בשבע 386: ביתו של אבא

מדוע מגנים דווקא את המתנחלים ולא את הקיבוצים שגירשו את הערבים? עיון מחודש ברש"י הראשון בעקבות המשבר עם ממשל אובמה.

משה פייגלין , י' בניסן תש"ע

יציאת מצרים היא התגלות מלכות ה' בעולמו. למה צריך הקב"ה לגלות כך את מלכותו? למה להכניס אותנו לשעבוד ואז להכות במצרים? למה במכות? אין לו לבורא דרכים נעימות יותר למלוך על עולמו?

 

השאלה הזו הזכירה לי שאלה דומה ששמעתי מהרב יצחק ברנד על הרש"י הראשון בתורה: כזכור שואל רש"י מדוע פותחת התורה ב"בראשית" ועונה - כדי שנוכל להשיב למתריסים נגדנו כי גזלנו את ארצם: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו...". מקשה הרב ברנד: מדוע אנו צריכים לכבוש ואחר כך לחפש תירוצים? מדוע לא קיבלנו את ארץ ישראל כדף חלק, כמו אנגליה לאנגלים וצרפת לצרפתים? ועונה, שתשובת רש"י אינה בדיעבד אלא לכתחילה. צריכים היו להיות גויים בארץ על מנת שנכה בהם (כמו במצרים) ונגרש אותם ובזה נראה לכל העולם שאבינו שבשמים הוא מלכו של עולם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

 

למה דווקא כך מתגלית מלכות ה' בעולמו – אינני יודע, כנראה שבימות המשיח הדברים יהיו שונים, אבל עד אז זהו טבע האדם, והאנושות ממליכה את מלכיה מתוך מלחמות וניצחונות.

 

מוסיף ושואל ר' מאיר גולדמינץ, שמדינת ישראל גירשה אותו מביתו:

כיצד זה אנו המתנחלים, שהקפדנו בשבע עיניים שלא להתיישב על אדמות של ערבים, שתרנו בזכוכית מגדלת רק אחר אדמות מדינה, הפכנו אנו לגזלנים הגדולים, בעוד שקיבוצי השומר הצעיר היושבים כמעט כולם על אדמות של כפרים ערביים שנכבשו הוחרבו והוגלו ממקומם בתש"ח – דווקה הם נתפשים כאנשי שלום?

ועונה מאיר, שכנראה אנו המתנחלים, דווקא בזהירותנו הרבה שלא לגעת באדמות 'ערביות', הבאנו עלינו את המכה הזו, משום שאיננו יכולים לענות את התשובה שנותן רש"י בפרשתנו. כלומר ה'שמוצניק', שכביכול בעט בכול התורה כולה, לא התכחש לכך שהוא יהודי. וכיהודי הוא בא בשמחה וגירש את הגוי שישב בארץ ישראל והתיישב במקומו בלי שום התנצלויות – לא לביידן ולא לאובמה. כל העולם ראה כיצד הבן החוקי שב הביתה ומבין שמי שאינו בנו החוקי של בעל הבית צריך לעזוב. בכך, מבלי משים,  קיים ה'שמוצניק' הזה את יסוד מצוות יישוב הארץ – הוא הראה לעולם שיש בורא והוא אבינו והוא המחליט מתי יישבו גויים בארצו ומתי ילכו ובמקומם יישבו בה בניו – רק בניו! לכן נתקיימה המצווה בידם וגבולות המדינה במקומות מהם גורשו הערבים אינם מוטלים בספק מוסרי ואומות העולם אינם קוראים עליהם תיגר. אבל כשהמתנחלים באו אחרי ששת ימי הניסים – העולם ראה בנים שלא בוטחים באבא, שלא מרגישים כלפי רמאללה  - "זה של אבא שלי". למעט בחברון ובמספר מועט של יוצאי דופן, אנו – המתנחלים – עשינו בדיוק את ההיפך מקידוש ה' של קיבוצי השומר הצעיר...

 

לכאורה, אני מקפיד יתר על המידה עם אחיי המתנחלים. הרי המדינה היא שגירשה בתש"ח והיא שהחליטה בתשכ"ז לפעול להיפך – למה אני מטיל את האחריות על המתנחלים?

 

ובכן ראש הממשלה התנצל כמה וכמה פעמים על כך שאנו בונים בירושלים. בעיתון 'הארץ' דווח כי מיד לאחר מכן הוקפאו כל תוכניות הבנייה במזרח העיר, למרות ההצהרות הסותרות שדאג נתניהו לפזר.

הטובים שבמנהיגי המתנחלים התעלמו לחלוטין מחילול ה' הנורא שבהתנצלות הנואלת הזו, והביעו תמיכה בראש ממשלה שמבקש סליחה מהגויים על כך שהעזנו להתיישב בסלון של אבא. כל עניין "כח מעשיו הגיד לעמו"  - הסיבה הבסיסית ליישוב ארץ ישראל, גילוי מלכות ה' בעולמו - נתעלם מהם לחלוטין. כל השאלה עכשיו היא איך מסתדרים עם מלכות אובמה. כבר אינני מדבר על כך שאחרי שרון היינו צריכים ללמוד שההצהרות הסותרות נועדו להרדים את נאמני הארץ עד לשלב שבו כבר יהיה מאוחר מדי.

בפסח  הזה נצא מעבדות לחירות ונזכור שיש פה בית ויש פה סלון, יש פה בנים ששבים הביתה ויש פה אורחים לא קרואים שצריכים עכשיו לצאת, כי הבית הוא ביתו של אבא.