יגאל כהן-אורגד, נגיד המרכז האוניברסיטאי באריאל: "יש מעט מאוד הזדמנויות בחיים ששתי מטרות חשובות משלימות זו את זו: האחת, להרחיב את בסיס ההשכלה הגבוהה בארץ לשכבות אוכלוסיה רבות ולכוון את התלמידים ללמוד מקצועות הדרושים למשק ולחברה הישראלית, והשנייה - לחזק את ההתיישבות ביו"ש"
שידרוג מעמדו של המוסד, אומר שר המדע הרב פרופ' הרשקוביץ, נבדק ונמצא ראוי, "כך שאינני רואה מניעה לתת להם להתקדם לקראת היותם אוניברסיטה. ההיפך הוא הנכון: האמירה למנוע אותם מכך היא אמירה פוליטית"
הרב פרופ' דניאל שפרבר: "ראינו מוסד הולך וגדל עם מחקרים רציניים ביותר, שמשתף פעולה עם אוניברסיטאות אחרות בכל התחומים בהם הוא עוסק. המסקנה של הוועדה שלנו היתה שהמכללה יכולה להפוך לאוניברסיטה"
פרופ' אמנון רובינשטיין, המרכז הבינתחומי הרצליה: "ההחלטה היא מאוד שרירותית ופוליטית. כל הקטע של מל"ג נפרד לשטחים והעובדה ששר הביטחון הוא זה שמחליט, זה חמור מאוד. אריאל היא בוודאי לא יותר טובה מהמוסד שבו אני מלמד"
באחד המערכונים הידועים של 'לול' יורדים עולים חדשים אל חופי הארץ בזה אחר זה. כל זוג עולים נוחת על החול הזהוב שש ושמח, מנשק את עפר הארץ ומתרגש בשפתו. כמה מטרים משם תמיד עומדת קבוצת עולים צינית שעם הגעת ה'חדשים' הפכה לפתע לוותיקה. הוותיקים חוזים בשמחת החדשים ומגדפים: הרוסים את הפולנים, הפולנים את התימנים, התימנים את היקים, הם את המרוקאים וכן הלאה.
מי שרואה איך עובד הממסד האקדמי בארץ, לא יכול שלא להיזכר באותו מערכון של אריק איינשטיין וצבי שיסל. כשהוקמה אוניברסיטת תל-אביב אמרו שדי באוניברסיטה העברית והתנגדו להקמתה. כשהוקמה בר-אילן אמרו שדי בעברית ובתל אביב, והאוניברסיטה החדשה זכתה לחרמות. היום, כשמבקשים להתנגד להחלטה לשדרג את מכללת יהודה ושומרון למרכז אוניברסיטאי, בדרך להפיכתה לאוניברסיטה, אומרים באקדמיה שאין תקציב ואין צורך, ושהאוניברסיטאות הקיימות עדיין לא מיצו את מלוא הפוטנציאל שלהם. גולת הכותרת של טענות המתנגדים למהלך היא כמובן האימרה שזו החלטה פוליטית. כדי לרענן את זיכרון הטוענים, ראוי להזכיר החלטה ממשלתית אחרת משנת תשכ"ט, שתכליתה היתה להקים את אוניברסיטת באר שבע (בן-גוריון) בנגב. אין ספק שהאוניברסיטה הפוליטית הזאת, שכבר שולחת זרועות לאילת, תורמת רבות להפרחת הדרום הישראלי.
מחכים לחתימת האלוף
בסוף השבוע שעבר חגגו העיתונים על הכרזתו של שר הביטחון אהוד ברק כי מכללת יהודה ושומרון תהפוך למרכז אוניברסיטאי. החגיגות, אל חשש, לא נבעו משמחה. הכותבים ערבבו מושגים שונים והחלטות שונות, ותיארו מציאות רחוקה מן הדיוק העובדתי במידה שעשויה להפתיע אפילו קוראי עיתונים ותיקים ומחוסנים. משנדם קולם של הזיקוקים, ראוי לשאול עד כמה החלטתו של ברק משנה את המציאות, ולהשיב שהיא בעצם כמעט ולא. חתימתו המשתהה בינתיים של הריבון ביהודה ושומרון, אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, היא זו שתעשה את השינוי בשמה הרשמי של המכללה. וגם הצעד הזה מוגדר בפי נגיד המכללה, יגאל כהן-אורגד, כ"עוד משוכה בדרך" ולא הרבה יותר מכך.
