בשבע 377: קולם של אמא ואבא

החייל המצטיין אחיה עובדיה, שהודח השבוע ממסלול ההסדר בגלל חלקו במחאת השלטים, מתכוון לשבת בכלא עד שישוחרר משירות ,אמו של המ"כ המודח אומרת כי הענישה רק מחזקת בלב בנה את ההכרה בחשיבות המעשה שעשה.

חגית רוטנברג , ו' בשבט תש"ע

 

 בשיחה עם חברו לישיבה אמר אחיה עובדיה כי הוא מצטער על שהחליט להתגייס מוקדם מהמקובל, בשל עודף מוטיבציה. "הוא רצה סיירת, להמשיך לקצונה. בעקבות הדחתו מההסדר הוא אומר: 'עם שר ביטחון כזה עדיף לא להתגייס בכלל. אם יהיה צריך אכנס לכלא, ולא אשרת שלוש שנים'

 

 צירל הורוביץ, אמו של המ"כ המודח מלכי הורוביץ: "מהיום הראשון הוא אמר במשפט נגדו שהוא מודה במה שעשה וישלם את המחיר. הוא אמר 'עשיתי משימה חשובה מאוד בעיניי'. הוא מאוד רוצה להגן על המדינה ולהיות לוחם, אבל ככל שמתעללים בו, הוא יודע שאין הוכחה טובה יותר לכך שעשה את הדבר הנכון בנסיבות שהיו"

 

 אורית שפיץ, תנועת 'הורים של חיילים': "אם נעמוד בפני גירוש - החיילים יצטרכו לסרב פקודה ולשלם מחיר. אבל כרגע אנחנו לא רוצים שהחיילים יידפקו בגלל זה, אלא שהמסר יבוא מההורים. ההורים יאמרו: לא שלחנו את ילדינו לצבא כדי לעסוק בגירוש במקום בהגנה על ארץ ישראל"

 

ביום שני בערב התקשר רב הבסיס של החייל אחיה עובדיה והודיע לו על תוצאות השימוע שנערך לו בשבוע שעבר. עובדיה הודח ממסלול ההסדר - עונש שלישי בסדרת העונשים שהטיל עליו צה"ל לאחר שהניף שלט מחאה נגד פינוי חומש בעת השבעת חיילי 'שמשון' בכותל. קודם לכן נדון עובדיה לתקופת מחבוש בכלא צבאי, ואף הודח משירותו כלוחם בחטיבת 'כפיר'. מקורביו של עובדיה מספרים כי את תגובתו להחלטה הצפויה להדיחו ממסלול ההסדר תכנן מבעוד מועד. לעובדיה אין שום כוונה לבלות את תקופת השירות המוארכת כאפסנאי בצה"ל. החל מרגע ההדחה, הוא אינו מתפקד עוד כחייל ומוכן להיכנס לכלא על כך, עד שיוחלט בסופו של דבר לשחררו מצה"ל. "בשימוע הוא אמר למפקדים שהוא בחר במסלול הסדר, שהוא שילוב של תורה וצבא. אם מורידים אותו מהתורה - הוא יורד מהצבא", מספרת אמו סילבי עובדיה.

 מתחרט על עודף מוטיבציה

בשיחה עם חבר מישיבת הר ברכה, בה למד, אמר עובדיה כי הוא מצטער על שהחליט להתגייס בשיעור א', מוקדם מהרגיל, בשל עודף מוטיבציה. "הוא רצה סיירת, להמשיך לקצונה", מספר החבר. "עכשיו הוא אומר שכנראה החרדים צודקים בעניין השירות בצבא. עם שר ביטחון כזה עדיף לא להתגייס בכלל. 'אם יהיה צריך אכנס לכלא, ולא אשרת שלוש שנים. אני מושפל עד עפר, לא מוכן אפילו להרים עיפרון בצבא. לא אבצע כלום', אמר לי. הוא מאוד כועס. בסך הכול הרים שלט, וזה מה שעושים לו?! עם המעבר לתפקיד ג'ובניק הוא עוד איכשהו השלים, אבל לאחר ההדחה מההסדר - מבחינתו זה נגמר. היה לו חשוב להיות קרבי, אבל עכשיו כבר לא מעניין אותו כלום". החבר מדגיש עם זאת כי עובדיה לא מתחרט לרגע על מה שעשה בהשבעה.

