בשבע 375: שירים של טעם

בני פרידמן, האחיין של אברהם פריד, מוכיח באלבום הבכורה שלו שכישרון מוסיקלי עובר בגנים.

אמציה האיתן , כ"א בטבת תש"ע

 

'טעמו וראו' – בני פרידמן

אחת המגבלות של טור הביקורת היא העובדה שהוא מנסה להיות מעודכן ורלוונטי, ולכן משתדל לעסוק באלבומים מוסיקליים זמן קצר לאחר שיצאו אל השוק. יש בזה כמובן את מידת הראשוניות ואפילו יתרון ההפתעה, אך חסרה במעט הראייה ארוכת הטווח. מבחנו של הדיסק הוא לא רק ברושם הנוצר בהשמעה הראשונה, אלא באורך חיי המדף שלו, במספר הפעמים שישמיעו אותו בבית, ובשאלה הגדולה – האם הוא ייכנס לתוך קבוצת האלבומים בני האלמוות שמלווים אותנו ברכב בנסיעות הרבות, או שנגזר עליו להישאר בתחתית ערימת הדיסקים שמדי פעם מסירים מעליהם את האבק, ושומעים בנוסטלגיה ניגונים שכבר שכחנו. אני מבקש לחדש פה נוהל שטרם נתקלתי בו במקומות אחרים (כל הזכויות שמורות), ומדי פעם לבדוק אלו אלבומים נכנסו אצלנו לרשימת המועדפים, או בלשון הגרפיטי שמאוד אהבתי: "בני אדם הם כמו דיסקים מוסיקליים – הכי טובים הם גם הכי שרוטים".

להשקתו החגיגית של הנוהל החדש, אני מבקש להזכיר ארבעה אלבומים שזכו אצלנו בבית למקום של כבוד ברשימת ההשמעה המשפחתית -  'רק לבקש' של אלדר יחיאל, 'לב טהור' של יזהר שאבי, 'שמעה בקולי' של עידו פורטל ו'רק מהשם' של איציק אשל. אם אנחנו נהנים, אני מתאר לעצמי שיהיו עוד רבים שיוכלו ליהנות מהם (חבר'ה, לקנות, לא להעתיק).

אבל לא נישאר רק ברשימה הישנה, וגם הפעם נציג בפניכם אלבום חדש יחסית, שהגיע לארצנו הקדושה היישר מארה"ב. 'טעמו וראו' הוא אלבום הבכורה של זמר מוכשר מאוד, ופחות מוכר כאן בארץ – בני פרידמן. בשבוע שעבר פרגנתי כאן לאלבום ההופעה של אברהם פריד, והפעם נפרגן לאחיין שלו, ותאמינו לי – אין לי שום קשר למשפחת פריד המורחבת (לא שהייתי מתנגד לדבר כזה).

מה לעשות, כנראה גם לגנטיקה יש מקום בתחום השירה, ואכן בני פרידמן שר נהדר. הוא שולט בצלילים הגבוהים, אבל יודע להפיק את המיטב גם מהצלילים הנמוכים. נראה שבני לא חסך בהוצאות והשקיע המון באלבום. אישית, הרגשתי כאילו כל שיר הוא יצירה בפני עצמה. אין לי הסבר מתמטי לתופעה, אבל אין ספק שהוקדשה המון מחשבה ועבודה בבחירת השירים, בעיבוד, ובביצוע המדויק שלהם. ואם כבר מדברים על יצירות, יש כאן לא מעט שירים שמהווים, לטעמי, אפילו יצירות מופת. קחו למשל את שיר 3, שהמילים שלו לקוחות מה"יהי רצון" שנאמר לאחר קריאת תהילים – "כשם שאנו אומרים שירה בעולם הזה...". דרך אגב, השיר הזה הוקדש למייסד חברת המוסיקה 'שמח מיוזיק', איזי טאובנפלד, שנפטר לא מזמן. גם שיר 5 – 'אבינו אב הרחמן' – נכנס אצלי להגדרה של יצירה מיוחדת, יחד עם השיר שאחריו 'ימים באים נאום ה''.

'תמכתי יתדותיי בשלוש עשרה תיבות' מתוך תפילת נעילה, כמעט חותם את האלבום, וגם הוא שיר נשמה שקט ומלא רגש, שזוכה לביצוע נהדר ע"י בני פרידמן והמקהלה שלו.

בקיצור, אלבום בכורה מבטיח, שעשה לי הרבה טוב על הלב.

seret@etrog.tv