גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

בנקאות ללא פיקוח - שופטים ושוטרים

הכוונות הטובות של מנהלי קופות הגמ"ח הפועלות כבנקים וולונטריים לא מצדיקות את סיכון כספן של משפחות דלות אמצעים האם פרקליט המדינה ידאג שגם מועצת מג'דל שאמס תאכוף את חוקי הבנייה בתחומה?
04/03/10, 12:14
יאיר שפירא

 מאז ומתמיד חיבבו הח"כים החרדים את ראשות ועדת הכספים. הרתיעה ארוכת השנים מאחריות לפעולות שלא ברוח היהדות מנעה מהם כהונה כשרים בממשלה, גם כאשר היו חלק מהקואליציה. כדי לפקח אפקטיבית על האינטרסים של שולחיהם, הם הקפידו בדרך כלל לקבל את ראשות הוועדה שרבות מפעולות הממשלה תלויות למעשה באישורה. וכך, מבלי ליטול אחריות על החלטות השלטון אך עם יד על ברז התקציב, שותפים החרדים לעשייה השלטונית כבר שנים רבות.  יו"ר ועדת הכספים הנוכחי, איש יהדות התורה ח"כ משה גפני, ממנף את כוחו של התפקיד כדי לנסות ולהלבין את אחד המוסדות החשובים במגזר החרדי.

מאות קופות גמילות חסדים (גמ"חים) פזורות בקהילות החרדיות ברחבי הארץ. חלקן קופות שבהן נדיב אחד או יותר העמידו קרן שממנה יוכלו גבאי הצדקה לחלק הלוואות ללא ריבית. קופות מסוג זה נפוצות מאוד גם בקרב הקהילות הדתיות-לאומיות.

סוג אחר של גמ"חים קורא לבני הקהילה החרדית להפקיד את כספם העודף, ומהסכום שנצבר מחולקות הלוואות ללא ריבית. סוג קופות שכזה הוא בעייתי הרבה יותר. ניהולן דורש מיומנות גבוהה וידע בנקאי נרחב, שכן צריך לאפשר למפקידים למשוך את כספם בצורה אפקטיבית. התמוטטות של קופה שכזו משאירה לעיתים אזרחים פשוטים, ולא פעם דלי אמצעים, ללא החסכונות שצברו במשך שנים. בעיה נוספת של הקופות הללו היא שהן לא חוקיות. בשל הבעיות שמנינו, חוק בנק ישראל אוסר על תאגיד שאינו בנקאי לאפשר הפקדה והלוואה בו-זמנית. תאגיד בנקאי, נזכיר, נדרש לעמוד בתנאים מחמירים של בקרה וניהול, ונימצא בפיקוח הדוק של בנק ישראל. אך כאמור, קופות גמ"ח רבות שכאלו פועלות במגזר החרדי, חלקן מגלגלות סכומים המגיעים למחזור שלא נופל מזה של בנק קטן.

כעת פועל גפני לעגן בחוק את פעילותן של עמותות ללא מטרת רווח המעניקות הלוואות ללא ריבית. ניצחון של גפני ימלט עשרות עסקנים חרדים מחרב הפלילים המתהפכת מעליהם, וגם מעילה לתביעות אזרחיות במקרה של התמוטטות של מוסדות החסד הלא-חוקיים שהם מנהלים. הוא לא יציל עשרות אלפי משפחות מהסכנה לאבד את כספן אצל אנשים שטוב ליבם גדול מיכולותיהם הניהוליות.

 סיפור בשתי גרסאות

עוד מקרה שגרתי של האכיפה הסלקטיבית נגד מתיישבי השומרון הגיע לסופו הטוב בבית משפט השלום בירושלים.

נגד אברהם חופי, תושב היישוב חלמיש, הוגש כתב אישום על שימוש פזיז בנשק ואיומים. תיאור העובדות בכתב האישום היה יכול להשתלב בקלות בדו"ח 'בצלם' או בכתבה שגרתית של גדעון לוי ב'הארץ'. שלושה ערבים, בוגר ושני קטינים, הגיעו אל מטע בבעלותם סמוך ליישוב ורעו את צאנם. תושב יהודי צעיר ניסה לגרש אותם, איים עליהם, ירה באוויר ויצא לקראתם בנשק דרוך.

