חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

"האמונה שלנו לא יכולה להישען על אדם אחד" - בגליון השבוע

18/02/10, 10:11
חגית רוטנברג ויאיר שפירא

 

מלבד תחושת הכאב והצער העמוק שאפפו השבוע את כל אוהבי ומוקירי התורה ותלמידי חכמים בציבור הדתי לאומי, האווירה היתה טעונה בעיקר במושגים כמו 'שבר', 'מבוכה' ו'תהייה'. התפוצצות פרשת ההאשמות נגד הרב מרדכי אלון העלתה סימני שאלה רבים בקרב מבוגרים ובני נוער, שחשו כי משהו יסודי מתערער בהשקפתם כאשר רב כה ידוע ומקובל מואשם במעשים חמורים שהצניעות יפה להם.

לרב אליקים לבנון, חבר פורום 'תקנה', יש מסר חינוכי-אמוני ברור עבור כל התוהים, צעירים ומבוגרים כאחד. לדבריו, הלקח מהמקרה הזה הוא "לדעת שהאמונה שלנו לא יכולה להישען על אדם אחד לבדו, ואז אם האדם הזה קורס כל האמונה שלנו קורסת. יש לנו אמונה גדולה שמושתתת על המון ערכים, אי אפשר לבסס את הכל על אדם אחד. לכל אדם יכול לקרות דבר כזה, גם צדיקים נופלים בחטא, לכן לא מסתמכים רק על אדם אחד".

שני רבנים מוערכים במגזר הציוני-דתי בחרו להגיע השבוע למגדל ולחזק את ידיו של הרב אלון. בשיחה עם 'בשבע', הם מבהירים את משמעות הגעתם למקום. הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, סיפר כי עלה למגדל כדי "לתת כתף לחבר המצוי בשעה קשה". עם זאת, הדגיש, לא מדובר בהבעת תמיכה ברב נגד פורום 'תקנה'. גם הרב אלישע וישליצקי, שהגיע אף הוא לביקור אצל הרב אלון השבוע, נמנע מהבעת עמדה כזו או אחרת בפרשה. לדבריו, "לא רק הרב מוטי מצוי בשעה קשה, כולנו יחד איתו מצויים בשעה קשה, ובשעה שכזו רציתי להיות איתו ביחד".

ביום ד' פרסם 'פורום תקנה' באתר האינטרנט שלו מסמך שאלות ותשובות בעקבות הפרסום שנתנו יומיים קודם לכן להאשמות נגד הרב אלון. במסמך מגוללים חברי הפורום את השתלשלות הפרשה, כיצד הטילו מגבלות על הרב אלון בשל תלונות חמורות ששמעו נגדו, וכיצד בהדרגה כרסם בהן הרב אלון. לאחר שראו כי הרב אינו נשמע לדרישותיהם החוזרות לשמור על ההגבלות, החליטו לפוצץ את הפרשה על מנת ליידע ולהזהיר את הציבור.

הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת 'הר עציון', שעמד בראש ההרכב שקיבל את העדויות אודות הרב אלון, גולל אתמול (ד') בשיחה כואבת מול תלמידיו את השתלשלות הפרשה: "ניסינו לשכנע את האדם להתמודד ולהתגבר ולחזור בו", הוא משחזר את שיחות חברי הפורום עם הרב אלון, "התחננתי בפניו. אמרתי לו: אתה הורס את עצמך והורס את חייך, עם עתיד כל כך מפואר בדרך. בעד מה? מצד אחד חשבנו שזה טירוף, בעד כמה דקות של הנאות מפוקפקות אדם מסכן הכול. הוא עשה המון! הוא לימד תורה, התיישבות בארץ ישראל, גמילות חסדים. בעד מה לסכן זאת? פכים קטנים. התחננתי, ולא הייתי היחיד, ונכשלתי".

את שיחתו סיים הרב ליכטנשטיין בהכוונת הציבור להתייחסות והתנהלות נכונה בעקבות פרסום הפרשה.

"זו טרגדיה נוראה בקנה מידה אישי וציבורי, ולבי לבי על כל מי שנפגע וצריך לעשות עבודה של שיקום... הציבור שלנו יישפט במידת היכולת שלו להתמודד בצורה בריאה ואמיתית עם האתגרים של התופעה הזאת. הנחישות קיימת והכוחות קיימים, וכך אני רוצה להאמין".

 לגבי תהיות אמוניות, מיהר הרב ליכטנשטיין להדגיש כי "אמון מסוים באדם נשחק כאן. חס וחלילה שתישחק האמונה בקב"ה. זה מעמיד אתגר בפני כל אחד ואחד שתהיה ראייה כוללת".

לגבי היחס העתידי לרב אלון, הסביר הרב: "האם להוציא את ספריו מבית המדרש? אמרתי שלא. קצת אנוס, קצת נסחף ונגרר, קצת עלה לו הדם לראש. אנחנו לא צריכים למחוק טוטאלית כל מיני דברים שהאדם עשה בחייו. נכון לעכשיו מהדהד באוזנינו 'והיה מחנך קדוש'. יראת ה', יראת שמיים ויראת חטא".

ניסיונות 'בשבע' להשיג את תגובת מקורבי הרב אלון לא צלחו עד מועד סגירת הגיליון.

 

 החולשה אינה מבטלת את הזכויות/ הרב זלמן ברוך מלמד

 

צריך מחד לקבל את המסקנה של הוועדה, שקבעה שיש לרב אלון חולשה, ובשלב זה לא ראוי שיעסוק בהוראה ובהדרכה אישית. אמנם אחר תשובה שלימה, אפשר שילמד תורה. וכן מבואר מהרמב"ם (סנהדרין יז, ט): "ראש הישיבה (הכוונה לראש הסנהדרין) שחטא - מלקים אותו ואינו חוזר לשררותו. גם אינו חוזר להיות כאחד משאר הסנהדרין - שמעלין בקודש ולא מורידין". הרי שאחר התשובה מצד האמת יכול להיות חבר בסנהדרין, אלא משום שמעלים בקודש ואין מורידים, ואי אפשר למנותו לראש הסנהדרין, לכן לא יישב כחבר רגיל בסנהדרין.

עוד חשוב לציין, כי החולשה הזאת אינה מבטלת את הזכויות הרבות של הרב אלון ואת החסדים הרבים שעשה ואת התורה שהפיץ וחיבב על קרובים ורחוקים. בגמרא (סנהדרין כו, ב) מובאת דעת רב נחמן, שהחשוד על העריות כשר לעדות ממון ופסול רק לעדות עריות. הרי שיכול להיות אדם שיש לו נטייה רעה מסוימת, והיא אינה פוסלת אותו בשאר התחומים. האדם מורכב, יכולות להיות לו מעלות רבות ובצידן חולשה רעה. אין אפשרות להתעלם מהחולשה, ותלמיד חכם צריך שלא יהיה רבב על בגדיו והתנהגותו. אבל מאידך, כל המעלות האמיתיות נשארות במקומן.

וכל אדם יבחן את עצמו האם הוא שלם לגמרי, וכשם שהיה רוצה שילמדו עליו זכות, כך ילמד על אחרים.