האם סילבי עובדיה מסבירה כי בנה אחיה נענש בנוסף לחיילים האחרים גם בכך שישיבתו בהר ברכה ספגה מכה קשה משר הביטחון. "הוא מרגיש רדיפה, התנכלות והתעללות. הוא היה חניך מצטיין, מועמד לקצונה. הישיבה היא זו שנתנה לו הרבה מוטיבציה להיות קרבי, בגלל שזו מצווה גדולה. יחד עם זה, אחיה אמר בצבא שהוא מוכן למסור את הנפש מול אויב אבל לא להילחם באחים שלו. בהתחלה הוא קיבל עונש לגיטימי על המחאה, אבל מרגע שהענישו גם את הישיבה - זה כבר מעבר. ברק הכריז פה מלחמת חורמה. הוא מתכנן את הגירוש הגדול לאחר ההקפאה, וכשהוא רואה שאין לו צבא לעשות את זה הוא מגיב בהיסטריה. הוא רוצה להוריד לחיילים את הראש, אבל זה לא יעבוד".

סילבי מקווה שהקורבן האישי של בנה ושל החיילים האחרים יביא לתוצאה משמעותית עבור הכלל: "אני מקווה שזה שהם שוכבים על הגדר יגרום לכך שמקבלי ההחלטות יבינו שהם מפסידים את החיילים הטובים של ההסדר. המדינה הרי רוצה אותם, בזכות התורה הם חיילים מעולים. במקום להילחם בחמאס, ברק נלחם בחיילים הכי טובים. אני מקווה שכל חיילי ההסדר לא ייתנו לכופף אותם".

סילבי עובדיה מאוכזבת לא רק מברק, אלא גם מהנהגת הציבור אליו היא שייכת. "לצערי, הדברים החמירו בגלל שרבני ההסדר לא הגיבו בתקיפות אחרי סגירת הישיבה בהר ברכה. הם לא קראו בקול אחד 'אם תסגרו את הישיבה הזו, נסגור את הישיבות שלנו ולא יהיו לכם חיילים טובים'. זה שלא הגיבו אז בחריפות ובנחרצות, גרם לברק להרשות לעצמו להתעלל בחיילים הקטנים. הפעם אני רוצה שהם יעמדו בקומה זקופה ויגידו שאנחנו לא סוג ב'. הם צריכים לעמוד כגזע ולא להתכופף, לא לתת לחיילים להיזרק מההסדר".

את הדרך בה בחר עובדיה להתמודד עם החלטת ההדחה, מגדיר גורם המקורב לפרשה כתגובה "הנאותה ביותר" להתנהלות צה"ל מולו בפרט ומול החיילים הדתיים בכלל. לדברי הגורם, ההחלטה 'לשבור את הכלים' לאחר ענישה מעין זו ולהתנתק מהתלות במסגרת הצבאית, למעשה "מעקרת את הכדורים במחסנית של הצבא, מנטרלת את נשק יום הדין שהם מנסים להפעיל". "הצבא מתבסס על ההערכה שכל חייל רוצה להמשיך בשירות הצבאי, בדרגה, ביחידה הקרבית, ולא יוותר על כך. ענישה שמדיחה אותו מכל אלו, אמורה לגרום לו להיכנע. אחרי שהצבא הכניע את רבני איגוד ישיבות ההסדר, הגיע תור התלמידים, והוא חושב שבאמצעות ענישה חמורה הוא יוציא להם את החשק לסרב ובכך ישלים את המהלך.