הסיפור בפסק דינה של שופטת בית משפט השלום, חגית מאק קלמונוביץ, שונה להפליא. שלושה ערבים, בוגר ושני קטינים, הגיעו אל שטח שהימצאותם בו נאסרה ע"י הצבא. הם בחרו לעקור נטיעות שיהודי תושב היישוב נטע בחלקה שאושרה לו לעיבוד בידי הרשויות. אחד מהנערים החל לפרק את הגדר שהקיפה את החלקה. הצעיר היהודי הבחין בשלושה ובמוט גדול שהחזיק אחד מהם. הוא צעק להם שיסתלקו, אך הללו המשיכו לחבל ברכושו. הוא ירה באוויר שלוש יריות כדי להזעיק את כוחות הביטחון, ויצא לכיוונם עם נשק שהוא מחזיק ברישיון. כוחות הביטחון אכן הגיעו למקום וכמובן עצרו את היהודי - מעצר שסופן בכתב אישום.

כאמור הסוף טוב, אך מי ייתן את הדין על ראשיתו.

 הפנימו את המסר

עכשיו זה סופי: רופא יכול לקחת שוחד ולצאת בזול מאוד. ראשיתה של הסאגה המתנהלת כבר שנים בבית המשפט בתל אביב היא בהחלטות השיפוטיות נגד האחראי על אחד מחדרי המיון בבית החולים איכילוב, ד"ר ג'קי סרוב. בהכרעת דין בעייתית הרשיע בית משפט השלום בעיר את ד"ר סרוב, לאחר שקידם טיפול מהיר בעבריין אסי אבוטבול. הרופא הידוע בהעדפת ידוענים טען בבית המשפט כי פחד לסרב ליטול את התמורה שהעבריין הנודע שילשל לכיסו. בית המשפט דחה את הטענה, הרשיע את סרוב בנטילת שוחד וגזר עליו שנה וחצי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קבע כי סרוב אכן לקח שוחד, אך בהתחשב במעשיו הטובים כרופא המיר את העונש בשישה חודשי עבודות שירות - עונש מפליג בקולתו על עבירה שכזו.

השבוע התברר כי שופטי השלום הטמיעו את המסר המוזר. בית המשפט גזר שישה חודשי עבודות שירות לראש המחלקה האונקולוגית באיכילוב, לאחר שהורשע בלקיחת שוחד ממשפחות חולי סרטן. נזכיר כי השר לשעבר שלמה בניזרי מרצה ארבע שנות מאסר על עבירת שוחד, למרות מעשים טובים רבים העומדים לזכותו.

האם לדור יתערב?

תנועת 'רגבים' לשמירת אדמות הלאום רוצה למנוע לזות שפתיים מפרקליט המדינה משה לדור. במכתב שנשלח בשבוע שעבר ע"י בא כוח התנועה, עו"ד אמיר פישר, נכתב כי אנשי התנועה עדים לטענות כי "יש העושים שימוש במינוח 'שלטון החוק' בצורה מפלה ובלתי שוויונית, שנועדה לקדם מטרות המובלות ע"י האליטה התקשורתית והמשפטית". כדי להפריך קולות בלתי נעימים אלו מבקשים אנשי התנועה כי לדור, שפעל בשבועות האחרונים בכל כוחו כדי להביא את עיריית ירושלים לאטום את 'בית יהונתן' במזרח העיר, יטיל את מלוא כובד משקלו כדי להשליט את שלטון החוק גם במקומות אחרים.

אנשי 'רגבים' לא חסכו מלדור דוגמאות בהן נדרשת התערבותו למימוש צווי הריסה לבנייה לא חוקית בירושלים, בצפון ובדרום. לדור התבקש על ידי 'רגבים' לטפל ברשויות המתרשלות באכיפה, כמו למשל מועצת מג'דל שאמס. לפני כחצי שנה פנה 'רגבים' לרשויות האכיפה השונות בדרישה לאכוף את החוק נגד בנייה בלתי חוקית באזור מג'דל שאמס, לאחר שהוואקף הדרוזי ביצע במקום עבודות פיתוח ובנייה בהיקף עירוני. במשך שבועות נפרצו דרכים והוקמו מבנים תוך השתלטות על 400 דונם של מרחב טבעי, שמרביתו שייכת לשמורת הטבע הר חרמון.

יחידת הפיקוח של משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית מעלה חרמון השיבו כולם כי אין ביכולתם לעצור את העבודות המבוצעות במקום לאור היום, בשל חשש לשלום הפקחים. משטרת ישראל מצידה טענה כי לא הועברה אליה כל תלונה בנושא, למרות שכל גורמי האכיפה הבהירו כי שבו ופנו למשטרה.