בשבע 387: והשתיקה נמשכת

מדוע לא נשמע קולה של יהדות העולם לנוכח האיום האיראני על קיומה של מדינת היהודים?

שאול שיף , כ"ד בניסן תש"ע

בספרו 'מפניני הרב' מצטט ראש הכולל של 'ישיבה יוניברסיטי', הרב צבי שכטר, דברים שנאמרו מפיו של הרב יוסף דוב סולוביצ'יק זצ"ל  על תקופת השואה. היה זה  סמוך לכנס תלמידים שעמד להיערך  באחד המוסדות, והרב סולוביצ'יק  נתבקש לייעץ מה יש להדגיש בפני התלמידים בנושא השואה. וכך אמר הרב בין היתר, "עלינו להדגיש שלושה דברים: שאנחנו היהודים באמריקה לא עזרנו לאחינו בעמק ההשמדה, ואשמים אנחנו על אחינו אשר ידענו בצרת נפשם בהתחננם אלינו, על ידי שליחים, ולא הושטנו מספיק עזרה על ידי השתדלות אצל ממשלת ארצות הברית וארגונים אחרים על מנת להציל מה שהיה אפשר להציל; שגם שאר מדינות העולם אשמים שלא הרימו קול זעקה למחות, ולא השתמשו ביכולתם ובכלי המלחמה שברשותם להכשיל את ההשמדה. והנה שני שומרי זכויות האדם המפורסמים ביותר בתקופה ההיא היו מהטמא גאנדי והרופא הנודע ד"ר אלברט שווייצר. שניהם כאחד לא הרימו קול זעקה ומחאה על האכזריות, ההרג וההשמדה שהגרמנים יימח שמם עסקו בהם בכל כוחם. והדבר השלישי: ובכל עת שהיהודים בכל מקום שהם, נמצאים בסכנה וזקוקים לעזרה, חייבים אנו לעשות כל מה שבידינו לעזור, ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

חודשים חולפים ונשיא ארה"ב מתנהל בעצלתיים באופן מעורר דאגה מול איראן הרצחנית המאיימת להשמיד את מדינת ישראל. וקשה להשתחרר מהתחושה המקננת בלב, כי אובמה, אשר שמו השני חוסיין, אינו מתרגש במיוחד, וזה ניסוח עדין, מסכנת חיסולה של ישראל או מהאיומים הגלויים על עתידה.

שאלתי כמה מרצים בכירים למדע המדינה האם יהיה זה מוגזם לכתוב כי הנשיא הנוכחי של ארה"ב מעוניין בסתר לבו, שהבעיה הפלשתינית והמתח המתמשך בין ארצות האיסלם לישראל, ייפתרו על ידי היעלמותה של מדינת ישראל. תשובתם היתה: גם אם אנחנו שותפים לדעתך, אין זה פוליטיקלי-קורקט להתבטא כך. עדיף לכתוב שהוא לא יצטער במיוחד אם ישראל תיפגע אנושות מנשק אטומי שיופנה כלפיה מצד איראן.

ובתוך כל המגעים בין ארה"ב למדינות המערב והמזרח בדבר החמרת הסנקציות על איראן הרודנית, אין נשמע קולו של שום איש רוח, של שום ארגון לזכויות אדם, של שום חתן פרס נובל, על הסכנה הקיומית של מדינת ישראל. אפילו לב רחמן כריצ'ארד גולדסטון החרד כל כך לחיי אדם, גם אם מדובר ברוצחים שפלים, יושב ושותק לו. שום גינוי. כל דורשי הצדק הצבועים המשוטטים בעולם, פוערים את פיהם בקלי קלות כאשר מדובר בגינויה של ישראל הדמוקרטית. ואולם, כאשר מדובר באייטולות הם פוחדים על עורם האישי ושותקים.

ארץ ישראל "אשר עיני ה' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית השנה", תשרוד את כל מבקשי רעתה. אך קשה להשלים עם שתיקתה המתמשכת של המנהיגות היהודית בעולם על כל מרכיביה, מול איומי ההשמדה של איראן. והרי רק לא מכבר דעכו תימרות העשן מעל מחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית.

לפני כשנה נפגשתי עם אחד מראשי הארגונים האורתודוכסים החשובים בארה"ב ושאלתי אותו הכיצד ייתכן שהוא וחבריו ועמיתיו בארגונים יהודים אחרים שותקים כאשר נשיא איראן מצהיר גלויות בפני העולם על כוונתו להשמיד את ישראל?  תשובתו היתה: "אין זו בעיה של מדינת ישראל. זו בעיה אמריקנית לא פחות  מאשר ישראלית, ומכאן שאין כל סיבה שנתערב". מאז חלפה שנה והנשק המאיים על קיומה של ישראל היה כמעט לעובדה, וכל מי שעיניו בראשו רואה כי לנשיא ארה"ב לא אצה הדרך למנוע את הנשק הזה מאיראן בכל מחיר. ומחר או מחרתיים, כאשר איראן תציג את הפצצה שבידה יאמר אובמה, כי אין כבר מה לעשות ועכשיו יש לבחון אופציות הגנתיות, וזאת כאשר החיזבאללה וסוריה נושקות לגבולה של ישראל. ושמא הגיעה עתה השעה שיהדות העולם תתעורר מתרדמתה, ותאמץ את 'הדגשים' של הגרי"ד סולובייצ'יק?