גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הנה באה הרכבת - בגליון השבוע

11/02/10, 11:01
שלמה פיוטרקובסקי

 

 משרד התחבורה הגיש השבוע לאישור הממשלה את תכנית 'נתיבי ישראל', הכוללת הרחבה משמעותית של רשת המסילות של רכבת ישראל ורשת הכבישים המהירים. מדובר בתוכנית אותה מקדמים באינטנסיביות ראש הממשלה נתניהו ושר התחבורה, ישראל כץ, אשר מאז כניסתם לתפקיד בשנה שעברה, הכריזו על רצונם לחבר את קריית שמונה ואילת לאזור המרכז באמצעות קווי רכבת. בנוסף לקווים לאילת וקרית שמונה, התוכנית כוללת כמה פרויקטים המתוכננים זה שנים רבות, כמו 'רכבת העמק' בין חדרה ובית שאן, 'המסילה המזרחית' בין לוד וחדרה וקו רכבת נוסף בין כרמיאל ועכו. בתחום הכבישים כוללת התוכנית את המשך הסלילה של 'חוצה ישראל' לכיוון צפון עד צומת כברי, ולכיוון דרום עד צומת הנגב. עלות הארכת הכביש נאמדת בכ-5.5 מיליארד שקל. בנוסף, מתוכנן שדרוג כבישים קיימים בצפון ובדרום, כמו כביש 85 בין עפולה וקדרים, וכביש 85 בין עכו ועמיעד.

התכנית זוכה אמנם לגיבוי מצידו של נתניהו, אולם בכירי האוצר מתנגדים לה באופן חריף, בטענה שהערכת עלותה ב-51 מיליארד ש"ח אינה ריאלית, וכי העלות עשויה להגיע עד ל-80 מיליארד ש"ח, וגם התועלת אשר תצמח ממנה כלל אינה ברורה. אל מול הצהרותיו של נתניהו, לפיהן ישום התכנית יגרום לשדרוג משמעותי לפריפריה, מציינים באוצר את כישלונו של קו הרכבת בין באר שבע לדימונה, אשר משרת מספר נוסעים מועט בלבד.

פרופ' יורם שיפטן, ראש היחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה בטכניון, ומי שעמד בעבר בראש האגודה הישראלית למחקר תחבורה, שותף גם הוא לספקות בדבר יעילותה של התכנית. "כשמדברים על פרויקטים תחבורתיים חשוב לתת פתרונות המתאימים לבעיות. מדובר בפרויקטים עתירי השקעה וחשוב מאוד לבדוק האם הפתרון המוצע הוא אכן הטוב ביותר. אני לא יודע אם בדקו האם מערכת הרכבות אכן תיתן מענה לתושבי הפריפריה והאם לא ניתן לספק פתרונות טובים יותר בעלות נמוכה הרבה יותר".

על מנת להסביר את הצורך בהתאמת הפתרון התחבורתי לבעיה הספציפית נאחז גם פרופ' שיפטן בדוגמת הרכבת לדימונה. "מדובר בקו רכבת שהושקעו בו משאבים רבים, אולם עקב תפוסה דלה מתקיימות בקו זה נסיעות בודדות ביום. העלות לנוסע בודד בקו זה היא גבוהה ביותר. קו מיניבוסים תכוף וישיר, כל רבע שעה, היה מעניק פיתרון זול יותר ומועיל הרבה יותר לתושבי העיר".

למרות שלא בדק את הנושא באופן ספציפי סבור שיפטן כי קו רכבת לקרית שמונה לא ישפר בהכרח את מצבה של העיר: "אם מעוניינים לסייע לפריפריה צריך לבחון מהו הסיוע האפקטיבי ביותר. כלל לא בטוח שהשקעות עתק בפרויקטים תחבורתיים אכן יביאו לקרית שמונה תעסוקה ויורידו את רמת האבטלה. ייתכן בהחלט שעידוד השקעות, הטבות מס, או כל אמצעי סיוע אחר, יביאו לגליל ולנגב תועלת רבה יותר בעלות נמוכה הרבה יותר".