מעט היסטוריה: 'מכללת יהודה ושומרון' באריאל, או 'המרכז האוניברסיטאי אריאל', תלוי את מי שואלים, הוקם כמכללה יהודית-ציונית-לאומית על ידי בני הזוג צביקה ורחל סלונים מקדומים. בהמשך גדל הפרויקט וחרג מן המימדים שצפו מייסדיו, והם ניאותו לוותר על המיקום המקורי שלו בקדומים כדי שהעולל יוכל להתפתח ולהיות עצמאי. כמכללה, החלה 'יהודה ושומרון' להעניק תארים בשנת תשמ"ב תחת החסות של אוניברסיטת בר אילן. ראשיה מעולם לא שקטו על השמרים, וכמעט מתחילת הדרך החלו לחתור לכיוון של הענקת תארים עצמאיים מטעם המכללה.
בשנת תשנ"ב ביקשה המכללה שהמועצה להשכלה גבוהה תבחן את תכניותיה לקראת הסמכה להענקת תארים משלה. בתגובה הודיעה לה המל"ג, בהסכמת משרדי החינוך והמשפטים, כי לפי פרשנות החוק אין המועצה להשכלה גבוהה יכולה לדון בבקשה של מוסד שנמצא מחוץ לקו הירוק, ולכן יש להקים מל"ג נפרד ליהודה ושומרון.
מי שהסכים לעמוד בראש מל"ג יו"ש היה אחד מחברי מל"ג ה'רגילה', פרופ' עמוס אלטשולר מאוניברסיטת בן- גוריון. פרופ' אלטשולר קיבץ חברי מל"ג מכהנים או כאלה שכיהנו במועצה בעבר, ובנה מועצה מכובדת ומחייבת. אגב, פרופ' אלטשולר התבטא לא אחת כי הגוף שבראשו הוא עומד הוא מיותר, אך בשל המצב החוקי הנוכחי, הוא כורח. אגב, מכללת אריאל כן קשורה היום גם למל"ג הרגילה בעיקר דרך ות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, אשר מתקצבת אותה ובוחנת את בקשותיה.
בשנת תשס"ה נחתך חבל הטבור שקשר את מכללת יו"ש לבר-אילן, והמכללה הפכה עצמאית לגמרי. במכללה לומדים היום 11 אלף סטודנטים, מתוכם 8,700 לתארים ראשון ושני. 60 סטודנטים אף מבצעים בקמפוס מחקר לתואר שלישי. הם רשומים באוניברסיטאות אחרות, אך מקבלים הנחייה מהחוקרים באריאל. האפשרות להנחות דוקטורנטים בצורה עצמאית ומלאה שמורה רק לאוניברסיטאות רשמיות.
אישור אקדמי ומחסומים פוליטיים
בשנת תשס"ה, לאחר ויכוחים סוערים, החליטה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון להקים עוד שתי אוניברסיטאות בישראל. הראשונה היתה אמורה לקום בגליל, פרי דחיפתו של שמעון פרס שהיה אז שר בממשלה. השנייה, זו שחוללה את הסערה, היתה מכללת יהודה ושומרון שהוחלט להפוך אותה לאוניברסיטה. בעקבות ההחלטה הקים פרופ' אלטשולר ועדה שבחנה את רמתה האקדמית של המכללה. בוועדה השתתפו ארבעה חתני פרס ישראל ושלושה חברי האקדמיה הישראלית למדעים, ואפילו חתן פרס נובל אחד - פרופ' ישראל אומן. הוועדה בחנה אלו פרמטרים צריכה המכללה לקדם כדי שתוכל להיקרא 'מרכז אוניברסיטאי', מתוך מגמה שבתוך מספר שנים ייבחן שוב מעמדה, ואז ייבדק אם היא יכולה להיות אוניברסיטה.
