בשבע 382:דמותרבות

עפרה לקס , י"א באדר תש"ע

ב"ה

הרצל ובלפור חקק

תאומים זהים ומשוררים, בעקבות הוצאת ספריהם החדשים 'אנא בכוח אנא בשיר' ו'משורר של חצות'

איננו נוהגים לארח במדור הזה שניים. כותרתו של הטור היא 'דמות', צורת יחיד, ואנחנו עומדים בזה בדרך כלל, אבל כשנתקלים בתופעת התאומים חקק - הכללים הרגילים נחצים.

שמם של הרצל ובלפור מלמד לא רק על נטיותיהם האידיאולוגיות של הוריהם, אלא גם על תאריך הלידה שלהם. השניים הגיחו לעולם שבועיים לפני קום המדינה ומשפחתם עלתה לישראל כשהיו בני שנתיים.

שני המשוררים ("אני התחלתי לכתוב בגיל 10, והרצל קינא בי, לקח גם הוא מחברת והתחיל לכתוב") מוציאים כעת ספרי שירה חדשים. הראיון מתבצע עם בלפור, את התמונות שלח הרצל.

דרכיכם משתרגות כל הזמן זו בזו. לא מפריע לכם?

"לא. הרצל היה יו"ר אגודת הסופרים, וכשהוא עזב אני נבחרתי. כשהיינו נערים הוא ניצח אותי בחידון התנ"ך המחוזי והארצי ואני אותו בעולמי. ככה זה, אנחנו תאומים זהים שיש ביניהם תחרות חיובית".

כל אחד מכם מוציא עכשיו ספר. זה מתואם?

"בדרך כלל אנחנו מוציאים ספרים ביחד. נוח לנו לעבוד ככה, כי כל אחד עורך את השני, מתקן אותו, בודק איך הניקוד שלו. אתה עורך את אח שלך ומרגיש שאתה עורך את עצמך".

זהו ספר השירה ה-9 וה-10 שלכם. על מה אתם כותבים בדרך כלל?

"תמיד יש ארס-פואטיקה: מה השירה עושה לנו, מהי דמות המשורר בעינינו. אנחנו גם מרבים לכתוב על החוויה המשפחתית והקהילתית עם מגע ללאומי. יש לנו שירים שיש להם נגיעה באקטואליה, תוך רצון למצוא משמעות היסטורית לדברים".

הכתיבה שלכם שונה מהבון-טון המקובל בסביבת המשוררים. איך מתמודדים עם השונות הזאת?

"קודם כל אנשים מתמודדים עם העובדה שאנחנו תאומים זהים ומשוררים. אחר כך הם מנסים להתמודד עם השפה שלנו, שהיא יהודית ומעורה בתרבות היהודית. היום כולם כותבים אחרת: בסלנג בסגנון הפופ והאורבני. לנו יש כמה שירים שמתגרים בשירה הזאת".

אתם מודעים לשטח הרוחש בשירה הדתית לאומית היום?

"כן, אבל אני מרגיש שבחלק מהשירה הדתית הכותבים פוזלים לשירה המצויה וכך מתפשרים מתוך רצון למצוא חן. אם מישהו כותב בשיר שלו 'רבאק' - זה לא מגיע מהשפה שלו. זה כדי להשתייך".

ספר מעט על הספרים שלכם.

"הרצל בספרו עושה חשבון נפש עם התרבות העברית ובוחן איפה היא עכשיו לעומת המקום בו היתה לפני קום המדינה. הוא גם מתכתב עם שורה של משוררי עבר, כגון אלתרמן, טשרניחובסקי ואצ"ג. יש לו גם מקבץ גדול של שירי ירושלים בעקבות אתרים בעיר. הספר שלי בנוי כספר קודש קבלי ואת שער השירים המיסטיים מיקמתי בתחילתו. השער האחרון הוא שער שירי אהבה, אך שני הנושאים חוצים למעשה את כל הספר".

הרצל ובלפור, שעדיין מרגישים שעבודתם הספרותית לא קיבלה את מלוא החשיפה שהיא ראויה לה, מקווים שהספר הזה יהיה עוד נדבך בדרך, "ממצב של הסתר פנים לגילוי פנים". הפרויקט המתוכנן הבא הוא הוצאת ספר משותף עליהם עצמם, "ובו מקבץ מכל מה שכתבנו בתחום הרעיוני ופרקי זהות".