בשבע 387: פרשנות- זהירות עם האג"חים

אזהרתו של הנגיד מפני בועה בשוק האג"ח נראית משונה מעט, אולם במצב השוק הנוכחי מומלץ לבדוק היטב את הרמת הסיוכן של האגרת.

יעקב מורשת , כ"ד בניסן תש"ע

העלאת הריבית של בנק ישראל, המשקפת אי שביעות רצון מרמות המחירים בשוק אגרות החוב, ודברים שנשמעו מפי גורמים בסביבת הנגיד אודות 'בועה' בשוק האג"ח והנדל"ן, מעוררים תמיהה על רקע העובדה שבשיאו של המשבר בשוק האג"ח, בסוף שנת 2008, לא ראה הנגיד לנכון לאותת על חוסר שביעות רצון מתמחור לא סביר של השוק, כשזה היה בכיוון ההפוך. נזכיר, כי מצבו של השוק בשיא המשבר שיקף הערכה לפיה כמחצית מהחברות אשר הנפיקו אגרות חוב לא יהיו מסוגלות להחזיר את חובן, וכי 60-70 אחוז מהחברות עשויות לפשוט רגל - תחזית בלתי סבירה בעליל אפילו במונחי נבואות הזעם של שיא המשבר הכלכלי. על אף המצב באותה תקופה, לא ראינו את הנגיד מזדעק נגד מצב המחירים בשוק, כך שהזדעקותו כיום אינה מאוזנת.

חשוב לזכור, כי הגאות בשוק אגרות החוב מושפעת משני גורמים עיקריים. הראשון: ההתאוששות הריאלית בכלכלה שהגיעה מהר מהצפוי. השני: הורדת הריבית לרמה אפסית על ידי נגיד בנק ישראל בעצמו. הורדת הריבית על ידי הנגיד, אשר הביאה את התשואה של אגרות החוב הממשלתיות לרמה נמוכה ביותר, גררה כלפי מטה גם את התשואות שמציעות אגרות החוב הקונצרניות במהלך טבעי.

יחד עם זאת, חשוב לא להתעלם מאזהרותיו של הנגיד, אשר שם את האצבע על תופעה מדאיגה שניתן לראות לאחרונה בשוק. אם במהלך השנה שלאחר שיא המשבר ניתן היה לראות הנפקות אג"ח איכותיות, כאלו המגובות בביטחונות או ביחסים פיננסיים מוגדרים, הרי שלאחרונה ניתן לראות הנפקות של אגרות חוב המכונות "אג"ח זבל", או בשפה מקצועית "אג"ח בלתי מדורגות", ללא ביטחונות וכד'. אגרות החוב הללו אינן נרכשות ע"י קופות הגמל או קרנות הפנסיה, אלא על ידי הציבור הרחב אשר פועל בשוק באמצעות הבנקים וגופי ההשקעות השונים. מגמה זו של חשיפת הציבור לסיכונים ושל נכונות הציבור לרכוש אג"ח בתשואות נמוכות היא בהחלט מדאיגה ומחייבת משנה זהירות בניהול ההשקעות של כל אחד ואחד.

הכותב הוא מנכ"ל 'הילת שוהם  -תשואה כהלכה'