אנשי המכללה לא שקטו על השמרים והחלו לפעול. בקיץ תשס"ו, תוך שנה ממועד הגשת מסקנות הוועדה, השיגה המכללה את מספר הכותרים הדרוש בספריה, את מספר הפרופסורים הנדרש, מחלקות המחקר וכו'. המכללה קיבלה את אישור מל"ג יו"ש להיקרא 'מרכז אוניברסיטאי'. אבל לא הרבה אחר כך הסתבר שפתיחת השמפניות היתה מוקדמת מידי. לפי החוק, אחרי שמוסד מקבל הכרה מצידה של המל"ג, צריכה ממשלת ישראל לאשרר את התואר 'אוניברסיטה'. לגבי מכללת אריאל, הריבון הוא לא אחר מאשר אלוף פיקוד המרכז. הודעת אלוף הפיקוד התעכבה מקיץ תשס"ז, עת היתה יולי תמיר שרת החינוך, ועד לרגע כתיבת שורות אלה. במובן הזה, ההצהרה של אהוד ברק כי יש להכריז על מכללת יו"ש כמרכז אוניברסיטאי היא צעד הצהרתי, שאמור לעודד את האלוף מזרחי לחתום על הצו.
ואולם מכללת יו"ש לא המתינה לאישור הפורמלי הזה, והחלה לכנות את עצמה 'מרכז אוניברסיטאי'. הצעד הזה נתקל באיומים מצד ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג) ומצד שרת החינוך. הות"ת הודיעה כי לא תדון בבקשות של המרכז אם יחתום על המסמכים שלו באופן הזה. "לא אנחנו הכרזנו על עצמנו כמרכז אוניברסיטאי" אומר היום נגיד המכללה, יגאל כהן-אורגד, שהיה בעבר חבר כנסת ושר האוצר ומלווה את המקום שנים רבות. "אם הורים קראו לבנו מוישה, הרי הוא מוישה". בפועל, מסביר כהן-אורגד, המרכז האוניברסיטאי לא התקפל ומכנה את עצמו כך מקיץ תשס"ז בכל מסמך. ות"ת, מצידה, מטפלת בכל בקשות המרכז שמגיעות אליה, ותמיד "מוסיפה למטה הערה שאנחנו לא מרכז אוניברסיטאי". אגב, מוסיף כהן-אורגד, הטיעון שדרושה חתימה של אלוף הפיקוד לא היה ידוע מראש. "כשנגמרו התירוצים, הועלתה טענה שדרושה חתימתו, ושהוא אינו יכול לתת אותה בלי אישור שר הביטחון".
את הכרזתו של ברק קיבל כהן-אורגד כמעט בשוויון נפש. מבחינתו, החלטת מל"ג יו"ש כי המכללה עמדה בתנאים והיא יכולה להפוך למרכז אוניברסיטאי היתה הרבה יותר משמעותית. "זו בסך הכל עוד משוכה במסלול המכשולים". כהן-אורגד, שמשקיע רבות מזמנו, שמו ומרצו לקדם את המקום, מסביר כי "יש מעט מאוד הזדמנויות בחיים ששתי מטרות חשובות משלימות זו את זו, וכאן המטרות מתמזגות: האחת, להרחיב את בסיס ההשכלה הגבוהה בארץ לשכבות אוכלוסיה רבות ככל הניתן ולכוון את התלמידים ללמוד מקצועות הדרושים למשק ולחברה הישראלית, והשנייה היא לחזק את ההתיישבות ביו"ש".
מה אתה אומר על הטענה שההחלטה להפוך אתכם לאוניברסיטה היא פוליטית?
"ההחלטה הפוליטית היתה של יולי תמיר כשרת חינוך, להעלות את הטענה של הצורך בחתימת האלוף, ולדאוג לכך שהוא לא יחתום".
טענה נוספת שחוזרת בדבריהם של המתנגדים להפיכת המכללה לאוניברסיטה, טוענת כי ות"ת הקימה ועדה לפני כמה שנים, ובה נקבע כי אין צורך בהקמת אוניברסיטה נוספת בישראל בחומש הקרוב. לכהן-אורגד יש תשובה עניינית גם לטיעון הזה: "בעבודה שעשיתי בשנת תשס"ו ושהגשתי למל"ג, כתבתי כי בשנת 2020 יהיה צורך באוניברסיטה נוספת בישראל, שתקלוט למעלה מ-20 אלף סטודנטים. מל"ג יו"ש נתן לנו הכרה זמנית כ'מרכז אוניברסיטאי', וגם החלטת הות"ת אז דיברה על כך שהאוניברסיטה הבאה תצמח מתוך מרכז כזה. הפיכת המרכז לאוניברסיטה מלאה לוקחת שנים. כיום אין אף מכללה בארץ שיש לה מגוון כזה של פעילות מחקרית. אני מדבר על טווח של כמה שנים, לא להפוך מחר לאוניברסיטה".