"לכן, התגובה הנאותה ביותר, כפי שעשה אחיה עובדיה, היא לומר להם: אני באתי לשירות מוגדר, משמעותי לפי הבנתי, בכפוף לערכיי ומצפוני. אם לא מאפשרים לי את זה - הפרתם את ההתחייבות, אז גם אני מפר את ההתחייבות ואינני חייל בצה"ל. אני לא בעמדה אפולוגטית ולא צריך להתנצל על כך שאני תורם או לא לעם ישראל. כל החיים שלי הם למען כלל ישראל, ויש מגוון משימות לאומיות שאני יכול לשרת דרכן את עם ישראל גם ללא שירות בצה"ל. אם אתם רוצים אותי - טוב; אם לא - יש לי הרבה משימות אחרות לעשות".    

השבוע פורסם בתקשורת כי החייל השני שהניף את השלט בהשבעה, יודח משירות בצה"ל. החייל, אריה ארבוס, המגויס דרך ישיבת ההסדר בשילה, לא קיבל עדיין הודעה על כך מוועדת אי ההתאמה, כמו גם מפקדיו. רעייתו, רוחמה, אומרת כי לפני שבועיים התייצב בעלה בפני ועדת אי-התאמה שביקשה להדיחו משורות צה"ל ולשחררו. בעלה הגיש ערר על ההחלטה, אולם טרם קיבל תשובה. רוחמה מספרת כי הדיון בוועדה היה מתסכל ומקומם מבחינת בעלה, שכן הוא נשאל שוב ושוב שאלות איפותטיות במטרה להוציא ממנו הצהרות מיליטנטיות שיצדיקו לכאורה את הדחתו מצה"ל. ארבוס, שכרגע מיועד לשירות בשק"ם לאחר שהודח מיחידתו 'שמשון', לא נפגע אישית מההדחה אולם הוא מבקש להמשיך בשירות בשל החשיבות הערכית של הגנה על עם ישראל במסגרת הצבא. הוא גם אינו מבין מדוע הוחמרה הענישה כלפיו יותר מחבריו האחרים, שהודחו מההסדר אך ממשיכים בשירות.  

 

 זה רק יחזק אותו

שני המ"כים מגדוד 'נחשון' שהניפו את השלט באדוריים, תלמידי ישיבת אלון מורה אחיה מלמד ומלכיאל (מלכי) הורוביץ, היו אמורים כבר לחזור לישיבה, כמו שאר חבריהם למסלול שחזרו אל בית המדרש לפני כחודשיים בתום תקופת שירות של שנה וארבעה חודשים. בשל החלטתם להמשיך לפיקוד, חתמו השניים על הארכת שירות של חצי שנה. אך במקום לבלות את החודשים שהוסיפו לשירותם הצבאי בתפקידי פיקוד אליהם הוכשרו, נאלצים השניים לשלם כעת מחיר כפול ומשולש. בעקבות סירובם להקים מחסומים נגד יהודים במהלך הרס הבתים בנגוהות, וחלקם בהנפת השלטים בבסיס אדוריים כמחאה על כך, הם נשפטו ל-30 ימי מחבוש. לאחר מכן הודחו הורוביץ ומלמד משירות ביחידה הקרבית, הועברו מפיקוד והורדו בדרגה. לפני כשבועיים ניחת עליהם העונש הנוסף: השניים הוזמנו למעין שימוע, שבעקבותיו הוחלט כי יודחו גם ממסלול ההסדר ויידרשו כעת להשלים עוד שנה וחצי בצבא ולשרת שלוש שנים מלאות.

צירל הורוביץ, תושבת אלון שבות ואימו של מלכי, מספרת כי בנה אמנם אינו נלהב בעליל משירות באפסנאות, ובעיקר משתוקק לחזור אל ספסלי הישיבה - "הוא לא שמח לקבל מכה אחרי מכה, זו התעללות" - אך מאידך מקרין שלמות פנימית מוחלטת עם סירובו לסייע בגירוש יהודים. "מהיום הראשון הוא אמר במשפט נגדו שהוא מודה במה שעשה וישלם את המחיר. הוא מאוד רוצה להגן על המדינה ולהיות לוחם, אבל ככל שמתעללים בו מעבר לעונש הסביר והמידתי למעשיו, הוא יודע שאין הוכחה טובה יותר לכך שעשה את הדבר הנכון בנסיבות שנוצרו".

