בשבע 386: מה נשתנה הלילה?

במקום להתחיל את שעון הקיץ ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל, עדיף לקבוע אותו למחרת ליל הסדר.

שמואל אדלמן , י' בניסן תש"ע

מי שמעיין בכתבות על שעון הקיץ המתפרסמות בתקשורת הכללית מקבל את הרושם כי הוא חוסך מיליונים למשק, ותקופתו הקצרה נובעת מהתנגדותם של הדתיים, שלא אוהבים שעון קיץ וכן אוהבים לבזבז כסף לריק. על שתי ההנחות הללו אפשר להתווכח, ונתחיל דווקא מהסוף. יש לשעון הקיץ גם יתרונות לאדם הדתי. אפשר לקום מאוחר ולהספיק את זמן קריאת שמע, אפשר להתפלל מנחה עד 7 בערב ואפשר ביום שישי גם לנקות לשבת, גם ללכת לבריכה ועוד להספיק לנוח לפני כניסת שבת.

מאידך, גם הורים חילונים סובלים מהקושי להשכיב את הילדים כשיש אור בחוץ, ומבלבול המוח של  החלפת השעון פעמיים בשנה. ביפן, למשל, מתוך מטרה שלא לפגוע בחינוך לא מונהג שעון קיץ.  מתברר עוד כי החיסכון בחשמל  עליו מרבים לדבר, הוא כנראה לא חד משמעי לאור השינויים בתעשייה ובסגנון החיים. מחקר שנעשה לפני ארבע שנים במדינת אינדיאנה שבארה"ב הראה דווקא שהשימוש בחשמל עלה באחוז בתקופת שעון הקיץ. אין בכך הוכחה לגבי כל שאר העולם, אך יש בכך להקהות את הטיעון המיושן על החיסכון באנרגיה שמשמש כקלף מנצח בידי התעשיינים.

יותר מתמיהה היא קביעת מועד תחילתו של שעון הקיץ בישראל. במקום להתחיל את שעון הקיץ ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל, עדיף  לקבוע אותו למחרת ליל הסדר. יש לא מעט מנהגים בלילה הזה שכל תפקידם הוא להשאיר את הילדים ערים. הקדמת הסדר בשעה יכולה לשפר את מצב העייפות של כולם באחד הערבים החשובים ביותר של העם היהודי.

דוברת משרד הפנים מסרה בתגובה: "מועד תחילת שעון הקיץ וסיומו קבוע בחוק. לפיכך שינויו אפשרי רק באמצעות חקיקה. מן הנתונים המפורסמים בארץ ובעולם עולה כי שעון הקיץ מסייע לחסכון כלכלי".