אגב, ההכרזה של ברק אולי לא גורמת לכהן-אורגד ליפול מן הכסא, אבל מספר המתעניינים שביקרו ביום הפתוח שערך המרכז בשבוע שעבר היה גבוה ב-35 אחוזים לעומת יום דומה שנערך אשתקד. "חלק מזה נובע מההתפתחות שלנו, אבל חלק נובע מההכרזה של ברק". מודה כהן-אורגד.
לא מבקשים תקציבים
להכרזתו של ברק קדמו דיונים, בחישות פוליטיות, הסכם קואליציוני וגם, כך אומרות השמועות, איום של יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן להפיל כל הצעה של מפלגת העבודה אם ברק לא יכריז את ההכרזה הנדרשת. מי שהיה המנוע המרכזי של הנושא מטעם 'ישראל ביתנו' הוא חבר הכנסת אלכס מילר, תושב העיר אריאל. מילר מספר שהוא מטפל בעניין מאז הקדנציה הקודמת. "אני מכיר את המוסד היטב וראיתי לנכון להכניס את הנושא להסכם הקואליציוני. זה שלא נתנו להם להיות אוניברסיטה זו בעיה פוליטית שהגיעה משרת החינוך הקודמת. היא פשוט טירפדה הכל. כעת, כשהתחלף השלטון, היתה הזדמנות לתקן את זה". מילר מודע לשוקת השבורה התקציבית מולה עומדת ההשכלה הגבוהה בישראל, אך מזכיר כי בעת שקיבלה מכללת אריאל את התואר מרכז אוניברסיטאי היא התחייבה שלא לבקש תקצוב מוגדל ב-5 השנים הקרובות. "הבעיה האחרונה שתהיה כאן זו הבעיה התקציבית". מילר רואה בשידרוג מעמדה של מכללת אריאל מספר מטרות. מלבד מה שהזכיר כהן-אורגד, הוא גם חושב שיש בכך הרחבת הזדמנויות עבודה לאקדמאים שבורחים לחו"ל".
בות"ת לא מרוצים מן ההכרזה של ברק. הם אמנם שומרים על זכות השתיקה עד המועד בו יחתום האלוף מזרחי על הצו, אם יחתום. אבל הרוח הקרירה שנושבת מכיוונם בהחלט מנסה להקפיא את מהלך ההכרזה על המרכז אוניברסיטאי. הדובר של ות"ת-מל"ג, יובל לידור, מספר כי הגופים הללו העבירו לאלוף הפיקוד את כל המסמכים הקשורים לנושא, ביניהם מסקנות ועדת גרוסמן, שקבעה כי בחומש הקרוב אין צורך בהקמת אוניברסיטה חדשה בישראל. לידור אגב טוען כי היו שתי ועדות כאלה, ושהחלטותיהן תקפות לעוד שנתיים ושלוש. מרואיינים אחרים לכתבה אמרו שהיתה רק ועדה אחת. עובדה נוספת שהציגה ות"ת בפני האלוף היא, שבתקציב העומד היום לרשות ההשכלה הגבוהה אין מקום לתקצוב אוניברסיטה נוספת. "אמנם בשלב ראשון הם יהיו מרכז אוניברסיטאי" הוא מסייג "ולכן אנחנו מדברים על בעיה תקציבית רק בעוד שנתיים שלוש". בכל מקרה, הוא אומר, מכללת אריאל היא המכללה הציבורית המתוקצבת ביותר ע"י ות"ת כיום. התקציב שלה עומד על 75 מיליון שקלים בשנה. אם היא תהפוך לאוניברסיטה, היא תהיה זכאית לתקצוב בסדר גודל של 300 מליון שקלים לשנה.
גם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) סירב לדבר בקול רשמי. פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, צוטט כמי שאמר: "מאוד עצוב שמכללה משודרגת לאוניברסיטה בעקבות הסכם פוליטי קואליציוני. כל גוף שרוצה להיות גוף אקדמי לא צריך הסכם קואליציוני, אלא את החלטת הגוף המוסמך, שהוא המועצה להשכלה גבוהה. המועצה להשכלה גבוהה מצאה שאין צורך באוניברסיטה נוספת, הן מבחינת הרמה והן מבחינה תקציבית, לנוכח העדר משאבים". בן זאב אמר עוד כי הוא אינו חושב ש"זו גאווה שמכללת אריאל תגיד שבזכות הסכם קואליציוני היא שודרגה. צריך לכבד את האוטונומיה האקדמית של המועצה להשכלה גבוהה ואת שיקול הדעת שלה". השבוע לא הסכים בן זאב להתראיין בנושא, אבל את התנגדותו כפי שצוטטה קשה לפספס.
