בשבע 386: אור בקצה הוועדה

לקראת פרסום הדו"ח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול בעקורים, נראה כי התנופה שהעניקה עבודת הוועדה עד כה לפעולות השיקום מפיגה את החששות שקדמו להקמתה.

עפרה לקס , י' בניסן תש"ע

ח"כ זאב בילסקי, 'קדימה', חבר השדולה למען עקורי גוש קטיף: "אנשים, גם ח"כים נכבדים, אמרו: 'אתה יודע כמה הם קיבלו?' הם גם לא האמינו שהמדינה לא עומדת בהחלטותיה. הדו"ח של הוועדה סתם את הגולל על הטענות האלה"

"דבר אחד אני יודע כעובדה", אומר אהרון חזות, ראש מטה המאבק של החקלאים העקורים, "הוועדה העלתה את נושא בעלי העסקים והחקלאים על סדר היום. אני סמוך ובטוח שהוועדה, שראתה ושמעה את האנשים ואת הדיסאינפורמציה בנושא, תדע להבחין בין עיקר לטפל"

דורון בן שלומי, יו"ר ועד המתיישבים: "מבחינת הפקידות שהיתה ערב הקמת ועדת החקירה, היה אפשר לסמן 'וי' על סוגיית גוש קטיף בנושאים רבים. אז נכון, הממשלה והעומד בראשה השתנו, אבל לא הפקידות. ושני הדברים האלה: ממשלה וועדה - עשו את ההבדל"

בעוד מספר שבועות ינקו חברי ועדת החקירה לבחינת הטיפול בעקורי גוש קטיף וצפון השומרון את שולחנם, ויפרסמו את הדו"ח הסופי שלהם. אי אפשר לסכם מהלכים שלא הגיעו לסיומם, ולכן יהיה זה לא נכון לסכם את השפעתה של עבודת הוועדה. מה שברור כרגע לכל הנוגעים בדבר הוא, שדו"ח הביניים של הוועדה הביא להאצה משמעותית בטיפול בעקורים ולהרמת קרנם גם בעיני פקידי הממשלה. אלה שעניינם טרם נפתר, נושאים את עיניהם לדו"ח הסופי, ואחרים מקווים לקרוא בו ניתוח של הכשלים לפני, במהלך ואחרי העקירה. לאלפי אנשי גוש קטיף וצפון השומרון הדו"ח אולי לא יעזור לדחוס את הנכדים בתוך הקרווילה הקטנה לאירוח בליל הסדר, אבל הוא כן יוכיח, שחור על גבי גליונות בעלי לוגו של 'ועדת חקירה ממלכתית', שהיה כאן מחדל והיתה רשלנות והם לא 'בכיינים', 'סחטנים' או כל תואר אחר שהדביקו להם במרוצת השנים האחרונות.  

הקוד של הכספת באוצר

לא כולם היו בטוחים מלכתחילה שהקמת ועדת חקירה היא צעד נבון. עמירה דותן, לפני שנתיים ח"כית מטעם 'קדימה', וזבולון אורלב, אז יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ראו שכאשר הם מנסים לבקר את משרדי הממשלה בעניין הטיפול בעקורים, הדברים לא הולכים לשום מקום. כתוצאה מכך, החלו השניים להניע תהליכים לקראת הקמת ועדה. דותן הסכימה בזמנו שייתכן והגורמים הרלוונטיים יתעלמו מהדו"ח, אבל חשבה שאין מה להפסיד. גורמים בהנהגת העקורים חשבו שיש הרבה מה להפסיד, כי הוועדה יכולה גם להיות אנטי, אבל בינתיים נראה שיש סיבה לאופטימיות.

"באופן עקרוני, הוועדה היתה עם חוט של חסד בכל מה שקשור למפונים. אף אחד אחר לא היה מסתכל על העקורים באופן אמיתי ועמוק ועוסק בסוגיות שכבר התקבלו עליהן החלטות, בוודאי אם יש להן משמעויות תקציביות כמו מבני ציבור, פיצוי בעלי עסקים ועוד", אומר היום גורם הפועל למען העקורים. לגורם אין ספק שהעובדה שהוועדה בדו"ח הביניים שלה הצביעה על המדינה כאשמה, פתחה את הדברים מחדש ואיפשרה לו ולאחרים העובדים למען העקורים, לפתוח דלתות, אוזניים וגם כיסים של פקידי המשרדים. לדברי הגורם, אפילו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הסתייע בוועדה ובמסקנות הביניים שלה: "כשהוא רוצה להכניע את מנכ"ל האוצר, הוא  פשוט פותח את הדו"ח ומצטט. גם מנכ"ל האוצר מבין שהוא חייב להתייחס לוועדה באופן רציני".

