אוהבת אותו. הוא בטוח בכך - היא הרי כעסה עליו מאוד כשלא סידר את החדר, ואיך אפשר לכעוס כל-כך על מישהו שאוהבים? קם לו קמא ובורח אל חדרו של חברו הטוב בבא.

בסיטואציה המוכרת הזאת נפתחת ההצגה 'בבא וקמא לומדים כיבוד הורים' של תיאטרון 'אדרת'. רחל שוורץ ורות ברוק, צמד שחקניות מוכשרות בוגרות מכללת 'אמונה', מצאו לנכון לכתוב הצגה המטפלת בנושא המדובר, כנראה מתוך אמונה שהוא תמיד רלוונטי.

זוהי הצגתן השנייה של השתיים, וכמו בהצגה הקודמת 'בסוד החברות', גם כאן אנו פוגשים את בבא וקמא, צמד ילדים-ליצנים מצחיק ומעורר מחשבה. דמויותיהם של השניים עוצבו בקפידה: קמא הוא ילד חולמני ונסער, שיש לו עוד הרבה מה ללמוד בחיים, ואילו בבא נתפש כבוגר ומתוחכם יותר, ש'מבין עניין' ומוכן לסייע לקמא לפתור את בעיותיו. יחד, השניים מנסים להבין למה בדיוק הכוונה במילה 'כיבוד', האם צריך לכבד הורה בכל מצב, והאם אמא שכועסת היא באמת אמא שאינה אוהבת? חדרו של בבא הופך בסיבוב קל (תוך חיזוקים חיוביים מהקהל) לרקע לסיפורי חז"ל מוכרים: השתיים חובשות כובע ולובשות חלוק, והנה לפנינו רבי טרפון ואמו הזקנה, או דמא בן נתינא שאינו מוכן להפריע את שנתו של אביו. כדרכם של ליצנים, בבא וקמא מתבלים את המעשיות בלא מעט מעשי שטות ובלבולים, מה שאת הילדים ללא ספק משעשע. ברור לחלוטין שברוק ושוורץ מנסות להעביר את סיפורי חז"ל בצורה הראויה ביותר, ובכל זאת – הערה קטנה: כיוון שמדובר במי שמדובר, נצרכת אולי זהירות יתרה. אני לא לגמרי בטוחה, למשל, שאין שמץ של בעייתיות בכך שקמא המבולבל חוזר ומכנה את רבי טרפון בשם "רבי מלפפון".

את האינטראקציה של השתיים עם הילדים פשוט כיף לראות, ונראה שהשחקניות נהנות מהקהל כמעט באותה מידה שהקהל נהנה מהן. הן שואלות ומתייחסות למשיבים בכבוד, מה שלא תמיד מצוי בהצגות ילדים.

בסך הכל, מדובר בהצגה חביבה, מהנה וחינוכית, ולא ממש נראה לי שנהרוס לכם את המתח אם נגלה שבסופו של יום, קמא חוזר הביתה לאמא המודאגת ולקציצות הטעימות שלה, מצויד בתובנות חשובות ובהערכה מחודשת לנתינתה האינסופית.

ולאמונים על חינוך ילדינו נותר רק לשמוח שיש קבוצות תיאטרון דוגמת 'אדרת', המביאות לנו הצגות איכותיות, שמאפשרות לדון באופן חדש ומרענן בנושאים חשובים שכבר נטחנו עד דק.