פרופ' שלמה גרוסמן, שעל שמו נקראה הוועדה, שימש במשך מספר שנים כיו"ר ות"ת. היום הוא נמצא בשנת שבתון בחו"ל, אך טרח ושיגר אלינו את התייחסותו הכללית לנושא. אולי מפתיע, אבל פרופ' גרוסמן עצמו נשמע מרוכך יותר מלידור: "בהיותי יו"ר ות"ת בקדנציה הקודמת, הקימותי ועדה שבה היו חברים ראשי ההשכלה הגבוהה. הוועדה בחנה היטב את הצורך בהקמת אוניברסיטה נוספת, וכן בדקה וקבעה את הכללים להכרה במוסד להשכלה גבוהה שיכונה 'מכללה אוניברסיטאית'. מסקנת הוועדה באשר לאוניברסיטה היתה חד משמעית. בחומש הקרוב אין צורך באוניברסיטה מתוקצבת נוספת, מהסוג של אוניברסיטאות המחקר. באשר ל'מכללה אוניברסיטאית', קבעה הוועדה קריטריונים ברורים. עתה, מאחר שחלפו 5 שנים, יש לבדוק מחדש האם אכן החלטת הוועדה תקפה גם לחומש הקרוב, או שיש צורך באוניברסיטה נוספת במדינת ישראל".
"באשר למכללה אוניברסיטאית" ממשיך גרוסמן וכותב "ראוי לבדוק האם מכללת אריאל עומדת בקריטריונים שקבעה הוועדה. ידוע לכולנו שהמכללה עברה כברת דרך משמעותית בפיתוח המחקר, התשתיות, גיוס חברי סגל קבועים והרחבת נושאי הלימוד. כלומר, ההחלטה היא למעשה החלטה אקדמית ולא החלטה פוליטית".
בדיקה אקדמית תובענית
"כשבחנו את התאמתה של מכללת יהודה ושומרון להפוך לאוניברסיטה, ראינו מוסד הולך וגדל עם מחקרים רציניים ביותר וכזה שמשתף פעולה עם אוניברסיטאות אחרות בכל התחומים בהם הוא עוסק" מספר הרב פרופ' דניאל שפרבר, אחד מחברי 'ועדת אלטשולר' שבחנה את התאמתה של המכללה להפוך לאוניברסיטה. "המסקנה של הוועדה שלנו היתה שהמכללה יכולה להפוך לאוניברסיטה. מל"ג יו"ש לא אישרה את זה, והפשרה היתה שהמקום יהפוך למרכז אוניברסיטאי".
קיימת טענה שחברי הוועדה היו אנשי ימין.
"שמאלני מובהק, גם אם הדעה האקדמית שלו היתה חיובית, ייתכן שלא היה מאשר את הפיכתה של המכללה למרכז אוניברסיטאי בגלל דעותיו הפוליטיות. מל"ג יו"ש לא רצתה שאנשים יטרפדו את האפשרות הזאת בגלל דעות פוליטיות. מצד שני, חברי ועדת הבדיקה היו מקצועיים מאוד. הקריטריון לבחירתם היה שהם מתמחים בנושאים בם המוסד עוסק. הבדיקה היתה מאוד עניינית, אקדמית ותובענית מן המוסד".
הרב פרופ' שפרבר דוחה בשתי ידיים את הטענה שהפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה תגביר את החרם האקדמי על ישראל. "אינני פוליטיקאי, וזו טענה של אלה שרוצים לחבל במהלך בגלל דעות פוליטיות. מי שרוצה להחרים אותנו, עושה זאת במוסדות בתוך הקו הירוק, כמו תל אביב וחיפה. החרם נובע מתוך שנאת מדינת ישראל".