השבוע אמר מלכי לאימו כי הוא מרגיש שלם עם מעשיו, ושמח שהתגלגלה לידו הזכות לעמוד בניסיון, ולא לחיות אחר כך עם ייסורי מצפון אם היה שותף למשימת גירוש יהודים מביתם. אולם האם מתקוממת נגד התנהלות צה"ל בפרשה: "הם סימנו את המטרה מראש, עשו הצגה של שימוע 10 דקות. היתה הוראה מלמעלה למען יראו וייראו, בלי קשר למידת הצדק ובלי פרופורציה למה שהחיילים עשו. זה מאבק של כוחניות מול האמת. הם רוצים בכל הכוח לדכא את המוסר הבסיסי של חיילי ישראל". הורוביץ סבורה כי מדובר במהלך מחושב שקשור קשר ישיר לתכניות המדיניות המאיימות על עתיד ההתיישבות כולה: "הם טיכסו עצה מה לעשות כדי להכניס בחיילים פחד מוות, שלא יעזו לחזור על זה. הם יודעים שרבים יחזרו על זה כשתגיע המכה הקשה להתיישבות שהם מתכננים".

נקודה נוספת שמבקשת הורוביץ להדגיש היא ההיטפלות המכוונת לישיבות ההסדר, ראשיהן ותלמידיהן, ללא שום הצדקה עובדתית: "קודם כל, הם בכלל לא התייעצו עם הרב לבנון לגבי הסירוב או המחאה, הם פעלו לפי צו מצפונם בלבד. שנית, ארבעה מתוך השישה שהיו על הגג כלל לא היו שייכים למסלול ההסדר, ושלושה מתוכם היו חילונים. למה אף אחד לא מזכיר את זה? מה זה העליהום על ראשי הישיבות? זו בכלל לא היתה מחלקת בייני"ש, הבנים שלנו היו שם בתור מ"כים של מחלקה רגילה".

 התנהגות רודנית

הרב  אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר באלון מורה, סבור כי ההחלטה להעניש בשלישית את החיילים ולהדיחם מההסדר איננה חוקית, וכי מדובר בהתנהגות רודנית של ברק, המנצל את הכוח הפוליטי שבידיו. "להחלטה להדיח את החיילים מההסדר אין שום עיגון חוקי ומוסרי. אם הם לא מתאימים לצה"ל - תוציאו אותם מצה"ל, לא מההסדר. הם לא עברו שום עבירה שסותרת את ההסדר, שהופכת אותם ללא מתאימים למסלול. אם הם עשו דבר שצה"ל לא יכול להשלים איתו - תזרקו אותם מצה"ל. מדובר פה בענישה שלא כחוק. שר הביטחון אינו שופט ואינו זכאי להעניש אנשים מעבר למה שבית דין הטיל עליהם כחוק".

הרב לבנון גם מתריע מפני סכנה האורבת כעת לפתחן של כל ישיבות ההסדר, ושראשיהן אינם ערניים אליה דיים: "ברק לא פוגע רק בחיילים האלה, אלא בכל הציבור הדתי ובישיבות ההסדר. לצערי, ראשי הישיבות עוד לא הבינו שזו פגיעה בכלל ישיבות ההסדר. הישיבות נתונות כעת למשיסה של כל גחמה של שר הביטחון".

בימים אלו נבחנת אפשרות לעתור לבג"ץ נגד הדחת החיילים, אם כי הרב לבנון לא תולה את יהבו בשופטי בג"ץ. במקביל, הוא מתכוון להציע לחבריו רבני איגוד ישיבות ההסדר כמה דרכים אופרטיביות נוספות להיאבק בהחלטה, זאת לאחר מיצוי הבדיקה המשפטית. באשר לתלמידיו - המ"כים מ'נחשון' - הרב אינו שולל אפשרות שכעת, לאחר שנענשו שוב, יחליטו לנהוג בדומה לאחיה עובדיה ולהעדיף ישיבה בכלא ושחרור מצה"ל לאחר מכן. "צה"ל פשוט יפסיד עוד חיילי מילואים טובים". 

