בשבע 387: תכל'ס- האח הגדול, גרסת פייסבוק

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ד בניסן תש"ע

"עינו של האח הגדול צופה ויודעת הכל", היה חזונו המאיים של ג'ורג' אורוול בספרו הידוע '1984'. הספר חזה את הידרדרותו של העולם המודרני לסוג של משטר עריצות רודני השולט לא רק ברשות הרבים, אלא גם בנעשה בתוככי ביתו של כל אחד ואחד. אולם, על אף שתחזיתו של אורוול לא התגשמה לשמחתנו, הרי שבכל הנוגע לפרטיותנו בהחלט יש למה לדאוג. אולם, בניגוד למצב שמתואר ב-'1984', הרי שבשנות ה-2000 האדם עצמו הוא המקור העיקרי לפגיעה בפרטיותו, ולא השלטונות (אם כי גם להם יש יד ורגל בנושא).

בפסק דין מעניין שהתפרסם לאחרונה בתביעת נזיקין, דן השופט בכובד ראש בראיות אותן הביאה חברת הביטוח מתוך עמוד הפייסבוק של הצעירה התובעת, לכך ששיעור נכותה התפקודית איננו גבוה כפי שעולה מתוך הראיות שהובאו בתביעה. חברת הביטוח טענה כי חיי החברה המשתקפים מתוך עמוד הפייסבוק אינם תואמים את חוות הדעת הרפואיות, לפיהן נגרמה לצעירה נכות קוגניטיבית הפוגעת במסוגלותה החברתית. השופט דחה את טענת חברת הביטוח, אולם לא שלל את השימוש בראיות מתוך עמוד הפייסבוק, להן העניק משמעות שונה. גם מחפשי עבודה בהיי-טק נתקלים לאחרונה לא פעם בשאלות שהמידע בנוגע להן נשאב מתוך מה שפרסמו הם עצמם ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות כאלו ואחרות.

חשוב להפנים, כי מושגי הפרטיות כפי שהורגלנו אליהם בעבר השתנו בשנים האחרונות, דבר שמחייב אותנו ליותר כנות בכל מגע בינינו ובין הסביבה. חיפוש קצר בגוגל עם שמו של אדם, בהנחה ששמו איננו משה כהן, עשוי להציף אזכורים שונים שלו אשר ילמדו אותנו לא מעט על מעשיו, אורחות חייו, מקצועו, ועוד לא מעט נתונים נוספים. פרופסור שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה טוען כי מושג ה"פרטיות" היא המצאה בורגנית ואחרי שפיתחנו והצמחנו תרבות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק המבוססות על חשיפה ושיתוף בין הגולשים – אי אפשר להחזיר את החתול אל תוך השק ולהתלונן על היעדר פרטיות גולשים. רבים מאיתנו אינם שמים לב, אולם בהצהרות עליהן הם מסכימים לפני רישומם למערכות שונות, הם מוותרים על הפרטיות בכל הנוגע לאותן הפעולות וגם הן עשויות להיחשף, ובדין.

אולם, על אף התחזית הפסימית, חשוב לשים לב לכמה כללי התנהגות בסיסיים אשר עשויים להפחית את הנזק שבחשיפה, זאת לפחות בכל הנוגע למידע אותו אנו מעלים מיוזמתנו על הרשת. באופן בסיסי יש לשים לב להגדרות הפרטיות ברשתות החברתיות ולהשתמש בהן באופן מושכל. בנוסף חשוב לשים לב את מי אנחנו מצרפים כ"חברים" ברשת החברתית, אין סיבה לצרף כחבר מישהו שאיננו מכירים. אולם מעל הכל חשוב לשים לב למידע אותו אנו מפרסמים ולצורת הצגתו. לא להגזים בתיאורים שמטרתם "לעשות רושם" על חברינו, אולם עלולים ליצור רושם הפוך במקומות אחרים, ולזכור כי הכנות היא המפתח הטוב ביותר להגנה מנזקי החשיפה.

