בשבע 382:מיקרוסקופ

ע.גרסיאל, ח.לוז, י.מידד , י"א באדר תש"ע

 

כש'הארץ' מתחמם / עדי גרסיאל

אחרי הרבצ"ר והשופט סולברג הגיע כנראה תורו של ד"ר גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך, להיכנס ל'רשימת החיסולים' של עיתון 'הארץ'. זאת אחרי שהטיל ספקות בתורת האבולוציה ומתח ביקורת (גם ב'בשבע') על תיאוריית התחממות כדור הארץ. אביטל הוא אמנם בעל דוקטורט מהטכניון ומומחה בהנדסת טילים, אולם ספק אם אפילו הוא צפה את המתקפה שהוביל נגדו העיתון לאנשים חושבים. זה התחיל בידיעה בעמוד הראשון של 'הארץ' ביום א' השבוע: "סערה בארגונים הירוקים – המדען הראשי במשרד החינוך: בני האדם אינם אחראים להתחממות כדור הארץ". למחרת נמשך הבליץ: "בעקבות ההתבטאויות נגד האבולוציה: קריאות לפטר את המדען הראשי במשרד החינוך". ביום שלישי, אחרי הריכוך הארטילרי, הסתער העיתון חזיתית ובמאמר המערכת קבע: "הסיבה העיקרית לחוסר ההתאמה של אביטל לתפקיד אינה חוסר ניסיונו, אלא דעותיו", וחתם בדרישה: "על סער להרחיק מיד מהתפקיד את אביטל, שמינויו עושה לצחוק את ההבטחות הרמות של שר החינוך להצטיינות מדעית". ואכן, ביום רביעי דיווח העיתון כי "שר החינוך סער מסתייג מהתבטאויות המדען הראשי במשרדו על תורת האבולוציה". בנוסף, גילה 'הארץ' לקוראיו שבעקבות הפרסומים הגישו גם כמה ח"כים הצעות לסדר בנושא.

אפשר כמובן לחלוק על סגנון דבריו של אביטל, אבל מי שלא מעוניין לראות בימים הקרובים את 'הארץ' מכריז על ניצחונו הסופי, חייב לסייע במתקפת הנגד, בגיבוי תקשורתי, אקדמי ופוליטי.

 

 

המהפכה בדרך? / חני לוז

מהפכת הרישיונות בטלוויזיה: בשקט ציבורי נמשכים דיונים מרתוניים של ועדת הכלכלה בכנסת. ועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ אופיר אקוניס  מקיימת דיונים פעם עד פעמיים בשבוע במשך החודשים האחרונים, בניסיון להעביר את המהפכה בטלוויזיה: מעבר לשיטת הרישיונות. שמעתם על המהפכה? קרוב לוודאי שלא. בתחילת שנות ה-90 חוקקה הכנסת חוק ששינה לחלוטין את פני הטלוויזיה: חוק הרשות השנייה איפשר את הקמת הטלוויזיה המסחרית בישראל. החוק עבר ללא השתתפות ומעורבות רצינית של גורמים המייצגים מגזרים שונים בציבור, אותם מגזרים שמוצאים את עצמם היום חשוכי-תקשורת במקרה הפחות גרוע, ונפגעי תקשורת עוינת במקרים אחרים. נציגי המפלגות הדתיות השונות הותירו את הזירה לשחקנים אחרים.

המהפכה הבאה בעיצומה בימים אלו, ואותם נציגים ממשיכים בתרדמתם. חברי הכנסת הפעילים ביותר בדיוני הוועדה הם נחמן שי, מהפאה השמאלית של קדימה היום ובעברו מנכ"ל ויו"ר הרשות השנייה ויו"ר רשות השידור, יוליה שמלוב-ברקוביץ' מקדימה, לשעבר מנכ"ל ערוץ 9, שמפתיעה לטובה בעמדותיה העצמאיות שלא תמיד נכונות-פוליטית באקלים התקשורתי, חנין זועבי מבל"ד, בוגרת לימודי תקשורת, וכרמל שאמה מהליכוד. ח"כים אחרים מופיעים גם הם מדי פעם. לאיחוד הלאומי ולבית היהודי אין נציג בוועדה חשובה זו (למה?), ישראל ביתנו ממעטים להגיע, ונציגי ש"ס ויהדות התורה כמעט שאינם מופיעים. השחקנים הראשיים בוועדה הם של הזכייניות בערוץ 2 ו-10, ערוצי הכבלים והלווין וארגון היוצרים. כולם שולחים עורכי דין, מנכ"לים ולוביסטים, כשהאינטרס העסקי שלהם הופך לנושא הדומיננטי בדיונים, וחבל.

הביקורת הלא-מספקת שנשמעת בוועדה היא שבמקום לפתוח את השוק לרישיונות עם תנאי סף מינימליים בלבד ולאפשר פלורליזם אמיתי, משאירים מחויבויות על בעל הרישיון כאילו מדובר בזיכיונות. לדוגמה: בעל רישיון יחויב בהפקות מקור מסוגה עלית בסכום לא קטן, וכל הערוצים יחויבו לשדר חדשות. החשש הוא שמחויבויות אלו, היוצרות עלויות גבוהות, עלולות להרחיק יזמים פוטנציאלים משכבות שאינן באות לידי ביטוי נאות בטלוויזיה היום. ובכלל, מדוע לא לאפשר שוק חופשי? האם התוצר של ערוץ 2 ו-10 הוא הוכחה לכך שמחויבות להוצאה כספית היא ערובה לטלוויזיה איכותית?