 

 כסף ממס הכנסה

המילים "מס הכנסה שלילי" נשמעות לנו כמו חלום רחוק, אולם בארבעה יישובים בארץ מדובר בתוכנית ניסויית אשר פועלת כבר קרוב לשנתיים. עובדים בעלי הכנסות נמוכות המתגוררים ביישובים בהם פועלת תוכנית ויסקונסין ('אורות לתעסוקה'), זכאים החל משנת 2008 לקצבה בגובה משתנה, על פי מצבם הכלכלי ומספר הילדים. השבוע פורסמו לראשונה נתונים על הצלחת הניסוי על ידי בנק ישראל, ומהם עולה כי מתוך 64 אלף זכאים פוטנציאליים למענק בשנה הראשונה, כ-45 אחוז מימשו את הזכות וקיבלו סכומים של עד 2,600 שקל בשנה.

יורם גבאי, מנכ"ל פעילים שוקי הון ובעברו הממונה על הכנסות המדינה, סבור כי מדובר בהצלחה. "אני מופתע לטובה מאחוז המימוש", מציין גבאי, "זוהי הצלחה גדולה בעיקר על רקע העובדה שעד לאחרונה לא היה בישראל בסיס נתונים שכזה, ממנו ניתן היה לשאוב באופן רציף נתונים על הכנסה משפחתית". גבאי מסביר, כי בישראל שכירים אינם חייבים בהגשת דו"ח למס הכנסה, דבר הגורם לכך שלמדינה אין נתונים מפורטים על הכנסותיהם הכוללות של משקי הבית. במסגרת הניסוי שנערך כעת, לקחו את הנתונים אודות שכרם של בני המשפחה ואיחדו אותם באופן ממוחשב, וכך יצרו מסד נתונים שאפשר את תשלום המענק. "זה ניסיון חדש וככל הנראה די מוצלח. במקום לדרוש מילוי של דו"ח מפורט על ההכנסות ביקשו מהזכאים למלא טופס תביעה פשוט, ובאמצעות אימות הנתונים באופן ממוחשב בדקו וקבעו מי אכן זכאי לקבלת המענק".

גבאי, אשר היה שותף בעבר למהלכים דומים, מספר כי הקושי הגדול בישראל הוא להביא את הזכאים למימוש זכותם. "כאשר הייתי סגן הממונה על הכנסות המדינה בוטלו קצבאות הילד הראשון והשני, אך נקבע כי מי שמשתכר פחות מ-6,000 ש"ח בחודש יהיה זכאי לקבל זיכוי בגובה הקצבאות שבוטלו. על אף פרסום באמצעי התקשורת אחוז המימוש גם אחרי שנתיים ושלוש לא עמד על יותר מ-40 אחוז". חלק גדול מההצלחה היחסית של המהלך הנוכחי תולה גבאי בכך שקבלת המענק אינה תלויה בהגשת דו"חות למס הכנסה, "ישראלים חשדנים מאוד באופן כללי במגעיהם עם השלטונות. בשכבות הנמוכות החשדנות היא אף גבוהה יותר, ובציבורים בהם אחוז הזכאים הוא גבוה במיוחד, הציבור הערבי והציבור החרדי, החשדנות כלפי הממסד היא הגבוהה ביותר".

גבאי מדגיש, כי כעת הצעד החשוב ביותר הוא הסברה, "כאשר הייתי באוצר טענתי כי במקביל למאמץ לגבות מס מכל מי שחייב, נחוץ לעשות מאמץ לדאוג שכל אחד יידע מה מגיע לו ויקבל את זכויותיו. רק אם אחוז המממשים את זכותם ימשיך לעלות, תוכל התכנית להיחשב באמת להצלחה".

ולכל מי שתהה מתי הניסוי יגיע גם אליו, נספר כי יישומו המלא של החוק בכל אזורי הארץ, אשר היה אמור להתחיל בשנת 2010, נדחה בחוק ההסדרים לשנת 2112. נחיה ונראה.