בשבע 386: הקיסר שלי

דיסק המופע של שולי רנד בקיסריה מצליח להעביר את הכריזמה הבימתית יוצאת הדופן של רנד וגם את התלהבות הקהל.

אמציה האיתן , י' בניסן תש"ע

קיסריה. אמפיתיאטרון ענק, במה רחבת מימדים. זמר אחד על הבמה, עטור זקן מלבין, לבוש במעיל רבני ארוך, חבוש במגבעת, עומד ליד המיקרופון מבלי לזוז כמעט, ושר.  במבט ראשון זה נראה כמתכון לכישלון תרבותי ובילוי משעמם, בעיקר למבוגרים.

ממעט הניסיון שיש לי בתחום התרבות, כבר למדתי שאסור לסמוך על המבט הראשון, וכשמדובר בשחקנים, לעיתים גם המבט השני יכול להטעות. אך הפעם קשה להתבלבל. השניות הראשונות במופע של שולי רנד בקיסריה כבר מבטיחות שעתיים של חוויה תרבותית סוחפת.  

לא יאומן כמה אנרגיה יכול אותו שחקן-זמר להוציא מהקהל הרחב והמגוון שהגיע לקיסריה. חרדים, דתיים לאומיים וחילונים, צעירים ומבוגרים, מכל הסוגים והמינים, וכולם שרים יחד בהתלהבות את השירים של רנד, שכבר הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית העכשווית.

רנד, שעד לאלבום 'נקודה טובה' היה בכלל שחקן מאוד מוערך, הפך לזמר מצליח, למרות, ואולי בגלל, הקול שלו, שאי אפשר להכניס אותו לשום קטגוריה של הזמרים הקלאסיים. הוא לא עושה חשבון לאף אחד, שר מהבטן, וגם לא מתבייש לזייף פה ושם. יחד עם אסף אמדורסקי, המנהל המוסיקלי שלו, הוא משמיע את הרפרטואר המוכר כל כך, ואף מחדש פה ושם. שולי מנצל היטב את יכולת המשחק שלו, גם בשירים עצמם וגם בקטעי סטנד-אפ שהוא מערב בין השירים.

ההופעה שנערכה בחג סוכות האחרון, יוצאת כעת אל השוק בשתי אופציות – דיסק לצפייה ואלבום כפול של האודיו (שמע) בלבד. נכון עשו המפיקים שהכניסו בדיסק של השמע גם את קטעי הדיבור של שולי, שמהווים מופע בפני עצמו. אכן, מי שהיה כבר בהופעה של רנד יזהה בקלות את הסיפור על הסיגריה, ועל הנרות שהדליק עם אשתו. אבל כפי שכולם יודעים, פחות חשוב הסיפור עצמו, ויותר – הצורה שבה מספרים, ובזה אין לשולי כמעט מתחרים.

מכיוון שמדובר גם בדיסקים לשמיעה, חשוב לציין שישנה כאן השקעה רבה ברמת הסאונד, והתוצאה אכן ניכרת היטב לאוזן. גם הצילום והעריכה נעשו בצורה מקצועית, אך פרט אחד הצליח להרגיז אפילו אותי. בגרסת הצפייה הקפידו העורכים לטשטש היטב את הפנים של הנשים שישבו בקהל. התוצאה מעט מגוחכת. אם החלטתם שלא להראות נשים, אנא הוציאו גרסה ערוכה ללא קהל, וכך תפתרו את הבעיה. אני מתאר לעצמי שההחלטה על כך נפלה כנראה לאחר עריכת הגרסה הסופית, ועל כן פתרון הטשטוש נותר האופציה האחרונה.

שולי מארח במופע את ארקדי דוכין, וכשמתחיל לרקוד את 'ושמחת בחגך', הבמה מתמלאת בצעירים מהקהל שעולים לרקוד איתו, בשמחה, שעוברת בקלות גם את מסך הטלוויזיה. אם אתם אוהבים את השירים, את הסגנון או פשוט את שולי רנד, מובטחת לכם חגיגה של מוסיקה, הרבה אנרגיה, וגם לא מעט ערכים, ששתולים עמוק בשירים ובמי שמבצע אותם.

 seret@etrog.tv