בשבע 375: הכבוד הלאומי הוא מרכיב חשוב בביטחון הלאומי

חגית רוטנברג , כ"א בטבת תש"ע

 

 

 

 

ח"כ דני איילון

סגן שר החוץ, 'ישראל ביתנו'

בנאום שנשא בכנס דיפלומטים ושגרירים ישראלים, קרא שר החוץ אביגדור ליברמן לנציגיה של ישראל בעולם לחדול ממדיניות מתרפסת, כהגדרתו, מול ההתקפות על ישראל. סגן השר, ח"כ דני איילון, מסביר ל'בשבע' את המדיניות שמבקש משרד החוץ להתוות מול הביקורות הבינלאומיות על ישראל, ומספר על התמודדויות נוספות של ישראל מול גילויי האנטישמיות החדשה כלשונו, במדינות שונות בעולם, ומול איומיהם של גורמי טרור על בכירים ישראלים.

האם דבריו של שר החוץ היו המלצה בעלמא לדיפלומטים, או שמדובר במדיניות מכוונת ומתוכננת של משרד החוץ?

"זו היתה אמירה משמעותית שמצביעה על קו המדיניות המצופה מכל הדיפלומטים הישראלים. לא עוד שיירקו עלינו והם יגידו שזה גשם. מדובר בהבנת נושא הכבוד הלאומי כמרכיב חשוב בסך כל הביטחון הלאומי של מדינה. כל מדינה מבינה זאת. השר הדגיש כי איננו מחפשים התלהמויות ולא לריב עם אף אחד. ננהג בכבוד עם כל מי שינהג עמנו בכבוד. והיה אם יתקפו אותנו – נדע להעמיד דברים על דיוקם ולהשיב מלחמה שערה. אחרת נגיע למדרון חלקלק בו כל זב ומצורע מרשה לעצמו לגנות את ישראל, לתקוף אותה ולכנותה בשמות. הדבר הזה יחליש אותנו מול שכנינו. אנחנו רואים זאת למשל במה שהתרחש בשוודיה.

"היום האנטי-ישראליות היא האנטישמיות החדשה. זו אותה גברת בשינוי אדרת. כיוון שיותר קשה לצאת בביטויים אנטישמיים, יוצאים נגד ישראל, אבל מדובר באותם מניעים".  

האם ישנם צעדים מעשיים שיביאו מדיניות זו לידי ביטוי?

"בהחלט, יש לנו תכנית עבודה מסודרת. כאשר עולבים בנו, אנו מזמנים את שגריר אותה מדינה אלינו למחאה, ובמקביל שולחים את השגריר שלנו שם להגיש את מחאתנו בפני השלטונות. אם צריך, אנחנו נוקטים גם בפעולות חמורות יותר".

כיצד מתמודד משרד החוץ עם איומי התביעות בחו"ל נגד הצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל? רק השבוע נאלצו שוב כמה קצינים בכירים לבטל נסיעה לבריטניה מחשש לתביעה.

"זה אחד הדברים שעומד בראש סדר העדיפויות שלנו. היום גורמי הטרור, כמו חמאס, אל קאעידה וחיזבאללה, מנצלים פרצות בחוק הבינלאומי, שנועד בעצם לעצור טרוריסטים, נאצים ופושעים נגד האנושות. הם מנסים לפגוע בישראל, וגם במדינות אחרות, להתיש אותן ולעשות פלסתר מהחוק. לכן, מה שאנו עושים מול מדינות כמו בריטניה, זה להסביר להם שלא נעבור על כך לסדר היום ולא ניתן לנושאי משרה מישראל לנסוע לשם עד שהדבר המבייש הזה יוסר. הם מבינים שזו בעיה בריטית ולא ישראלית, כי זה יכול לקרות באותה מידה גם לקצינים אמריקנים שלחמו באפגניסטן או בעיראק. לכן, עד שהם לא יסגרו את הפרצה הזו ויתחייבו שלא יאונה לישראלים כל רע – האנשים שלנו לא נוסעים ללונדון. לבריטים עצמם יש רצון לתקן את המצב, כי זה פוגע בהם. יש שיתופי פעולה, שמתקיימים לבקשתם, בהם מומחי ביטחון שלנו מגיעים ללונדון כדי ללמד אותם נושאים בתחום. אולם כל עוד האיום לא יוסר – הם לא יגיעו לשם. בספרד הבעיה כבר הוסרה, אני מעריך שגם בבריטניה".

בימים אלו מציינים בישראל שנה למבצע 'עופרת יצוקה', שהביא עימו גם את האתגר ההסברתי הגדול של ישראל בעקבות דו"ח גולדסטון. האם מבחינתך הטיפול בדו"ח הסתיים בהצלחה, או שישראל מתכוונת להמשיך ולפעול בעניין בחזית הבינלאומית?

"בוודאי שיש עוד עבודה לעשות, איננו שאננים. היו גם הצלחות, אך אויבינו עדיין מנסים לזנב בנו. הדו"ח הזה יחזור בחודש הבא לדיון נוסף באו"ם ואנו פועלים בעניין זה".

אתה תומך בדרישה שישראל תקיים חקירה פנימית בעקבות ממצאי הדו"ח?

"ישראל חוקרת את הדברים, אך לא מכוח גולדסטון, ולא הסעודים והלובים ילמדו אותנו מה הן זכויות אדם. אנו פועלים לפי הקוד המוסרי היהודי שלנו, שהוא מהגבוהים בעולם. אנו בודקים מה שצריך. נעשו בדיקות, ואם היו דברים שחורגים – האנשים יטופלו כמתחייב בחוק. נעשה כל צעד בגלל מי שאנחנו ולא בגלל שמטיפים לנו".

האם תמיכתה של הממשלה, בה אתם חברים, בהקפאת הבנייה, אכן קשורה לטיפול הבינלאומי באיום האיראני, או שזהו רק כיסוי על מנת לתרץ החלטה מדינית שנויה במחלוקת?

"אנו נמצאים בסביבה מאוד מורכבת, טרור בינלאומי, האיום האיראני, ניגוח של ישראל בפורומים בינלאומיים שמנסים להוביל את ישראל במסלול של מדינת אפרטהייד. אנו עושים הכל כדי שזה לא יקרה, ולעיתים במהלך מאבק צריך לנקוט פעולות מסוימות. נושא הקפאת הבנייה החלקית והזמנית לא קשור לאיראן, משום שאת איראן צריך לעצור בכל מקרה והיא איום שמרחף מעל כל מדינות העולם ולא רק ישראל. לכן ישראל לא מבקשת ולא מתנדבת לשלם מחירים. מדובר באיום על כולם, כולל מדינות ערב. מטרת ההקפאה היא להוכיח שאיננו סרבני שלום, ואם אבו מאזן יבוא ללא תנאים מוקדמים, נסכים למו"מ".

אתה מאמין שההקפאה אכן חלקית וזמנית, כפי שציינת?

"עשינו את ההקפאה כצעד חד פעמי על מנת להביא את הפלשתינים לשולחן הדיונים ולהוכיח לעצמנו ולידידינו שנהפוך כל אבן כדי להגיע לשלום, אבל תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלנו. לא נעשה שלום במחיר חיינו כאן, וודאי שלא נחכה לאבו מאזן לעד. נמשיך לטפח ולפתח את ההתיישבות. חשוב להדגיש שבזכות ההקפאה, רוב הלחץ הבינ"ל כיום עבר לצד הפלשתיני".