אל מול הטיעון שמדינת ישראל אינה זקוקה לאוניברסיטאות אחרות כרגע, משיב הרב פרופ' שפרבר שלא רק שתוקפן של חמש השנים ההן פג, אלא שאפשר לראות את ריבוי המכללות, ואת מספר הסטודנטים הגבוה ביו"ש עצמה. "מוזר להגיד שאין צורך באוניברסיטה נוספת" הוא אומר ומוסיף שלא מדובר רק על מספר האוניברסיטאות אלא גם על הפרישה שלהן, וכיום אין אוניברסיטה שנותנת מענה לסטודנטים מאזור השומרון.
איך באמת נותנים לנציגי האוניברסיטאות להחליט אם יש צורך באוניברסיטה נוספת או לא? הרי ברור שהם ירצו לשמור את עוגת התקציב ואת היוקרה לעצמם?
"אינני יכול להביע דעה על מה שנעשה בות"ת בזמן האחרון, כי לא הייתי שם. כשישבתי בות"ת זה לא היה כך. הדיונים היו ענייניים מבחינה אקדמית ותקציבית. אבל מעבר לכך, חברי ות"ת ומל"ג צריכים להיות גם בעלי חזון, ואז כשיש שעת רצון צריך לעשות מה שאפשר כדי לקדם את המטרות שהותוו".
בלי פוליטיקה
שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת הרב דניאל הרשקוביץ, הוא גם פרופסור למתמטיקה בטכניון שכיהן במשך 4 שנים כדיקן הפקולטה במוסד היוקרתי. להבדיל מעמיתו באוניברסיטה השכנה בחיפה, הרב פרופ' הרשקוביץ מעדיף לבדוק היבטים אחרים בסוגיית הפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה: "השאלה העיקרית היא האם המקום עומד בסטנדרטים של אוניברסיטה. לא הייתי נותן למקום מעמד אוניברסיטאי מסיבה פוליטיות, כמו שלא הייתי מכתיר אף אדם בתואר דוקטור מסיבה פוליטית". שידרוג מעמדו של המוסד, אומר הרב פרופ' הרשקוביץ, נבדק ונמצא ראוי, "כך שאינני רואה מניעה לתת להם להתקדם לקראת היותם אוניברסיטה. ההיפך הוא הנכון: האמירה למנוע אותם מכך, היא אמירה פוליטית".
עם זאת, כאחד שמכיר את הסד הצר של התקציב שבתוכו נאלצת ההשכלה הגבוהה בישראל לפעול, שר המדע מבין לליבם של החרדים מהמהלך: "התקצוב זו בעיה. אם לא יגדילו את התקציב לאוניברסיטאות, המשמעות תהיה נגיסה רצינית בתקציב הקיים, שגם כך הוא בעיה, מכיוון שהאוניברסיטאות מקבלות גם היום פחות ממה שהן צריכות כדי להגיע לרמה נאותה של הישגים. ההחלטה על הפיכת מכללת יו"ש לאוניברסיטה צריכה לבוא עם הגדלת תקציבה של ות"ת. מעבר לכך, אין סיבה שהקמת אוניברסיטה נוספת תפגע באוניברסיטאות הקיימות. זהו מקום שמציג רמה גבוהה, וראוי לשמר ולפתח אותו".
פרופ' אמנון רובינשטיין, כיום המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים ופיתוח במרכז הבינתחומי בהרצליה ובעבר שר החינוך מטעם מרצ, מביע עמדה אחרת משל השר. "ההחלטה היא מאוד שרירותית ופוליטית. כל הקטע של מל"ג נפרד לשטחים והעובדה ששר הביטחון הוא זה שמחליט, זה חמור מאוד. צריך להיות קריטריון אחיד לאיזו מכללה הופכת לאוניברסיטה. אריאל היא בוודאי לא יותר טובה מהמוסד שבו אני מלמד".
הגשתם בקשה להיות אוניברסיטה?
"בעבר כן. היום אינני יודע מה המצב בהקשר הזה".
אתה זכור כשר חינוך שפתח את ההשכלה הגבוהה לאלפי אזרחים. האם אינך רואה צד חיובי בהפיכת המכללה לאוניברסיטה?
"העמדה נגד פתיחת אוניברסיטאות אחרות איננה נכונה ואני מתנגד לה. מאז הוחלט על קיומן של 7 אוניברסיטאות שולש מספר הסטודנטים בישראל. מצד שני, אני מרגיש שיש כאן אפליה ביחס למכללות האחרות. מל"ג היתה צריכה לקבוע קריטריונים ברורים לאוניברסיטה: מספר כותרים בספרייה, מספר תחומי מחקר, מספר פרסומים וכו', ושאלו לא יהיו החלטות אישיות כלפי מוסד זה או אחר".
