בשבע 386: שאלת השבוע- הבטחות ללא כיסוי

במלאת שנה להקמתה, באיזה מידה הצליחה ממשלת נתניהו למלא את הסטחותיה לבחור?

ח"כ אריה אלדד-האיחור הלאומי , י' בניסן תש"ע

ממשלת נתניהו מעלה בהתחייבויותיה הלאומיות לציבור, והיא אינה חשה כל צורך לעמוד בהן.

כבר קבע בג"ץ כי למצע מפלגה אין תוקף חוזי. מנהיגיו המשופשפים היטב של המחנה הלאומי למדו כבר לנסח את הצהרותיהם ערב הבחירות ברמת העמימות הבלתי מחייבת, או ברמת הסיסמה הקליטה, המתלהמת, המלהיבה, שאינה מחייבת אותם לדעתם

(וככל הנראה גם לדעת תומכיהם) לשום צעד מעשי. הם למדו כי הציבור הישראלי, שרובו נוטה ימינה, רוצה הבטחות - אך אינו עומד על קיומן. הציבור הלאומי הפנים במלואו את השקר הציני הטמון באבחנה הלקוחה מתחום רפואת העיניים הפיוטית: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן".

ולפיכך כאשר בנימין נתניהו אמר "מי שאומר כן למדינה פלשתינית אומר לא למדינת ישראל" ונבחר בראש הליכוד שמצעו שולל הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן, ופתאום הוא הופך את עורו תחת הלחץ האמריקני הראשון ומצהיר בבר אילן על מחויבותו לתכנית שתי מדינות לשני עמים – הציבור רוטן, ומגיב במשיכת כתפיים. כאשר מי שנבחר כדי ליישם מדיניות הפוכה לזו של אולמרט וציפי לבני מכריז על "הקפאה חסרת תקדים של הבנייה ביהודה ובשומרון" – הציבור הלאומי ישן. חברי הכנסת של הליכוד המכריזים על עצמם  כ"נאמני ארץ ישראל" משגרים כמה קריאות ביניים מן הספסלים האחוריים אך מסכימים לדחות את כינוס מרכז מפלגתם שנועד לדון במעילה הזו באימון הבוחר, רק משום שראש הממשלה הנזוף שלהם ביקש זאת. אם ישראל ביתנו זכתה בחמישה עשר מנדטים בזכות הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות", אך לא חוקקה עד היום אפילו חוק אחד השולל אזרחות ממי שאינו מגלה נאמנות, והציבור, לפחות בסקרים, אינו בא עמה חשבון – אין שום סיכוי שמפלגה כל שהיא תשתדל מאוד לעמוד בהתחייבויותיה.

התיק הזה נסגר מחוסר עניין לציבור.