חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

רעש אדמה - תרבות ופנאי (דיסק)

מי שמחפש צלילים שמתרחקים משאון העיר, מוזמן להאזין ל'נדודים', אלבום אווירה מושקע של האנסמבל המוסיקלי הירושלמי 'טרה רוסה' (אדמה אדומה)
28/01/10, 10:26
אמציה האיתן

 

 'נדודים', טרה רוסה  

כל דיסק והמטרה שלו. ישנם כאלה שמטרתם להרים את המוראל ולגרום לנו לפצוח בריקוד שמח. בדרך כלל תמצאו בהם מחרוזות קצביות, להיטים מוכרים ועוד כמה שירים חדשים המנסים להיכנס לרשימת המושמעים של ציבור המאזינים. לעומתם, ישנם דיסקים שבאים להפגיש אותנו עם יצירותיו של האמן, כוכב לוהט, זמר מוכר או דמות חדשה היוצאת באלבום בכורה. בדיסק מהסוג הזה נשמע שירים ממגוון סגנונות, כשהמפיקים טורחים לערבב בין הקצבי לרגוע, ובין השירים השמחים לדיכאוניים. מעבר לשני סוגים אלה יש גם אלבומים פונקציונליים – כאלה שיוצאים למטרה מאוד ספציפית – שירים לחג מסוים, שירי תפילות או סיפורים לשעת שינה.

אך ישנו סוג אחר של מוסיקה שאינו דומה לאף אחת מהדוגמאות שהבאנו, הרשו לי לקרוא לו 'אלבום אווירה'. בדרך כלל הוא לא פונה אל המכנה המשותף הרחב, שהוא לעיתים גם הנמוך, אלא למי שמתחבר לאותה אווירה הנושבת מהאלבום. לרוב, היצירות המושמעות בו קרובות בסגנונן האחת לשנייה, ועצה חשובה לכל מי שמאזין לאלבום כזה – אל תנסו להבין את משמעות שמות השירים או היצירות.

אלבום מהסוג הזה, מאוד מיוחד ומושקע, הגיע לידי בתקופה האחרונה, והוא נושא את השם (שגם הוא מקורי) – טרה רוסה, נדודים. התרגום המילולי של טרה רוסה, הוא אדמה אדומה, וזו האדמה הפורייה שמכסה את הרי השומרון, ומאלצת את החקלאים לעבוד קשה בסיקול האבנים ובהקמת טרסות לנטיעה. במקרה שלנו מדובר על אנסמבל מוסיקלי שחבריו מגיעים מהרי ירושלים, איזור שגם הוא מתברך באותה אדמה פורייה. חברי ההרכב מקפידים לנגן מוסיקה המגיעה מתרבויות שונות ברחבי תבל, ולא תמצאו אצלם כלים חשמליים או רועשים מדי. ישי בן יעקב, אחראי על כתיבת המוסיקה וגם המילים לשירים. הוא גם מנגן היטב בגיטרה קלאסית ובחליל. אליסף בשארי פורט במיומנות על העוד (הקוראים הוותיקים ודאי כבר יודעים כי מדובר בכלי נגינה), אילן קינן עם הבס, ישי צרפתי על הפסנתר, ואי אפשר בלי כלי הקשה (במקרה הזה יש להקפיד להשתמש במושג כלי הקשה ולא תופים – צלילים שונים לגמרי), עליהם אחראי יוני שרון.

לפי עדותם הם עבדו על 'נדודים' כשנתיים, ונראה שהתוצאה אכן מקורית ומאוד מיוחדת. הרוב הגדול של הקטעים מנוגן ללא מילים, והאווירה הכללית שנובעת מהאלבום לוקחת את המאזין למחוזות רחוקים, לצלילים אותנטיים וטבעיים, ואם יורשה לי להתפייט – למקום שבו אין עשן של מכוניות, מנועי מזגנים, או צלצולים של טלפונים ניידים מעצבנים.

לאלבום הזה יש להאזין ברוב קשב, להתמכר לצלילים, ולנסות להתנתק קצת מהיומיום הדחוס והמעושן.

seret@etrog.tv