מה שדי נבלע בסערת ישיבות ההסדר וחייליהן המודחים, היא כאמור העובדה שארבעה מבין ששת חיילי 'נחשון' שהניפו את השלט באדוריים לא השתייכו כלל למסלול ההסדר. שלושה מהם אף לא היו חובשי כיפה. כולם נענשו בעונשי מאסר או ריתוק ברמות שונות, והודחו משירות קרבי. סיפורו של אחד מהם מדגיש היטב את ההיסטריה שאחזה בצה"ל, אשר מיהר להעניש חייל שנקלע למקום, על לא עוול בכפו. מורן ברדוגו מצולם בתמונה המפורסמת על הגג כשהוא היחיד הנושא עליו אפוד. אביו, מאיר ברדוגו, מסביר מדוע זו עובדה משמעותית. לדבריו, מורן היה בעמדת שמירה על אותו גג, וכלל לא היה קשור למחאה. כשעלתה החבורה אל הגג והניפה את השלט, קראו לו חברי הסגל להצטרף ולהצדיע. מורן כלל לא הבין על מה מדובר, אך כשראה התקהלות במקום התקרב והצדיע. רק אחר כך הבין שהאירוע מצולם, ואת המשמעות האידיאולוגית שלו. "הוא בכלל לא בקטע אידיאולוגי, זה לא נושאים שמדברים עליהם אצלנו בבית", מסביר האב. "הוא פשוט אכל אותה כי הוא יצא מהעמדה".

הוא לא הסביר למפקדים ששפטו אותו שאין לו קשר למעשה?

"היתה הוראה של המח"ט שכל מי שצולם הולך לכלא. עשו לו משפט באותו לילה והוא נשלח לשבועיים בכלא. כשחזר ליחידה הודח מקרבי ונשלח לעבוד במפקדה. הוא אמנם קיבל יחסית את העונש הכי קטן, אבל הוא מאוד פגוע מזה שהוא לא קרבי. אמנם התחשבו בו וייתכן שבעוד כמה חודשים יחזור לחבר'ה שלו, אבל הוא נשפט ונענש שלא באשמתו". 

 

 מעדיפים הידברות שקטה

כאמור, את האחריות למאבק על עתיד החיילים מטילים ההורים על איגוד ישיבות ההסדר. ביום שני קיים האיגוד ישיבה ממושכת בנושא דרכי הפעולה להשבת החיילים למסלול ההסדר. הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת שדמות מחולה וחבר הנהלת האיגוד, מעדיף לקמץ בהצהרות ובאמירות בהקשר זה, שכן לדבריו דווקא בדרך זו תושג טובת העניין. נכון לעכשיו, פנו הרבנים לראש אכ"א בבקשה לקיים פגישה דחופה, בה יעלו בפניו את הדרישה לבטל את הענישה האחרונה. "כוונתנו היא להיאבק על נושא החיילים. המסר שנבקש להעביר לראש אכ"א הוא שנעשה פה צעד חד כיווני, וזאת בניגוד למערכת ההידברות הטובה שהיתה בינינו עד כה. להעניש חיילים 3 פעמים על אותו דבר זהו עונש לא צודק. אנו מעריכים שהצעד הזה הוא חלק מספיחי פרשת הר ברכה, והצבא רוצה להראות שהוא הולך בכל מחיר על עקירת התופעה מבחינתו. אנו רוצים להפריד בין הדברים ולהבהיר שגם אם חייל טעה, אי אפשר להעניש אותו 3 פעמים. במיוחד שמשתמע שהחיילים מבינים כעת את המעשה אחרת. יש פה איבוד פרופורציה של ספיחי פרשה גדולה, ואנחנו רוצים להשיג מהצבא הבנה שהם טעו בעונש החמור".

