בשבע 376: שקט, חופרים

מחירי הדירות בשדרות מזנקים ובעלי העסקים מהאזור מדווחים על עלייה במכירות , אבל שנה אחרי 'עופרת יצוקה' מזהים גורמים צבאיים סימנים מדאיגים: החמאס מתחמש בקצב מואץ, ירי הקסאמים התחדש בשבועות האחרונים.

חגי הוברמן , כ"ח בטבת תש"ע

 

 "מה שקורה כאן הוא מלחמה, אין לכך הגדרה אחרת", אומר גורם צבאי בכיר בעוטף עזה, "התפקיד שלנו הוא לדאוג שהטרור לא יחצה את גבולות עזה"

 מפקד אוגדת עזה: "בראייה של האזרח תושב הנגב המערבי, זו שנה שקטה. אנחנו שמחים שנפלה בחלקנו הזכות להגן על תושבי הנגב המערבי. זה שעיקר הטרור מופנה כלפי צה"ל זה חלק מהעמידה במשימה"

 

זה היה לפני כחודשיים, יום חמישי בלילה, אור לי' בכסלו, 27 בנובמבר. תצפית של צה"ל זיהתה חוליית משגרי רקטות נערכת לירי של מטח רקטות קסאם לכיוון העיר שדרות. התמונות בתצפית זיהו בוודאות 12 מחבלים רכובים על אופנועים פורסים את המשגרים בצפון הרצועה. בהמשך זוהה שינוע של הרקטות, כשהמחבלים מתחילים לסדר אותן בשורה. היה חשש שחלק מהן כבר חוברו לטיימרים, המשגרים אוטומטית את הרקטות אחרי שהמחבלים מתרחקים מהמקום.

השעה היתה 3:00 לפנות בוקר. בפיקוד הדרום התלבטו המפקדים האם להפעיל אזעקת 'צבע אדום' ולהכניס את כל תושבי שדרות למקלטים באישון ליל, או להניח להם להמשיך לנום את שנתם המתוקה ולהתמודד עצמאית עם האירוע. "החלטנו לטפל באירוע בלי להפריע את שלוות תושבי העיר", סיפר השבוע גורם בכיר בפיקוד הדרום, "ולהיכנס מיד לתקיפה". כלי טיס של חיל-האוויר שהוזעק למקום שיגר טיל לעבר החוליה, בעודה עוסקת בהצבת המשגרים. הפגיעה היתה ישירה. כל המשגרים הושמדו. 4 מחבלים נפגעו,  בהם שניים קשה, אחד מהם מת מאוחר יותר מפצעיו. תושבי שדרות התעוררו ביום שישי לקראת ההכנות לשבת בלי לדעת מה נעשה בלילה הקודם כדי שהם יישנו בשקט. בעיתונים הופיעה שורה קטנה שסיפרה כי "כלי טיס של חיל-האוויר חיסל חוליית משגרי רקטות".

הסיפור הזה, שנחשף כאן לראשונה, מאפיין את הפעילות הצבאית בעוטף עזה בשנה האחרונה. כמוהו יש עוד רבים. ביום שלישי שעבר, סמוך לחצות, חוסלה חוליית מחבלים ליד חן-יונס, שעה שעמדה לירות פגזי מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה. החוליה הזו היתה אחראית לירי הפצמ"רים לעבר היישובים בחלק הדרומי של עוטף עזה בימים שקדמו לתקיפה. המחבלים היו בשלב של הכנה וחימוש המרגמה, כשכלי טיס של חיל-האוויר זיהה אותם ושיגר לעברם טיל. גורמים פלשתיניים דיווחו כי הטיל שנורה לעבר המחבלים פגע בהם ישירות. אחד מאנשי החוליה, ג'יהאד אלסמרי, איש יחידת הרקטות בוועדות ההתנגדות העממית, נהרג בתקיפה וחמישה אחרים נפצעו באורח קשה.

