בשבע 381: סופרים את הסופרים

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ד' באדר תש"ע

 

"עבדים מושפלים לגוף שמזכיר קרטל" – לא, אין מדובר בעובדות הניקיון במרכולים, או במאבטחים במוסדות החינוך. במילים אלו הגדיר הסופר יורם קניוק, מי שהוביל את מאבק הסופרים לחקיקת החוק להגנה על הספרות והסופרים, את המצב הנוכחי בו מצויים הוא ועמיתיו למקצוע. הצעת החוק, פרי יוזמתם של חמישה ח"כים אשר הרימו את הכפפה שזרקו הסופרים, עשתה השבוע צעד משמעותי לעבר אישורה, אולם הדרך לאישור הסופי עודנה רחוקה. ההצעה הנוכחית, עליה חתומים חברי הכנסת זבולון אורלב, ניצן הורוביץ, שלי יחימוביץ', נחמן שי ויריב לוין, ואשר זכתה בסיומו של משא ומתן מול משרדי הממשלה גם לברכתה של שרת התרבות לימור לבנת, מעניקה הגנה נרחבת לחלקם של הסופרים והמוציאים לאור בתמורה ממכירת הספרים, וזאת במהלך השנתיים הראשונות לצאתו של ספר לאור.

ההצעה מגדירה במדויק את התמורה אותה יקבל הסופר עבור ספריו במהלך השנתיים הראשונות. 8 אחוז מהמחיר הקטלוגי עבור 6,000 הספרים הראשונים שיימכרו, ו-10 אחוז מהמחיר הקטלוגי עבור יתרת הספרים. בנוסף, מגדירה הצעת החוק את המחיר המינימלי שישולם להוצאות הספרים עבור הספרים הנמכרים, ואף מגדירה את ההנחות אותן רשאיות הוצאות הספרים להעניק לחנויות במהלך שבוע הספר וערבי החגים.

אולם ברשתות שיווק הספרים מודאגים מאוד מהצעת החוק. ברשתות חוששים, כי החקיקה תשים סוף למבצעי "4 במאה", "ספר שני בשקל" ודומיהם, ותקטין באורח ניכר את מכירות הספרים, אשר גדלו בשיעורים ניכרים ביותר במהלך השנים האחרונות בעקבות מבצעי השיווק האגרסיביים. מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, ציין כי "צריכת הספרים גדלה בשנים האחרונות ב-25 אחוז בכל שנה. זה טוב לצרכנים. אם החוק יעבור, נחזור 10 שנים אחורה, לזמנים שבהם ספר היה מוצר לתל-אביב ולסביבה בלבד".

ח"כ אורלב, מיוזמי החוק, לא מתרגש מהטענות הנשמעות נגד החוק, ובשיחה עם 'בשבע' הוא מציין כי "כשל השוק שנוצר, בו השתלטו שתי רשתות הפצה, סטימצקי וצומת ספרים, על 85 אחוז מהשוק, מכתיב תגמולים מחפירים לסופרים, אשר משלמים את המחיר הכבד ביותר על המצב הנוכחי. המצב בו סופר מקבל 60-70 אגורות בממוצע על כל ספר שנמכר, גורם לכך שגם סופר שמכר 10,000 כותרים יקבל 6,000-7,000 שקלים בלבד, סכום שאיננו מהווה אפילו משכורת חודשית סבירה, וזאת בשעה שכתיבת ספר אורכת בדרך כלל כשנה".

