בשבע 381: מסכת נשים

המחזה 'הרת עולם' נוגע בעולמן של הנשים הדתיות הרבה מעבר לעיסוק האופנתי ברווקות המאוחרת

עדי (דוד) אהרון , ד' באדר תש"ע

 

 'הרת עולם' - מחזה מוסיקלי, 'מכללת אמונה' (לנשים בלבד)

המחזמר 'הרת עולם' מצא חן בעיניי עוד בטרם צפיתי בו. "נשים דתיות מעיזות לדבר מתוך הרחם שלהן ולהציף באומץ דילמות רגישות הנוגעות לחייהן", כך הוא תואר בקומוניקט וכבר הוקסמתי. סוף סוף. אחרי העיסוק ברווקות המאוחרת, הגיע הזמן להוציא מהארון סוגיות נוספות שנשים חוות ואף אחת לא ממש מדברת עליהן: לידה, עקרות, טיפולי פוריות, רווקות, זוגיות וכל הסובב סביב הנשיות הדתית. אלו נושאים שלמים שלא ראויים להתחבא בתוך ארון מאובק. הם צנועים ויפים גם מחוצה לו, ואפילו יותר. ולא רק רצוי ונחמד וכדאי לדבר עליהם ולשתף, אלא זו פשוט מצווה גדולה לעשות כן. אז הנה, בשעה טובה, מונולוגים שעד עתה היו שמורים ברחם - כעת יצאו לאוויר העולם.

ובוגרות החוג לתיאטרון של מכללת אמונה שהעלו באומץ ובחן את המחזה המוסיקלי ראויות להערכה רבה, ולו רק בגלל הבחירה בנושא המעניין. ועוד לא דיברנו על המחזה עצמו.

העלילה מתרחשת במקום טעון רגשית עבור כל אישה – בבית החולים, בין מחלקת נשים למחלקת יולדות. שם חולפות על פנינו נשים, אמהות, נערות, רבנית ואפילו קלפטע אחת. זו שיולדת כל שנה, וזו שעדיין מחכה, זו שחזרה בתשובה, וזו שעדיין לא התחתנה. זו ששלחה את בעלה להגשים את עצמו בהודו וזו שבעלה מחכה לה בבית חב"ד בפרו. כל אחת מביאה איתה לשם את כל החלומות, האכזבות, המאוויים, הכאבים והשמחות שלה. הדמויות כולן נראות 'מוכרות מאיפשהו' ובשילוב עם כשרון המשחק של הבנות, מצליחות לדבר מתוך הרחם של כל אחת מאיתנו, לעורר הזדהות ואפילו (למרות שממש התאמצתי שלא) כמה דמעות סוררות.

כמעט כל אישה תוכל למצוא את עצמה שם, כיוון שאין כמעט מי שנעדרת ממנו: חב"דניקית, עולה חדשה מרוסיה, נערה חילונית מתבגרת, דתיה לייט, חרד"לית, חוזרת בתשובה, בת שירות לאומי, רופאה אקדמאית, אמא פולנייה, עובדת ניקיון, חרדית מבית, אשת אדמו"ר והרשימה עוד לא נגמרה.

 לא כל הדמויות במחזה דתיות, ובאופן מפתיע, גם הבימאית -מחזאית (איריס שביט) והמוסיקאית (מיכל לוטן), המוכשרות, לא ממש שומרות תורה ומצוות. אבל כל זה לא מצליח לשנות את העובדה שזו הצגה דתית, במובן הטוב של המילה, מאין כמותה. שכל כולו של המחזה זועק אמונה. בהחלט לא מבייש את שמה של המכללה.

דרך השירים שנכתבו למחזה וסיפורי הצדיקים שבחרו הבנות ושולבו בתוכו ניתן לראות את הלך הרוח המשתנה של החברה הדתית לאומית בשנים האחרונות. יותר השפעות חסידיות, יותר מקום לדיבור עם ה', לתפילות. יותר עיסוק בנשיות, ברגשות. יותר חיבור בין עולמות.

העלילה מתרחשת בימים שלפני ראש השנה, הרת עולם, אך בהחלט תצליח לרומם את רוחכם גם בימי חג הפורים, בהם היא מוצגת. אמנם האולם (אולם המכללה) הוא לא ממש תיאטרון 'הבימה', אך מה שיש בקנקן במקרה הזה, חשוב הרבה יותר – נשיות דתית במיטבה. קבלו אותה בזרועות פתוחות.

 

תאריכי הצגות:

א' אדר 15.2- י' אדר 24.2

מדי יום יתקיימו שני מופעים, הצגת בוקר וערב