איך מרסנים את שכר הבכירים?

עונת הדו"חות, במהלכה התפרסמו הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות לשנת 2009, שבה והעלתה לכותרות את נושא שכר הבכירים המנכ"לים, מנהלי הכספים ויושבי ראש החברות. הצעת חוק שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ', מבקשת לקבוע גבולות לחגיגת השכר ולהגביל את שכר הבכירים לרמה של פי 50 מהשכר הנמוך ביותר באותה החברה. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים בחודש. הצעת חוק אלטרנטיבית מבקשת לקבוע כי שכר העומד מעל תקרה מסוימת לא ייחשב כהוצאה מוכרת לצורך מס, דבר אשר יגביל את המוטיבציה להענקת שכר מוגזם.

 פרופ' יוסף גרוס מאוניברסיטת ת"א, אשר ערך מחקר בנושא השכר בחברות הציבוריות, סבור כי הגבלת השכר באופן טכני אינה ראויה ובלתי ישימה. לדבריו, "להגבלה שכזו היה מקום לו החברות היו מקבלות סיוע ממשלתי, כפי שקרה בארה"ב. אולם בשוק חופשי לא ראוי לקבוע הגבלות טכניות על גובה שכר של עובדים, גם אם הם בכירים".

גרוס מציין כי במסגרת מחקרו הציע ששכרם של הבכירים בחברות הציבוריות יאושר על ידי בעלי המניות, במקום המצב כיום בו שכר הדירקטורים מאושר על ידי בעלי המניות, אולם שכר המנכ"ל ובכירי החברה מאושר על ידי הדירקטוריון, אשר איננו הנפגע מניפוח שכר הבכירים. "בעלי המניות היום אינם גברת כהן מחדרה אלא למעשה הגופים המוסדיים, אלו אשר מנהלים את ההשקעות של כולנו באמצעות קופות הגמל, קרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות וכדו'. מדובר בגופים חזקים המסוגלים להפעיל שיקול דעת ולקבוע האם שכר הבכירים אכן סביר, או שמא מדובר בשכר שאיננו משקף את העבודה תמורתה הוא משולם".

במקביל לפיקוח על השכר עצמו, סבור פרופ' גרוס כי יש לפקח על הנורמות לפיהן נקבע השכר, ולבדוק האם הנורמות הגיוניות ומשקפות שיטת תגמול סבירה. גרוס מאמין כי הפיקוח אינו צריך להיעשות באמצעות חקיקה, כפי שמבקשים מספר ח"כים, אלא באמצעות מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום. "אפשר לקבוע באמצעות הבורסה מהן החובות של חברה המבקשת להירשם למסחר בתחום השכר. אפשר לקבוע את החובות הללו באמצעות הממונה על שוק ההון, וניתן אף לדרוש את השקיפות והפיקוח באמצעות אותם גופים מוסדיים, אשר יתנו את ההשקעה בחברה בפיתוח מנגנוני תגמול סבירים למנהלים הבכירים". גרוס סבור כי מנגנוני התגמול צריכים להיות כאלו המבטיחים לא רק שכר על הצלחות, אלא גם עונש על כישלונות. בנוסף יש לבדוק שהתגמול איננו מעודד נטילת סיכונים בלתי סבירים. תוצאות אלו ניתן להשיג בין השאר על ידי תשלום בונוס על הצלחה רב שנתית, או תשלום בונוס באיחור, כאשר כבר ידועות התוצאות העסקיות של השנים הבאות. במסגרת מנגנוני הפיקוח מציע גרוס לחייב כל חברה בורסאית ביצירת קוד אתי בנושא זה, ובהקדשת פרק נפרד בדו"ח הכספי לנושא תגמול הבכירים, בו יפורטו הקריטריונים לתגמול, וכיצד הם הובילו לתוצאה הסופית.