פרופ' רובינשטיין חושב שהמצב הקיים היום, לפיו חברי המועצה להשכלה גבוהה הם אלה שמחלקים את עוגת התקציב, הוא לא נכון. לדבריו, בהיותו שר החינוך הוא ביקש להעביר רפורמה גם בנושא שיטת תקצוב ההשכלה הגבוהה, ולעשות זאת לפי חוגי הלימוד ומצבו הכלכלי של התלמיד. "אבל אז היו בחירות והפסדנו, ולא הייתי עוד שר החינוך".
ובכל זאת, יש לדעת רובינשטיין דרך לצאת מן הסבך, וקוראים לה גדעון סער. "שר החינוך, בהיותו יו"ר מל"ג, מרכז בידו המון כוח. בהיותי שר החינוך העברתי את הרפורמה הנוגעת למכללות הציבוריות במל"ג. זה אמנם היה קריעת ים סוף, אבל זה הצליח".
שר החינוך תומך
שר החינוך אכן חותר נגד הזרם של ראשי האוניברסיטאות. "אני תומך בהחלטה" אמר השבוע גדעון סער "ובכל הדיונים והמהלכים שקדמו, עמדתי היתה שיש להשלים את המהלך שבו התחילה ממשלת ישראל ב-2005 והתהליכים שהמשיכו אותה על ידי מל"ג יו"ש".
נראה כי בקרב המל"ג והות"ת יש התנגדות למהלך. האם אתה, כראש המל"ג, תוכל להחליש את ההתנגדות?
"ההחלטה שמכללת יו"ש תהפוך בהדרגה לאוניברסיטה היא בסמכות של מל"ג יו"ש, שקיבלה אותה כבר לפני מספר שנים. המתיחות על רקע התקציב לא צריכה להתקיים, משום שיש הסכם בין ות"ת למכללה שהאחרונה לא תבקש תוספת תקציב בשנים הקרובות. ההסכם השני הוא שלפני הקביעה הסופית אם מכללת יו"ש אכן תהפוך ממרכז אוניברסיטאי לאוניברסיטה, עמדתה של ות"ת תושמע".
לפי הטענות המושמעות היום בות"ת, אין כסף בכיסה של הוועדה לתכנון ותקצוב כדי לתקצב עוד אוניברסיטה בישראל.
"צריך להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. אנחנו עובדים על תקציב חומש, שבמסגרתו יוגדל תקציב ההשכלה הגבוהה. אבל פרט לכך, כפי שאמרתי קודם, להחלטה הנוגעת למכללת יו"ש לא תהיה השפעה על התקציב בשנים הקרובות".
לבסוף, כשמדברים על מכללה או מרכז אוניברסיטאי ששוכן ביו"ש, אין מנוס מלהתייחס גם לסוגיית ההקפאה. כדי שהמרכז יוכל להפוך לאוניברסיטה עליו לגדול בכמה מובנים, שמשמעות חלקם הוא בינוי. "תקופת ההקפאה שהקבינט מתייחס אליה תסתיים בעוד מספר חודשים" השר סער מפגין אופטימיות, "ומלבד זאת אין הקפאה בנושא חינוך. זאת בנייה שניתן להחריג במשרד הביטחון".
עד לסגירת הגיליון, לא חתם אלוף הפיקוד על הפיכתה של מכללת יו"ש למרכז אוניברסיטאי. הוא גם לא הכריז שיימנע מלחתום. כהן-אורגד מסביר שעיקר כוחה של החתימה הוא במיגור הטענות על כך שהמרכז מתעטף באופן בלתי חוקי באצטלה לא לו. הצעדים הבאים, מבחינתו של כהן אורגד, הם המשך תנועה קדימה. הקמת מחלקות חדשות, התקדמות במסלולים לתארים מתקדמים וגיוס סגל של עולים חדשים וישראלים חוזרים. "אצלנו הסגל עובד קשה. חברי הסגל מלמדים כפול מאשר באוניברסיטה ונדרשים גם לחקור. אבל לשמחתנו גם הסגל יודע שיש לשאת בעול ולעבוד קשה עד שנהפוך לאוניברסיטה, והוא עושה זאת מתוך הסכמה והבנה".
ofralax@gmail.com