לדברי הגורם, הוועדה עבדה בצורה יסודית ובלי לחסוך זמן או מאמצים. "היא היתה חשובה ורלוונטית לשעתה ופעולתה הביאה למאות מיליוני שקלים נוספים לטובת העקורים. הקמתה היתה מהלך נכון, נקודה".

גם יו"ר מינהלת תנופה, בנצי ליברמן, מעיד שבעימותים שלו מול משרד האוצר ובעבודה שלו מול משרד ראש הממשלה, דו"ח הביניים סייע לו להגיע להישגים "בעלי משמעות כספית". ליברמן גם מסביר שההנחייה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה היתה לדון מחדש בסוגיות שהוועדה הורתה לפתוח אותן. "דו"ח הוועדה היה הקוד של הכספת", הוא אומר. ליברמן מצר על כך שהוועדה טרם התייחסה לסוגיית השוכרים הפרטיים, אבל מקווה שבעייתם, כמו גם בעיות אחרות שטרם נפתרו, תטופל בדו"ח הסופי. הוא מצפה שהוועדה תעסוק גם בהיבטים הרטרוספקטיביים-אסטרטגיים של הגירוש ושל הטיפול במגורשים: "אם כבר עשיתם את הגירוש - אז אל תעשו אותו באופן שיפגע במשפחות ובקהילות".   

 

הגורם המסייע לעקורים כן חושש מדבר אחד בדו"ח, והוא כתיבה של חברי הוועדה נגד ההעתקות הקהילתיות, וזאת משום שהן בוצעו בצורה שלומיאלית ומשופעת בבעיות שמקורן בחוסר מחשבה. הגורם מסביר שהעתקה קהילתית, כשהיא נעשית באופן מושכל, היא הפיתרון הטוב ביותר, "אולם אני מקווה שהם לא יכריזו שזה היה מיותר, בגלל האופן שבו בוצעו הדברים".

 

גם 'קדימה' תתמוך

 

"אני מכיר את אנשי גוש קטיף עוד מהיותי יו"ר הסוכנות היהודית. בתקופת ההתנתקות חשתי הרבה יותר מידידות וחברות, והפעלתי את כל המערכות של הסוכנות להזרים תרומות ולשפר את מצבם של האנשים", אומר ח"כ זאב בילסקי, נציג סיעת 'קדימה' בשדולה למען אנשי גוש קטיף בכנסת. בילסקי לא התנגד לתכנית ההתנתקות אבל הבין מהר מאוד את התוצאות האנושיות הקשות של המעשה, מה שמחייב אותו לשיטתו "להיות בחזית המאבק כדי שהם יוכלו לחזור לחיים רגילים ככל האפשר". מיד עם היבחרו לכנסת הוא שוחח על הנושא עם יו"ר מפלגתו, ציפי ליבני, והשניים סיכמו שהוא ייצג את 'קדימה' בשדולה. "זה היה טבעי עבורי להיכנס למקום כל כך מוכר לי וללמוד מקרוב על מה שאורי אריאל וזאב אלקין עושים".

בילסקי מציין דווקא את כניסתו של בנצי ליברמן למינהלת 'תנופה' כדבר הראשון במעלה בדרך לשינוי מצב הטיפול בעקורים. את ועדת החקירה הוא שם במקום השני, והוא המקום התדמיתי: "אנשים, גם ח"כים נכבדים, אמרו: 'אתה יודע כמה הם קיבלו?' הם גם לא האמינו שהמדינה לא עומדת בהחלטותיה. הדו"ח של הוועדה סתם את הגולל על הטענות האלה". הגורם השלישי לשינוי, לדברי בילסקי, הוא השדולה, שמפעילה לחץ מתמיד על הממשלה. מבחינתו, רק שלושת הגורמים יחד הם שיביאו להאצת תהליך השיקום.

בעוד מספר שבועות יתפרסם הדו"ח הסופי של הוועדה. האם אתה חושב שהממשלה תציית לו, ומה תעשו אם לא?

"אני מאמין שהממשלה תציית, ואם לא - נעביר חקיקה מהירה בכנסת שתכריח אותה לציית. אבל אני לא מאמין שזה יקרה. דו"ח הביניים סימן את הבאות ואני חושב שגם המסקנות הסופיות יזרזו את הממשלה לסיים את המהלכים".