ביום ראשון השבוע תקף כלי טיס של חיל-האוויר חוליית מחבלים שעסקה בהכנות לירי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל ממזרח למחנה הפליטים מוראזי שבמרכז הרצועה. בתקיפה המדויקת נהרגו שלושה מחבלים, שהבכיר בהם היה עווד נסיר, תושב דיר אל-בלח בן 29, שלדברי גורמי מודיעין בצה"ל נמנה על מפקדי השטח הבכירים של הג'יהאד האסלאמי ומוכר כמי שעומד מאחורי עשרות אירועי ירי ומטענים נגד כוחותינו.

 

 אקדח במערכה הראשונה

משל ידוע מעולם התיאטרון מדבר על האקדח שמופיע במערכה הראשונה, שברור שהוא יירה במערכה השלישית. כך מתייחסים היום גורמי ביטחון למתרחש ברצועה. במערכת הביטחון מזהים היטב את ה'אקדח' של המערכה הראשונה – ההתחמשות הפראית של ארגוני הטרור בכמויות עצומות של נשק. במערכת הביטחון מזהירים כי מאז תום מבצע 'עופרת יצוקה' עוסק החמאס בבניין הכוח הצבאי ובהכנות צבאיות נוספות לקראת סבב לחימה נוסף, תוך הסתתרות מאחורי גבה של האוכלוסייה האזרחית.

דוגמאות לא חסרות: מערך המנהרות המשמשות להברחת אמל"ח מתחת לציר 'פילדלפי' שוקם ושופר. במנהרות אלה מוברחים אמצעי לחימה רבים לטובת כלל ארגוני הטרור ברצועה, בראשם החמאס. בנוסף, מוכנסים לרצועה צינורות ודשנים המשמשים את מערכי הייצור של הארגונים השונים, בעיקר החמאס, ליצור רקטות מתוצרת עצמית. כלל מנהרות ההברחה בציר פילדלפי והסחורות העוברות דרכן נשלטות על ידי מנגנוני הביטחון של חמאס, דבר המהווה גורם הכנסה כלכלית משמעותי עבור הארגון.

גם היקף ירי הרקטות בימים האחרונים מדאיג את הצמרת הישראלית. ביטוי לכך נתן ביום ראשון ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר בתחילת ישיבת הממשלה, כי "בשבוע שעבר נורו 20 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל (בינתיים המספר עלה, ח"ה). אני רואה זאת בחומרה רבה. צה"ל הגיב מיד. הוא תקף מפעלים לייצור רקטות ברצועת עזה וגם מנהרות שדרכן איראן מבריחה טילים ורקטות לתוך הרצועה. המדיניות של הממשלה היא ברורה: כל ירי על שטחנו ייענה בעוצמה ומיידית".

הגידול בירי הרקטות מדאיג את ישראל – כי זו בדיוק היתה העילה ל'עופרת יצוקה'. רק לפני שבועיים חגגו במערכת הביטחון על הנתונים שהעידו שהשנה שעברה היתה השקטה ביותר בשבע השנים האחרונות. זאת בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה' שלאחריו נרשמה ירידה חדה בשיגורי הרקטות לעבר ישראל; 566 שיגורים (מתוכם 406 בחודש ינואר, רובם במהלך המבצע) לעומת 2,048 בשנת 2008. אבל בחודש שעבר, חודש דצמבר, נרשמו 19 פיגועים מהרצועה לעומת 13 בחודש נובמבר:  8 ירי רקטות; 3 ירי פצצות מרגמה; 2 פיגועי מטען; ו-6 מקרים של ירי מנשק קל.

השנה האזרחית נפתחת איפוא בעלייה בירי הרקטות, כאשר בשבועיים הראשונים של חודש ינואר ירי הרקטות ופגזי המרגמה היה כפול מכל חודש דצמבר. "מה שקורה כאן הוא מלחמה, אין לכך הגדרה אחרת", אומר גורם צבאי בכיר בעוטף עזה, "התפקיד שלנו הוא לדאוג שהטרור לא יחצה את גבולות עזה".