נראה שרוח המפקד מלמעלה לא נוטה כעת לפשרנות בעניין ענישת החיילים. מה תעשו במידה וההידברות תסתיים ללא תוצאות?

הרב רוזנפלד מעדיף שלא לעסוק בסיטואציות עתידיות: "אנחנו לא הולכים לכיוון של מה יהיה אם ואיך נילחם. עד היום לא הלכנו בדרך זו, והצלחנו יותר". הרב רוזנפלד מזכיר בהקשר זה מקרים דומים של חיילי הסדר שנענשו על סירוב פקודה בזמן הגירוש, ובסופו של תהליך הידברות ממושך הצליח האיגוד להשיבם למסלול ההסדר. "אנו מצפים להגיע להסכמה דומה גם במקרה זה".

באשר למסלול המשפטי, באיגוד לא ששים להשתמש בו כשוט מול הצבא. אמנם האיגוד יצטרף לעתירת תלמידי הר ברכה לבג"ץ נגד ביטול ההסדר בישיבתם, אולם מדובר בהצטרפות של חוסר ברירה. הרב רוזנפלד מסביר כי לאור הרכב השופטים שידון בעתירה, הסיכוי להשיג הצלחה הוא אפסי. לעומת זאת, השימוש בבג"ץ נועל את הדלתות מול בכירי צה"ל, שלא מוכנים להידבר כאשר הסוגיה מתגלגלת לפתחו של בית המשפט.

 

 ההורים יפגינו במקום החיילים

מי שדווקא כן מעוניינים לצאת למאבק ציבורי בעל אמירות בלתי מתפשרות, הם חברי פורום חדש הנקרא 'הורים של חיילים'. אורית שפיץ, חברת 'מטה צפון' ומארגנת הפורום, מספרת כי התכנית היא להקים גוף שיוריד את אחריות המחאה על פקודות פוליטיות מעל כתפי החיילים, ויעביר אותה אל ההורים: "ברור שאם נעמוד בפני גירוש - החיילים יצטרכו לסרב פקודה חד משמעית ולשלם מחיר. אבל כרגע, על מנת להעביר את המסר שגולני לא מגרש יהודים, וגבעתי לא מגרש, וכן הלאה, אנחנו לא רוצים שהחיילים יידפקו בגלל זה, אלא שהמסר הזה יבוא מההורים. ההורים יאמרו: לא שלחנו את ילדינו לצבא כדי לעסוק בגירוש במקום בהגנה על ארץ ישראל. צריך להוציא את צה"ל מהפעולות הפוליטיות, הוא צריך להישאר צבא העם, ועל כך יש קונצנזוס".

בימים אלה מתגבש הפורום ומבקש לאסוף אליו חברים רבים שירחיבו את שורותיו. זאת באמצעות עצומה אינטרנטית, פרסומים, כינוס של גרעין הפורום בקרוב, ובהמשך עריכת אירוע הצהרתי רב משתתפים, לאחר שיתגבש מספר רב יותר של חברים. שפיץ מספרת למשל על אישה חילונית מנתניה, אם לשלושה חיילים, שהתקשרה ואמרה לה, בשם קבוצה גדולה של הורים, כי היא תומכת ברעיון וכי אמרה בעצמה לילדיה שלא ישתתפו בשום מעגל של גירוש. "זה לא קשור לימין ושמאל" - אומרת שפיץ - "זה פשוט הורים שלא רוצים שהילדים שלהם יעשו משימות לא מוסריות. המסר הזה יגיע מהשטח אל שר הביטחון".

על מנת שהרעיון יופץ בצורה רחבה, מתוכננות למשל הנפות שלטים בטקסי סיומי קורסים בחטיבות צה"ל השונות על ידי הורים, פרסום בשלטי חוצות ועוד. "את הנפות השלטים ניקח על הגב שלנו, ולא שילדינו ישלמו את המחיר על כך", אומרת שפיץ.