בילסקי מבטיח כי השדולה תמשיך לפעול גם אחרי פרסום הדו"ח הסופי, "עד שאחרון המפונים לא יבוא ויגיד לנו 'רבותיי, תודה רבה אני יושב תחת גפני ותחת תאנתי', לא נפסיק לעבוד. ואני מתפלל שנגיע לשם כמה שיותר מהר". ממקומו במפלגת 'קדימה' אומר בילסקי שהוא ידאג שכל ניסיון חקיקה מצד השדולה יקבל גם את תמיכת האופוזיציה, "ומה שהוועדה לא תכסה, אנחנו נכסה".

אתה מאמין שתצליחו להתגבר גם על האוצר?

"נצליח גם נצליח וזה בזכות. אנחנו מנסים לעשות פה צדק. מי שמסתכל על העלות של הדברים טועה, כי האנשים לא באו לעסקה מסחרית עם מדינת ישראל. המהלך נכפה עליהם. אני רוצה שהמתיישבים יוכלו להסתכל יום אחד לממשלה בעיניים ולדעת שהיא עשתה עבורם כל דבר. לפחות כל דבר שאפשר לקנות בכסף".

 

לא לשכוח את שרון ואולמרט 

 

"כן, היה נכון להקים את הוועדה", נחרץ גם דורון בן שלומי, יו"ר ועד המתיישבים, "כי מבחינת הפקידות שהיתה ערב הקמת ועדת החקירה, היה אפשר לסמן 'וי' על סוגיית גוש קטיף בנושאים רבים. אז נכון, הממשלה והעומד בראשה השתנו, אבל לא הפקידות. ושני הדברים האלה: ממשלה וועדה - עשו את ההבדל".

 

מנכ"ל משרד ראש הממשלה פועל למענכם בגלל הוועדה, או שיש לו רצון משלו לקדם דברים?

"אי אפשר להפריד מה היה בלי ועדת החקירה, ואני חושב שגם הוא לא יכול להפריד בין הסוגיות והאופן שבו היה מטפל בדברים בלי ועדה".

השאלה הקודמת חשובה משום שהוועדה עומדת לפרסם דו"ח סופי. מה יהיה אחר כך?

"בשלוש הזדמנויות ביקשתי מן הוועדה שחבריה יישארו כגוף ציבורי בלתי תלוי כדי לראות שדברים מתבצעים. גם ככה הגושפנקא שלה היא לא חוקית אלא ציבורית. היא משמשת גוף בלתי תלוי בין הממשלה למתיישבים. צריך להיות גוף כזה, שמקובל על רוב המתיישבים, גם אם היא לפעמים פוסקת נגדנו".

 

בן שלומי מצביע על כמה יעדים שהושגו בזכות הוועדה, ביניהם פיצוי לבעלי העסקים, הרחבת התשלום החודשי לאנשים שנפלטו ממעגל העבודה וסיום הסכמי ההעתקה בזמן קצוב. "אמנם חלק מהדברים עודם בתהליכי ביצוע, אבל בלי ועדה זה לא היה קורה".

בן שלומי מחלק את הציפיות שלו מהדו"ח הסופי לשניים. חלק ראשון נוגע לסיום סוגיית הפיצויים, והשני לקידום יישובי הקבע וחזרה לנורמליזציה. "בנושא הפיצוי אני מקווה שהם יאמרו את דברם על כל סוגיה וסוגיה השנויה במחלוקת, אחרת זה לא ייגמר, והמקום של מאבק הוא לא טוב, גם בשביל אנשי גוש קטיף. 5 שנים אנחנו במאבק - מספיק".

בעניין השני מצפה בן שלומי מהוועדה להעניק 2-3 כלים מרכזיים, עוקפי חסמים וביורוקרטיה, שיאפשרו למינהלת 'תנופה' ולמי שרוצה לקדם את ענייני המגורשים לעשות זאת.

בן שלומי לא חושב על החלק בדו"ח בו יעסקו באשמים, כי "מה יעזור לי עכשיו שיכתבו על פקיד ממשלתי מסוים, שהיום כבר איננו בתפקידו, שהוא היה לא בסדר?" אולם במחשבה שנייה הוא כן מצפה שיתייחסו להזנחה הפושעת של רה"מ אריאל שרון בכל תהליך החקיקה שליווה מאוד מקרוב, ושיופיעו גם כמה מילים על אהוד אולמרט שלא עשה מה שהיה צריך לעשות.

"חששות אין לי", הוא אומר בניגוד להכרזתו של הגורם לגבי ההעתקה הקהילתית, "כי אנחנו נמצאים עמוק בתוך תהליכים ולא יבטלו העתקה של קהילה כזו או אחרת". יש מי שמחכה לראות בדו"ח הוועדה נקיטת עמדה אודות הישימות או חוסר האפשרות של עקירת תושבים מיישוביהם ושיקומם. בן שלומי חושב שאלו ציפיות שלא במקומן: "הוועדה לא תעצור ולא תוביל את הגירוש הבא. היא תיתן את חוות דעתה בעניין איך ומה עשו בעבר. והגירוש הבא? זה כבר משהו אחר. כוחות גדולים מן הוועדה פועלים בשדה הפוליטי".