אורלב אף איננו מתרגש מהאיומים המפורשים והמרומזים של רשתות ההפצה, וסבור כי גם לאחר חקיקת החוק יוכלו הרשתות להוביל מבצעי שיווק, אלא שבניגוד לעבר הן יחויבו לשאת בחלק מנטל ההנחות ולא יוכלו לגלגל את כולו לפתחה של הוצאת הספרים. "גם במצב החדש שנוצר ישנו כר נרחב למבצעים והנחות. החוק מגן על ספרים במשך שנתיים בלבד, וגם במהלכן הוא בסך הכל מבקש לדאוג שההנחות והמבצעים לא יבואו על חשבון משכורתו הדלה ממילא של הסופר", מציין אורלב ומוסיף, כי "במצב הנוכחי היה מי שהרוויח מהמבצעים, ואלו הרשתות. המפסידים, לעומת זאת, היו הסופרים והוצאות הספרים, אשר נאלצו להיכנע לתכתיביהן של הרשתות הגדולות". את ההגנה אותה מעניק החוק להוצאות לאור, מסביר אורלב בצורך לשמור ולהגן על כל שרשרת היצירה ולא רק על הסופרים. "אנו מגנים על ההוצאות מפני עריצות הרשתות הגדולות. יש לנו עניין גדול ששרשרת היצירה כולה, העורכים, המגיהים, המתרגמים, יוכלו כולם להתקיים. אסור ליצור מצב שבו שוק הספרים מתנהל כמו שוק של עגבניות".

 

המשבר היווני ואנחנו

אחרי שחשבנו שהמשבר הכלכלי הגלובלי כבר מאחורינו, מתברר בימים האחרונים שעל אף השיפור במצב הרוח הכללי, נכונו לנו עוד כמה וכמה פרקים במשבר הנוכחי. בתפקיד הקורס התורן משמשת הפעם יוון, שכנראה שלא תוכל להשיב את חובותיה בעתיד הנראה לעין. בימים האחרונים התברר כי יוון 'הצליחה' לצבור חובות עצומים בגובה של 170 אחוז מהתוצר הלאומי שלה, אשר חלק גדול מהם הוסתר באמצעים חשבונאיים שונים ומשונים. לשם השוואה, אמנת האיחוד האירופי קובעת כי מדינות האיחוד לא יוכלו לצבור חובות מעבר ל- 60 אחוז מהתוצר. חובה של מדינת ישראל עומד על פי אותה שיטת מדידה על 78 אחוז מהתוצר הלאומי, וזאת בסיומה של שנת משבר אשר מטבע הדברים גרמה לגידול ברמת החוב.

אולם, על אף שהמשבר מתמקד כרגע ביוון, מדינה זניחה יחסית בתוך כלכלת אירופה, מדובר במשבר בעל משמעויות תקדימיות כפי שמסביר הפרופ' איתן שישינסקי מהאוניברסיטה העברית. "אמנם מבחינת היכולת האירופית לטפל בו לא מדובר חמור כל כך", טוען שישינסקי, "אולם זהו המשבר המשמעותי הראשון שפוקד מדינה אשר אינה מחזיקה מטבע עצמאי משלה, אלא חברה בגוש מטבע הנוטל ממנה את היכולת לפעול באורח עצמאי בתחום המוניטרי. בתוך גוש מטבע שכזה, ברגע שמדינה אחת יוצאת משיווי משקל הדבר משפיע על כל החברות באותו הגוש. מבחינה זאת, השאלה כיצד תתמודד אירופה עם המשבר הנוכחי ביוון מעניינת במיוחד, לאור התקדים שייווצר".

שישינסקי סבור, כי ההשלכות המיידיות שיהיו למשבר הנוכחי ביוון יהיו בראש ובראשונה בתחום הפיקוח, "ייווצר כאן מצב חדש, בו המדינות אינן מופיעות רק בתור המפקחות, אלא הופכות להיות מפוקחות. גושים כמו האיחוד האירופי יהיו חייבים לפקח על המדיניות הכלכלית של המדינות החברות בהם, על מנת למנוע חריגה מהכללים המבטיחים את יציבות המטבע".

לדעת פרופ' שישינסקי המשבר הנוכחי ביוון אינו מבשר את תחילתו של משבר עולמי נוסף, זאת למרות שגם ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד נמצאות במצב לא פשוט, "מדובר בסופו של דבר במשבר שמדינות אירופה החזקות מסוגלות להתמודד איתו וסביר להניח שזה אכן מה שיקרה". ההערכה האופטימית הזו גורמת לשישינסקי להאמין כי "הנזק לישראל כתוצאה מהמשבר יהיה שולי ויתרכז ברובו בתחום היצוא ליוון, שממילא אינו תופס מקום מרכזי בעוגת היצוא של ישראל".