ומפקד פיקוד הדרום אלוף יואב גלנט, אמר בשבוע שעבר בסיור משותף בגזרה עם ראשי המועצות בעוטף עזה, כי "בעקבות מבצע עופרת יצוקה נוצר סדר חדש - לא היתה לנו תקופה כזו שקטה בעשור האחרון. אבל יש לשים לב שהאופק עדיין לא בטוח ואנו מתכוננים לקבל פני רעה באם תתחולל". גלנט השווה את המציאות למזג האוויר "שהוא מעונן חלקית וכעת קיבלנו שמש זורחת באמצע החורף. כשאתה מרים את הראש מעבר לקו, אתה רואה עננים כבדים במרחקים. אנו לא נמצאים בתקופה שהאופק נקי והשקט נמשך. באזור הזה צריך לדעת שהדברים זמניים. וטוב עושים האזרחים שהם נערכים".

 

 מנהרות לצורכי חדירה

סכנה מיידית, שכמעט אינה זוכה לכותרות, היא ריבוי המנהרות הנחפרות מתוך הרצועה לעבר שטח ישראל. גורמים צבאיים מגלים שארגוני הטרור ברצועה מגבירים בתקופה האחרונה את מאמציהם לחפור מנהרות מתוך שטח הרצועה לשטח ישראל.

בצה"ל מנצלים את ירי המרגמות לשטח ישראל כדי להשמיד את המנהרות הללו בתקיפות הנגד. אור ליום שישי תקף צה"ל מהאוויר ארבעה יעדים של ארגוני הטרור בצפון ובדרום רצועת עזה. אחת המטרות שהופצצו היתה מנהרה שנועדה לחדירת מחבלים לשטח ישראל מול קיבוץ כיסופים. היא מוקמה בסמוך לבית הספר אל-מערי באזור קרארה שליד חאן יונס בדרום רצועת עזה. גורמים צבאיים אומרים כי המנהרה נחפרה כקילומטר מגדר המערכת, ונועדה להחדרת מחבלים לשטח ישראל ולביצוע פיגועי טרור כנגד אזרחים ישראלים או נגד חיילי צה"ל.

גם בליל שבת לפני שבועיים תקפו מטוסי חיל האוויר שתי מנהרות, אחת באיזור סג'עיה, מול הקיבוצים סעד ונחל עוז, והשנייה דרומית לכיסופים, באזור נירים. גם המנהרות הללו נחפרו כקילומטר מגדר המערכת ונועדו להחדרת מחבלים לשטח ישראל. התקיפה בוצעה אז כתגובה לירי רקטה לעבר נתיבות. מנהרות נוספות נחפרו לכיוון כרם-שלום.

גורמי ביטחון אומרים כי המישור שממזרח לעיר עזה הוא איזור נוח לחפירת מנהרות, בין היתר בגלל קירבת השטח הבנוי לגדר הגבול. "זו הסיבה שפיזרנו כרוזים ביום חמישי, ובהם אזהרה למנוע מהאזרחים הפלשתינים להתקרב לגדר הרצועה", מגלה גורם ביטחוני. ביום חמישי שעבר הטילו מטוסי חיל-האוויר 520 אלף כרוזים בשמי רצועת עזה, שבו הוזהרו תושבי הרצועה שלא להתקרב אל הגדר המפרידה בין רצועת עזה ומדינת ישראל. הכרוז הזהיר את תושבי רצועת עזה מפני התקרבות לגדר המערכת ודרש מהם לשמור מרחק של 300 מטרים מהגדר. "כל מי שמתקרב מסכן את עצמו", נכתב בכרוז. בכרוזים גם צוירו מפות של אזורים בצפון ודרום הרצועה המצויים בקרבת הגדר, כדי שיידעו לאן אסור להם להתקרב. תושבי הרצועה נדרשו גם לנקוט אמצעי זהירות לקראת אפשרות של תגובה ישראלית על ירי פגזי המרגמה.

