גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

לא רק זמר - תרבות ופנאי (ספר)

'הרבי מקרן הרחוב' מאיר את אישיותו של ר' שלמה קרליבך באמצעות סיפורים ומעורר געגועים לדמותו הייחודית.
04/03/10, 12:14
עדי (דוד) אהרון

שמעתי פעם בשם הרב קרליבך שאמר: "חבר טוב הוא לא אחד שלידו אתה רוצה להיות טוב יותר. חבר טוב הוא כזה שלידו אתה כבר טוב יותר".

כזה הוא הספר 'הרבי מקרן הרחוב - סיפורים מופלאים אודות ר' שלמה קרליבך'. זהו ספר שלא רק גורם לך בתום הקריאה לרצות להיות טוב יותר. אלא במהלך הקריאה בו, אתה כבר הופך להיות אדם טוב יותר.

כך לפחות הרגשתי בעת שקראתי את הסיפורים הרבים שכתבו מאות מכריו של "הרבי של האהבה", כפי שהוא מכונה לא אחת בספר, על מפגשיהם עמו. לא משנה אם מדובר בפגישה או בחצי פגישה. אם נפגשת עם ר' שלמה קרליבך, גם למספר שניות, לא תשכח זאת לעולם. כי כל מפגש עמו, גם הקצר ביותר, וגם כשהוא מאוד ממהר, כולל לפחות חיבוק, שאילה לשלומך ומבט מהיר ועמוק אל תוך הנשמה שלך.

כאלו הם הסיפורים המקובצים בספר, בעריכת יוטא הלברשטאם-מנדלבאום ובתרגום לעברית של דוד הלל. מפגשים מקריים, יזומים, בני ימים שלמים או חפוזים, של הרבי האהוב, עם כל גוני הקשת של בעלי הנשמות באשר הן – יהודים ושאינם, בני עמנו שהספיקו כבר לשכוח בכלל מהיכן מקורם, ומתגלגלים באשראמים ובכתות בכל רחבי העולם. סטודנטים, מוסיקאים וגם סתם אנשים פשוטים.

אך חיבתו הרבה של הרבי הייתה דווקא כלפי אלו הנמצאים "בקרן הרחוב". דחויים, עזובים, שכוחים. יעידו על כך מקבצי הנדבות הרבים שהכירו את הרבי הנדיב מקרוב והוא הפך אותם ברגישותו הרבה לחבריו. היה מבקר אותם כמעט מדי יום, שומע את אשר על לבם ודואג לכל מחסורם. פעמים רבות הוא עצמו היה מסתובב לאחר מכן ללא כל פרוטה בכיסו, אבל זה כלל לא הפריע לו. כך גם נפטר, חסר כל. כל תודעתו ורצונו היו לעשות טוב לאחרים, להעלות חיוך, לשמח נפש עייפה ודוויה. וזה מה שהוא היטיב לעשות כל חייו בכישרון רב ותמיד עם חיוך.

הקירבה הכמעט בלתי אמצעית לדמות האהובה, שמאפשר לנו הספר, מגלה לנו כי  כמה שחשבנו אנחנו יודעים עליה הרבה, אנחנו עוד לא יודעים עליה כמעט דבר. התארים "הרבי המרקד" או "הרבי המזמר", להם זכה, מחווירים לעומת מי שהוא באמת היה, וחלקים ממנו מתגלים לנו בספר ושופכים אודותיו אור ועומק חדש.  

כמה ענווה, רוך, פשטות, הארת פנים, אהבת ישראל, נדיבות, וגם, כמה צדיקות, היו בו. לא הרבה יודעים אבל הרב קרליבך במסעותיו ברחבי העולם היה פשוט אוסף נשמות רחוקות ומחזיר אותן אל מקומן הטבעי, לירושלים. כולל כרטיס טיסה על חשבונו. רבים מתלמידי הישיבות בירושלים הם תוצרת של מפגשיו האקראיים עם אותן נשמות.

הסיפורים המובאים בספר בשפה כמעט אותנטית מעוררים בקורא הרבה נחמה וגעגוע, ועושים חשק עצום לפגוש את הרב, ולו לשנייה אחת. לשמוע ממנו מה שנהג לומר כל כך הרבה: "היי, אחות קדושה. שמעי משהו עמוק, אין עוד נשמה כמוך בכל העולם".