 

 

הלו, זו סאטירה? / ישראל מידד

קצת עגום, קצת מבאס, אבל טוב מאוחר מאף פעם לא. סוף סוף דווח בעיתונות שיש בעיה עם סאטירה. אפילו דודי ליפשיץ, ראש מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית באר שבע, נאלץ להכריז: "כנראה שמישהו הושפע מהתוכנית הסאטירית ('ארץ נהדרת')". ואיך מר ליפשיץ הגיע למסקנה זו, ש"בהינף יד, תלמידים בגיל הבגרות לוקחים את המסרים מהמערכונים והופכים את זה לערך שלא מובן ולא ברור... וללא הרבה מחשבה ורגש עושים דברים שמבזים"?  פשוט, בעקבות מערכון ב'ארץ נהדרת', תלמידים מחקו משלט בית הספר על שם יצחק רבין בעיר את השם "רבין", ובמקומו כתבו "מעתוק" בעקבות צילום מערכון בחצר בית הספר. וכמובן שהעניין חמור במיוחד כי יש פגיעה בזכרו של יצחק רבין ע"ה.

אז הנה, יש הודאה בערך שלילי של תקשורת בלתי-מרוסנת שלוקחת על עצמה את תפקיד קובעת המידות במדינה וקובעת סדר היום עבור החברה. בשבוע האחרון עסקה התקשורת בפרשת הרב אלון בכל הערוצים התקשורתיים האפשריים. פרשה אחרת, של נציג השמאל הרדיקלי בארץ וב'הארץ', יצחק לאור, אדם המשמיץ את המדינה גם דרך שופרות בחו"ל ולא רק מעל עמודי הביקורת התרבות ובשיריו, מצטמקת בכיסוי והסיקור המוקדשים לה. דבר זה גרם לפרשן אחד, אלון עידן, לכתוב: "כיצד יכולים מעוזי נאורות, כגון סם שפיגל ו'הארץ', להעסיק אדם כה חשוך במעשיו... במציאות, 'שמאלנות' אינה ערובה לטוהר מידות, כמו שכתיבת שירים אינה סותרת פוטנציאל להטרדות". 

גם בחו"ל אנו פוגשים את התופעה של תקשורת השומרת על אחד משלה. לפני שבוע, נאלץ כתב בכיר של רשת סי.אן.אן המוכר כליברל מוצהר, להודות בבית המשפט שהוא אב לתינוק מחוץ לנישואין בעוד הוא נשוי. קדם לכך מסע לחישות שלא דווח עליהן בתקשורת, וגם שם פרשן אמיץ בודד כיוון את הזרקורים כדי להאיר את הפנים המכוערות של התקשורת, השומרת על אחד משלה. אבל לפי עידן יש עוד הסבר לאיפה ואיפה הצדקנית הזו. לדעתו, "אם יעיפו מכלי התקשורת את כל הבכירים שמשפילים את העובדים הזוטרים באופן קבוע כחלק משעשועי האגו שלהם, את כל הגברים השוביניסטים שמעירים הערות מיניות בוטות... – לא ייוותר מי שידווח לציבור על מקרים של תקיפה מינית ואונס". אז הנה, יש גם תועלת בהשחתת המידות בתקשורת. ואני שואל: האם גם זו סאטירה?

 

 

ביקורת הנקרא

כל עוד בלבב: תבשילים עם חלקים פנימיים

 (אנרג'י-מעריב)

זו כותרת של יצחק לאור?

 

דוד ויצטום: אנשים חשים דבר פשוט: אני משלם אגרה וכביכול לא מקבל תמורה... די בצדק (הארץ)

עמנואל הלפרין לא היה יכול לומר את זה ביותר אנדרסטייטמנט

 

אחמד טיבי: הגיבור האמיתי של הפרשה הזו הוא מפקד משטרת דובאי (ווינט)

אהם, יש משהו בדבריו

 

 

חדשות בחדשות / עדי גרסיאל

השר בלי תיק יוסי פלד (ליכוד) עשוי לקבל לידיו את האחריות על רשות השידור. זאת לאחר שהשר אדלשטיין הודיע כי הוא מחזיר את תיק רשות השידור לראש הממשלה. כך דיווח 'גלובס'.

 

תחנת הרדיו האזורית ליו"ש, 'גלי ישראל', הושקה השבוע. בין השדרנים יהיו זאב רווח, גולן אזולאי וצבי יחזקאלי.

 

הוועדה לביקורת המדינה תבדוק את חוזי ההעסקה האישיים של העיתונאים והעובדים הבכירים ברשות השידור. כך הודיע השבוע יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה). על פי נתונים שפורסמו ב'מעריב', מרוויחים מגישים, פרשנים וטכנאים ברשות סכומים גבוהים של עשרות אלפי שקלים.