גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

יום משפחה כפול - סיפור לילדים

11/02/10, 11:01
אסתי רמתי

 

"וי, תומר, איזה אייפון מגניב!" התלהב יוסף . "מאיפה לך? אה, זה בטח מאבא שלך. איזה כיף לך, הוא תמיד מביא לך מתנות מדליקות! הלוואי שאבא שלי היה מביא לי כזה..." הוא הוסיף בקנאה. משכתי בכתפיי, אבל לא אמרתי כלום.

בכל יום שלישי אחרי הלימודים המכונית האדומה של אבא שלי חונה על יד בית הספר. כשהוא רואה אותי יוצא מהשער הוא מנפנף אלי מהחלון ומחייך חיוך ענק. כמעט תמיד כשאנחנו נפגשים יש לו בשבילי משהו: משחק חדש או גאדג'ט משוכלל. אנחנו נוסעים לבית שלו בירושלים, אוכלים בפיצרייה השכונתית ואז חוזרים לבית שלו. בערב, אשתו החדשה ענת מכינה לנו ארוחת ערב. היא דווקא בסדר, מנסה להיות נחמדה אלי, אבל נראה לי שהיא מרגישה קצת לא נוח כשאני מגיע. יש לי חדר משלי אצל אבא – חדר יפה עם משחקים ומערכת סטריאו משוכללת. אני ישן שם בלילה, ובבוקר אנחנו יוצאים מוקדם כדי שאבא יספיק להחזיר אותי לבית הספר.

השבוע דברנו בכיתה על משפחות, לכבוד יום המשפחה. "הי, תומר צריך לחגוג פעמיים, יש לו שתי משפחות..." פלט בנצי הליצן, וחלק מהילדים צחקו. עשיתי את עצמי מחייך, אבל בלב הרגשתי ממש גרוע. אני מנסה לא לעשות עניין מזה שההורים שלי גרושים, אבל אני לא אוהב שמדברים על זה. אני היחיד בכיתה עם הורים גרושים, למרות שבכיתה המקבילה יש שני ילדים נוספים. ולא רק שזה לא נעים להיות שונה מכולם, אני גם מוצא את עצמי בכל מיני מצבים מוזרים ומלחיצים, שאני לא יודע מה לעשות בהם. הנה, בעוד חצי שנה יש לי בר מצווה. אבא רוצה לקחת אותי לטיול מיוחד בארץ, ואמא רוצה שאני אעשה דווקא באולם. מה יהיה אם עד הבר מצווה הם לא יצליחו להסכים איך חוגגים, לא יחגגו לי בכלל? או שלפעמים אחד מהם מבקש שאני אספר לו דברים שקורים כשאני אצל השני, ואם אני מספר, אז זה תמיד מסתבך... פעם, למשל, סיפרתי לאבא שאמא דאגה לי לחונך שיעזור לי במקצועות הקודש, והוא ממש התפוצץ מכעס. "מה זאת אומרת, חונך? מה זה, אין לך אבא?" מאז, בכל יום שלישי הוא מתעקש לדעת מה למדתי ולחזור איתי על החומר, אפילו שאני מעדיף לבלות את השעות איתו בכיף ולא בלימודים. ופעם סיפרתי לאמא שאבא לקח אותי לתפילה לילית במערכת המכפלה, והיא דיווחה לעובדת הסוציאלית שאבא מסכן אותי... מה אני אעשה? כנראה שהם עדיין כועסים אחד על השני. החלטתי שבלי נדר אני לא מספר יותר כלום.

אני יודע שלא אצל כל אלה שמתגרשים זה ככה, החבר שלי שבכיתה המקבילה, למשל, אומר שההורים שלו מסתדרים מצוין מאז הגירושין. לדעתו עדיף לו ככה, מאשר לגור בבית שרבים בו כל הזמן. אני לא מרגיש ככה, אבל אני מבין שאבא ואמא הם אנשים מבוגרים, ואף אחד לא יכול להכריח אותם לחיות ביחד אם הם לא רוצים. וחוץ מזה, אף אחד לא שואל אותי.

אבל האמת היא, שבסך הכל (חוץ ממה שסיפרתי לכם) אני חי חיים די רגילים. לומד, משחק, הולך לסניף, צוחק. ואני לא רוצה שתרחמו עלי או משהו, בכלל לא. אז למה אני מספר לכם את כל זה? סתם, כדי שתדעו שיש כל מיני משפחות בעולם – ושלא תמיד כדאי לקנא בילד עם אייפון משוכלל.