בשבע 379:משימה כלה

ההתלבטויות הנשיות שבין האירוסין לחופה מוצגות ב'עד החתונה זה יעבור' בצורה שמעוררת גם צחוק, אך גם מחשבה



עפרה לקס , כ' בשבט תש"ע

 

'עד החתונה זה יעבור', כתיבה: שובה בן דניאל, בימוי: סלעית אחי- מרים, תיאטרון אספקלריא

'עד החתונה' היא הצגה מצחיקה ורצינית, כזו שנוגעת בך וגם מגלגלת אותך מצחוק, כזו שהיא מאוד אישית אבל גם אומרת כמה דברים על החברה הסובבת, כזו שמעבירה ערב של כיף, וגם גורמת לך להחליט להתנהג יותר יפה לנשים הרווקות או הגרושות שסביבך. וסליחה על הלשון הנשית בשורות הבאות, ההצגה פשוט מיועדת לנשים בלבד (גברים, כן, שוב הפסדתם...).

כשמישהי מתארסת הסביבה רוחשת ברכות: החל מ'איזה יופי' ו'מזל טוב' לבחורות מ'המסלול' ועד ל'וואו, זו הקלה רצינית' השמורה למקרים 'קשים יותר': רווקות מאוחרת, גירושין או בחורה לא עדינה/נאה במיוחד. למרות ההקלה של הסביבה, המתארסת עצמה לא תמיד שלמה עם ההחלטה או חפה מחששות. העתיד לא תמיד ברור, העבר לעיתים שולח תזכורות מאיימות ובכלל, האם זו הגאולה שהבחורה ייחלה לה?

שובה בן דניאל בחרה להעלות לבמה את מקרי הקיצון, אבל כל מאורסת חווה את התחושות הללו באופנים כאלה או אחרים. בן דניאל כתבה את זה טוב. המשחק המשכנע והמענג הפך את החוויות לאותנטיות, והבימוי שידרג את המופע שתאורתו ואביזרי הבמה שלו צנועים ביותר, להצגה טובה.

הדר מתפרצת אל הבמה, מטיחה האשמות ביואב: היא לא מבינה איך הוא עשה לה את זה אחרי כל השנים, כלומר הציע לה נישואים. הוא הרי החבר הכי טוב שלה, זה שמכיר את הטעם שלה, צוחק איתה על הדייטים וגם יודע את חולשותיה. בהתחלה היא מביעה חוסר אמון: "הוא מרגל", היא מכריזה, ומסבירה לעצמה שהוא רחוק מאוד מהאביר שהיא מחפשת. במהלך המונולוג היא מתחילה להבין כמה דברים חשובים, לא לפני שהיא מטיחה בקהל "אנחנו גידול שצריך להסיר" בשם כל הרווקים המאוחרים.

   נטע עומדת להינשא לנועם, אבל ערב חתונתה היא מעיינת באלבום החתונה הלא מאוד ישן שלה עם "החתן הכי חתיך בצה"ל", ממנו התגרשה לפני שנתיים. נטע רוצה להתחיל בחיים חדשים, אבל פתאום לא בטוחה שנתנה מספיק הזדמנות לנישואיה הראשונים, ורגשי האשמה רודפים אותה. תוך כדי, נטע משגרת חיצים קטנים לחברה: היא מספרת איך שידכו לה מישהו ש'שכחו' לעדכן אותו שהיא גרושה, או איך שודך לה אלמן ש"חיפש בעצם אופר", ורשם בפנקס קטן את יכולותיה כאמא.

  מלכי, הבחורה השלישית, חושבת שאולי ארוסה רצה אישה ככל הנשים: רזה ושברירית ובעיקר עדינה. היא מגלמת את ההיפך הגמור: תמיד לא מאורגנת, מאחרת, שמנה ומגושמת. הקושי מעצים כשחמותה אמורה להצטרף למסע החיפושים אחרי טבעת אירוסין, ומלכי המגלגלת מצחוק מותחת את הסצנה עד הקצה האבסורדי שלה.

בקיצור, לכנה לראות: גם משחק טוב, גם עלילה מעניינת, ערב כיפי עם קצת מוסר השכל.