בצה"ל אומרים כי המספר הגבוה של הכרוזים בהם נעשה שימוש בהטלה זו נועד להבטיח כי יגיעו אל כל היישובים הפלשתיניים הקרובים לגבול הרצועה.

גורמים ביישובים היהודיים בעוטף עזה, שתודרכו על המינהרות, אומרים כי הם מקווים שכאשר לצה"ל יהיה מידע על מינהרה פעילה כזו, הוא לא יחכה לאמתלא של ירי  פגזים כדי להשמיד אותה. חשש נוסף הוא מפני מינהרה שלא יהיה עליה מידע מודיעיני מוקדם. "במקרה כזה יהיה עוד גלעד שליט, או שניים או שלושה" – אומר גורם ביטחוני בעוטף עזה. כזכור גלעד שליט נחטף בידי מחבלים שחדרו לשטח ישראל באמצעות מינהרה שנחפרה אל תוך שטח ישראל באיזור כרם שלום.

בקרב ראשי היישובים התחושה קשה. "אנו מאמנים את כיתות הכוננות. הכוחות מתורגלים. אבל אין לנו הרבה לעשות", אומר אחד מראשי המועצות באזור.

איום נוסף, משמעותי בעיקר לכוחות הצבא הפועלים במרחב ופחות לאזרחים, הוא איום המטענים המונחים על הגדר. אין עוד גבול ישראלי שבו היתה כזו כמות של זירות מטענים, אפילו לא גבול לבנון. המטענים מונחים מהצד הפלשתיני של הגדר, במקום שצה"ל אינו פועל כשיגרה. בצה"ל אומרים כי זהו האיום הכבד והעיקרי ביותר. בדיוק לפני שנה, ב-29 בינואר 2009, מיד אחרי תום מבצע 'עופרת יצוקה', נהרג גשש בדואי, קצין נפצע קשה ושני חיילים נוספים נפצעו קל, מפיצוץ מטען חבלה שהופעל מרחוק לעבר ג'יפ סיור של צה''ל ליד גדר המערכת באזור כיסופים. רוב המטענים הונחו במחצית הראשונה של השנה. לאחר מכן, בלחץ של פיקוד הדרום, קיבלה אוגדת עזה רשות לעבור את הגדר ולפעול נגד המטענים בצד הפלשתיני של הרצועה, ומאז חלה ירידה משמעותית בהיקף המטענים. כיום זירות המטענים בודדות, וישראל מממשת את ריבונותה עד הס"מ האחרון של הגדר. "הכוחות פיתחו כאן מיומנות מאד גבוהה לטיפול בזירות מטענים", אומרים גורמים בפיקוד.

 

המשימה: הבטחת השגרה

בצה"ל מדגישים כי עיקר העבודה שלהם היא להבטיח את שיגרת חיי המתיישבים. "עוטף עזה הוא הגבול היותר סוער כיום במדינת ישראל מבחינת היקפי הטרור. אבל אנחנו רואים בסיפוק את העובדה, שמרבית הטרור בעוטף עזה הוא כלפי צה"ל ולא כלפי האזרחים, כי זה תפקידנו", אמר בשבוע שעבר מפקד אוגדת עזה, תא"ל אייל אייזנברג, בפגישה סגורה שקיים עם ראשי המועצות בעוטף עזה. היו שם ראש עיריית שדרות דוד בוסקילה, ראש המועצה האזורית שער הנגב אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית אשכול חיים ילין, ראש המועצה האזורית שדות נגב (לשעבר עזתה) מאיר יפרח, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון יאיר פרג'ון, וראש המועצה המקומית אופקים צביקה גרינגולד (הוא צביקה מ'כוח צביקה' של מלחמת יום הכיפורים). הם ישבו והאזינו לדברים הבאים שאמר אייזנברג, שהעידו כי בצה"ל בכל זאת חל מהפך משמעותי בימיו של אשכנזי, ביחס לצבא מימי מופז וחלוץ: "מי שלובש מדים, שם את טובת המדינה לפני טובת הפרט, כלומר הוא מוכן להיהרג. אם הוא לא כזה, שלא יהיה פה. אני מקווה שאחרון החיילים מבין את זה, גם אם זה אומר שאנו צריכים לחצוץ בגופנו בין האויב לבין האזרח".

