גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

התפקדות - כן, נאמנות - לא - דעות

להתפקד לליכוד היא טקטיקה נכונה כדי להטות את המפה ימינה, אבל יש להיזהר מלהפוך אותה לאידיאולוגיה.
11/02/10, 11:01
ח"כ מיכאל בן ארי

בס"ד

התפקדות האופנוענים למרכז הליכוד היא לא חידוש. הם לא המציאו את זה, אפילו פייגלין לא המציא את זה. זוהי שיטה מקובלת שימיה כימי שיטת הפריימריז. הבחירות המקדימות, קרי - פריימריז, שהחליפו את הוועדה המסדרת, שינו את כללי המשחק הפוליטי. לא עוד חנופה למספר מצומצם של אנשים ונאמנות להם ולדרכם. המועמד להיבחר זקוק לקולותיהם של אנשים רבים שאמורים לבחור בו ע"פ משתנים שונים. השקפת עולמם, דרכו הפוליטית של הנבחר ועוד. זה היה יכול להיות מצב אידיאלי ובריא יותר, לולא אלו שביקשו קיצורי דרך בדמותם של 'מפקדי ארגזים'. במקום לקושש כל מצביע בנפרד, מבקש הנבחר לאסוף לעצמו ערימות של בוחרים, כאלו שסרים למשמעתו של מי שמכונה 'קבלן הקולות'. לנישה הזאת נכנסו גופים גדולים בעלי אינטרסים כלכליים ואחרים. כך לדוגמה מקומו של ח"כ חיים כץ מובטח מכנסת לכנסת, יש לו את גוש המתפקדים הגדול והמגובש בליכוד – עובדי התעשייה האווירית. עם דילים נכונים עם מועמדים אחרים הנושאים עימם ארגזי מתפקדים, הוא יכול להגיע יחד איתם רחוק, אפילו רחוק מאוד. במקרה של כץ ההתחייבות שלו למצביעיו מסתיימת בעניינים כלכליים הקשורים למקום עבודתם. אבל במקרה של קדימה, שם קבלני הקולות הם מהמגזר הערבי, מדובר בהשפעה דרמטית על הנטייה הפוליטית מדינית של חברי המפלגה, ובמיוחד על מי שעומד בראשה. אך יש להדגיש שגם לשיטה זו יש איזונים והמציאות מלמדת ששום מפלגה לא נכבשה בשיטה הזאת.

העובדות מלמדות שהמלצתו של עמנואל שילה היא נכונה. אין פסול בלהתפקד לליכוד, למרצ, למפלגת העבודה. תארגנו שם קבוצות וקבלני קולות, וכך נטה את המפה הפוליטית לכיוון ימין. אלו כללי המשחק של הפריימריז. איש מעובדי התעשייה האווירית לא מתחייב להצביע ליכוד, החמולות בכפרי הגליל ובלוד לא הצביעו כאיש אחד לקדימה. התפקדות והצבעה בפריימריז זה עניין אחד, הצבעה בבחירות זה כבר סיפור שונה. זו השיטה, איש לא מצפה מהמתפקדים באמת להצביע למפלגה. זה הכל משחק ואלו כללי המשחק.

אך יש מי שמאבד את נקודת המוצא הזאת, והופך את ההצטרפות של ההתפקדות לדת, כמעט לכת. מדובר במיטב האנשים שאני מכיר מאוהבי הארץ ומהמסורים ביותר, שאיבדו את המצפן. מי שהצביע בפריימריז של הליכוד וקידם את פייגלין ובועז העצני העביר מסר חשוב. אך מי שגם הלך מעיר לכפר וביקש מנאמני ארץ ישראל להצביע רק לליכוד, שכח שהכל משחק.

שום דבר לא גרם למפעילי השיטה לפקוח עיניים. לא הצנחתו של מרידור למרכז הקמפיין, לא ההתנהגות המאפיונרית של סילוקם של משה פייגלין ובועז העצני מן המקומות הריאליים, ואפילו לא המדיניות המוצהרת של ראש הממשלה מאז הבחירות כולל נאום בר אילן, והקפאת ההתיישבות – למרות כל אלה מפעילי השיטה ממשיכים בשלהם וביתר שאת. מי שאמור היה להבין שהוא בסך הכל קבלן קולות שכוחו בהשפעה כזו או אחרת, הפך את הליכוד למעין מתחם מקודש שאין לערער עליו. הפך את האמצעי למטרה, גם כשהיה ברור שהכדור החטיא את המטרה במאה שמונים מעלות, ובלבד שלא יודה בטעותו. ועוד הוסיפו חטא על פשע והסיתו לפני הבחירות (וגם לאחריהן) שלא להצביע ל'איחוד הלאומי'. חברים הדוגלים בתפישה זאת שבים ואומרים לי: 'תצטרף לליכוד – רק שם יש שלטון'. על אף שזכורים לי ימים שבהם הליכוד לא היה בשלטון, לא נשמע לי משכנע שמי שקובע זו מפלגת השלטון. המציאות מלמדת שמרצ, הרחוקה מהשלטון שנות אור, מובילה את הקו המדיני של ממשלות ישראל – ננסה להיזכר מה אמר נתניהו בנאום בר אילן, ואת משנתו של מי מממש הליכוד בתוכנית ההקפאה. אז זהו, שאין תחליף להצבעה למפלגה ששומרת על ערכיה, גם במחיר שהיא לא בשלטון. רק מי שלא נד ונע בכל רוח מצויה, יכול להשפיע על מהלכים מדיניים. מי שרואה את פטנט ההתפקדות לליכוד כטקטיקה עשה מעשה חכם. אך מי שביקש להפוך את ההצבעה לאידיאל, מכניס אותנו לאשליה מסוכנת.