 

"כמו לתת אקמול במקום תרופה"

 

"בתקופתו של אולמרט קראו לנו סחטנים וחמדנים ולא דיברו איתנו. בצוות הזה יש אווירה שונה, אבל גם שם אמר לי אחד הפקידים שהם ידברו איתנו כי הוועדה אמרה - כלומר, הם לא באמת מתכוונים להגיע לפיתרון", כך מסביר אהרון חזות, המייצג את החקלאים העקורים במאבקם, את הדו שיח בינם ובין משרד רה"מ. אין ספק, הסוגיה בעלת המשקל הכלכלי הכבד ביותר שנותרה על הפרק בתחום הפיצויים היא עניין החקלאים.

הסוגייה הזו אינה חדשה, ובעבר הסכימה הקואליציה לערוך בדיקה מקיפה באשר למצבם של החקלאים. לוועדת החקירה, שבחנה את האופן בו בוצעה הבדיקה, לא היו מילים חמות לומר על הממשלה שעשתה זאת. ההליך, היא קבעה, נעשה על ידי המדינה "באופן כמעט חד צדדי, ללא שיתוף נאות של נציגי ציבור החקלאים ובעלי העסקים ושל בעלי מקצוע חיצוניים". מובן שאחרי הליך הבדיקה ההוא לא מצאה הממשלה צורך להוסיף פיצוי לחקלאים או לבעלי העסקים. מאז נמצאה פשרה עם בעלי העסקים, אך לדברי חזות 80 אחוזים מן החקלאים טרם חזרו למשקיהם והם ניזונים מהכסף שאיתו היו אמורים לבנות את ביתם.

בדו"ח הביניים שלה, הורתה הוועדה למדינה להידבר עם החקלאים באופן אמיתי וכן, ובשיתוף גורמים מקצועיים, ודרשה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להגיע אליה עם תשובות.

לאחר ניסיונות ההידברות, כתב גבאי ארוכות לוועדת החקירה וציין כי על אף שלא לקח בורר מקצועי מוסכם על שני הצדדים, הרי שהוא וצוותו השתדלו ללכת לקראת החקלאים "בלב חפץ ובנפש חפצה". גבאי פירט את מגוון המחלוקות בין הצדדים, וסיכם בכותבו "לצערי לא ניתן לגשר על הפער העצום בין דרישת בעלי הנחלות לבין הדרישה שלמיטב שיפוטי נכון לה למדינה לנקוט".  

 

הוועדה ציינה בדו"ח הביניים שלה, שאם לא יימצא פיתרון לחקלאים, היא תידרש לנושא בדו"ח הסופי שלה, ואליו נושאים היום החקלאים את עיניהם. האם הם משוכנעים שהוועדה תעשה עימם צדק? "דבר אחד אני יודע כעובדה", אומר חזות "הוועדה העלתה את נושא בעלי העסקים והחקלאים על סדר היום. אני סמוך ובטוח שהוועדה, שראתה ושמעה את האנשים ואת הדיסאינפורמציה בנושא, תדע להבחין בין עיקר לטפל". לדברי חזות, ההצעה שהביאו עימם גבאי וצוותו היתה חלקית ולא מספקת, "כמו לתת אקמול במקום תרופה. הם יכולים לדבר על תיאוריות, אבל בסופו של דבר אנשים לא יוכלו לבנות את בתיהם".

חזות וחבריו אכן משליכים את יהבם על הוועדה, אבל לא רק. בשבוע שעבר הניח יו"ר שדולת גוש קטיף, ח"כ זאב אלקין, הצעת חוק על שולחן הכנסת, המבקשת לתקן את העוולות כלפי החקלאים. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עלות החוק היא 319 מיליון שקלים. האוצר טוען כי מדובר בהצעה שעלותה 830 מיליון שקלים, וכי יש סיכוי שהיא תעלה עוד 370 מיליון שקלים. ההצעה, אגב, אינה חדשה, ועמדה על שולחן הכנסת בקדנציה הקודמת בתמיכת 70 ח"כים, בהם ראש הממשלה ושר האוצר. לדעת חזות, האוצר מנסה להרתיע את הח"כים מלהצביע בעד החוק, אך הוא לא חושב שאיזה שהוא סכום צריך להוות חסם. "השיקול היחיד צריך להיות האם האנשים קיבלו את מה שלקחו מהם. זה הדבר היחיד שאנחנו מבקשים".

 

 

ofralax@gmail.com