ובפנותו לראשי המועצות הוסיף אייזנברג: "בראייה של האזרח תושב הנגב המערבי, זו שנה שקטה. אנחנו שמחים שנפלה בחלקנו הזכות להגן על תושבי הנגב המערבי. ואנחנו מרגישים גאווה גדולה שאנו עומדים במשימה ונותנים את השירות הזה. זה שעיקר הטרור מופנה כלפי צה"ל זה חלק מהעמידה במשימה. אזרחים צריכים לחיות בבתי ספר ולדאוג לדורות. כי  מי שזורע דואג לימים, מי ששותל דואג לשנים, מי שמחנך דואג לדורות".

וקצין בכיר אחר בגזרה הבטיח לראשי המועצות כי "אנחנו כאן לאפשר אורח חיים תקין לתושבי האזור. אנחנו כמערכת הצבאית עושים את המקסימום כדי שהחקלאים יוכלו לעבד את השדות גם בימים שהעסק קצת יותר חם. אני יכול לספור על יד אחת את המקרים בשנה וחצי האחרונות שבהם עיכבתי או שלא נתתי אישורים לחקלאים להיכנס לשטח, כולל בימים של 'עופרת יצוקה'".

 

 האזרחים מרוצים, בינתיים

שמונה יישובים בעוטף עזה נחשבים לסמוכי גדר: ארז, ניר-עם, מפלסים, כפר-עזה, כיסופים, נירים, עין-השלושה וניר-עוז. ביישובים אלו השטחים החקלאיים מגינים על היישוב. הם המהווים את החיץ בין הגדר לבתי היישוב, למעט כרם שלום בו המציאות הפוכה: הבתים קרובים לגדר מאשר השטחים החקלאיים.

לנוהל העבודה החקלאית בעוטף עזה אין דומה במדינת ישראל. כל חקלאי שרוצה לעבד את החלקה שלו, אם היא פחות מקילומטר מהגדר, צריך להפנות בקשה יום לפני כן למפקדת החטיבה. המח"ט או הסמח"ט מאשרים את הבקשה. "ומכאן מסתיים הטיפול מבחינת האזרחים", מגלה קצין בכיר בגזרה, "מרגע זה הפעילות הצבאית היא שלנו. אנו מוציאים כוח שמגיע לשטח ומקבל מהחקלאים את כל הפרטים: כמה אנשים עובדים ולאיזו חלקה בדיוק הם נכנסים. אנחנו עוקבים בכל יום באיזה חלקה עובדים, וכאשר מתרחש אירוע אנו שולחים למקום כוח שממהר לשטח ומוודא שאין אנשים בחלקה החקלאית".

לפעמים יש הגבלות כמו הצמדת כוח לחקלאים, או דרישה לצאת רק ברכבים ממוגנים. צה"ל גם דואג לפעמים לפנות חקלאים מהר, במקרה שמתרחש אירוע.

התושבים, מצידם, עדיין חיים בתחושה של נחת, ונתנו לכך ביטוי בסיור. ראש עיריית שדרות דוד בוסקילה סיפר כי תושבים אשר נטשו את שדרות בשנות הרקטות חוזרים אליה, וערך הבתים עולה בתלילות. מתווכי הדירות בעיר מדווחים על ביקוש גואה ועל עליית מחירים. הסטודנטים של מכללת ספיר שוב שוכרים דירות בקיבוצי הסביבה, וילדים כבר אינם חוששים כבעבר לשחק מחוץ לבית, מתגברים לאט לאט על טראומת הקסאמים. בעלי עסקים מספרים על עלייה משמעותית במכירות.

לפני שנתיים, אמר בוסקילה, התגאתה שדרות מכורח הנסיבות בגן משחקים שכולו מכוסה בטון ממוגן. בסוף השנה הנוכחית, הגן הזה נראה פחות נחוץ.