בשבע 376: אם לא נתגבר על הביורוקרטיה יימשכו התהליכים עוד שנים

עפרה לקס , כ"ח בטבת תש"ע

 

בנצי ליברמן, יו"ר מינהלת 'תנופה' (סל"ע לשעבר)

 

בסוף השבוע האחרון הכריז משרד ראש הממשלה שהטיפול בהסכמי ההעתקה של היישובים עבור עקורי גוש קטיף הסתיים. לקורא הפשוט יכולות המילים 'גוש קטיף' ו'הסתיים' להתחבר לידי מחשבה שהנה, אנשי הגוש מגיעים לנחלה חדשה, אך לא היא. לרגל ההצהרה הזאת ומלאות שלושה חודשים להיכנסו לתפקיד, שוחחנו עם בנצי ליברמן, ראש מינהלת 'תנופה' (סל"ע לשעבר).

נציגי המגורשים העובדים עם ליברמן, מרעיפים עליו שבחים ומספרים על שינוי אווירה במינהלת. מצד שני, הם אומרים, הדרך עוד ארוכה ורבה. ליברמן מסכים.

בימים אלה מלאו שלושה חודשים בתפקידך. מה הרגשת כשהתחלת אותו?

"ידעתי שאני נכנס לתפקיד כמעט בלתי אפשרי: שיקום והחזרה לחיים של אנשים שהיו חוד החנית של ההתיישבות ומדינת ישראל פגעה בהם באורח אנוש. זה תפקיד שאי אפשר 'להצליח' בו ושלא הגיוני לקחת אותו. אבל החלטתי שאם אני יכול לעזור במשהו בקטע האנושי, אעשה זאת".

איך אתה מסכם את התקופה הראשונה שלך?

"פגשתי מערכת מאוד מסובכת ומלאת ביורוקרטיה, ולא הופתעתי. פגשתי גם משרדי ממשלה שבהם חושבת הפקידות, שאנשי גוש קטיף קיבלו את כל מה שמגיע להם והם סתם בכיינים. הייתי צריך לשנות את האווירה, ולהבהיר שמדינת ישראל היא זו שחבה לאנשי הגוש. אני חייב לציין את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, שהוא מחובר מאוד לצורך לפתור את העניין. קיבלתי ממנו עזרה רבה".

מינהלת 'סל"ע' כמעט נסגרה וגם מינהלת 'תנופה' אמורה לסיים את תפקידה תוך שנה. מה יקרה אז?

"אני לא מבין מי העז לחשוב שמינהלת 'סל"ע' סיימה את תפקידה. התפישה בממשלה הקודמת הייתה שלמי שיש מגרש, ישבור את הראש מה לעשות איתו. התפישה של הממשלה הנוכחית היא לשקם את הקהילות. תכנית העבודה שלי היא לפחות עד 2011. בלתי אפשרי שזה יהיה פחות".

הממשלה הקודמת הירבתה להצהיר כי הטיפול במגורשים הסתיים, מה שהכשיר את הקרקע לסגור את מינהלת סל"ע. גם בתחילת השבוע ראינו הצהרות שלפיהן ההעתקה הקהילתית הסתיימה. האם יש כאן חזרה על אותו מהלך?

"בישיבת הועדה לביקורת המדינה שהתקיימה השבוע, אמר מנכ"ל משרד רה"מ בעצמו כי מינהלת 'תנופה' לא סיימה את תפקידה ויש עוד הרבה תהליכים שיש להשלימם. ישנה שמחה מצומצמת ומסויגת על מה שהושג, אבל מבחינתי הסכמי ההעתקה הם בסך הכל מתווה לתכנית עבודה. יש עוד הרבה בעיות בדרך עד שיעלה הטרקטור הראשון במקומות עליהם חתמו עכשיו".

אם ניכנס פנימה אל תוך הסוגיות, נראה כי על בעיית הביורוקרטיה עוד לא התגברתם וזהו חסם רציני בדרך להעמדת היישובים החדשים על תילם.

"זו אכן הבעיה המרכזית והיא אוכלת בנו בכל פה. אם לא נפתור אותה, נהיה בתוך התהליכים עוד שנים ארוכות. בתקופה הקרובה אני אמור להגיש למנכ"ל משרד רה"מ הצעות שיהיה בהם כדי לצמצם חסמים ולהקים מסלול ירוק להקמת היישובים. עד עתה עסקנו, כאמור, בסוגיות שהעלתה ועדת החקירה ובשינויים פרסונליים במינהלת. עכשיו אנחנו יורדים לשטח".  

עמותת 'תעסוקטיף' אמורה לדאוג להשמה מחדש של אנשי הגוש. אבל התקציב שלה מורכב מתרומות, ורק אחריהן, נותנת המדינה 'שקל מול שקל'. זה לא הגיוני.

"אני מסכים איתך. זו אחריות במאה אחוז של המדינה ודעתי לא נוחה מהמצב. אבל במידה כזו או אחרת תעסוקטיף מילכדה את עצמה מול ועדת החקירה, שהבינה שכך פועל המנגנון. ההחלטה ניתנה לפני זמני ואינני חושב שאני יכול לעשות שינויים מפליגים. צריך לראות איך לפרש את ההחלטות האלה בחוכמה ובעין נדיבה".

במהלך הדיונים מול ועדת החקירה עלתה בצורה כואבת סוגיית המשפחות המתגוררות בקראווילות, שלא תוכלנה לבנות את בתי הקבע שלהן, משום שכספי הפיצויים כבר נאכלו. האם יש להן פיתרון?

"עבור משפחות כאלה יש שני רבדים של פיתרון. הראשון, עבור אלה שממש אין להם, המדינה תעביר את הקראווילה שלהם למגרש שיקבלו, ותשפץ אותה. המשפחה תצטרך לממן בניית ממ"ד והיתר בנייה - והכסף שמור אצלנו. במתווה השני, הגענו לתנאי הלוואה מאוד נוחים בקנייה מרוכזת. המשפחות תצטרכנה להביא מקורות מימון עצמי של 150 אלף שקלים. את מענק נגב-גליל אי אפשר לצערי להרחיב כעת גם לניצן".

כיום ועדת החקירה מנופפת כחרב מעל הממשלה. האם יום לאחר התפזרותה של הוועדה, עדיין תהיה התגייסות כל כך מאסיבית של משרד ראש הממשלה למצוא פתרונות?

"היות ואני עובד עם אייל גבאי בצורה אינטנסיבית, אני מאמין שיש לו רצון אישי-מוסרי לפתור את העניינים, עד שהעקורים יגיעו למקומם".

לסיום, אי אפשר בלי שאלה על פנחס ולרשטיין. מה אתה אומר על הצעד שבו נקט עמיתך משכבר הימים?

"כיום אני מכהן כמנכ"ל משרד ממשלתי ולכן אני מנוע מלהתייחס לנושאים פוליטיים. אומר רק זאת: פנחס הוא אחד מאבני היסוד של ההתיישבות המתחדשת ביו"ש. המרחבים האלה, הכל כך משמעותיים לעם ישראל, יוכלו להישאר בחזקתו רק כשרוב עם ישראל ירצה בכך.

מי שחושב שיוכל להתנתק מהעם, ליצור מאזן אימה וכך להחזיק אותם, טועה בגדול. רצון העם הוא הרצון המשמעותי כאן, ואידך זיל גמור".